רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2016

המלחמה הפונית הראשונה

תמונה
במאה השלישית לפני הספירה שתי מדינות משני עברי הים התיכון נחשבו לחזקות בעולם האחת היא רומא השניה היא קרת חדשת הידועה יותר בשמה הרומי קרתגו. רומא נודעה בצבא היבשה שלה ואילו קרתגו בצי הטוב בעולם. קרתגו גם שלטה בחלק ניכר מאיי הים התיכון, האיים הבלאריים, קורסיקה, סיציליה סרדיניה וחופי ספרד. בהתחלה היחסים בין שתי המדינות היו טובים, אבל השלמת כיבוש כל איטליה בידי רומא קרב בין הטריטוריות של השתים, והחלה מתיחות, בשנת 264 לפני הספירה החלה המלחמה בין רומא לקרתגו שנודעה כמלחמה הפונית הרא שונה. ולמעשה החל מאבק בן 118 שנה שכלל שלוש מלחמות פוניות עליהן דברנו בפוסטים בעבר. המלחמה החלה בפלישה רומאית לאי סיציליה. תחילה הרומאים הביסו את קרתגו, הביסו את המושבות היווניות סירקוזה ואגריגנטיום ופנו לכבוש את פלרמו טרפני ומרסלה. קרתגו מצידה החלה להזרים את הצי שלה מאפריקה לכיוון סיציליה. מהלך שהיה בעיתי מאוד מבחינת הרומאים- לא היה לרומא צי מלחמה. עד מהרה נבנה צי רומאי, על בנייתו ואימונו היה אחראי הסנאטור קאיוס דוליוס. קאיוס הבין שהצי הרומי שנבנה בזמן קצר לא יכול להתחרות בצי הקרתגני המאומן בלחימה ימית. הוא החלי

טוליפמאניה חלק ב'

תמונה
באימפריה העוסמאנית הטוליפמאניה התחוללה בשנים 1717-30 בתקופת שלטונו של הסולטן אהמט השלישי ושל הואזיר הגדול נבשהירלי דמט איבראהים פאשה. בתקופה זו החלה להתפתח ברחבי האימפריה תרבות צריכה, ממנה נהנו בעיקר העשירים. אחד מסמלי הסטטוס של עשיריה האימפריה היה פרח הצבעוני, פרח שנחשב עוד קודם לכן כסמל היופי באימפריה, אך בתקופה זו צריכתו הפכה לשיגעון של ממש. פקעות צבעונים נמכרו במחירים מפולפלים. עשירי האימפריה ממש התחרו ביניהם למי יש את גינת הצבעונים היפה ביותר, וזנים חדשים של צבעונים פותחו על ידי הכלאה. בנוסף על כך הצבעונים החלו להופיע כמוטיב חוזר על אריגים ועל מוצרי חרסינה. שירים נכתבו על פרח הצבעוני וציירים ציירו אותו במיניאטורות. מפקד הצי העוסמאני מוסטפה פאשה, שהיה בנו של הואזיר הגדול, נודע בכך שהצליח לפתח 44 זנים חדשים של פרחי צבעוני. המשורר נדים חבר שירים רבים על הפרח המהולל. צייר המיניאטורות עבדולג'ליל לבני הפך לצייר החצר של הארמון הסולטני. הוא צייר אלבומי מיניאטורות שנקראו "אלבומי הצבעונים" מהם ניתן היה ללמוד על הסטטוס החברתי של עשירי האימפריה על פי גינות הצבעונים שטפחו. לשיא

הטוליפמאניה חלק א'

תמונה
במאות 17 וה18 היה טרנד ששיגע שתי מדינות שנמצאות בשני הקצוות של אירופה שגעון הצבעונים או אם תרצו ה-"טוליפמאניה". פרח הצבעוני הגיע לאירופה מהאימפריה העוסמאנית. הבוטנאי הפלמי קארולוס קלוסיוס חקר את פרח הצבעוני באוניברסיטת ליידן שבהולנד. הוא גילה שפרח הצבעוני, על אף מוצאם מהמזרח התיכון, יכולים לעמוד בקור של ארצות השפלה. בעקבות כך החלו לגדל את הפרח האקזוטי בהולנד, שהייתה באותם ימים המדינה העשירה בעולם. בשנת 1593 החלו סימנים ראשונים של טוליפמאניה. הביקוש לפקעות צ בעונים בהולנד הלך וגדל. מחירי הפקעות הכפילו עצמם מדי שנה. אנשים החלו לטפח באמצעות הכלאות זנים חדשים של צבעונים בצבעים חדשים, כפי שניתן ללמוד מספרו של אלכסנדר דיומא "הצבעוני שחור". עשירי הולנד הפגינו את עושרם בגינות צבעונים מטופחות. צבעונים מסוימים אף זכו לשמות כמו "סמפר אוגוסטוס, ונמכרו כמובן במחירי עתק. אנשים רבים, כולל כאלה שבאו מהשכבות החלשות, אף החלו לרכוש פקעות צבעונים כהשקעה. בפונדקים מפוקפקים ברחבי אמסטרדם, אלקמאר והארלם, התנהלו עסקאות בצבעונים, כולל עסקאות ספקולטיביות על כאלה שעוד לא צמחו. אנשים לק

חיילים אטרוסקים נושאים את גופת חברם לנשק שנפל בקרב

תמונה
חיילים אטרוסקים נושאים את גופת חברם לנשק שנפל בקרב. הפסל נמצא במוזיאון האטרוסקי וילה ג'וליה שברומא לפוסט בפייסבוק

שריונו של פרדיננד השני לבית הבסבורג,

תמונה
אחד מאוספי הנשק היפים ביותר שייך לפרדיננד השני לבית הבסבורג, ארכידוכס אוסטריה (1529-1595). בתמונה רואים שריון גוף אותו קבל פרדיננד מאלסנדרו פרנזה דוכס פרמה ופיאצ'נזה. מלאכת מחשבת של האמן לוצ'יו פיקינו (1550-1589). לפוסט בפייסבוק

מריה קיטריה

תמונה
מריה קיטריה (1792-1853) הייתה לוחמת וקצינה ברזילאית. אחת מגיבורי מלחמת העצמאות של ברזיל מפורטוגל. בשנים 1821-2 פרץ מרד במדינת באהיה נגד שלטון הפורטוגזים, והמחוז הכריז על נאמנותו לנסיך המורד פדרו (לימים פדרו הראשון קיסר ברזיל). חיל מצב נשלח מפורטוגל לדכא את המרד. מריה קיטריה, אמרה שכיוון שהיא בת למשפחה שאין בה בנים זכרים עליה לשאת בעול המרד כמו גבר. היא החליטה לקצר את שיערה, להתלבש כגבר ולהתגייס למ רד, בגלל התנאים הקשים בהם גדלה היה לה ידע ברכיבה על סוסים ובירי בנשק. היא התגיסה לגדוד התותחנים מדירוס, שנודע בכך שמדיו כלל חצאית קילט סקוטית. מריה קיטריה השתתפה במספר קרבות נגד הפורטוגזים באוקטובר 1822 ויוני 1823. היא גילתה אומץ רב תחת אש כתף אל כתף עם לוחמים גברים. ביולי ב1823 הסתימה המלחמה בבאהיה. מריה קיטריה קודמה לדרגת צוער. ב20 לאוגוסט של 1823 הוזמנה על ידי הקיסר פדרו לריו דה ז'ניירו , שם קבלה עיטור כבוד על גבורתה במלחמה והוענקה לה דרגת סג"מ. לפוסט בפייסבוק

המלחמה הפלופונסית

תמונה
יוון העתיקה מעולם לא הצליחה להתאחד (פרט לתקופת אלכסנדר מוקדון) והייתה מחולקת לערי מדינות רבות ביוון, אנטוליה ובמושבות היווניות סביב הים התיכון והשחור. אמנם השפה הייתה משותפת, האולימפיאדה משותפת והאלים היו אותם אלים אך ערי המדינה של יוון היו מפולגות, לעתים היו ביניהן בריתות רופפות ופעמים רבות מלחמות. אבל לא היה ניגוד יותר גדול בין שתי ערי מדינה יווניות. אתונה הדמוקרטית התרבותית והנהנתנית, וספרטה בעלת המשטר הצבאי ואורח החיים הסגפני. ההתנגשות הצבאית המפורסמת ביותר בין שתי המדינות נודעה כמלחמה הפלופונסית. בשנת 431 לפני הספירה פלש הצבא הספרטני לאטיקה ובזז אותה. תושבי אטיקה לא יכלו להתגונן מהספרטנים ומצאו מקלט מאחרי חומות אתונה. מנהיג אתונה דאז פריקלס, הבין שכוחה של ספרטה במלחמה יבשתית ואילו אתונה חזקה בים, הוא החליט להמנע מקרב יבשתי עם ספרטה. הוא בצע מספר פלישות מהים לחצי האי פלופונסוס ונראה היה שהמלחמה נוטה לצד אתונה. אלא שבשנת 430 לפני הספירה קרה אסון ומגפה איומה הרגה רבע מאוכלוסיית אתונה כולל פריקלס עצמו. הספרטנים שוב פלשו לאטיקה. מי שירש את פריקלס היה סוחר עורות בשם קלאון. בהתחלה קלאו

קסדתו של מילטיאדס הצעיר

תמונה
במוזיאון באולימפיה שביוון ישנו ממצא מיוחד. קסדה יוונית עתיקה שהייתה שייכת ללא אחר מאשר אחד מגדולי מצביאי יוון, מילטיאדס הצעיר (550 - 489 לפנה"ס בערך). מילטיאדס מונה בידי היפיאס טיראן אתונה למושל חצי האי כרסונסוס (כיום גליפולי שבמערב טורקיה). אולם עד מהרה העביר את נאמנותו למלך פרס דריווש הראשון, ואף יצא לצידו למסע מלחמה נגד הסקיתים. בשנת 500 פרץ המרד האיוני, מרד של המדינות היווניות באנטוליה (טורקיה האסיאתית) נגד פרס. הפעם מילטיאדס שוב עבר צד ונלחם לצד היוונים נגד הפרסים. אחרי התבוסה לפרסים נאלץ לברוח לאתונה ומונה לסטרטגוס- מצביא שלה. בשנת 490 הגיע רגע התהילה שלו. הצבא הפרסי נחת במרתון. מילטיאדס עיבה את האגפים על חשבון המרכז וגרם לפרסים לתקוף את המרכז. הפרסים הרגישו שידם על העליונה, אך אז היוונים סגרו עליהם מהאגפים. הפרסים נאלצו לסגת משדה הקרב. האצן נשלח לאתונה בריצה, שעל שמה קרויה ריצת המרתון, והפרסים התרחקו מאתונה למשך עשר שנים. הקסדה נמצאה במקדש זאוס באולימפיה- יתכן שמילטיאדס נתן אותה כמנחה למקדש בעקבות הניצחון. בשנת 489 לפני הספירה נכשל מילטיאדס בניסיון לכבוש את פארוס בעקבות כך

קסדת השלל האטרוקסקית מקימה

תמונה
קסדה שנפלה שלל בידי תושבי המושבה היווונית סירקוזה במלחמתם מול אטרוסקים של העיר קימה בשנת 474 לפני הספירה. על הקסדה נחרטה כתובת בשפה היוונית שאומרת כך: " [מ]היירון והסיראקוזים לזאוס, מהטירנים (הכינוי היווני של האטרוסקים- ממנו התגלגל גם שמו של הים הטירני) של קימה". כיום הקסדה במוזיאון של אולימפיה שביוון. לפוסט בפייסבוק

הביזנטים עוברים מלטינית ליוונית

תמונה
אנחנו מכירים אותה כאימפריה הביזנטית, אך שמה הרשמי היה תחילה "האימפריה הרומית המזרחית", ואחרי נפילת האימפריה הרומית המערבית, סתם "האימפריה הרומית".נשאלת השאלה עד כמה האימפריה הזו נחשבת באמת רומאית? עד תקופת שלטונו של הקיסר הרקליוס בשנים 610-40. הוחלפה השפה הרשמית של האימפריה מלטינית, לשפה היוונית ושם הקיסר הוחלף מאמפרטור הלטיני לבזילאוס היווני. בכך אבדה האימפריה שניים מהסממנים החשובים ביותר של רומא העתיקה. בתמונה הקיסר מקבל את כניעת מלך פרס- דוקא עם כתובת לטינית הרקליוס רקס לפוסט בפייסבוק

מטבע BENAKOTA

תמונה
מטבע קלטיברי (קלטי איברי) מסוף המאה השנייה לפני הספירה, שנמצא בנווארה שבספרד. בצד עם הראש מופיעה המילה BENAKOTA בשפה הקלטיברית . בעבר חשבו שמדובר בשמו של מקום ישוב קלטיברי לא ידוע. כיום התיאוריה המקובלת היא שמדובר במספר חמישים בשפה הקלטיברית הצפונית. לפוסט בפייסבוק

מצבת רופוס התראקי בגלוצ'סטר

תמונה
מצבת קברו של רופוס סיטה מהקוהורטה השישית התראקית של הצבא הרומי, שהוצבה במקום שנקרא כיום גלוצ'סטר שבאנגליה. בתבליט רופוס התראקי נראה רכוב על סוסו חמוש בחנית והורג חייל קלטי ברטוני. רופוס התראקי מת בבריטניה במאה הראשונה לספירה בגיל 40 אחרי ששרת בצבא הרומי 22 שנה. המצבה היא מהמאה הראשונה לספירה לפוסט בפייסבוק

אולו מוחמד ח'אן

תמונה
אולו מוחמד ח'אן, מצאצאי ג'נגיס ח'אן. היה הח'אן של הורדת הזהב- המדינה הטטארית ששלטה ברוסיה. בתקופת שלטונו היה מאבק על השלטון בהורדה בינו לבין בן דודו דוולת ברדי. אבל אולו ח'אן שלט בסראי בירת ההורדה. ב1420 דוולת ברדי צר על סראי בסופו של דבר לכד את העיר. אולו מוחמד שהה בשבי בן דודו במשך שנתיים. בינתיים קם ברק ח'אן, גם הוא מצאצאי ג'נגיס ח'אן הוא הביס בשנת 1422 את גם את אולו מוחמד וגם את דוולת. דוולת נסוג לקרים ואולו מוחמד הגיע לליטא כדי לבקש סיוע מהדוכס הגדול ויטאוטס. יחד עם ויטא וטס הם כבשו מחדש את סראי. אחרי כיבוש סראי הוא פנה להלחם מול דוולת, שהחל לבסס לעצמו מדינה בחצי האי קרים. מותו של ויטאוטס הגדול עצר את הקמפיין. אולו מוחמד התערב במאבקי הירושה בדוכסות ליטא, כאשר תמך בזיגיסמונד קסטוטייטיס נגד שוויטריגיילה. בשנת 1430 שוב אבד את השליטה בהורדת הזהב. הוא פנה מזרחה ולכד את העיר קזאן וייסד את ח'אנות קזאן. כח'אן של קזאן הוא הביס את נסיכות מוסקווה, ואף לכד את הנסיך וסילי השמיני ושחרר אותו תמורת כופר. בינתיים השתלט על הורדת הזהב סייד אחמד הראשון, שהיה ל

ז'אן בטיסט בלי- האפריקני הראשון בבית הנבחרים הצרפתי

תמונה
ז'אן בטיסט בלי נולד באי גורה (כיום בסנגל) וכמו רבים מתושבי אפריקה נתפס על ידי סוחרי עבדים והועבר למושבה הצרפתית סן דומנג (כיום האיטי). במהפכה הצרפתית הוא שוחרר מהעבדות, מאחר ושרת בצבא הצרפתי במלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא היה חלק מקבוצה חברתית שכונתה "צבעוניים חופשיים". הוא הגיע לדרגת קפיטן. ב1793 הוא נלחם במהפכה הצרפתית נגד מתיישבים לבנים מתנגדי המהפכה. במהלך הלחימה הוא נפצע 6 פעמים. בבחירות שנערכו באי ב -24 בספטמבר 1793, הוא נבחר כאחד משלושת הנציגים של האי לבית הנבחרים  הצרפתי ונשלח לפריז יחד עם עוד שני נציגים מילס המולאטי ודופאי הלבן. בפברואר 1794 היה בין אלו שעודדו את המועצה הלאומית הצרפתית לחוקק את החוק לביטול העבדות. החוק החדש לא מנע מבעלי העבדים להשמיע את קולם ולטעון שלצרפת ולמושבות דין שונה. גולי נציג המושבה הצרפתית איל דה פראנס (מאוריציוס) פעל למען החלת חוקים שונים על המושבות בעניין העבדות. בלי מצידו טען שערכי המהפכה כוללים שוויון בין כל תושבי צרפת והמושבות, לא משנה מה צבע עורם. למרות זאת הצו של ביטול העבדות לא נשלח לאיל דה פראנס. עם זאת הרפורמה ביחס לעבדים

מקדש מהאבודהי

תמונה
מקדש מהאבודהי הוא מקדש בודהיסטי עתיק שממוקם בגאיה במדינת ביהאר שבהודו. המקדש נבנה בסביבות שנת 250 לפני הספירה, בתקופת שלטונה של שושלת גופטה הבודהיסטית. לפי האמונה הבודהיסטית נמצא במקום עץ תאנה מקודש בו חווה בודהה הארה. במהלך השנים ירדה קרנו של הבודהיזם בהודו, ואפשר לומר שנכחד בה (מלבד באזורים הגובלים בטיבט) פלישות של ההונים הלבנים, הערבים ומוסלמים ממוצא טורקי גרמו להרס חלקי של סטופת המגדל. ההודים שהיו נאמנים לדת ההינדית או המוסלמים לא יחסו לו חשיבות. היחידים שעלו אליו לרגל היו סוחרים בודהיסטים מבורמה. בתקופת שלטון הבריטים בהודו החלו השלטונות הבריטיים, בשתוף בודהיסטים בסרי לנקה בשיקום האתר שהחל בשנת 1880 והסתיים בשחזור מלא בשנת 1949, בתקופת הודו העצמאית. כיום אחראית על ניהולו מועצה שרובה מורכב מהינדים והבודהיסטים בה הם מיעוט תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

העיר הנבטית מדאין סאלח

תמונה
כולנו שמענו על הנבטים, אותו עם סוחרים ערבי שניתן לראות ערים מפוארות שהקים בנגב, כמו עובדה, ממשית ושבטה. אבל אין ספק שהאתר הנבטי המפורסם ביותר הוא העיר החצובה בסלע פטרה, שבשטח ממלכת ירדן. אבל פטרה הוא לא האתר הנבטי החצוב בסלע היחיד. במחוז חג'אז שבערב הסעודית שוכנים שרידיה של עיר נבטית חצובה בסלע. שמה של העיר מדאי ן סאלח והיא מוכרת גם בשמות אלחג'ר וחג'רה. ממש כמו פטרה גם במדאין סאלח ישנם מבנים מסותתים מסלע אדום והדמיון לפטרה בולט. האתר עצמו שייך לממלכה הנבטית ומתוארך למאה הראשונה לספירה, והוא האתר הנבטי השני בגודלו אחרי פטרה לפוסט בפייסבוק

מרד הזנג'

תמונה
מרד הזנג' היה מרד של עבדים אפריקנים במאה התשיעית נגד הח'ליפות הערבית העבאסית. זאנג' הוא כינוים של העבדים האפריקנים שהובאו בעיקר ממזרח אפריקה (ומכאן השם הערבי זנג' אל בר ששובש לזנזיבר). רבים מהעבדים הללו עבדו בניקוז מכרות מלח בקרבת בצרה (כיום בעירק). הם עבדו בתת תנאים וקבלו מזון דל. בעקבות כך פרץ בשנת 869 המרד בעיקר בעיקר באזור דרום עירק וחוזסטאן (כיום אזור באיראן בו חי רוב ערבי ומכונה גם ערביסטן). מנהיג המרד היה עלי בן מוחמד, פרסי שיחס את עצמו לח'ליף עלי אבן אבו טאלב, בן דודו  וחתנו של הנביא מוחמד. והאוריינטציה הדתית של המרד הייתה לח'וארג'- זרם איסלאמי שאיננו שיעי ואיננו סוני. עד מהרה הצטרפו למרד עבדים נוספים, חיילים אפריקנים מהצבא העבאסי, איכרים שרצו לנקום בבעלי האדמות ושבטים בדואיים שונים. הם זכו להצלחות רבות פשטו על ערים וכפרים ולקחו בעצמם עבדים. בשנת 870 כבשו ובזזו את נמל אבלה. הם כבשו גם את אהואז שבדרום איראן. בשנת 878 כבשו את העיר ואסט שבעיראק. בשנת 871 אפילו פשטו על בגדד הבירה, וסיכנו פיזית את הח'ליפות. הם הקימו לעצמם באזור ביצות המלח עיר בירה ב

קרב סטמפורד ברידג',

תמונה
הכל עניין של עיתוי... את זה למדו על בשרם האנגלו-סקסים, לאחר ניצחונם הגדול בקרב סטמפורד ברידג', שנערך בתאריך 25 לספטמבר 1066. הצבא האנגלו-סקסי בפיקוד המלך הרולד גודווינסון נלחם נגד כוח נורווגי בפיקוד המלך הרלד הרדרדה ואחיו של מלך אנגליה הנסיך טוסטיג גודווינסון. אחרי קרב מרובה נפגעים גם הרלד וגם טוסטיג נהרגו, יחד עם מרבית הכוח הנורווגי. הפלישה הנורווגית נבלמה. שלושה שבועות אחר כך צבאו של הרולד הובס בקרב היסטינגס בידי צבאו הנורמני של ויליאם הכובש ואנגליה נכבשה בידי הנורמנים. לפוסט בפייסבוק

ברכת הכהנים מכתף הינום

תמונה
לנארד כהן עליו השלום, נהג בהופעותיו בישראל לברך את הקהל בברכת כהנים. אותה ברכה המופיעה בספר במדבר ו, כד – כו. ברכה שנאמרת על ידי כהנים בתפילת שחרית ובתפילות נוספות בימי חול ובחגים וזה לשונה: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. תפילה עתיקה זו שנאמרה גם על ידי כהנים בבתי המקדש היא הטקסט התנכי הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות.. בכתף הינום בירושלים נמצאו שתי מגילות כסף קטנות מהמאה השביעית לפני הספירה- סוף ימי בית ראשון. על המגילות נמצא טקסט קרוב מאוד לברכת הכהנים המוכרת לנו כתוב בכתב עברי קדום. יתכן שמדובר בקמיע אותו נהגו לענוד כדי לקבל את הברכות הכתובות בו. לפוסט בפייסבוק

יאנוש הוניאדי מציל את בלגרד

תמונה
בשנת 1453 ניסה הסולטן העוסמאני מהמט השני, הכובש, להמשיך את השגיו אחרי כיבוש קונסטנטינופול, ולהכניע את ממלכת הונגריה. לצורך כך היה עליו להכיניע את מבצר העיר בלגראד, שבסרביה. הונגרי ממוצא ולאכי, יאנוש הוניאדי, החל להתארגן לפלישה בשנת 1455 וגייס צבא וצי. האפיפיור קליקסטוס השלישי הודיע שהקרב על בלגראד יחרוץ את גורלה של הנצרות והורה להתפלל לניצחון הנוצרים ועל צלצול פעמוני הכנסיות למען ניצחונם, מסורת צלצול הצהריים ממשיכה עד היום. נזיר פרנציסקני בשם ג'ובני דה קפיסטרנו, עשה נפשות בקרב איכרים ופשוטי עם שהתגיסו להגנה על בלגראד עם נשקם הדל. על המצודה בבלגראד פקדו מיהאי סילאגי ולסלו הוניאדי, בנו של יאנוש. ב-4 ביולי 1456 צבא עוסמאני של 60-70 אלף חיילים התחיל את המצור על מצודת בלגראד. רק 7000 חיילים הונגרים וסרבים הגנו על המצודה. יאנוש הוניאדי שהה אז בדרום הונגריה, וכשנודע לו על המצור, הוא וקפיסטרנו החלו לנוע לכיוון בלגראד, יחד מנו כוחותיהם כ40-50 אלף איש. בינתיים מגיני בלגראד המעטים נעזרו במצודה המצוינת כדי לבלום את האויב. ב-14 ביולי 1456 הגיע הוניאדי לבלגראד. הוא שבר את המצור מכיוון הנהר, כש

"הסכם וינדזור"- ההסכם הבין לאומי העתיק בעולם

תמונה
פרננדו הראשון מלך פורטוגל מת בשנת 1383 ולא השאיר אחריו בן זכר. בתו היחידה הנסיכה ביאטריש, הייתה נשואה לחואן הראשון מלך קסטיליה. הבורגנות בפורטוגל לא הסכימה לכך שתירש את כס המלוכה בפורטוגל, מה שיכפיף אותה לממלכת קסטיליה. בעקבות כך החלה מלחמת אזרחים בפורטוגל ומלחמה בין פורטוגל לקסטיליה. היות שבאותם ימים בדיוק התרחשה במקביל מלחמת מאה השנים בין אנגליה וצרפת, התערבו שתי המדינות בנעשה בפורטוגל. אנגליה ל צד פורטוגל (מדינות בעלת ידידות מסורתית בת מאות שנים). וצרפת לטובת קסטיליה. מספר קרבות נערכו בין הצדדים בשנים 1383-5 ובכולם פורטוגל נצחה. בשנת 1385, הכריז על עצמו ז'ואאו דוכס אביש, כמלך פורטוגל ז'ואאו הראשון, הוא החל לגייס תמיכה בערי פורטוגל. הקסטיליאנים ראו בהכרזה מעשה בגידה ופלשו לפורטוגל עם כוח של 31 אלף חיילים. הקסטיליאנים הובסו בידי הפורטוגזים בקרב טרנקוסו. בשלב זה החליטו ז'ואאו ובעלי בריתו האנגלים לקחת את היוזמה ולעברו להתקפה. הם החליטו לארוב לכוח הקסטיליאני באלז'וברוטה. הפורטוגזים ובני בריתם האנגלים כיתרו את הקסטיליאנים ובני בריתם הצרפתים. תוך שעה בלבד נחל הצבא הקסטיליא

פרסי היסטוריה עולמית לרגל הלייק ה5000

תמונה
בשעה טובה הגענו ל500 לייקים. קודם כל תודה לכל מי שקרא ואהב, כתב תגובות וחלק עם אחרים. לרגל המספר העגול "היסטוריה עולמית" מתכבד להעניק לגיבורי העמוד את פרסי היסטוריה עולמית בקטגוריות שונות. הפרס בקטגורית קור רוח מוענק לחסן השני מלך מרוקו https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=552668471554360&id=477237389097469 הפרס בקטגוריית מצאו את הזמן הכי לא נכון למות בקרב מוענק לשני מלכים סקוטיים שמתו והשאירו יורשים תינוקות הכוונה היא לג'ימס הרביעי  https://www.facebook.com/perma link.php?story_fbid=578823988938808&id=477237389097469 ולג'ימס החמישי https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=589769364510937&id=477237389097469 הפרס לעידוד הברירה הטבעית על שם צ'ארלס דרוין מוענק לאנרי השני מלך צרפת https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=548654131955794&id=477237389097469 פרס היסטוריה עולמית לשלום מוענק ללואי ה11 מלך צרפת https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=640472519440621&id=477237389097469 פרס הסובלנות הדתית מוענק

תרבות ג'ירופט

תמונה
תרבות ג'ירופט הוא כינוי לתרבות שפעלה במזרח איראן, אפגניסטן ופקיסטן באלף השלישי לפני הספירה, ראשית תקופת הברונזה. קרויה על שם ג'ירופט שבאיראן. אחד הממצאים המעניינים של התרבות הם לוחות חומר עליהם מופיעים סימנים גראפיים שונים שנראים כמו כתב. הלוחות נמצאו בארמון בג'ירופט. לטענת הארכיאולוג האיראני יוסף מג'יזאדה, שגילה את הכתובות, יתכן ומדובר בכתב של השפה העילמית, השפה הקדומה ביותר שידועה לנו בפרס, ומאוחר יותר נכתבה בכתב יתדות. חוקרים אחרים מפקפקים בכך שמדובר בכתב. אם אכן מדובר בכתב מדובר באחד משלושת הכתבים הקדומים בעולם לצד ההירוגליפים המצריים וכתב היתדות השומרי. לפוסט בפייסבוק

הולנד נגד שוודיה בים

תמונה
בשנת 1654 שוודיה של המלך קרל העשירי הטילה מצור על העיר דנציג (כיום גדנסק שבפולין). הולנד, שהיו לה עסקים רבים בדנציג, שהייתה מרכז ליצוא חיטה באזור הים הבלטי, נפגעה מאוד מהמצור. בלחץ סוחרי אמסטרדם נשלח צי הולנדי בן 42 ספינות בפיקוד אדמירל אובדם לים הבלטי. בעקבות כך השוודים הפסיקו את המצור ונחתם הסכם שלום בינם לבין הולנד. דנציג הכרזה נמל ניטרלי. אבל השוודים לא הפסיקו את שאיפתם להשתלט על הים הבלטי. בע קבות כך הולנד כרתה ברית הגנתית של דנמרק, והבהירה שלא תסבול נסיונות השתלטות על מסלולי הסחר ואזורי ההשפעה שלה. השוודים פנו למלחמה נגד פולין והובסו. פרדריק השלישי מלך דנמרק נצל את ההזדמנות להכריז מלחמה עם שוודיה. המלחמה הסתימה בספטמבר 1658 בתבוסה דנית צורבת. השוודים רצו להפוך את דנמרק למדינת חסות שלהם וחסמו את נמל אורסונד, מה שהיה מכה קשה לסחר ההולנדי. השגריר ההולנדי בדנמרק, ון באונינחן, לחץ על הדנים לסרב לכל הצעה שוודית, בעקבות כך פלשו השוודים לדנמרק, וקופנהאגן הייתה תחת מצור. באוקטובר 1658 יצא צי הולנדי של 35 ספינות בפיקוד אובדם במטרה להפסיק את המצור השוודי. ב29 לאוקטובר הייתה התקלות בין ה

זריאב

תמונה
קראו לו אבולחסן על איבן נאפי, אבל כולם כינו אותו זריאב שמשמעותו ציפור השחרור בערבית, או בכינוי הספרדי פחרו נגרו שפרושו ציפור שחורה. הוא היה נגן עוד מצוין. הוא עזב את בגדאד, שהייתה תחת שלטון הח'ליף אל מאמון ועבר בשנת 822 לקורדובה בה שלט אותו זמן עבדולרחמן השני לבית אומאיה. זריאב הפך להיות לאחראי הבידור בחצרו של עבדולרחמן. הוא קבל שכר חודשי של 200 דינרי זהב, לצד הטבות רבות נוספות. זריאב מצידו הביא ל שינוי תרבותי גדול בספרד הערבית, הוא היה הראשון להביא אליה את העוד, ממנה התפתחה ככל הנראה בהמשך הגיטרה הספרדית. בנוסף הביא זריאב למהפכה אופנתית כאשר קבע טרנדים שונים בלבוש ובתספורת בחצר בקורדובה, שהשפיעו כמובן גם מחוץ לחצר. זריאב המציא גרסאות מוקדמות לשני תכשירים שכיום איש לא יכול להסתדר בלעדיהם, משחת שיניים ודאודורנט. גם בתחום הקולינרי הייתה לו השפעה כאשר הנהיג בחצר את המנהג של ארוחה בת שלוש מנות- מרק- עיקרית -קינוח, מנהג שהתפשט אחר כך בעולם המערבי. הוא הנהיג בחצר כוסות שתייה עשויות מזכוכית או במקום אלו שעשויות ממתכת. וכמובן ראשית כל היה מוסיקאי מוכשר שמסופר שידע יותר מ10,00 שירים וה

מרד פטרונה

תמונה
פטרונה הליל היה אלבני יליד ביטולה (כיום במקדוניה). כמו רבים מילדי הנוצרים בבלקן הוא גויס בנעוריו לחיל היניצ'רים. ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/590883334399540 ). הוא שרת בצי העוסמאני בעקבות כך קבל את הכינוי פטרונה, שמשמעותו סגן קפטין. כינוי נוסף שהיה לו הוא ארנאוט הליל- חליל האלבני בטורקית. הוא השתתף כחייל במרד יניצ'רים בניש שבסרביה ובווידין שבבולגריה (1720) בעקבות כך הודח משורות היניצ'רים. בהמשך הגיע לאיסטנבול בירת האימפריה העוסמאנית, שם עבד כבלן בחמאם, כבעל טברנה, במהלך שהותו באיסטנבול הפך לדמות המשפיעה ביותר על 12 אלף היניצ'רים האלבניים שהוצבו בעיר. בשנת 1730 החלה תסיסה בקרב היניצ'רים האלבניים, הטריגר היה תבוסה במלחמה מול פרס. היניצ'רים האלבניים השתלטו על איסטנבול, ודרשו מהסולטן אהמט השלישי, שיסגיר להם את הואזיר הגדול נבשהירלי דמאט איבארהים פאשה, מי שהם האמינו שאחראי לתבוסה מול פרס. הסולט ןהתרצה והסגיר את הואזיר שהוצא להורג, אבל המרד נמשך. המורדים הרסו וילות של עשירים ברובע קאיטהאנה, ומבנים אחרים שנראו להם, שמייצגים את השחיתות של האצולה הט

שערוריית סוסורלוק

תמונה
ב-3 בנובמבר 1996 בשעה 19:25 ארעה בסוסורלוק שבטורקיה תאונת דרכים בה התנגשה מכונית מרצדס שחורה במשאית. תאונה זו חשפה את אחד הסקנדלים הגדולים בתולדות טורקיה. בהתנגשות נהרגו שלושה מנוסעי המכונית הוסיין קוג'דא-בכיר לשעבר במשטרת איסטנבול, עבדוללה צ'טלי- מנהיג ארגון הזאבים האפורים, ארגון טרור פאן טורקי בעל נטיות פאשיסטיות וגזעניות. הוא היה מבוקש על רצח וסחר סמים, התאונה חשפה שהוא היה כנראה גם סוכן משטרתי, גונג'ה אוס- מלכת יופי לשעבר שנודעה בקשריה עם הפשע המאורגן. הנוסע הרביעי שרק נ פצע היה חבר הפרלמנט סדאט בוג'ק. בנוסף על הצרוף המחשיד בין משטרה פשע וטרור, נמצאו על גופו של צ'טלי 2600 דולר אמריקאי ו44.5 מיליוןלירות טורקיות (בערך של ימי האינפלציה). על גופו נמצא גם רשיון נהיגיה של אדם בשם מהמט אזבאי חתום בידי מהמט אע'אר שר המשפטים עד 1996 ואחר כך שר הפנים. ברכב נמצאו גם 7 אקדחים, 10 מחסניות, כ-300 כדורי אקדח ושתי לוחיות זיהוי לרכב מאיסטנבול. הפרשה חשפה לכאורה את מה שרבים טענו בטורקיה- שתוף פעולה נסתר בין כוחות הביטחון הטורקיים, פוליטיקאים, ארגוני פשע וארגון הטרור הטורקי ה

האימפריה הרומית חוזרת לרומא

תמונה
יוסטיניאנוס הראשון שלט באימפריה הרומית המזרחית הביזנטית בשנים 527-565. בשנות שלטונו התפשטה האימפריה מערבה, וכמעט שחזרה את גודלה של האימפריה הרומית המקורית. עד ימי יוסטיניאנוס האימפריה כללה את הבלקן אנטוליה, המזרח התיכון ומצרים. בשנים 533-534 כבשו הביזנטים את החלק המערבי של צפון אפריקה מידי הונדאלים. בראש הביזנטים התבלט מצביא מצוין ושמו בליסריוס. בנוסף על כך נכבשו גם סרדיניה, קורסיקה והאיים הבלאריים. אבל לחדש את האימפריה הרומית בלי לכבוש את רומא זה לא באמת לחדש. בשנים 535 כבשו  הביזנטים את איטליה מידי האוסטרוגותים, תחילה את סיציליה, אחר כך את נאפולי. ב9 בדצמבר 536 שוב כבשה האימפריה הרומית את רומא. כאן גאונותו הצבאית של בליסריוס באה לידי ביטוי כאשר צבאו שמנה כ5000 חיילים התבצר ברומא ועמד בפני מצור של ויטיגיס מלך האוסתרוגותים וצבאו הגדול שנמשך מפברואר 537 עד מרץ 538. באותו זמן שלח יוסטיניאנוס לאיטליה מצביא מצוין נוסף בשם נרסס. אלא שמתחים בין השניים גרמו לו לחזור במהרה לביזנטיון. בינתיים כבשו הביזנטים את מילאנו והפסידו אותה לאוסתרוגותים. בשנת 540 כבש בליסריוס את רוואנה בירתם של האוסתרוגו

מצא את ההבדלים:

תמונה
מצא את ההבדלים: המטבע למעלה הוא מטבע של פיליפוס השני מלך מוקדון (אבא של אלכסנדר הגדול). המטבע השני הוא מטבע קלטי- בלקני שמחקה אותו. שניהם מסוף המאה הרביעית לפני הספירה. נמצאו באותו אוצר באושצה בקרבת בלגראד שבסרביה. לפוסט בפייסבוק