רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2018

מטבע דגים פניקי מקדיז

תמונה
מטבע פניקי מהעיר אגדר- כיום קדיז שבספרד מן המאות השניה או הראשונה לפני הספירה. מצידו האחד שני דגים וכתובת בשפה הפניקית (הקרובה מאוד לעברית) "מפעל אגדר" בצידו השני של המטבע מופיע דמותו של האל מלקרת פטרונה של העיר צור שהוקבל בידי הרומאים לאל הרקולס. לפוסט בפייסבוק

שתי קיסריות טרביזונד

תמונה
בעבר דיברנו על אימפריית טרביזונד (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/534156740072200), אותה אימפריה יוונית, שהוקמה בידי צאצאי הקיסר הביזנטי על שפת הים השחור, אחרי שהצלבנים השתלטו על קונסטנטינופול. מעניין לציין שבאימפריית טרביזונד היה רצף של שתי קיסריות ששלטו אחת אחרי השניה בשנים 1340-1342. אירני פליאולוגינה (נולדה 1315) הייתה ביתו הבלתי חוקית של הקיסר  הביזנטי אנדרוניקוס השלישי פליאולוגוס. בשנת 1335 חותנה עם קיסר טרביזונד בסיליוס מגס קומננוס. אלא שהנישואין לא היו מאושרים. בסיליוס לקח לו פילגש ששמה היה גם כן אירני, והתגרש בשנת 1339 מאירני פליאולוגינה. אבל אירני פליאולוגינה, שנתמכה בידי פטריאך קונסטנטינופול יוהאנס ה-14 לא ותרה בקלות על השלטון. ב-6 באפריל 1340 היא הרעילה את בעלה לשעבר והפכה לקיסרית טרביזונד בזכות עצמה.כדי להבטיח את שלטונה היא שלחה את אירני השניה וילדיה לקונסטנטינופול, שם יהיו תחת השגחתו של אביה הקיסר הביזנטי. היא פנתה לאביה כדי שיחתן אותה עם אציל ביזנטי חזק אולם אביה מת לפני שקבל את הבקשה, בינתיים היא חיה עם מאהב מקרב האצולה הטרביזונדית. אלא שתקופת שלטונה היי

קתדרלת הים בקרונשטט

תמונה
אחת הכנסיות היפות והפחות מוכרות בעולם היא קתדרלת הים בעיר הנמל קרונשטט שברוסיה. קרונשטט היא עיר שהוקמה בשנת 1703 בידי הצאר פטר הגדול על שפת מפרץ פינלנד, במטרה לשמש כנמלה של בירתו החדשה פטרבורג. הכנסייה עצמה נבנתה בשנים 1903-13 בסגנון שמכונה "התחייה הביזנטית" כלומר בנייה בסגנון שמחקה את סגנון הכנסיות באימפריה הרומית המזרחית. ואכן יש דמיון גדול בינה לבין כנסיית איה סופיה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) גם בצורת הכיפות, במבנה החלונות ואפילו בצורת התאורה. בנוסף על אלה הכנסייה מושפעת מכנסיות רוסיות בימי הביניים. שני האלמנטים הללו באים לכאורה להציג את רוסיה כממשיכת דרכם של הביזנטים ושל הרוסים הקדומים וכשומרת הנצרות האורתודוכסית. בתקופה הקומוניסטית הכנסייה שמשה כמועדון קצינים וכמוזיאון ימי וחזרה לשמש ככנסיה אחרי נפילת הקומוניזם. לפוסט בפייסבוק

נסיון הפלישה הספרדי לאירלנד

תמונה
מלחמת תשע השנים האירית הייתה מלחמה שהתרחשה באירלנד בשנים 1594-1603 בין אנגליה של המלכה אליזבת הראשונה ונאמניה באירלנד, לבין קונפדרציית שבטים אירים קתולים בראשות יו אודונל ויו אוניל שהתנגדו לשלטון האנגלי הפרוטסטנטי. במהלך המלחמה המורדים הצליחו להשתלט על חלק ניכר מאירלנד. בהתחלה מי שנשלח לדכא את המרד היה הרוזן מאסקס (מאהבה של המלכה), שכשל בנסיונו לדכא את המרד, ומי שנשלח במקומו היה לורד מאונטג'וי, שהצליח יותר בדיכוי המרד בסיועו של ראש השבט האירי ניאל גרב אודונל. אויבתה של אנגליה אותם ימים, ומי שראתה את עצמה כמגינת הדת הקתולית, הייתה ספרד. מספר משטים מתוכננים לסייע למורדים האירים לא יצאו לפועל מסיבות שונות. בסופו של דבר שלח פליפה השלישי מלך ספרד צי ספרדי בן 33 ספינות שיצא מנמל לה קורוניה ב-2 בספטמבר 1601. על הספינות היו 4,432 חיילים שחולקו לשני טרסיוס -שלישים, שמה של היחידה המקובלת בצבא הספרדי. בראש טרסיו אחד עמד חואן דל אגילה ובראש השני עמד פרנסיסקו דה טולדו. בראש הצי עמד האדמירל דייגו ברוצ'רו. מטרתם של הספרדים הייתה לנחות בקורק ולהשתלט עליה. אלא שסערה קשה בקרבת האי אושן מול חופי

איי מצר טורס במלחמת העולם השניה

תמונה
איי מצר טורס, הם איים השייכים לאוסטרליה, ששוכנים במצר הים שמפריד בין אוסטרליה לאי גיניאה החדשה (שמחולק כיום בין המדינות פפואה ואינדונזיה). תושבי האיים קרובים הם מילנזים כלומר קרובים מבחינה אתנית לתושביה גיניאה החדשה. במהלך מלחמת העולם השניה הצבא היפני פלש לגינאה החדשה, ונלחם שם בצבא האוסטרלי, והיה איום ישיר על אוסטרליה, וכמובן על איי טורס השוכנים בסמוך לה. תחילה הוקמה בשנת 1941 פלוגה מקומית. בשנת 1943 הוקם על בסיס הפלוגה, גדוד חיל הרגלים הקל של איי טורס, שהורכב כולו מתושבי ה אי טורס, תחת פיקודו של מייג'ור ג'וק סוויין. הייתה זו היחידה הראשונה והיחידה בצבא האוסטרלי שהורכבה כולה מ"ילידים", אם כי בהמשך היו מספר יחידות הגנה אזרחית חצי סדירות שהורכבו מאבוריג'נים. איי טורס גם רשמו את אחוז המגויסים הגבוה ביותר ליחידה מדינית במלחמה, כאשר 880 מבין 890 הגברים הכשירים ללחימה, שחיו בהם גויסו להגנת האי, כולם על בסיס התנדבותי. מתוכם 470 גויסו לגדוד והיתר לחיל האוויר ליחידות העוסקות בהגנת נ"מ באיים. אותה תקופה חיו באיים כ-4,000 בני אדם סך הכל. תחילה היחידה עסקה רק בהגנת הא

חיילים בחיל המשמר הסולטני

תמונה
תמונה שצולמה בשנת 1875 של קצין וחיילים, ככל הנראה מהרגימנט הראשון של המשמר האימפריאלי העוסמאני. הצילום צולם בסטודיו של האחים עבדוללה- שלושה אחים ארמניים ששמם האמיתי היה עבדוליאן, שנחשבו כצלמים הטובים ביותר באיסטנבול לפוסט בפייסבוק

חייו הסוערים של בנוונוטו צ'ליני

תמונה
להרבה אמנים גדולים היה טמפרמנט גדול. אחד מהאמנים הללו הוא בנוונוטו צ'ליני (1500-1571) כבר בגיל 10 התגלה כישרונו האמנותי והוא נשלח בידי אביו לעבוד בבית מלאכתו של הצורף מיכלניולו בנדינלי בפירנצה. בגיל 15 עבר לבית מלאכתו של אנטוניו די סנדרו המכונה מרקונה, שם התבלט כאחד מטובי האמנים בסדנה. אלא שאז הטמפרמנט שלו התגלה לראשונה כאשר בגיל 16 היה מעורב בקטטה חמורה. בעקבותיה גורש מפירנצה. הוא נדד בין הערים סיינה, בולוניה לוקה ופיזה, כשהוא עובד אצל אמנים שונים. ואז שוב חזר לפירנצה. בשנת 1523 שוב דקר מישהו במהלך קטטה. הוא נאלץ לברוח לרומא כשהוא מחופש לנזיר. אותם ימים היו שיא ימי אמנות הרנסנס ברומא תחת האפיפיור קלמנס השביעי, הוא עבד אצל אמנים אונים ברומא, ועד מהרה התקבל לעבודה אצל האפיפיור עצמו. בתקופה זו התקרב הצבא הספרדי לרומא בעקבות הברית שכרת האפיפיור עם הצרפתים. צ'ליני הצטרף לצבא האפיפיורי ששמר על מצודת קסטל סנט אנג'לו ברומא. הוא לחם בגבורה (לפחות לפי טענותיו בביוגרפיה שלו) והספרדים נסוגו מרומא אחרי מצור של חודש. אחרי נסיגת הספרדים חזר צ'ליני לעבודתו כפסל וצורף והמשיך להסתבך

היידוק

תמונה
היידוק הוא כינוין של יחידות של שודדים, שהפכו  ללוחמי גרילה ומאוחר יותר לחילות סדירים בהונגריה ובארצות הבלקן במאות 16-18. ההיידוקים התפתחו על רקע התקדמותה הצבאית של האימפריה העוסמאנית והאיום הישיר שלה על מדינות מרכז ומזרח אירופה. הם היו איכרים שניצלו את אי הסדר ששרר בזמן התקדמות העוסמאנים באירופה, כדי לעסוק בשוד. מאוחר יותר הם ניהלו לוחמת גרילה נגד העוסמאנים. עיקר פרסומם בא להם בתקופת המלחמות ההונגריות עוסמאניות במאה ה-17 בתקופה זו צורפו היידוקים לצבאות ההונגריים, בצבא הפולני, ובצבאו של בית הבסבורג, שנלחמו נגד האימפריה העוסמאנית. אסטבן בוצ'קאי (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/559726307515243)אף גייס אותם בשנת 1604 למלחמתו מול בית הבסבורג. בתקופה זו רובם היו הונגרים או קרואטים. ההיידוקים היו חמושים ברובי מוסקט, גרזנים ומכושים. לרוב הם היו חיל רגלים אם כי חלקם היו רכובים, והם נודעו ביכולת הלחימה הטובה שלהם. 1. היידוק בשרות בית הבסבורג 2. היידוקים בצבאו של זיגמונד השלישי ואזה מלך פולין 3. היידוקים בצבאו של אשטבן בוצ'קאי 4. היידוק בתחריט של הנס וייגל 1577 5. הייד

השר היהודי אהרן בטאש

תמונה
בשנים 1420-65 שלט במרוקו הסולטן עבד אל חק השני מן השושלת המרינית. אחד האנשים הבולטים במרוקו בתקופה זו היה היהודי אהרון אל בטש (בן שם טוב או בשיבוש הספרדי בנסנטון ובערבית  הארון אליהודי). אלבטאש היה בן למשפחה יהודית מספרד שהתיישבה בפאס בירת מרוקו דאז. תחילה הוא שמש כבנקאי ויועץ של הסולטן עבד אל חק. מאוחר יותר מונה בידי הסולטן לואזיר (מקביל לראש ממשלה). הוא דאג גם לבני משפחתו בכך שמינה את קרובו שאול בן בטש לממונה על הארמון ולמפקד המשטרה. במקביל לפעילותו הפוליטית הוא נודע כסופר וכמלומד. בתקופת כהונתו הועלו המסים במרוקו ובכך גבר מרמורם של הנתינים. במאי 1465 פרצו בפאס הבירה מהומות נגד הסולטן עבד אל חק, שהביאו סוף ל-215 שנות שלטון השושלת המרינית. השריפים (מוסלמים המייחסים לעצמם יחוס לנביא מוחמד) בעיר פאס הכריזו מלחמת ג'יהאד על הואזיר היהודי. אהרון אלבטאש נתפס בידי המורדים והוצא להורג בשיסוף גרונו. הקהילה היהודית הגדולה והעתיקה של פאס נטבחה כמעט כולה, לפי מקורות מהתקופה רק 11 מיהודי פאס שרדו את הטבח. תמונות: 1-2 מטבעות של 1 ו-2 דירהם כסף מתקופת שלטונו של עבד אל חק השני לפוסט בפייסבוק

הרמת קיסרים ביזנטיים על מגן

תמונה
אחת מהדרכים להפגין את כבודם של הקיסרים הביזנטיים הייתה הובלתם על גבי מגן כמו בתמונה הראשון בה רואים את הקיסר ניקפורוס הראשון (802-811 צייר ג'וזפה ראווה) והשנייה בה רואים את הקיסר נקיפורוס השני פוקאס (963-969 צייר אנגוס מקברייד) קשה להתעלם מהדמיון לדרך לדמותו של לוחממיקס (בתרגום החדש דגוליקס) בקומיקס אסטריקס מאת גוסיני ואודרזו לפוסט בפייסבוק

חיילים גרמנים מצדיעים לשומר שויצרי

תמונה
חיילים גרמניים מצדיעים לחייל בחיל המשמר השויצרי של האפיפיור בקריית הוותיקן שברומא. העיר רומא נכבשה בידי גרמניה הנאצית  בספטמבר 1943 והייתה תחת כיבוש גרמני עד לשחרורה בידי צבא ארצות הברית ביוני 1944. לפוסט בפייסבוק

גבורת לוחם נ"מ במלחמת יום כיפור

תמונה
ביומה התשיעי של מלחמת יום הכיפורים, 15 לאוקטובר 1973, חצה צה"ל את תעלת סואץ ומקם כוחות בגדתה המערבית בשטח יבשת אפריקה. בין הכוחות החוצים היו גם כוחות של תותחים מתניעים נגד מטוסים, שמטרתם הייתה לסייע לכוחות היבשה נגד איום המטוסים והמסוקים של המצרים. אחת מסוללות הנ"מ, המצוידות בזחלמי"ם עליהם תותחי 20 מ"מ נגד מטוסים, התמקמה במתחם המכונה "החצר הקטנה". במתחם היו גם כוחות מיחידות נוספות כולל תחנת איסוף גדודית שטפלה בפצועים. בבוקרו של ה-17 באוקטובר הצליחה הסוללה להפיל שני מסוקים מצריים. במקביל המצרים ירו על המתחם באופן קבוע, נשק קל, ארטילריה וטילי קטיושה. אחד מטילי הקטיושה פגע בקומנדקר שהיה במתחם וגרם לנפגעים. בבוקרו של ה-18 או ה-19 באוקטובר, הייתה הפגזת קטיושות כבדה על המתחם. במהלך הפוגה בהפצצה יצאו חיילי סוללת הנ"מ כדי לשפר את עמדות הכלים אולם, המצרים החלו בהתקפה נוספת, מרבית החיילים חזרו למחסותיהם. סמל ראשון דוד ברירו, שהיה מש"ק פלגה בסוללת הנ"מ, חשש שמיקומו של התותח שלו עלול לגרום לכך שיפגע בדומה לקומנדקר, לכןהחליט על אף מתקפת הקטיושות להזיז