היסטוריה עולמית

לאורי טורני (1919-66) היה קצין צבא פיני יליד העיר ויבורג (אז פינלנד כיום רוסיה). בשנת 1938 התגייס לצבא הפיני. בשנת 1939 ממש לפני שעמד להשתחרר מהצבא, פרצה מלחמת החורף בין ברית המועצות לפינלנד. טורני נלחם נגד הסובייטים בגבורה. בעקבות השגיו במלחמה הועלה לדרגת סגן משנה, ונשלח להדריך חיילים בתורת המלחמה כקצין, ממונה על האימונים. בשנת 1941 אחרי תום מלחמת החורף נשלח לגרמניה להתאמן עם הוואפן אס אס. במלחמת העולם השניה הקים במסגרת הצבא הפיני, את "יחידת טורני" יחידת חי"ר מיוחדת שמטרתה הייתה להלחם מעבר לקווי האויב הסובייטי, היחידה גרמה לסובייטים אבדות רבות, והסובייטים אף הציעו פרס כספי על ראשו, במידה וילכד, אך הוא לא נלכד. ב9 ביולי 1944 קבל את העיטור הפיני הגבוה צלב מנרהיים. אלא שפינלנד החליטה לחתום הסכם הפסקת אש מול הסובייטים, ופרשה מהמלחמה לצד הגרמנים, ועברה לצד בעלות הברית. בשנת 1945 הוא גויס בידי ארגון פיני פרו גרמני, שחשש מפני פלישה סובייטית ונשלח לגרמניה, שם התגייס לצבא הגרמני, התאמן בחבלה ובארגון התנגדות פינית במקרה של כיבוש סובייטי של פינלנד. בסוף מלחמת העולם השניה נכ

כשמדברים על מלחמת העולם הראשונה, חושבים לרוב על חזית אירופה או על חזית המזרח התיכון. פחות ידועה החזית שהייתה באפריקה. בצפונה של המושבה הגרמנית קמרון שכן מבצר גרמני בו ישב קומץ של חיילים מהגדוד הגרמני השלישי שוצטרופה. סך הכל היו שם 200 חיילים 20 גרמנים ו-180 אפריקנים. מפקד המבצר היה קפיטן ארנסט פון ראבן. המושבה קמרון הייתה מוקפת במושבות אנגליות וצרפתיות, כשהחלה מלחמת העולם בשנת 1914 המדינות היו במצב מלחמה, והמצב לא היה שונה בקולוניות האפריקניות. האוכלוסייה האפריקנית המקומית לא  אהבה בלשון המעטה את הגרמנים בשל האכזריות שלהם והעדיפה לשתף פעולה עם הבריטים והצרפתים. פון ראבן הבין שהוא עומד לפני מלחמה והחל למגן את המבצר במורה שבקמרון, ולהכין אותו לקרב. ב-9 לאוגוסט 1914 הגיע לאזור יחידת רגלים של הצבא הבריטי, שמורכבת ברובה מחיילים ניגריים. הצטרפה אליה יחידת קלעים סנגלית מהמושבה הצרפתית צ'אד. הגרמנים היו מצוידים בציוד דל יחסית שכלל רובים ושני מקלעים. הבריטים והצרפתים תקפו את המצודה אולם הגרמנים השיבו אש ונלחמו בגבורה. ב-27 לחודש הם אף הצליחו לקחת שלל מקלע ותחמושת מאחת העמדות הבריטיות. בשל

ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה (1157-1199) הסתכסך עם רבים ממנהיגי מסעי הצלב, הבכירים והפחות בכירים. אחד מהסכסוכים הגדולים שהיו לו במהלך מסע הצלב השלישי, היה עם לאופולד דוכס אוסטריה, מי שפקד על הכוחות הגרמניים במסעי הצלב, אחרי מות של פרידריך ברברוסה. הכוחות הגרמניים היו מפוררים ובלתי מאוחדים, לכן לא הוו כוח צבאי משמעותי בצבאות הצלבנים, מאידך לאופולד כנציג האימפריה הרומית הקדושה, ראה עצמו כנציג המנהיג החילוני הבכיר של העולם הקתולי. אחרי כיבושה של העיר ב-12 ביולי 1191, לאופולד דרש שדגלו שיוצב על חומת העיר עכו יהיה באותו גודל כמו דגלו של ריצ'רד . פיליפ השני מלך צרפת, שהיה דיפלומט, הסכים לכך שהדגל של הדוכס לאופולד יהיה באותו גודל, והוחלט להניף אותו על חומות עכו לצד הדגל של ריצ'רד. אלא שנאמניו של ריצ'רד לא הסכימו לכך והשליכו את הדגל. על כך לאופולד מאוסטריה נטר טינה לריצ'רד לב הארי, והוא הפך לאויב מר של ריצ'רד. כאשר ריצ'רד שב לאירופה לאופולד לכד את ריצ'רד והעביר אותו לשבי אצל קיסר האימפריה הרומית הקדושה הינריך השישי, הוא שוחרר רק כעבור שנתיים תמורת סכום עצום של 150

בעבר דברנו על המלחמה בין ארצות הברית לטריפולי, בגלל בעיית הפיראטיות בשנת 1804 (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/917288545092349). אלא שבאותה תקופה מרבית אירופה פחות התעניינה בבעיית הפיראטים בגלל עלייתו של נפוליאון בונפרטה. במקביל החלה לפרוח הפיראטיות מאלג'יר במה שמכונה רנסנס של הפיראטיות האלג'יראית. בין הפיראטים האלג'יראים שהחלו לפעול בסוף המאה ה-18 היה חמידו ראיס. בשונה ממרבית מנהיגי הפיראטים הוא לא היה ממוצא טורקי או אירופי שהתאסלם אלא אלג'יראי מקורי. הוא היה חלק מחבורה של קפטינים שחיו בארמונות מפוארים בסביבות אלג'יר. ביניהם היו אחיו טשלבי, עלי המלטזי ומוסטפה טאטר. לחמידו ראיס הייתה ספינה קטנה ומהירה בשם חבק. בשנת 1797 מכר בשוקי טוניס עם עבדים למכירה מוונציה, גנואה ונפולי. בשנת 1798 הכריזה אלג'יר מלחמה על צרפת. חמידו ביי כבש בעקבות כך את המפעל הצרפתי לעיבוד דגים באל קלע שגבול אלג'יר-טוניס. אותה שנה הוא פשט על חופי פרובנס, בשנתיים שאחר כך הוא ערך עוד 14 פשיטות ושדד טובין במחיר של רבע מיליון פרנק. בשנת 1801 חתמו צרפת ואלג'יר על חוזה שלום,

מוזמנים להצטרף בהמוניכם לעמוד הטלגרם החדש "קבוצת ההיסטוריה הישראלית" בקישור: https://t.me/joinchat/F6XH8Q-r0JrEwjlEoWxMiQ  בו תוכלו לקרוא פוסטים על היסטוריה של היסטוריה עולמית וגם של מקורות רבים נוספים  תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

לפיס ניגר- בלטינית אבן שחורה, הוא מתחם בפורום של רומא, בו נמצאה כתובת לטינית שמוערכת לשנים 570-550 לפני הספירה, לפיכך מדובר בכתובת הקדומה ביותר הידועה בשפה זו. בתקופת הקיסרות הרומית המקום יוחס למייסדי רומא רומולוס ורמוס, אולם לא ברור כלל אם מדובר בדמויות מציאותיות, בכל מקרה ניתן ללמוד שמדובר בתקופה בה שלטו ברומא מלכים מאחר ובכתובת מופיעה וריאציה קדומה למילה הלטינית רקס שמשמעותה מלך. במתחם יש שרידי מזבחות שמזכירים בסגנונם אתרים אטרוסקיים מהתקופה. ולפי כתבים רומאיים היה מכוסה בתקופה הקדומה בשיש שחור ומכאן שמו. הכתובת עצמה כתובה בכתב לטינו-אטרוסקי, קרוב ביותר לכתב היווני,שהיה מקובל במושבות היווניות באיטליה אותה תקופה. כיוון האותיות הוא בשיטת הלוך השור, כלומר שורה משמאל לימין ואחריה שורה מימין לשמאל. הכתב הוא כל כך ארכאי, שבתקופת הרפובליקה הרומית הוא כבר לא היה מובן לרומאים. תמונות: 1. הכתובת שנמצאה באתר במוזיאון מרחצאות דיוקלטיאנוס ברומא 2. מיקום האתר בפורום רומנום 3. העתקה של הכתובת 4. העתקה של הכתובת ותעתיק שלה לכתב לטינו מודרני 5. תרשים של האתר משנת 1906 6. פסלים שנמצאו באתר לפוסט ב

קרב אריקה היה קרב שנערך באריקה  (כיום בצ'ילה) בתאריכים 5-7 ליוני 1880 והיה חלק מהמלחמה הפסיפית. צבא צ'ילאני של 6,000 חיילים, בפיקוד קולונל פדרו לגוס מרצ'נט, צר על מצודת אל מורו בה התבצרו 1,800 חיילים פרואנים. הצ'ילאנים קראו לפרואנים להיכנע, אך מפקדם קולונל פרנסיסקו בולונזי סרב להצעה. בעקבות כך החלה הפגזת תותחים צ'ילאנית מהיבשה והים, אולם הפרואנים נלחמו בגבורה והגנו על המבצר. אולם למרות הלחימה הפרואנית הצבא הצ'ילאני הצליח להסתער על המצודה אחרי יומיים של הפגזה מסיבית, כאשר לרוע מזלם של הפרואנים המוקשים שהניחו סביב המבצר לא התפוצצו. בסופו של דבר הצליחו הצ'ילאנים לכבוש את המבצר במחיר של 475 הרוגים ו-350 פצועים לעומת 800 הרוגים ו-350 פצועים לצבא הפרואני בהם הקולונל בולונזי ורבים מקציניו. תמונות: 1. קרב אריקה צייר חואן לפיאני 2. הנפת הדגל הצ'ילאני באריקה אחרי הקרב 3. קולונל בולונזי והסגל שלו לפוסט בפייסבוק

ביולי 1480 פלשו העוסמאנים בפיקוד גדיק אהמט פאשה לדרום איטליה. הם צרו על מצודת אוטרנטו בשטחה של ממלכת נפולי. העוסמאנים הצליחו לכבוש את המצודה וערפו אתראשם של 800 מבין תושביה, שהועמדה להם הברירה להתאסלם או למות- הרוגים אלה מכונים המרטירים של אוטרנטו, וקבלו מעמד של קדושים בכנסיה הקתולית. אחר כך הרגו עוד 12,000 איש ולקחו 5,000 לעבדים. קתדרלת אוטרנטו הוסבה למסגד. בשלב זה היה חשש גדול בעולם הנוצרי שהעוסמאנים המוסלמים יתקדמו במגף האיטלקי ויכבשו את מושב האפיפיור ברומא, והחלו דיבורים על פינוי רומא מתושביה. האפיפיור סקסטוס הרביעי חזר על קריאתו משנת 1471 למסע צלב נגד הטורקים. כמה מערי המדינה האיטלקיות, הונגריה וצרפת נענו לקריאתו של האפיפיור, רפובליקת ונציה מאידך לא נענתה מאחר וחתמה על הסכם שלום עם העוסמאנים בשנת 1479. באפריל 1481 הכריז סקסטוס הרביעי על מסע צלב לשחרור אוטרנטו. צבאות מסע הצלב אורגנו בידי פרננדו הראשון מלך נפולי, בפיקוד בנו אלפונסו דוכס קלבריה. כוח משמעותי נוסף היה בפיקוד מתיאש קורבינוס (מתיאש הוניאדי) מלך הונגריה. בחודשים אוגוסט- ספטמבר 1480 ניסו פרננדו הראשון מלך נפולי ובן דודו פ

מסדר האבירים הליבוני, היה פלג של מסדר האבירים הטווטוני- מסדר אבירים גרמני אתני שנשלח בידי האפיפיור לחופי מזרח הים הבלטי כדי להכניס את העמים הבלטיים תחת כנפי הדת הנוצרית, במה שהיה חלק ממסע הצלב הבלטי במאות 12-14. הוא נקרא כך משום שמרכזו היה בליבוניה, אזור מיושב בדוברי שפה פינית (ליבונית שאחרון דוברי מת בשנת 2013) בלטביה ואסטוניה של ימינו. אחת הקבוצות האתניות שהמסדר ניסה לנצר היו האסטונים. בשנת 1211 החליטו האסטונים להשיב מלחמה. שלושה כוחות אסטוניים הגיעו למאחז של המסדר בשם טוראידה (כיום בלטביה), במטרה להשתלט עליו בדרך להשתלטות על העיר ריגה. שלושת הכוחות הגיעו מראוול (כיום טלין בירת אסטוניה) ומלנמה דרך היבשה. כוח שלישי הגיע מהאי סרמה דרך הים. הכוחות צרו על מבצר טוראידה במה שנודע בשם קרב טוראידה של שנת 1211. אלא שכוח תגבורת של האבירים הגיע מריגה, ולכד את האסטונים בין שני כוחות ליבוניים. האסטונים נאלצו להיכנע ואולצו להיטבל לנצרות. באישון לילה הם ניסו לברוח אבל נטבחו בהמוניהם בידי הטווטונים. בסופו של דבר הסתיים הקרב בניצחון טווטוני גדול. בו לקחו הטווטונים שבויים רבים בהם סוסים רבים וספינ

בשנת 42 לפני הספירה צר צבא רומי בפיקוד ברוטוס רוצחו של יוליוס קיסר על העיר היוונית קסנטוס (בדרום מערב אנטוליה- כיום טורקיה האסיאתית). הצבא הרומי החריב את הישובים הבלתי מבוצרים שסביב קסנטוס, ותושביהם נאלצו לברוח לבין חומות העיר המבוצרת. ברוטוס חלק את צבאו למשמרת יום ומשמרת לילה, והחל להכות בשערי העיר באילי ברזל פעם אחר פעם. תושבי קסנטוס ניסו להשיב מלחמה ובאישון לילה ארגנו קבוצה של לוחמים שניסתה לגלוש מחומות העיר, אבל הרומאים הבחינו בהם. הם לא יכלו לחזור דרך שערי העיר הסגורים ונטבחו בידי הרומאים. כוח נוסף של הנצורים הצליח להעלות באש את מכונות המצור של הרומאים. בסופו של דבר הצליחו הרומאים להבקיע את שער העיר, ו-2,000 חיילים רומיים פרצו פנימה. הכוח הרומי התקדם בעיר לעבר מקדש סרפדון כאשר המקומיים משליכים עליו חפצים מכל הבא ליד. מחוץ לעיר ניסה שאר הכוח להציל את מכונות המלחמה הבוערות. בסופו של דבר הם פרצו לעיר ללא מכונות מצור באמצעות טיפוס בחבלים ופריצת חור נוסף בחומה. הצבא הרומי טבח בתושבי קסנטוס, שרק קומץ מהם שרד. תמונות: 1. המצור על קסנטוס צייר ג'וני שומט 2. ברוטוס מתוך אנציקלופדי

התמונה הראשונה נקראת "ההגירה הסרבית הגדולה" מאת הצייר הסרבי פז'ה יובנוביץ' (1859-1957). היו שתי הגירות גדולות של סרבים מארצם, שהייתה תחת שלטון האימפריה העוסמאנית. ההגירה הראשונה הייתה בימיו של הפטריאך הסרבי אורתודוכסי (באימפריה העוסמאנית מנהיגי הישויות האתניות  הנוצריות היו מנהיגי הכנסיות) ארסניה השלישי  קרנוייביץ' (תמונה 2). היא באה בעקבות נסיגת בית הבסבורג אחרי שכבש את סרביה זמנית בשנים 1689-92. הגירה גדולה שניה הייתה בשנים 1737-1739  תחת הפטריאך ארסניה הרביעי יובנוביץ' (תמונה 3) שוב בעקבות נסיגת ההבסבורגים משטחים עליהם השתלטו  בבלקן בשנים 1718-39 לפוסט בפייסבוק

קרב טורנהאוט (הראשון) היה קרב שנערך ב-24 לינואר 1597 בטורנהוט- כיום בבלגיה ואז בגבול בין ארצות השפלה ההולנדיות והספרדיות. הקרב היה חלק ממלחמת שמונים השנה בין ספרד להולנד. הצדדים הלוחמים היו הצבא הספרדי בפיקוד הרוזן מווראקס, מולם נלחם הצבא ההולנדי בפיקוד שליט הולנד הנסיך מוריץ מנסאו (שנודע גם כמוריץ מאורנג')  יחד עם הצבא האנגלי בפיקוד סיר פרנסיס ור.  הקרב הסתיים בתבוסה ספרדית רבתי כאשר הצבא ההולנדי- אנגלי בהרכב של מוסקטרים פרשים וכידונאים מאירלנד הפתיע את הצבא הספרדי והיכה בו. רבים מהחיילים הספרדיים (שכללו גם חיילים איטלקים, גרמנים ולונים ופלמים) נטשו את כלי נשקם ונסו משדה הקרב. הקרב הסתיים ב-2,000 הרוגים ספרדיים, 500 שבויים ספרדיים. בעוד שלהולנדים ולאנגלים נפלו רק 20 חללים. מוריץ לקח שלל דגלים ונסים ספרדיים רבים שהוצגו אחר כך לראווה בהאג. הקרב העלה את קרנו של מוריץ מכמצביא באירופה. תמונות: 1. קרב טורנהאוט צייר יאן לאוקן 2. הערכות הכוחות בשדה הקרב צייר ונצסלאוס הולר 3. סיר פרנסיס ור 4. תחריט של הערכות הכוחות בקרב צייר ברתולומאו דולנדו 5. מוריץ מנסאו נסיך הולנד 6. מדליון הולנד