היסטוריה עולמית

פסל ראש יווני מטרה קוטה מן המאה הרביעית לפני הספירה. הפסל נמצא באתר פומוס- שרידיו של מתחם מקודש בצפון מערב קפריסין. כיום הוא מצוג במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק לפוסט בפייסבוק

מטבע  טטרהדרכמה מכסף מראשית המאה הראשונה לפני הספירה, שנמצא בהונגריה המציג ראש שבט קלטי. בגלל אפו השבור זכה לכינוי מתאגרף. לפוסט בפייסבוק

פרסקו מכנסיה בפלופונסוס שביוון שמציגה לוחם ביזנטי בן המאות 14-15 כלומר שלהי האימפריה. לפוסט בפייסבוק

פסל פניקי מהמאות 5-4 לפני הספירה שנמצא במקדש אשמן בבוסתן א' שיח' בצידון שבלבנון.  בתחתית הפסל ישנה כתובת שלשונה "הסמל ז יתן בעלשם בן מלך בענא מלך צדנם בן מלך עבדאמן מלך צדנם בן מלך בעלשם מלך צדנם. לאדני לאשמן בען ידל יברך" מוצג במוזיאון הלבנוני הלאומי בבירות לפוסט בפייסבוק

בולה אפיפיורית דו לשונית יוונית-לטינית שהוצאה במהלך הוועידה הכנסייתית בפירנצה בשנת 1349. הבולה מכריזה על איחודן מחדשת של הכנסיה הקתולית והכנסיה היוונית אורתודוכסית בעקבות הסכמה בין האפיפיור אאוגניוס הרביעי והקיסר הביזנטי יוהאנס השמיני פליאולוגוס. חתימת ההסכם הייתה במטרה לקבל את עזרת המדינות הקתוליות, ולהציל את האימפריה הביזנטית שקיומה הלך והתערער מול התעצמות העוסמאנים, אולם הוא גרר ביקורת רבה מבית והאיחוד לא יצא לפועל. לפוסט בפייסבוק

ציור שמן משנת 1682 של הצייר אנטואן קויפל, המראה משלחת מרוקאית הצופה בהצגת תאטרון בקומדי איטליין בפריז. מימין נמצא השגריר חאג' מוחמד תמים, לצידו נמצא עלי מענינו אל חאג' מושל סאלה. מאחריהם יושבים שני מזכירים וברקע רואים את המתורגמן דה רימונדיס. מוחמד תמים היה הבאשה של טטואן, ונשלח בידי הסולטן המרוקאי בשנת 1681 לחצרו של לואי ה-14 מלך צרפת במטרה לפדות את נוסעי ספינה מרוקאית שנפלו בשבי הצרפתים. הוא כשל במשימתו לפדות את שבויי הספינה, שלטענת הצרפתים הם לא ידעו היכן הם, אולם הוא הצליח לכרות ברית שלום וחוזה מסחר עם ממלכת צרפת. תמים תעד את מסעו בספר שכונה ספר הפלאים, אולם ספר זה אבד. מוצג במוזיאון הלובר בפריז לפוסט בפייסבוק

ציור שמן שמתעד את האדמירל חאג' עבד אל קאדר פרז, מי שהיה שגריר מרוקו לבריטניה בתקופת שלטונו של הסוולטן מוחמד השני.  הוא נפגש  עם המלך ג'ורג' הראשון  והנסיך מויילס ג'ורג' השני בשנים 1724 ו-1737. שמו מעיד על כך שמוצאו היה במוסלמים שגורשו מספרד. לפוסט בפייסבוק

בשנת 1690  נשדדה ספינה פורטוגזית, שיצאה ממדינת פראיבה שבצפון מזרח ברזיל בידי פיראטים צפון אפריקאיים. האנשים שהיו על הספינה הובלו למרוקו כדי להמכר לעבדים. בין האנשים על הספינה היו ארבעה צעירים אינדיאנים בני שבט טופי בשם ז'וזה, ז'ואקים, פדרו ואסטבאו. סוחרי העבדים התרשמו מהמראה השונה שלהם והחליטו להביא אותם לסולטן המרוקאי מולאי איסמאעיל (1646-1727). הארבעה היו בדרכם לפורטוגל ללמוד כמורה. הסולטן אסמאעיל הביא אותם לארמונו ודרש מהם לעבוד אצלו ולקבל עליהם את דת האסלאם, אולם הם סרבו להתאסלם. בתגובה הם עונו עינויים קשים, אחד מהם ז'וזה בן ה-13 מת כתוצאה מעינויים אלה. למזלם של שלושת הנותרים הגיעה למרוקו משלחת ספרדית פרנציסקנת בראשותו של גספר גונסלס, שמטרתו הייתה לפדות שבויים קתוליים. תמורת כמות גדולה של זהב וסוסים השלושה נפדו, לצד שבויים אחרים, והועברו למושבה הספרדית ארזיליה שבצפון מערב מרוקו. לא ידוע מה עלה בגורלם אחר כך, ככל הנראה הוסמכו לכמורה בפורטוגל כמתוכנן. .תמונות: 1. מולאי אסמאעיל 2. בן שבט טופי לפוסט בפייסבוק

ציור משנת 1930 שצייר הצייר היווני תאופילוס הדזימיכאיל (1870-1934) שמתאר את נפילתה של בירת האימפריה הביזנטית קונסטנטינופול בידי האימפריה העוסמאנית בשנת 1453   לפוסט בפייסבוק

דפוסים להכנת חרבות חניתות וכלי נשק נוספים מהמטות 9-8 לפני הספירה שנמצאו באתר היילברון נקרגרטך במדינת באדן וירטמברג שבגרמניה לפוסט בפייסבוק

פסלון רומי מהמאה השניה לספירה המראה גלדיאטור מטיפוס הרטוריוס- גלדיאטור  שרק אחת מידיו משוריינת ומצויד ברשת ובקילשון תלת שיני (טרידנט) שנשברו בפסל .מוצג במוזיאון בוסטון לאומנות. לפוסט בפייסבוק

מטבע סטאטר זהב של קרקטוס ראש פדרציית שבטים קלטיים בריטאניים ( מלך 43-50 לספירה), שנלחם בצבא הרומי הפולש בימי הקיסר קלאודיוס לפוסט בפייסבוק

העיט הדו ראשי הסמל את ממלכת סרביה. חלק מעיטור מנורת שמן מהמאה ה-14. מנזר  מרקו-כיום במקדוניה הצפונית. מוצג במוזיאון הסרבי הלאומי בבלגרד. לפוסט בפייסבוק

אחת הרפורמות שעשה בטורקיה מוסטפה כמאל אטטורק, הייתה החלפת הכתב הערבי ששמש בטורקית העוסמאנית, לכתב לטיני. בתמונה שצולמה ככל הנראה בסוף שנות העשרים רואים הדגמה של היתרונות של הכתב הלטיני על הכתב הערבי. למשל קיומם של עיצורים הקיימים בטורקית ולא קיימים בערבית לכן אותה אות יכולה לשמש לכתיבת שני עיצורים שונים (כאן לדוגמה מראים שמשתמשים באותה אות לכתבת העיצורים ק' וג'). יתרון נוסף הוא שבשפה הערבית הספרותית יש 3 תנועות בלבד לעומת 8 תנועות בשפה הטורקית לכן ניתן לקרוא כל אות ב-8 צורות שונות. פוסט נוסף בנושא :  לפוסט  בפייסבוק

פוסט חנוכה אחרון אמנם המקבים לא הוציאו מטבע המנציח את ניצחונם על היוונים הסלווקים, ואת עצמאותם, אבל שנים קודם לכן הייתה מדינה אחרת שעשתה זאת. והברז שליט פרסיס ( 205-164 לפני הספירה) ששבר את עול הסלווקים. לכבוד ניצחונו הוא הוציא מטבע דרכמה בו הוא מופיע מצד אחד ומצידו השני רואים חייל פרסי בלבוש אופייני לתקופה האחמנית הורג חייל יווני/מקדוני. לפוסט בפייסבוק

איור מתוך ספר תנ"ך  מסביבות 1360-70 המציג את המקבים בדמות אבירים אירופיים בני התקופה ונושאים דגלים עליהם האות M לפוסט בפייסבוק

פוסט חנוכה תחריט משנת מהשנים 1518-22 של האמן ההולנדי לוקס ון ליידן. בתחריט ישנם שלושה מצביאים יהודיים. יהושע בן נון, דוד המלך ויהודה המקבי. מוצג כיום ברייקסמוזאום באמסטרדם לפוסט בפייסבוק

פוסט חנוכה בול קרן קיימת שהודפס בארצות הברית בשנת 1938 שמקביל בין החלוצים בארץ ישראל לבין המקבים . לפוסט בפייסבוק

פוסט חנוכה אחד הסיפורים המפורסמים של מרד החשמונאים היה סיפורם של חנה ושבעת בניה. במסורת הנוצרית הוא מוכר כסיפור של שלומית (סלומה) ושבעת בניה. למרבה ההפתעה הקתולים מאמינים ששרידיהם של שבעת הבנים שמורים בכנסיית סנט אנדראס בקלן שבגרמניה. בתוך ארון זהב מפואר בכנסייה נמצא מה שמכונה "שרידי המקבים"- חלק ממסורת קתולית של שמירת "שרידי קדושים" בכנסיות. לפי המסורת "השרידים" הוענקו לאכיבישוף של קלן  ריינלד פון דאסל  בידי הקיסר פרידריך ברברוסה בשנת 1164, וסביבם נבנתה כנסיה שכונתה כנסיית המקבים. השרידים עצמם מאוכסנים בארון עץ מצופה לוחות זהב ונחושת שנוצר בשנים 1520-7 בידי הצורפים פטר הנמן ובנו, שיצרו אותו בסגנון גותי עם השפעות סגנון רנסנס. על הארון ישנם תבליטים מסיפור עינוייהם והוצאתם להורג של שבעת הבנים, לצד סיפורים מהברית החדשה, שמקבילים להם. בהמשך הועבר הארון למנזר בנדיקטיני בשם מנזר המקבים, שהפסיק לשמש בשנת 1803. בשנת 1808 הועבר הארון למיקומו הנוכחי. תמונות: 1. הארון 2. תבליט על הארון שמראה את עינוי הבנים בידי היוונים לפוסט בפייסבוק

פוסט חנוכה  שבר קערה מקירטון מהתקופה החשמונאית (מאות 2-1 לפני הספירה) עליו מופיע השם הרקנוס (הורקנוס). הורקנוס היה שמם של שנים משליטי  בית חשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון (שלט 134-104) לפני הספירה היה בנו של שמעון החשמונאי ונכדו של מתתיהו, שמש ככהן גדול ונשיא היהודים- אך לא החזיק בתואר מלך. יוחנן הורקנוס (נפטר 30 לפני הספירה) היה בנם של המלך אלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון והיה מלך וכהן גדול (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/517289371758937 ). השם הורקנוס מוכר משתי דמויות נוספות הורקנוס לבית טוביה, בן למשפחת האצולה היהודית ששלטה באזור בשטח ממלכת ירדן של ימינו וכונתה "ארץ טוביה", צאצא של טוביה העמוני שנזכר בספר עזרא. ובנו של יוסף בן טוביה שמש כגובה מסים עבור בית תלמי הההלניסטי ששלט ממצרים במאה השלישית לפני הספירה ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/486389664848908 ). ר' אלעזר בן הורקנוס היה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי אחרי חרבן בית המקדש השני במאה הראשונה לספירה. לפי פרופסור  שמעון שטרן יתכן שמקור השם הורקנוס הוא ביהודים שעלו לארץ מהירקניה

פוסט חנוכה כתובת של המלך אנטיוכוס החמישי אוופטור, אחד המלכים היווניים-סלווקיים הנזכרים בספרי המקבים. הכתובת נמצאה בשרידי יבנה ים (כיום פלמחים) והיא ככל הנראה איגרת לתושביה הצידוניים מהמלך. אנטיוכוס. תרגום והשלמות משוערות של אריה כשר: ................ האיגרות השלוחות [?] ............ המלך אנטיוכוס לנסוס שלום. מאת הצידונים [אשר בנמל יאמניה] הוגש [מזכר] רשום. מאחר ש[... גם] אלה הנוגעים בדבר הם פטורי-מס... [כך] שגם הם [יהנו] מאותם החסדים. [היה שלום.] (שנת) 149, (חודש) לואוס. ל[מלך] אנטיוכוס אופאטור מזכר מאת הצידונים [אשר בנמל יאמניה]: מאחר שניתנו שירותים רבים (על- ידי אבותיהם) [...ל]סבא שלו במסגרת השירות הימי ..... ...בצייתם מהר [לכל] ההוראות, אשר עליהן המליץ ...... ...........אבי]ך התקדם אל ......... לפוסט בפייסבוק

פוסט שני לכבוד חנוכה פסל ראש  של קליאופטרה תאה, בתו של תלמי (פתולמאיוס) השישי מלך מצרים היווני מקדוני. הייתה נשואה לשלושה מהמלכים היוונים לבית סלווקוס הנזכרים בספרי המכבים, ומוזכרת אף היא במקבים א'. אלכסנדר בלס, דמיטריוס השני ואנטיוכוס השביעי. היא עצמה הייתה פעילה מאוד בפוליטיקה של המדינה הסלווקית במיוחד אחרי מות  אנטיוכוס השביעי בשנת 129 לפני הספירה. ( https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=558788764275664&id=477237389097469 ) לפוסט בפייסבוק

לכבוד חנוכה כלי נשק שסבירות גבוהה שמש את היוונים במלחמתם נגד המקבים או אולי מלחמות היוונים בינם לבין עצמם במקביל. אבני קלע מעופרת  עליהן כתוב ביוונית "הניצחון לטריפון". הכוונה היא לדיודוטוס טריפון (שלט 145/6-138 לפני הספירה. אחד מהשליטים היווניים (לא ממש סלווקי כי בא ממשפחה אחרת) שנלחמו נגד המקבים. הממצא הוא מחפירות בדור לפוסט  בפייסבוק

שרידיו של מפעל רומי לייצור גארום ששמש בתקופה שבין המאה הראשונה לפני הספירה למאה השניה לספירה. המפעל ממקום בחורבות העיר הרומית באלו קלאודיה שעל שפת האוקיאנוס האטלנטי באזור קאדיס שבדרום מערב ספרד. גארום היה רוטב רומאי פופולארי מאוד שהתבסס על דגים מומלחים. פוסטים שפרסמנו בעבר הקשורים בנושא: על הרגלי האכילה הרומיים- https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882/542845032536704/ מתכונים ממצרים הרומית (כולל כאלה הכוללים גארום)- https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882/542845032536704 מחירים ברומא העתיקה כולל מחירי הגארום- https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/1349015338586332 - לפוסט בפייסבוק

מטבע של המלך רסקופורידוס הראשון (מלך: 67/8 - 91/2 לספירה) מלך הבוספורוס, בן לשושלת ממוצא סרמטי, שאמצה את התרבות ההלניסטית. לפי המטבע הוא היה וסאל נאמן של האימפריה הרומית.  לפי הכתובת שעל המטבע הכתובה ביוונית הוא מתואר "חבר של הקיסר וידיד של הרומאים, כהן לאוגוסטוס כל ימי חייו (הרומאים טפחו בפרובינציות את פולחן הקיסר אוגוסטוס כאל)תורם למולדת" בצידו השני של המטבע מופיעה הכתובת "טיבריוס יוליוס המלך רוסקופורידוס"- כלומר עוד שיוך של המלך למשפחת הקיסר הרומי המכהן- נרון שהיה שייך לשושלת היוליו קלאודית, ונשא את השמות טיבריוס יוליוס (בהמשך הוא מלך גם תחת הקיסר וספסיאנוס (אספסיאנוס). המטבע נטבע בבירת ממלכת הבוספורוס פננטיקפאון. לפוסט  בפייסבוק

עמרית הוא שמו של אתר ארכיאולוגי הממוקם 8 ק"מ דרומית לטרטוס שבסוריה. האתר כולל בין השאר חורבותיו של מתחם דתי פניקי שכונה בידי הפניקים מרת וביוונית מרתוס. האתר נבנה בסביבות שנת 600 לפני הספירה, וחדל לשמש בסביבות 330 לפני הספירה ככל הנראה בגלל כיבושי אלכסנדר הגדול. קשה להתעלם מהדמיון בין המבנה לבין שחזורי בית המקדש בירושלים. לפוסט בפייסבוק

פרסקו מכנסיית לגומי  בסוונטי שבגאורגיה. בפרסקו מופיע אציל פאודלי מקומי בן המאה ה-14 בשם שלוה קירקישיליאני. לפוסט בפייסבוק

 סיכת זהב אטרוסקית מהמאה החמישית לפני הספירהנ שנמצאה בקסטלוצ'ו דה פיאנזה שבמרכז איטליה. על הסיכה ישנה כתובת בשפה האטרוסקית, שפה שאינה קרובה לאף שפה חיה המדוברת בזמננו, לפיכך פוענחה בצורה חלקית מאוד. הכתובת בתעתיק לכתב לטיני:  ′′mi arathia velavesnas zamathi mamurke mulvanike tursikina"   "אני הסיכה של אראת ולבסנה, נתנו לי על ידי מאמורקי  טורסיקינה" מוצגת כיום במוזיאון הלובר בפריז לפוסט  בפייסבוק

איור של הצייר איבן וווסט רודריגז המראה מתיישבים צרפתים מקימים צלב בישוב חדש אותו הקימו במה שהיום  מדינת מרניאו שבצפון מזרח ברזיל. מעמד שהתרחש בתאריך 8 בספטמבר 1612. הישוב קבל את השם סן לואי- על שם מלך צרפת לואי התשיעי "הקדוש"(מלך 1226-70) ולמעשה על שם המלך דאז לואי ה-13 (מלך 1610-41). בשנת 1615 הפורטוגזים בפיקודו של ז'רום דה אלבוקרקה כבשו את האזור אחרי ניצחונם על הצרפתים בקרב גואשנדובה. שם המקום השתנה לשם לגירסה הפורטוגזית של שמו סאו לואיס ובתוספת שם המדינה סאו לואיס דה מרניאו לפוסט בפייסבוק

פסלון של המלך השומרי אור נאמו (מלך 2112-2095 לפני הספירה), שנמצא בניפור שבעיראק. הפסלון והממצאים שסביבו נמצאו ביסודות מקדש אקור מקדש לאל השומרי אנליל שנבנה בידי המלך אור נאמו. בפסלון הוא מחזיק סלסלה של לבנים שמראה שהוא זה שבנה את המקדש. אור נאמו נודע כמלך השומרי ששבר את עול האכדים מעל דרום מסופוטמיה והקים את השושלת השלישית של אור (2112-2004 לפני הספירה) לפוסט בפייסבוק

ניקולה יורישיץ (1490-1545) מצביא, פוליטיקאי ודיפלומט קרואטי. נולד למשפחת אצולה בסניי שבקרואטיה. בשנת 1520 הוא נזכר כמפקד פרשים פשוט בצבא הבסבורג  בקרניולה (כיום בסלובניה). עד מהרה הוא עלה בסולם הדרגות והיה חבר במועצת המלחמה של הארכידוכס פרדיננד מהבסבורג. בשנת 1522 הוא הוזכר כקפיטן האחראי על הגנתן של סניי, ליקה, קליס, קנין, סקרדין ועוד כמה מבצרים בקרואטיה. בשנת 1526 הוא מונה למפקד העליון האחראי על הגנת גבול מדינת הבסבורג. בסוף אותה שנה הוא שמש כנציגו של הארכידוכס פרדיננד מהבסבורג בפרלמנט הקרואטי, והוא זה שדאג לכך שפרדיננד יבחר בידי הפרלמנט למלך קרואטיה. בשנים 1529 וה-1530 נשלח בידי פרדיננד לאיסטנבול לחצרו של הסולטן סולימאן המפואר במשימה דיפלומטית הוא זכה לאהדה רבה מצד הואזיר הגדול פרגלי איבראהים פאשה. אולם זה לא הפריע לו להלחם שוב בעוסמאנים כאשר הגן בשנת 1532 על מצודת קסג שבהונגריה, כשהוא מפקד על כוח של 700 מגינים בלבד, מתוכם רק 38 חיילים מקצועיים. כוחותיו עכבו בקסג את כוחות הסולטן, וגרמו בכך לעיכוב כוחות הסולטן ולכישלון המצור העוסמאני על וינה. בעקבות כך הוענק לו תואר ברון אימפריאלי, ומ