היסטוריה עולמית

טבעת נישואין ביזנטית מהמאה החמישית או השישית לספירה לפוסט בפייסבוק

בשנת 852-1 לפני הספירה יצא אחאב מלך ישראל בראש צבאו, בתמיכת יהושפט מלך יהודה, לכבוש מארם חזרה את רמות גלעד. אולם המלך אחאב נפל בקרב מפגיעת חץ ארמי, והצבא הישראלי נאלץ לסגת חזרה לשומרון. בתמונה מאת ג'וני שומט רואים את החץ שעומד לפגוע במלך אחאב. התמונה לקוחה מגליון של המגזין ANCIENT WARFARE שהוקדש למלחמה בישראל ויהודה. לפוסט בפייסבוק

בתמונה הראשונה שלקוחה מתוך הספר "לוחמים ונשק" אותה צייר סטיג ברמסן, ניתן לראות לוחמים סקנדינבים מהשנים 1600-500 לפני הספירה בערך. הבגדים הנעליים והשיער הארוך של הדמויות מבוססים על גופות שנמצאו במצב שימור טוב יחסית באתרי קבורה שונים בעיקר בדנמרק. הבגדים הם בין דוגמאות הטקסטיל הקדומות ביותר הידועות לנו. קסדות הקרניים ששתים מהדמויות חובשות הן קסדות ויסקו עליהן דיברנו בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/556371194517421) ונמצאו בויסקו   באי זילנד שבדנמרק (תמונה 2). החרב המעוקלת שנושא אחד הלוחמים מבוססת על נדני חרבות שנמצאו ברורבי שבאי זילנד ומתוארכות ל-1600 לפני הספירה בערך (תמונה 3) חלק מהלוחמים חמושים בגרזני מלחמה סקנדינביים, חניתות ומגינים, שנמצאו באתרים שונים בסקנדינביה ובעיקר בדנמרק. בקדמת התמונה ניתן לראות את "מרכבת השמש" פסל מרכבה עם סוסים הנושאת כביכול את דיסקת השמש. היא נמצאה בטרונדהולם שבדנמרק, ומתוארכת בערך ל-1400 לפני הספירה. גילוי מרכבת השמש גילה ששימוש במרכבות עם סוסים באירופה הצפונית היה קדום בהרבה למה שחשבו קודם לכן (תמונה 4).

בשנת 1799 נרו ווין איכר סרבי חפר באדמתו במקום שנקרא בשם ההונגרי נגיסגטמיקלוש (כיום שייך לרומניה ומכונה סאנניקולאו מארה) הוא גילה אוצר של 23 כלי זהב במשקל כולל של 9.95 ק"ג. ככל הנראה הכלים הללו שמתוארכים למאות 6-9 לספירה היו שייכים לח'אן של האווארים עם ממוצא טורקו-מונגולי שהתיישב במרכז אירופה. כיוון שהמקום בו נמצא האוצר היה תחת שלטון בית הבסבורג ניתן לראות אותו במוזיאון בווינה. לפוסט בפייסבוק

תכריכים למומיה ממצרים של התקופה הרומית. סביבות שנת 125 לספירה. ניכר בהם ערוב סגנונות מצרי-יווני-רומי לפוסט בפייסבוק

קסדת אגריס קסדה גאלית מסביבות שנת 350 לפני הספירה. הקסדה התגלתה בשנת 1981 במערת פרה באגריס, בקרבת אנגולם שבצרפת והיא נמצאת כיום במוזיאון אנגולם. הקסדה עשויה מברזל וברונזה ומצופה זהב לפוסט בפייסבוק

מליק אמבר (1549-1626) נולד בקמבטה שבדרום אתיופיה, שמו המקורי היה צ'פו. בילדותו נמכר לסוחרי עבדים ערביים, שהעבירו אותו למוקה שבתימן. משם נמכר לשוק העבדים בבגדד, הוא נקנה על ידי הקאדי אל קודאת  (השופט הראשי) במכה. אחר כך נמכר לבגדד לאדם בשם מיר קאסם אלבגדאדי. לבסוף הועבר לדקאן שבדרום מרכז הודו. בהודו הוא נמכר יחד עם מאות עבדים נוספים לאייש את צבאו של של מירק דביר, המכונה צ'נגיס ח'אן, שבעצמו היה עבד אתיופי לשעבר, שהיה ראש השרים בסולטנות אחמדנגר. אחרי מותו של צ'נגיז ח'אן מליק אמבר שוחרר מעבדות בידי אלמנתו. מליק אמבר יסד צבא פרטי של 1500 חיילים שהשכירו את שרותיהם לשליטים שונים בדקאן תמורת כסף. בין השאר סייע לצ'נדי ביבי, העוצרת של אחמדנגר, לעצור את פלישותיהם של המוגולים. בעקבות הצלחותיו הצבאיות מונה לראש השרים באחמדנגר. הוא אמן את צבאו בטקטיקות גרילה, שעצרו את אכבר וג'האנגיר קיסרי האימפריה המוגולית. הוא בלם את כוחותיה של מדינת ביג'פור. יד ימינו היה המצביא המרתי מלוג'י סבו של שיואג'י (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/695465603941312). עוד

אחת השושלות העצמאיות הראשונות של האסלאם, שהתנתקו דה פאקטו מהח'ליפות, הייתה השושלת האיחשידית. מייסד השושלת היה האמיר מוחמד טוגג' אל איחשיד (882-946)  ממלוכ טורקי שמונה בידי הח'ליפות העבאסית למושל מצרים, החג'אז  (מערב ערב הסעודית של ימינו)  סוריה, וארץ ישראל של ימינו, והפך את שטח שלטונו למדינה עצמאית למעשה. בשנת 923 קנה אל איחשיד (שבעצמו נקנה כעבד)  עבד אפריקני (לא ברור אם מאתיופיה או מנוביה) העבד סורס והוענק לו השם הערבי אבו אל מיסכ כפור. עד מהרה הבחין אל איחשיד בחוכמתו של כפור, שחרר אותו מהעבדות ומינה אותו לאחראי על החינוך של שני בניו. בנוסף על כך כפור מונה למפקד הצבא ופיקד על הצבא האיחשידי במספר מסעות מלחמה בחג'אז. בנוסף כפור צורף למשלחות שונות לח'ליפות העבאסית בבגדאד. בשנת 946 מת מוחמד טוגג' איחשיד. וכפור הפך לעוצר, כיוון שהופקד על חינוך בניו. בשנים 946-961 הוא שמש עוצר לבן הבכור אונג'ור ואחרי מותו של אחיו הקטן אבולחסן עלי, שמת בשנת 966. אחרי מותו הכריז על עצמו כפור כשליטה בפועל של מצרים טבע מטבעות ונהל את המדינה בכל המובנים. בתקופת שלטונו נהל בהצלחה

3בשנת 168 לספירה עלה לשלטון בסין הקיסר לין משושלת האן. הוא היה בן 12 בלבד כשעלה לשלטון. מי ששלט בפועל היה עוצר שניסה לחסל את הדומיננטיות של הסריסים המושחתים באמצעות החלפתם במלומדים. אבל הסריסים הקדימו אותו וחסלו אותו. ב-20 השנה הבאות מי שנהל את המדינה הסינית היו הסריסים, שהגדילו את עול המסים על אוכלוסיית סין והגדילו את המרמור בקרבה. על המסים הקשים נוספו גם שטפונות רעב ואוסונות טבע נוספים, שהביאו לנדידת פליטים ולתסיסה חברתית. בשנת 184 פרצה מרידת איכרים שנודעה בהיסטוריה הסינית כמרד הטורבן הצהוב. המרד נקרא על שם הטורבן הצהוב אותו חבשו המורדים, בהשפעת הצבע הצהוב שמסמל את הארץ בקוסמולוגיה הסינית. בניגוד לצבע האדום שסמל את שושלת האן. המרד היה מרד משיחי של בני הדת הטאואיסטית.  בראש המרד עמד אדם שכונה ז'אנג. אנשי הטורבן הצהוב ניצחו את הצבא הסיני ב-16 קרבות. אולם בשנת 185 הובסו, לא בידי הצבא הסיני אלא בידי מפקד מיליציה של אחד המחוזות. בעקבות כך החלה התמוטטות של השלטון המחוזי. בשנת 189 מת הקיסר לין, יורשיו היו כולם קטינים ששמשו שליטי בובה של בעלי כוח שונים. תקופה זו התאפיינה במלחמות בין גנ

ב-4 בנובמבר 1791 נחל הצבא האמריקני את אחת התבוסות הגדולות ביותר שלו מול כוח אינדיאני. במה שנקרא התבוסה על נהר וואבש או תבוסת סנט קליר. כוח צבאי של המדינה האמריקנית החדשה ניסה להשתלט על שטח במדינת אוהיו של ימינו. בראש הכוח עמד  מייג'ור גנרל ארתור סנט קליר. האמריקאים סבלו ממודיעין לקוי, שטח קשה למעבר, מחסור באספקה ומזג אוויר קשה. מולם עמד כוח אינדיאני בראשו עמדו שלושה מפקדים: צב קטן משבט מיאמי, ז'קט כחול משבט שאוני, ובוקונגהלאס משבט לנאפה. שני הכוחות היו שווים בגודלם- כאלף חיילים, אבל האינדיאנים שהכירו היטב את השטח עשו באמריקאים שמות. 623  חיילים אמריקנים ועוד 24 אנשי מנהלה נהרגו. 264 חיילים ו-13 אנשי מנהלה אמריקנים נפצעו. האינדיאנים מאידך אבדו רק 21 חיילים וסבלו מ-41 פצועים. בעקבות התבוסה הודח הגנרל יליד סקוטלנד סנט קליר מהצבא האמריקני בידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון. תמונות: 1. קרב וואבש מאת ג'ון פ. וינקליר 2. גנרל סנט קלייר מאת ג'ון וילסון פייל. 3. צב קטן בליתוגרפיה של גילברט סטיוארט 4. ציור של הקרב שצורף למאמר אודות הקרב שנכתב ב1862 בידי הנשיא תאודור רוזו

סוריאוורמן השני היה מלך קהמר (כיום קמבודיה) בשנים 1113-1150. עלה לשלטון אחרי שחסל את דודה של אמו המלך דהראינדרה ורמן הראשון. תקופת שלטונו התאפיינה בנסיונות התפשטות טריטוריאלית של ממלכת קהמר, והפיכתה לאימפריה אזורית בדרום מזרח אסיה. בשנת 1116 חדש את היחסים עם הקיסרות הסינית, שהורעו מאוד בזמן המלך הקודם. בשנים 1123-36 ניסה פעם אחר פעם לכבוש את הממלכה הויאטנמית דאי ויאט, ללא הצלחה. בשנת 1128 ניסה לפלוש לדאי ויאט עם צבא של 20 אלף איש אך פלישתו כשלה. בהמשך אותה שנה צבאו פשט על מפרץ טונקין, שם זרע הרס וחורבן רב. הוא הכריח את ממלכת צ'מפה (כיום בבורמה) לתמוך בו ובצבאו. בשנת 1132 ניסה צבא משותף לקהמר ולצ'מפה לפלוש לדאי ויאט, אבל שוב כשל במשימתו. בשנת 1136 כרת מלך צ'מפה ג'איה אינדרווארמן השלישי ברית עם דאי ויאט. הקהמרים שוב ניסו לפלוש לדאי ויאט, הפעם לבדם ושוב כשלו. בשנת 1144 פלש סוריאוורמן לצ'מפה והדיח את מלכה בטענה שבגד בו. בשנת 1145 ספח את צ'מפה ומינה את אחיו החורג הדווה למלך וסאל. אלא שפרץ מרד בקרב הצ'מפה, אותו ארגן מלך חדש,  ג'איה האריוורמן הראשון. צ&#

העיר אתונה בשנתה 1821. אותה שנה הכריזה יוון על עצמאותה, והחלה מלחמת העצמאות שלה מהאימפריה העוסמאנית. הציור הוא מעשה ידיו של הנוסע הארכיאולוג והצייר האירי אדוארד דודוול לפוסט בפייסבוק

במשך מאות שנים שמשו חופי מדינות צפון אפריקה כבסיס לפיראטים. בטוניסיה, לוב ואלג'יריה של ימינו הוקמו מדינות בידי פיראטים שהיו וסאליות של האימפריה העוסמאנית. מרוקו הייתה עצמאית אבל הייתה גם היא בסיס לפיראטיות. על אף שמרבית הפיראטים בצפון אפריקה היו טורקים או אירופים שהתאסלמו, כונו הפיראטים הללו  "הפיראטים הברברים" על שם תושביה המקוריים של צפון אפריקה. גם המדינה החדשה ארצות הברית סבלה מאוד מנחת זרועם של הפיראטים הברברים. כבר בשנת 1784 נפלה ספינה אמריקנית ראשונה בידי פיראטים ממרוקו. האמריקנים ניסו לפתור את הבעיה על ידי תשלום כופר שנתי למדינות צפון אפריקה, שימנע חטיפת כלי שייט אמריקניים ושביית אזרחים אמריקנים בידי הפיראטים. בשנת 1786 נחתם הסכם כזה בין ארצות הברית לסולטן מרוקו.  ב-1795 עם הדיי של אלג'יר. הכופר השנתי ששלמה ארצות הברית למדינות צפון אפריקה היה שישית מתקציבה שנתי. בשנת 1785 נסעו הנשיאים לעתיד ג'ון אדמס ותומאס ג'פרסון ללונדון כדי לדון בהסכם עם טריפולי, אולם הם לא הצליחו להגיע להסכם עם הציר הטריפוליטאי סידי חאג' עבדרחמן. תומס ג'פרסון, שהתנגד מלכת

חייל בריטי במלחמת העולם השנייה  מסמן תנועה מגונה לחיילים גרמניים שבויים באל עלמיין. 26 לאוקטובר  1942. לפוסט בפייסבוק

מריון פילסברי נשקית במארינס האמריקני עובדת על מקלע בינוני מסוג בראונינג M1919 בבסיס המארינס בסן דייגו קליפורניה. בעיצומה של מלחמת העולם השניה, שנת 1943. הגברים הרבים שנשלחו לשדות הקרב גרמו לכך שנשים רבות גויסו למאמץ המלחמתי בתפקידים עורפיים (בהם הנסיכה אליזבת מלכת אנגליה לעתיד ששרתה כנהגת משאית צבאית) שנחשבו עד אז כתפקידים גבריים מובהקים. המקלע דרך אגב שמש בצה"ל עד ראשית שנות האלפיים ומכונה בעגה הצהלית 03. לפוסט בפייסבוק

תימגד היא עיר רומאית שנבנתה  בנומידיה- בשטח אלג'יריה של ימינו בסביבות שנת 100 לספירה בידי הקיסר טריאנוס. שמה הרומאי היה תמגוס. הישוב נבנה כדי לשמש מקום מגורים לליגיונרים רומיים משוחררים בקרבת ישוב שנקרא בשפת המקום תמגי. לשיאו הגיע הישוב במאה השלישית לספירה בתקופת שלטונו של הקיסר ספטימוס סוורוס. הישוב חדל להתקיים אחרי הכיבוש הערבי. אתר תימגד הוא אחד מהאתרים הארכיאולוגיים הרומיים המרשימים והגדולים ביותר בעולם. העיר הרומית הייתה מתוכננת לחלוטין. היא נבנתה בצורת ריבוע של 355 על 355 מטרים. רק באזור מסוים בעיר סטו מהריבוע כדי לאפשר בניית בנייני ציבור. בעיר היה תאטרון מפואר בו היו מעל 3,500 מקומות. כמו כן נבנו בעיר מקדשים, בתי מרחץ ומבני ציבור מפוארים אחרים. בתקופה שבה השתלטה הנצרות נבנו במקום כנסיות. תמונות: 1. שחזור העיר תימגד מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו" 2. שער טריאנוס בתימגד 3. מבט עילי על העיר 4. מבט נוסף 5. מבט על הפורום מהתאטרון בתימגד 6. מצבת זיכרון בתימגד 7. הקפיטול בתימגד לפוסט בפייסבוק