רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2019

רישום מוסיקה טיבטי

תמונה
כתבי יד טיבטיים מהמאה ה-19 המציגים את הדרך הטיבטית לרישום מוסיקה, מקבילה לתווי מוסיקה במערב. לפוסט בפייסבוק

ציפורי

תמונה
תמונות שצלמתי באתר הארכיאולוגי ציפורי. ציפורי הייתה אחת הערים החשובות בגליל בתקופת בית שני ובתקופה הרומית והביזנטית. בעיר זו חתם רבי יהודה הנשיא את המשנה במאה השלישית לספירה, ובה נהל את הסנהדרין. עיר זו נזכרת כבר במשנה בעיר זו נמצאים כמה מהפסיפסים הרומיים המרשמים ביותר שנמצאו בארץ, כשהמפורסם שבהם הוא פסיפס של אישה המכונה מונה ליזה של הגליל. בשתי התמונות הראשונות רואים את התאטרון הרומי של ציפורי, שמתוארך למאה הראשונה לספירה ויש בו כ-4500 מקומות. ברקע ניתן גם לראות את המצודה של ציפורי שבבסיסה הייתה מצודה רומית, הושלמה בתקופה הצלבנית ונבנתה בצורתה הסופית במאה ה-18 בידי דאהר אל עומר מושל הגליל. בתמונות 3-5 רואים את הפסיפסים מהווילה הרומית המכונה וילה דיוניסוס, בהם סצנות מהמיתוסים של דיוניסוס וכמובן פני האישה המכונים מונה ליזה של הגליל. בתמונה החמישית רואים כתובת יוונית מהקרדו של ציפורי. בתמונה השישית רואים פסיפס עם חיות מווילה הממוקמת באגורה של ציפורי. ביתר התמונות ניתן לראות פסיפסים מווילה מפוארת המכונה בית גאות הנילוס המציגות את חגיגות גאות הנילוס במצרים, דמויות מיתולוגיות כמו קנטאו

מרכבות ישראליות בצבא אשור

תמונה
בכתובות של סרגון השני מלך אשור (מלך 722-705 לפני הספירה), שנמצאו בבירתו דור שרוכין (כיום חורסבד שבכורדיסטן העירקית). לפי הטקסט סרגון השני הקים יחידה של 50 מרכבות המורכבת כולה מחיילים ישראלים מקרב הגולים שהובאו מהעיר שומרון. דברים אלה מעידים שממלכת ישראל נודעה בלוחמת המרכבות שלה, ושמלך אשור נצל זאת אחרי כיבוש ממלכת ישראל כדי לחזק את צבאו. תמונות: 1. מרכבה ישראלית בצבא האשורי צייר זבונמיר גרבסיץ מתוך גליון של ANCIENT WARFARE על לוחמה בישראל ויהודה 2. ארמון סרגון בדור שרוכין מתוך אנציקלופדיה תרבות 3. סרגון השני מלך אשור מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו לפוסט בפייסבוק

מטבעות יחזקיה הפחה

תמונה
בספרו "נגד אפיון" ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/829907320497139 ) מביא יוסף בן מתתיהו את דבריו של ההיסטוריון היווני הקאטיוס מאבדרה על כך שהיה כהן גדול יהודי בשם חזקיה בתקופת שלטונו של מלך מצרים היווני- מקדוני תלמי (ביוונית פתולמיוס) הראשון, אחרי שנת 312 לפני הספירה. עדות זו נחשבה במשך שנים רבות ללא אמינה, מאחר ולא נמצאה עדות לשום כהן גדול בשם חזקיה בתקופה זו. אולם מטבעות שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים כדוגמת בית צור, חרבת קיאפה ואתרים נוספים מטבעות עליהם כתוב "יח זקיה הפחה" או "יחזקיו הפחה" ומטבע אחד שכתוב עליו פשוט יחזקיה. ככל הנראה מדובר בפחה האחרון של יהודה ששמו יחזקיה והסיבה שבחלק מהמטבעות כתוב יחזקיה הפחה ובאחרים פשוט יחזקיה נובעת מהעובדה שהשלטון ביהודה התחלף משלטון פרסי לשלטון יווני אחרי כיבוש יהודה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה, והשימוש בתואר הארמי פחה ששמש את הפרסים פסק. חלק מהחוקרים טוענים שבשלהי התקופה הפרסית בארץ ישראל הכהן הגדול בירושלים שמש גם כפחה של יהודה מטעם הפרסים, לכן אותו יחזקיה הוא הכהן הגדול עליו מדבר הקאטיוס

אסטלת שיאן

אסטלת שיאן היא מצבת אבן שחורה שנמצאה בשיאן שבסין. גובהה הוא כמעט 3 מטרים. המצבה שנקראת גם מצבת סיאנפו נמצאה במאה ה-17 בשיאן שבסין, והיא משנת 781, תקופת שלטון שושלת טנג. המצבה מתארת את בואם של מיסינריים נוצריים נסטוריאניים מפרס לסין כ-150 שנה קודם לכן. הנצרות הנסטוריאנית או האשורית הוא זרם של הנצרות שקיים כיום בעיקר בעירק איראן וסוריה, בעבר התפשט עד סין. המצבא מתארת את התפשטות הנצרות הנסטוריאנית בסין ואת הכרתה כדת לגיטימית בידי הקיסר טייזונג בשנת 635. בראש המצבה מופיעות המילים "מצבת התפשטות דת האור של דצ'ין בסין"- דצ'ין היה שמה של האימפריה הרומית בסינית. המצבה הוצבה בשנת 781 בעיר צ'נג אן- כיום שיאן, מי שחקק את האותיות היה אדם בשם ליו שיואן ומילות הטקסט נכתבו בידי נזיר נסטוריאני בשם ג'ינג ג'ינג. בנוסף על טקסט סיני ישנו טקסט נוסף בשפת הקודש של הכנסיה הנסטוריאנית ארמית- בכתב ארמי סורי. תמונות: 1. המצבה במקום התגלותה 2. ראש המצבה 3. הטקסט בחזית המצבה למעלה בסינית למטה בארמית 4. העתקה של הצלב שבראש המצבה לפוסט בפייסבוק

פרוסיה העתיקה

תמונה
השם פרוסיה נתפס בעיני רוב האנשים כסמל הגרמניות, כיוון שפרוסיה הייתה המדינה שאחדה את גרמניה במאה ה-19. אולם בימי הביניים פרוסיה לא הייתה גרמנית אלא בלטית. אוכלוסייתה הייתה קרובה אתנית ולשונית לליטאים וללטבים, ודברה בשפה שנקראה פרוסית עתיקה, שהייתה קרובה מאוד ללטבית ולליטאית, ונכחדה. בשנת 997 יצא איש הכנסיה אדלברט מפראג להפיץ בקרב הפרוסים את הדת הנוצרית. ככל הנראה הוא הצליח במידה מסוימת המשימתו, אולם הצלחתו עוררה זעם בקרב האצולה והכהונה הפרוסית, והוא נחשד כמרגל פולני. הוא נרצח בעריפת ראש בידי הפרוסים ב-23 לאפריל 997, ככל הנראה באזור קלינינגרד שברוסיה של ימינו (בעבר נודעה בשם הגרמני שלה קניגסברג). לפי האגדה רוצחו היה כהן פגאני שאמר לו שהוא מגשים את רצונו למות למען ישו. בשנת 999 הוכרז כקדוש בידי הכנסיה. גופתו נגאלה תמורת כופר גבוה בזהב בידי בולסלב מלך פולין. הוא נקבר בקתדרלה שלו בגנייזנו שבפולין. מי שהכניס את הפרוסים תחת כנפי הנצרות היה בסופו של דבר מסדר האבירים הטווטוני החל מהמאה ה-13, ועל כך דיברתי בפוסט בעבר על המורד הפרוסי הרקוס מונטה https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/539

ממלכת מורביה

תמונה
אחת המדינות הסלאביות המוכרות הראשונות הייתה נסיכות מוראביה, בשטחים מצ'כיה וסלובקיה של ימינו. השליט המוכר הראשון של מוראביה היה הנסיך מוימיר. הוא שלט בערך מאמצע המאה התשיעית ועד סופה. בתקופתו החלה קבלת נצרות המונית בקרב הסלאבים המערביים, באמצעות מיסיונרים גרמניים. לפי מסמך משנת 870 מוימיר היה וסאל של מלך הפרנקים המזרחיים לודויג הגרמני, בנו של קרל הגדול מלך הפרנקים. לא היו לו ילדים לכן שלח ככל הנראה את אחיינו רסטיסלב לשמש כבן ערובה בחצר לודויג. בתקופתו השתלטה מורביה על מספר מדינות קטנות יותר בצ'כיה וסלובקיה של ימינו. מאידך נסיון מרד נגד הפרנקים המזרחיים בשנת 846 כשל וככל הנראה מוימיר נהרג או ברח. הפרנקים המזרחיים המליכו במקומו את אחיינו רסטיסלב. מדינה זו מכונה כיום בסלובקיה ובצ'כיה מוראביה הגדולה. תמונות: 1. מוימיר הראשון בתמונה משטר סלובקי 2. כלי נשק מהתקופה 3. רסטיסלב באיקונה רוסית מהמאמה ה-19  לפובט בפייסבוק

תינוק על מטבע - אלפונסו השמיני מלך ספרד

תמונה
תינוק על מטבע... מדובר במטבע משנת 1888 והתינוק הוא אלפונסו השמיני מלך ספרד. אלפונסו השביעי מלך ספרד מת בשנת 1885, כאשר רעייתו הדוכסית מריה כריסטינה מאוסטריה, נושאת את יורש העצר ברחמה. מריה כריסטינה שמשה כעוצרת ספרד, עד שאלפונסו השמיני בנה התינוק בא לעולם. ב-17 למאי 1886, הוא הוכתר למלך כמעט מיד אחרי שנולד, והמשיך לכהן כמלך ספרד, כאשר אמו משמשת עוצרת, עד 1902. הוא המשיך לכהן כמלך ספרד עד שנאלץ לפרוש מכס המלוכה בשנת 1931, אחרי בחירות מוניציפליות בהן הרפובליקנים נצחו. הוא מת ברומא בשנת 1941. בשלב מסוים הוכרז בידי המלוכנים הצרפתיים כמלך צרפת מאחר שהיה נצר לבית בורבון הצרפתי. לפוסט בפייסבוק

הרגימנט השוודי

תמונה
ציור של חייל מהמאה ה-18 הנענש בעונש מלקות. החייל הוא מרגימנט לנק, שמשנת 1742 נודע כרגימנט השוודי המלכותי. רגימנט בצבא הצרפתי שהורכב במקור משבויי מלחמה שוודים, ובהמשך מחיילים גרמניים ואירים בנוסף על השוודים. לפוסט בפייסבוק

מגן גיאנה ההולנדית

תמונה
תחריט משנת 1720 מהמושבה ההולנדית סורינם (גיאנה ההולנדית לשעבר) שבדרום אמריקה. בראש הסמל מופיע המגן של העיר אמסטרדם (עם האיקסים), מתחתיו מגן הספינה של סורינם והמגן האישי של מושל סורינם ההולנדי ון אארסן. מסביב לסמל ישנן שני בני אדם שאמורים לייצג את ילידי סורינם. המגינים בצדדים הם המגינים של המושבות השונות שהחוזקו בידי חברת הודו המערבית ההולנדית.  הדגלן לפוסט בפייסבוק

אדם קאיהלר

תמונה
אדם-קאיהלר (בטורקית סלעי אדם) הוא אתר ארכאולוגי של פסלים חצובים בסלע הנמצא במחוז מרסין שבדרום מרכז טורקיה האסייתית. באתר ישנם 17 פסלים חצובים בסלע החל מהמאה הרביעית לפני הספירה (התקופה ההלניסטית) עד המאה השניה לספירה (התקופה הרומית). לפוסט בפייסבוק

כתב קרשוני

תמונה
גרשוני או קרשוני הוא ערבית הנכתבת באותיות ארמיות סוריות (סיריאק). הארמית הסורית היא שפת התפילה של מספר כנסיות מזרחיות כמו הכנסיה הסורית האורתודוכסית, האשורית והמרונית, שרוב מאמיניהם דברו ביום יום בשפה הערבית. לכן באופן טבעי, היה שמוש בכתב של השפה כדי לכתוב טקסטים בערבית בדומה לשימוש אצל יהודים בכתב עברי כדי לכתוב גרמנית שהפך לאידיש וספרדית שהפך ללדינו וכדומה. בקרב נוצרים מאמיני הכנסיה הסורית בדרום הודו ישנו שימוש בכתב הארמי הסורי לכתיבת שפת מלילאם. התמונות הנלוות הן מתוך ספר תפילה של הכנסיה הסורית האורתודוכסית מלבנון של המאה ה-19 והוא נמצא כיום בספריית מדעי המזרח של אוניברסיטת סנט ג'וזף. התמונה הרביעית היא ספר תפילה בגרשוני ממנזר מרקוס הקדוש בירושלים. הכותב עבד אללה א-סדאדי מציין שנולד בשנת המגפה היא שנת 1829 והוסמך לנזיר בשנת 1851 בידי המטרופוליט עבד א- נור מאדסה. החותמת מוקדשת למטרופוליט ירושלים אתנסיוס המכונה עבד א- נור ששנת לידתו 2108 לפי הלוח הנהוג בידי הכנסיה הסורית כלומר 1797. לפוסט בפייסבוק