היסטוריה עולמית

גלה פלקידיה (338-9 או 392-3 עד 450) הייתה בתו של הקיסר הרומי ,תאודוסיוס הראשון. היא חותנה בשנת 414 עם אתאולף מלך הווזיגותים שמת השנת 415. אחר כך התחתנה עם הקיסר הרומי המערבי קונסטנטיוס השלישי ושמשה כקיסרית לצידו בשנת 421 לתקופת כהונה של כמה חודשים. בשנים 421-437. אחרי מותו של קונסטנס שמשה עוצרת האימפריה עבור בנה הקטין ולנטינאנוס השלישי, עד שגדל. גם אחר כך הייתה בעלת השפעה רבה באימפריה. היא מתה בשנת 450 ונקברה במאוזולאום מפואר, שהיה חלק ממתחם כנסיית הצלב הקדוש בבירת האימפריה המערבית רוואנה שבאיטליה. במהלך ההיסטוריה נהרס מבנה הכנסיה, והוחלף בבניינים "מודרניים" יותר. המאוזלאום של גלה פלקידיה מאידך עומד עד היום והוא אחת הדוגמאות היפות ביותר לאומנות רומית מאוחרת ונוצרית קדומה. תמונות: 1. המאוזולאום ופרסקו של יונים מתוך אנציקלופדיה האנושות 2.שבכת סטוקו מהמבנה מתוך אנציקלופדיה האנושות 3.פסיפס השמיים והצלב בצריח הפנימי של המבנה מתוך אנציקלופדיה האנושות 4.פסיפס איילים מתוך אנציקלופדיה האנושות 5.פסיפס לורנס הקדוש מתוך אנציקלופדיה האנושות 6. פסיפס הרועה הטוב מתוך אנציקלופדיה האנושות 7.

ברקע מטוס קרב מדגם פיאט G9 ובחזית מכונית מדגם פיאט 1800 בפרסומת של פיאט משנות הששים של המאה העשרים לפוסט בפייסבוק

תמונה צבועה משנת 1902 שצולמה בסרייבו בירת בוסניה. בוסניה סופחה זה מכבר אל האימפריה האוסטרו הונגרית, אחרי מאות שנים של שלטון עוסמאני שאותותיו ניכרים עדייו בתמונה. כעבור 12 שנים יתחיל בסרייבו סופן של שתי האימפריות. לפוסט בפייסבוק

שני מטבעות המראים על סינקרטיזם בין הדת היוונית לבודהיזם בממלכות היווניות של הודו ומרכז אסיה, שרידי האימפריה של אלכסנדר הגדול. המטבע השמאלי מכסף של המלך מננדרוס השני (מלך בממלכה היוונית הודית 90-85 לפני הספירה) . זאוס יושב וחמזיק את אלת הניצחון ניקה ומתחתיו גלגל דהרמצ'קרה שלקוח מהדת הבודהיסטית. במטבע הימני מזהב רואים את הרמס (או זאוס או הרקולס) אוחז גם הוא את הדהרמצ'קרה המטבע שטבוע רק בצד אחד נמצא בצפון אפגניסטן והוא ככל הנראה ממלכת גנדהרה (בה דנתי בפוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/863787620442442) לפוסט בפייסבוק

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באיילסברי במחוז קינגהמשייר שבאנגליה נתגלו מספר ממצאים מעניינים ומפתיעים. בתוך בור מים מהמאה השלישית לספירה, תקופת שלטון הרומאים על דרום בריטניה, נמצאו ממצאי אורגניים כמו סל קלוע מעלי ערבה, נעלי עור והמפתיע ביותר ביצה שלמה עם החומר האורגני שלה (לצד ביצים נוספות שבורות). לצד אלה נתגלו ממצאים לא אורגניים כמו כלי בישול, מראה, אבזם של חגורה ואף רתמה של סוס. יתכן שממצאים אלה מראים שהבור נחשב כאתר מקודש אליו השליכו חפצים כקרבן. תמונות: 1. הביצה השלמה שהתגלתה באתר 2. סל קלוע שהתגלה באתר 3. שברי מראה וכלי בישול 4. רתמה של סוס ואבזם חגורה לפוסט בפייסבוק

שריון גוף מלא מסוף המאה ה-18 או ראשית ה-19 ממלכת סינד, אז נחשבה חלק מהודו וכיום בדרום פקיסטן לפוסט בפייסבוק

יוניוס אניוס בסוס היה פוליטיקאי רומי משושלת אניה, אחת השושלות הפלבאיות העתיקות ביותר ברומא. למרות מוצאו הפלבאי שמש כפרפקט של המשטר הפרטוריאני ברומא בשנים 318-330 לספירה. הוא שמש גם בתפקיד קונסול והיה אחראי למספר חוקים בספר החוקים קודקס תאודוסיוס. בנו יוניוס בסוס היה פרפקט אורבי- כלומר ראש העיר של העיר רומא. בתקופתם בסיליקת יוניוס בסוס הייתה בסיליקה (מבנה ציבור) אזרחית שממוקמת בגבעת אסקוילין ברומא. הבסיליקה נודעת ברצפתה שמעוטרת בציורים העשויים משיש בצבעים שונים. בתקןפת האפיפיור סימפליקיוס (468-483) הבסיליקה הוסבה לכנסיה בשם סנט אנדראה קטברברה. בשנת 1930 התגלו מחדש האריחים המעוטרים של הבסיליקה שמציגים סצנות שונות מהמיתולוגיה לצד איורי קרקס וסצנות נוספות והם מוצגות במספר מוזיאונים ואוספים פרטיים. לפוסט בפייסבוק

וולדה סילאסי (1886-1974) המכונה דומניקו מונדלי, נולד באסמרה שבאריתראה, אז מושבה איטלקית. עבר בגיל שנתיים עם משפחתו לפרמה שבאיטליה. בשנת 1900 החל ללמוד במכללה הצבאית ברומא, משם עבר לאקדמיה הצבאית המלכותית אותה סיים בדרגת סגן משנה בחיל רגלים. בשנת 1907 קבל אזרחות איטלקית, בגלל חוק איטלקי שקבע שמי ששרת בצבא רשאי לאזרחות. הוא הוצב בטורינו, והתנדב לשרת במלחמה בלוב. בשנת 1913 התנדב לחיל האוויר האיטלקי המתהווה. בשנת 1914 קבל רישון טיס וב-1915 הוכרז בידי משרד המלחמה האיטלקי כטייס מטוס. במלחמת העולם הראשונה הוא הטיס מטוס מדגם ניופורט Ni 80 G. הוא טס טיסות סיור רבות בחזית האוסטרית במלחמת העולם הראשונה. ב-1916 זכה במדליית ארד על גבורה צבאית. ב-12 בינואר 1916 מונה למפקד טייסת באוויאנו. בהמשך הועבר שוב לצבא היבשה כאשר מונה למפקד הגדוד ה-67 של רגימנט הרגלים (ברסליירי) ה-18, והתנסה בלוחמת יבשה. באוקטובר 1916 בדרגת רב סרן קבל את הפיקוד על יחידת הקומנדו פיאמה קרמיסי. הוא סיים את המלחמה עם שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד על גבורה בשדה הקרב. אחרי המלחמה קבל תואר אביר מסדר כתר איטליה. בשנת 1920 התנדב למשי

רוזנות סויו הייתה מדינה קטנה ששכנה בצפון מערב אנגולה של ימינו במאה ה-17, היא התפלגה ממלכת קונגו- ממלכה אפריקנית שהתפרנסה מסחר עבדים וקבלה על עצמה את הנצרות (פוסט על ממלכת קונגו https://facebook.com/story.php?story_fbid=889148684573002&id=477237389097469) דון מיגל דה קסטרו, בן דודו של דניאל רוזן סויו, נשלח בשנת 1643 בראש משלחת דיפלומטית לרפובליקה ההולנדית, במטרה ליישב את הסכסוך שלהם עם גרסיה השני מלך קונגו. חברת הודו המערבית ההולנדית כבשה בשנת 1641 את לואנגו אנגולה מהפורטוגלים וסייעה לרוזן מסויו להשתלט על הטריטוריה. מיגל דה קסטרו נסע עם כמה ממשרתיו ראשית כל לברזיל ההולנדית- החלק של צפון ברזיל שנכבש בידי ההולנדים במלחמת 80 השנה (לה הקדשנו פוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/559434590877748) הם התקבלו בידי מושל ברזיל ההולנדית הנסיך יוהאן מוריץ לבית נסאו זיגן. הסיבה לכך שנסעו דווקא לברזיל ההולנדית הוא שהמושל שלה שמש גם במספר אזורים שכבש מהפורטוגזים במערב אפריקה. ב-19 ביוני 1643 הם הגיעו לפליסינגן שבמחוז זילנד שברפובליקה ההולנדית, שם קבלו את פניהם שלושה מחברי לשכת ז

תאיתה היה שמם של מספר מלכים שמלכו על ממלכה שנקראה פלשתין או ולשתין שהתקיימה במאות 11-9 לפני הספירה, ושכנה באזור דרום מזרח טורקיה וצפון מערב טורקיה של ימינו. השם הוא במקורו חורי והממלכה כפי שמעיד שמה הייתה ככל הנראה פלישתית- כלומר חלק מ"גויי הים" הפלישתים שהגיעו מאזור הים האגאי התיישבו בארץ ישראל והם הפלישתים המוכרים לנו וחלק אחר התיישב באזור עליו אנחנו מדברים והם היסוד לממלכת פלשתין/ולשתין. במקדש מהמאה ה-11 לפני הספירה של הדד אל הסערה הממוקם בחלב שבסוריה מופיע תבליט של תאיתה הראשון עומד מול האל הדד ומופיע שמו תאיתה בכתב לווי- כתב הרוגליפי שמקורו באנטוליה (תמונות 1-3). באתר הארכיאולוגי מהארדה שנמצא כ-20 ק"מ מהעיר הסורית חמה- היא חמת המקראית. בכתובת ממהארדה, ישנו תבליט של אישה העומדת על גבו של אריה ונכתב שם בכתב לווי: "תאיתה מלך ולסטין הקדיש לאלה המכונה מלכת הארץ" (תמונות 4-5 כיום במוזיאון הארכיאולוגיה בחלב שבסוריה). באתר שייזר הסמוך ישנה כתובת לווית שנכתב בה "קופפיה אשת תאיתה גיבור המדינה וולסטין" (תמונות 6-7) בכתובות האלה מדובר ככל הנראה על המלך טאיט

ראש חנית שנמצא בחצי האי קרים בשנת 1913. על החנית ישנם עיטורים מזהב וכתובת עליה כתוב טוקטמיש גיראי סולטאן בנו של מנגלי גיראי ח'אן. מי שגילה את החנית החוקר הרוסי ו.א גורדצוב טוען שמדובר בבנו של הח'אן הטטרי של קרים מנגלי גיראי הראשון (שלט 1466-1515 עוד על הח'אנים של קרים משושלת גיראי https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/519877828166) בשנת 2008 התפרסם מחקר של החוקר הרוסי י. ו צייזב לפיו לא היה למנגלי גיראי הראשון בן בשם הזה. הוא משייך את החנית לבנו של מנגלי גיראי השני (שלט 1724–1730, 1737–1740) לפוסט בפייסבוק

כזכור מפוסט בעבר, הצאר הרוסי פיוטר הגדול עבד במספנה בהולנד (https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882/761414914013047). בתקופה זו הוא פתח את שאיפתו למערב את רוסיה, וגם להגדיל את עוצמתה הצבאית, בין השאר על ידי בניית צי מודרני. הוא התיידד עם מפקד הצי ההולנדי אדמירל חילס סחיי (1644-1703). הוא הציע לו לבוא לרוסיה ולבנות לה צי מלחמה לפי המודל של הצי ההולנדי שנחשב אז מהטובים בעולם. התנאים אותם הציע היו טובים מאוד והוצע לו שכר עתק של 24 אלף פלורין, אולם סחיי סרב, הוא הציע לצאר קצין צי אחר שיקח את התפקיד. היה זה תת אדמירל קורנליוס קראוס (1655-1727) קצין צי וותיק שנולד למשפחה הולנדית בנורווגיה, ושמש אז כקצין הציוד והאספקה של צי המלחמה ההולנדי. תחילה גם הוא סרב אבל מאמצי שכנוע של הצאר פיוטר והאדמירל סחיי, הביאו אותו בסופו של דבר להעתר לבקשה. יחד אתו הגיעו לרוסיה. יחד אתו הגיעו לרוסיה 600 מומחים הולנדים, בהם 200 קציני צי וגם רופאים, מהנדסים, טכנאים, בוני ספינות ומומחים אחרים, כדי להוביל את האנשים והציוד נדרשו עשר ספינות. בשנת 1698 הם הגיעו למספנות הצי הרוסי שהיו ממוקמות בע

רצפתה של קתדרלת סן ג'וואן בוואלטה בירת מלטה עשויה מ-400 אריחי שיש שכל אחד מהם הוא מצבת קברו של אחד מאבירי וקציני מסדר אבירי מלטה. על כל אחת מהמצבות שעשויות משיש בצבעים שונים מופיעים, שמו, סמלו וססמתו של האביר הקבור תחתיה. החל מהמאה ה-16 עד המאה ה-18. לפוסט בפייסבוק