היסטוריה עולמית

ליוטננט גנרל ארתור פרסיוול מפקד הצבא הבריטי בסינגפור, יחד עם מפקד הכוח היפני קולונל איצ'יג'י סוגיטה. בדרכם לחתימת הסכם הכניעה הבריטי בסינגפור 15 בפברואר 1942-מלחמת העולם השניה. לפוסט בפייסבוק

כתובת לפונטיתשנמצאה בקרבת קומו בצפון איטליה. הכתובת מן המאות 6-5 לפני הספירה היא בכתב לפונטי-קלטי, כתב שהתפתח מהכתב האטרוסקי ושמש את הגאלים במחוז גליה קיסאלפינה- גליה שמעבר לאלפים, כלומר האזורים הקלטיים של צפון איטליה. על כיבוש גלי קיסאלפינה בידי הרומאים: https://m.facebook.com/groups/530043800813626?view=permalink&id=706286413189363 לפוסט בפייסבוק

קז'ישטוף ארצ'ייבסקי (1592-1656) נולד ברוגאלין שבפולין למשפחת אצולה שהשתייכה לזרם פרוטסטנטי שנקרא האחים הפולנים או הכנסייה האריאנית החדשה (על שם זרם נוצרי מראשית הנצרות שנכחד כבר בימי הביניים והכנסייה התיימרה לחדשו). הוא שרת בחצרו של האטמן ליטא קז'ישטוף רדזיויל ושמש כקצין תותחנים. בששנים 1619-22 הוא השתתף במספר מסעות מלחמה נגד השוודים באזור הים הבלטי. כשחזר לפולין בשנת 1623 גילה שעורך דין בשם ירוזל ברניצקי השתלט על אדמות המשפחה. הוא ואחיו אליאס רצחו את ברניצקי, שסרב לוותר על האדמות. בעקבות כך נידונו לגרוש מפולין. הוא ברח להולנד שם המיר את דתו לפרוטסטנטיות קלוויניסטית, פטרונו קזי'שטוף רדזיוויל המשיך לתמוך בו כלכלית וסייע לו ללמוד הנדסה צבאית ותותחנות. בנוסף למד גם ניווט. במלחמת שלושים השנה הוא נלחם למען שני הצדדים. בין השאר נלחם בשנת 1623 לצד שליט הולנד הנסיך מאוריס מאורניה בקרב ברדה. בשנת 1625 לדבריו צלל עם חליפה מיוחדת במימי הים הצפוני, אם אכן נכון הדבר הוא מחלוצי הצלילה. בשנים 1625 נסע לצרפת גם שם למד את תחום התותחנות, במימון פטרונו רדזיויל שרצה להשתמש בו כדי לחתור תח

מטמון עצום המונה 30-50 אלף מטבעות גאליים לצד תכשיטים ומטילי מתכת התגלה באי ג'רזי שבתעלת לה מאנש. המטבעות התגלו בעומק מטר תחת האדמה. ההנחה היא שהאוצר הוא מסביבות שנת 55 לפני הספירה- תקופת המלחמות בין הגאלים לרומאים בפיקוד יוליוס קיסר. יתכן שהוסתר מהרומאים בידי גאלים מחבל ארמוריקה, הסמוך לתעלה, הוא חבל ברטאן בצרפת של ימינו- אותו חבל בו נמצא הכפר הגאלי בספרי אסטריקס. מדובר במטמון הגדול ביותר שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בצפון אירופה. כיום ניתן לחזות במטמון במרכז מורשת האי ג'רזי. לפוסט בפייסבוק

כתובת פניקית/פונית מהמאה השישית לפני הספירה, שהתגלתה באלתרצה שבאי מלטה. לשון הכתובת: נצב מלך בעל אש ש- מ נחמ לב- על חמן א- ד(ו)ן כ שמ לפוסט בפייסבוק

היסטוריה עולמית - וילסון צ'ין היה עבד בלואיזיאנה במחצית המאה ה-19. כדי למנוע בריחה שלו בעליו הטביע במצחו סמל, וסגר את צוארו במתקן מיוחד. | Facebook לפוסט בפייסבוק

היסטוריה עולמית - פסל שיש רומי מהמאה השניה לספירה. הפסל הוא מהעיר הרומית קיוויטה לנוויה (כיום לנוויו בחבל לאציו במרכז איטליה) נמצא כיום בבריטיש מיוזאום בלונדון | Facebook לפוסט בפייסבוק

הצייר של אסטריקס אלבר אודרזו מת בצרפת בגיל 92. סדרת הקומיקס אסטריקס/ אותה יצר בשנת 1959 יחד עם הסופר היהודי צרפתי רנה גוסיני (נפטר בשנת 1980) אסטריקס העוסקת בכפר גאלי קטן שמצליח בזכות שיקוי פלא להלחם ברומא האדירה של יוליוס קיסר. לאסטריקס מתלוים גיבורים אחרים כמו חברו הטוב אובליקס וכלבו מבריקס, כהן העץ (דרואיד כהן דת קלטי) אשפיקס , שרוקח את שיקוי הפלא ( למען הנוחות השתמשתי בשמות מהתרגום הישן והמוצלח יותר של אביטל ענבר), מנהיג הכפר לוחממיקס ואישתו הכעסנית זיופנים, הפיטן הבלתי נסבל חמשיריקס, הנפח אוטומטיקס מוכר הדגים בסדראלפבתיקס זקן הכפר ענתיקס ורעייתו היפהפיה. לצד הרשע האולטימטיבי יוליוס קיסר. במהלך הסדרה שמתרחשת בסביבות שנת 50 לפני הספירה הם מטיילים ברחבי גליה (צרפת), רומא, מצרים, היספניה (ספרד), הלווטיה, (שויץ), בריטניה, קורסיקה, הודו יהודה ואפילו מגיעים לאמריקה. בסדרה מופיעות גם דמויות היסטוריות אמיתיות מהתקופה כמו יוליוס קיסר, פומפיוס, ברוטוס, קליאופטרה, ספרטקוס, קסוילאונוס, ורקינגטוריקס, ואחרים. הסדרה שהיא בעיני הקומיקס הטוב בכל הזמנים היא (לצד אנציקלופדיה תרבות) אחת הסיבות בגללן

קסדות ביזנטיות מן המאה ה-12 בסגנון פריגי שנמצאו באתרים ברניצ'בו שבסרביה ופרניק שבבולגריה . בתמונה הראשונה ניתן לראות איור מודרני של חייל ביזנטי מהתקופה החובש קסדה כזו. באיור בתמונה השלישית רואים גם כן קסדה כזו לפוסט בפייסבוק

ולדימיר השני נסיך קייב מכונה ולדימיר מונומך (מלך 1113-1125) לפי המסורת . אביו היה הנסיך ווסוולוד השני, ואמו הייתה אנסטסיה מביזנטיון- לפי המסורת היא הייתה בתו של קיסר ביזנטיון קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס. אולם כיום מרבית החוקרים מפקפקים בייחוסה הקיסרי, על אף שככל הנראה אכן הייתה יוונית ביזנטית. ולדימיר עצמו התחתן עם נסיכה מהצד השני של אירופה. גיטה מסאסקס שהייתה בתו של הרולד השני גודוינסון, מלכה הסקסוני האחרון של אנגליה שנהרג בשנת 1066 בקרב הייסטינגס מול ויליאם הכובש ( https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=788872944600577&id=477237389097469 ). תמונות: 1. ויטראז' של גיטה מסאסקס 2. ולדימיר מונומאך בחצרו לפוסט בפייסבוק

פוסט אורח של @DORON DROR בחיפה (בנווה שאנן) נפתח בתחילת ינואר 2020 מוזיאון חדש בשם GREIF- Miniature Model Museum. המוזיאון מציג בעזרת אוסף מודלים מוקטנים פרקים בהיסטוריה וטכנולוגיה ברחבי העולם. בין הנושאים המוצגים- התפתחות השיט, התעופה, הרכב, חקר החלל והיסטוריה צבאית. אוסף המוזיאון כולל מעל 1,000 מודלים. אלו למעשה חמישה מוזיאונים המשולבים יחד תחת גג אחד. למיטב ידיעתי- מוזיאון זה מציג נושאים שאינם מוצגים בישראל כגון- מלחמת העולם הראשונה והשניה, ונושאים נוספים. תצוגת המוזיאון ממשיכה ומתפתחת כדי להוסיף תכנים חדשים ולכסות תקופות נוספות בהיסטוריה. המוזיאון נקרא ע"ש פנינה גריף- מורה ומנהלת בית ספר (יזרעאליה) בחיפה, בעברה שירתה בהגנה, בפלמ"ח ובצה"ל בימיו הראשונים. וע"ש זהר גריף- ששירת בצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, לחם בפלמ"ח בירושלים, והיה ממקימי חיל הים הישראלי-שבו שירת רוב חייו. לפוסט בפייסבוק

בסביבות שנת 58 לפני הספירה הייתה מלחמה בין שני שבטים גאליים- אדואים וסקואנים. הסקואנים קראו לעזרתם את אריוויסטוס, ראש שבט סואבי- עם גרמאני, שכונה בכתבי יוליוס קיסר מלך הגרמנים. אריוויסטוס היה מעורה היטב בגאלים. ידע את שפתם ואחת מנשותיו הייתה גאלית. הוא כבש מהאדואים את האזור המקביל כיום לחבל אלזס שבצרפת והקים שם ממלכה. ממלכתו של אריוויסטוס הפרה את האיזון העדין ממילא בין העמים הגאליים. אחד מהעמים הגאליים ההלווטים , ששכן בשויץ ובחלק מצרפת של ימינו, בקש לעזוב את מולדתו שסבלה מנחת זרועו של אריוויסטוס. הם בקשו לעבור דרך גליה נרבונסיס ( חבל פרובנס בצרפת של היום), שהייתה תחת כיבוש רומי. יוליוס קיסר לא הסכים ש-350 אלף נפש יעברו דרך נחלתו, כי הבין את הסכנה בכך. בסופו של דבר הם עברו דרך ארץ הסקואנים, אבל יוליוס קיסר, פלש עם לגיונותיו לשטח הגאלי העצמאי, והביס את ההלווטים ליד ביברקטה בירת האדואים. ההלווטים נאלצו לחזור לארצם. היה זה נצחונו הראשון של קיסר בגאליה. אחר כך הוא פנה לאריוויסטוס ודרש ממנו לא להכניס עוד גרמאנים לגליה ולהתחייב לא להלחם בגאלים. אריוויסטוס סרב והחל בצעדי מלחמה קיסר עם שני לגי

בעבר דברנו על דיוקנאות המומיות שנמצאו בפיום שבמצרים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/835083499979521). גרהם סמנר, שחוקר את הלבוש הרומאי טוען שניתן ללמוד מהדיוקנאות על הלבוש האופייניים לחיילים וקצינים רומיים בתקופת המאה השלישית לספירה. בתמונה הראשונה רואים גלימה לבנה שסגורה באמצעות אבזם סגול על כתף ימין וטוניקה לבנה עם פס שחור בצוארון. בתמונה השניה מופיעים שני אחים. אחד האחים לובש גלימה אדומה עם אבזם אבן שחורה. הוא לובש טוניקה לבנה עם צוארון מעוטר בדוגמת משולשים קטנים אדומים. על שרוולו ישנה גם דוגמת צלב קרס. בתמונה השלישית הוא לובש גלימה סגולה הסגורה באבזם עם אבן סגולה. הוא לובש טוניקה לבנה עם דוגמת משולשים קטנים וסגולים בצוארון. נמצאו במומיות עוד דגמים דומים של טוניקות גלימות סיכות ועיטורים בצבאים שונים, שיתכן שהוו סימני יחידות ודרגות בצבא הרומי של התקופה. לפוסט בפייסבוק

כאשר מדברים על המהפכה הצרפתית מדברים פחות על המרידות שהיו נגד המהפכה. בנובמבר 1793 פרצה התקוממות נגד האסיפה המכוננת של המהפכה בעיר ליון. במשך חודשיים עמדה העיר בפני נסיונות הכיבוש של הממשלה המהפכנית. כמעט 2000 חיילים מהפכנים תחת פיקודו של ז'וסף פושה נשלחו לדכא את המרד. והמרד דוכא בדרכים אכזריות במיוחד. בארבעה בדצמבר 1793 נקשרו 60 מהמורדים ונורו ב"פצצות אשכול"- כדורי מתכת קטנים בתוך כדור בד הנורה מתותח ומטרתו להתפזר ולגרום נזק גדול. למחרת נורו באותה שיטה עוד 211 בני אדם. אלה שלא נפגעו נהרגו בידי המהפכנים ברובים וחרבות. . גם אחרי המאורעות הללו הוצאו עוד כ-1800 מורדים ביריה ובגליוטינה. ארועים כאלה פרסמו את פושה כאבי מדינת המשטרה ונתנו לו את הכינוי "המוציא להורג של ליון". למשך יספר חודשים שנתה ממשלת המהפכה את שמה של העיר ל-"קומונה המשוחררת'". עד אביב 1794 דוכא כליל באכזריות רבה המרד בליון . תמונות: 1. הטבח בליון מתוך אנציקלופדיה תרבות 2. ז'וזף פושה (1759-1820) 3. המרד בליון לפוסט בפייסבוק

חיילים צרפתיים מצבאו של נפוליאון במהלך מרוץ חמורים ברחבי קהיר. כזכור צבאו של נפוליאון בונפארט כבש את מצרים ב-1798 ושלט בנ עד 1801. לפוסט בפייסבוק

המונח מלחמה שערה, מקורו בכך שבעולם הקדום המלחמה הקשה ביותר הייתה כאשר האויב היה פורץ את שער העיר הבצורה, ומגיני העיר היו מנסים לעצור אותו. בתמונה מאת הצייר הרוסי בן זמננו איליה ליסנקוב רואים את המלחמה השערה שניהלו תושבי העיר הרוסית ריאזן נגד הפולשים המונגולים בתאריך 21 לדצמבר 1237. הצבא המונגולי בפיקוד באטו ח'אן והמצביא סובותאי צר חמישה ימים על העיר ריאזן, והצליחו לפלוש אליה ביום החמישי, הם התסערו על העיר העלו אותה באש טבחו את רוב תושביה. העיר ריאזן שהייתה עיר גבול. הייתה בין הערים הרוסיות הראשונות להיכבש, ומעולם לא התאוששה ממה שעוללו לה המונגולים. לפוסט בפייסבוק

בפוסט בעבר דנתי בספרו של ההיסטוריון הרומי בן המאה השני לספירה טקיטוס- "גרמניה" ( https://www.facebook.com/477237389097469/posts/1469028856584979/ ). אחת מקבוצות העמים הגרמאניים בהן טקיטוס דן בספרו הם הסואבים, קבוצה גדולה של עמים גרמאניים שחלשו על חלק ניכר מאירופה. טקיטוס מביא מספר מאפיינים של הסואבים, אולם המאפיין הייחודי ביותר שלהם הוא התספורת האופיינית להם, קשירת השיער בדרך שהפכה למעין סמל מסחרי שלהם. בתמונה הראשונה רואים שחזור של לוחם סואבי מן המאה הראשונה לספירה עם הלבוש וכלי הנשק האופייניים, וכמובן עם שיער ג'ינג'י קלוע בתספורת סואבית. בתמונה השניה והשלישית רואים את קדירת מושוב, קדירה רומית מהמאה השניה לפני הספירה, שנמצאה במושוב שבצ'כיה. הקדרה מעוטרת בשני פסלונים עם ראשים בעלי תספורת סואבית. בתמונה הרביעית רואים את הגולגולת של אדם המכונה האדם מאוסטרבי, שנמצאה בקרבת אוסטרבי במדינת שלזוויג שבצפון גרמניה. השיער של הגולגול השתמר, וגם כאן יש תספורת סואבית אופיינית. בתמונה החמישית רואים פסלון רומי מוינדבונה היא וינה הרומית, מהמאה השניה לספירה של שבוי גרמאני עם תספו