היסטוריה עולמית

שריון וציוד מלא ששמש את מלכי שוודיה גוסטב השלישי (1746-1793) ויורשו גוסטב הרביעי אדולף (1778-18378. השריון כמובן לא שמש לצרכי לחימה אלא לטורניר אבירים. אצל גוסטב השלישי בשנת 1776 ואצל הרביעי ב1799. לפוסט בפייסבוק

קסדה עוסמאנית מדגם שישק מהמאות 16-17. מוצגת במוזיאון סטיברט בפירנצה שבאיטליה לפוסט בפייסבוק

פרסומת משנות הששים של המאה העשרים של חברת הרכב השוודית סאאב על ההבדלים במחירים בין שניים ממוצרי החברה  לפוסט בפייסבוק

מעקה רומי מסוגנן יחיד מסוגו מהמאה הרביעית לספירה התגלה באתר הארכיאולוגי מדיאנה, בקרבת חורבות נאיסוס, היא ניש בשטח סרביה של ימינו. המעקה מורכב משלושה לוחות יצוקים, המורכבים עם לזה, מעוטרים בראשי האלים אסקלפיוס ולונה. ובכן באלמנטים צמחיים וראשי אריות. ככל הנראה מדובר במעקה שהיה חלק ממתחם של בתים של עשירים מקומיים, יתכן אף של אחד הקיסרים כדוגמת הקיסר קונסטנטינוס, שהיה בן המקום. מוצג במוזיאון בניש לפוסט בפייסבוק

ציור שמן של צייר לא ידוע המתעד את אברהם הנטוניו לופז דה סואוסו ( 1614-1685) סואוסו, יהודי ממוצא ספרדי פורטוגזי נולד בבורדו שבצרפת למשפחה יהודית ספרדית פורטוגזית, בהמשך הגר להאג. תחילה שמש כסוכנו של קרלוס השני מלך ספרד בהמשך עבר לתמוך בהולנדים והיה מגדולי תורמיו של מנהיג ההולנדים וילם השלישי הוא הלווה לו סכום עתק של 3 מיליון גילדן. הוא אביה של אחת מהמשפחות העשירות והמשפיעות ביותר בקהילה היהודית פורטוגזית בהולנד. הציור מוצג ברייקסמואזאום באמסטרדם לפוסט בפייסבוק

אחרי שההולנדים נכנעו לפורטוגזים ברסיפה שבברזיל בשנת 1654 (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/559434590877748) מפקד הצבא הפורטוגזי, פרנסיסקו ברטו דה מנסס ציווה על ההולנדים הנכנעים לתת לו את כל שמות היהודים החיים ברסיפה. תביעתם של הפורטוגזים הייתה שהיהודים יפרקו את עסקיהם באזור, ויוותרו על חובותיהם של בעלי תחנות הקמח בפרנמבוקו.  על פי ההיסטוריון חוסה אנטוניו גונסאלבס דה מלו, מנסס לא הקפיד על מילוי הפקודה במדויק.היהודי העשיר ביותר ברסיפה, ובברזיל ההולנדית בכלל היה יוסף אבנקה, שנודע בשמו הפורטוגזי ז'וזה פרנסס. אחרי כניעת רסיפה פרנסס  אחסן כמות גדולה של עצי ברזיל (עץ אדום שנחשב מובחר ויקר במיוחד ונתן את שמו למדינה) במטרה להעביר אותם לאיי הודו המערבית, ובכך לא לאבד את כל נכסיו, לשם תכנן לברוח עם יהודים נוספים מאימת האינקווזיציה. ברטו דה מנסס אשר ליהודי ז'וזה פרנסס ולפלמי הקתולי לואיס היינס לעזוב את ברזיל עם מטען עצי הברזיל. צעד זה עורר את מחאתם של הסוחרים הפורטוגזיים המקומיים, שטענו שעשה זאת בגלל שקבל שוחד, אולם בכך הוא הציל את ז'וזה פרנסס ונכסי

הקימרים היו קבוצה אתנית שחיה  בתקופת הברזל (מאות 12-7 לפני הספירה) באזור צפון הים השחור. הם הגיעו לאזור בסביבות סוף האלף השני לפני הספירה, והחלו לנדוד משם מערבה דרומה וצפון מערבה. מחקרים מראים שהקימרים הם אלו שדחפו את שבטי הדורים מאזור נהרות אודר ושפריי  שבמרכז אירופה (פולין וגרמניה של ימינו בערך) לכיוון יוון האכאית, מה שהביא להרס התרבות המיקנית. וככל הנראה הם גם אלה שדחפו את שבטי הקלטים מערבה. בכתבים יווניים הם נודעו בשם קימרי ובכתבים אשוריים ואכדיים כ- גימירי או גימריא, משם נגזר ככל הנראה גומר התנכי הנזכר בבראשית כאחד מצאצאי יפת (https://facebook.com/historiaolamit/posts/547785852042622). הרודוטוס כותב שהקימרים ישבו באזור צפון הים השחור לפני הסקיתים. לפי מקורות מסוימים הם ישבו באזור חצי האי קרים, ים אזוב טמאן והקווקז המערבי בשנים 1000-500 לפני הספירה בערך. הרודוטוס כותב שבסביבות שנת 800 לפני הספירה הם נסוגו מערבה מפני הסקיתים שהגיעו ממזרח וכבשו את קדמת אסיה. מקורות אחרים טוענים שדווקא ההיפך הוא הנכון, והשהקימרים שלטו בסקיתים. במאה השביעית לפני הספי

תכשיטי הכתר שהוענקו במרץ 1810 בידי קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה כמתנת חתונה לרעייתו השניה מרי לואיז ארכידוכסית  אוסטריה. התכשיטים שכללו אלפי יהלומים ומאות אבני איזמרגד מעשה ידי בית הצורפות הפריזאי של אטיין ניטו ובניו. לפוסט בפייסבוק

כד זהב מסוג אמפורה-ריטון שהיה חלק ממטמון תראקי מן המאה השלישית לפני הספירה שנתגלה בפנגיורסקי שבבולגריה. לפוסט בפייסבוק

עמוד רומי מן המאה הרביעית עליו מדליונים עם דמויות ארבעת הקיסרים שהרכיבו את הטטרארכיה- השלטון על האימפריה הרומית- האימפריה חולקה לשני חלקי משנה מזרחי ומערבי בראש כל אחד אמד אוגוסטוס וסגנו כונה קיסר. העמוד נמצא בשרידי ארמון קיסרי בגמיזגראד שבסרביה,  שנודעה בתקופה הרומית כפליקס רומוליאנה. מתחם מפואר של ארמונות ומקדשים שנבנה במאה השלישית בידי הקיסר גלריוס. מוצג כעת במוזיאון הסרבי הלאומי בבלגרד לפוסט בפייסבוק

סייד קול שריף (מת 1552) היה מדינאי טטארי מהח'אנת של קזאן (כיום הרפובליקה האוטונומית של טטרסטן ברוסיה). הכינוי סייד מעיד שיוחס במוצאו לנביא מוחמד. הוא נחשב לאיש הדת הבכיר ביותר בקזאן. בנוסף על אלה היה משורר, סופר פילוסוף והיסטוריון, שכתב היסטוריה של המדינה הטטארית בקזאן שנקראה "זפארנאמה אי וילאית אי קזאן"-ספר הנצחונות של המדינה הקזאנית". בנוסף על אלה הכיר היטב את ההיסטוריה הרוסית ועסק גם באסטרונומיה. הוא חי בתקופה בהכוחה של ח'אנת קזאן הלך ונחלש מול המדינה הרוסית. בשנת 1550 נחתם הסכם הפסקת אש מול מוסקווה. אולם רוסיה תחת הצאר איוון האיום לא עמדה בהסכם וכעבור פחות משנה בשנת 1551 צרו כוחות רוסיה על קזאן. קול שריף היה חלק ממשלחת למפקד הכוחה הרוסי שדנה בנסיונות להסכם שלום. אולם בסופו של דבר קזאן נאלצה להיכנע לרוסיםקול שריף נהרג בשנת 1552 כאשר ניסה להגן יחד עם תלמידיו על המסגד הגדול בקזאן מפני הכוחות הרוסיים.  המסגד המחודש של קזאן נקרא על שמו תמונות: 1. ציור שמן מודרני של קול שריף 2. קול שריף ואנשיו מגנים על המסגד בקזאן לפוסט בפייסבוק

נילס אבסן (1308-40) היה אציל דני מהאי יוטלנד שהוביל מרד דני-יוטי נגד שלטונו של הרוזן גרהארד השלישי מהולשטיין-רנדסבורג. הוא נודע בהתנקשות שבצע בחייו של הרוזן גרהארד, בליל 1 או 2 במאי 1340 הוא פרץ עם 50 מאנשיו לחדרו של הרוזן גרהארד בעיר רנדרס שבדנמרק, וחסלו אותו. אחרי ההתנקשות הם ברחו מהעיר אשר הייתה מלאה בחיילים הולשטיינים, בבריחתם הם הרסו את גשר רנדרס ובכך הצליחו להימלט, רק אחד מהם נהרג. ב-2 בנובמבר 1340 נילס אבסן נהרג בקרב על טירת סקנדבורג. ישנה מחלוקת בין ההיסטוריונים אם להתנקשות ברוזן גרהארד היה חלק בהקמתה מחדש של ממלכת דנמרק. בזמן הכיבוש הגרמני של דנמרק במלחמת העולם השניה אבסן היה סמל לדני המורד בגרמנים. תמונות: 1. נילס אבסן- ציור שמן של אגנס סלוט מולר המוצג במוזיאון רנדרס לאומנות 2. פסל של נילס אבסן ברנדרס 3. חותמו של הרוזן גרהארד השלישי לפוסט בפייסבוק

מטבעות כסף פוניים מהאי סיציליה שנטבעו בסביבות 330-320 לפני הספירה בצידם האחד של שני המטבעות דמות אישה החובשת כובע בסגנון פריגי- יתכן שמדובר באלה תנית או במייסדת האגדית של קרתגו דידו, ובצידם השני אריה ועץ דקל. תחת המטבעות ישנה כתובת בכתב פוני- פניקי (הקרוב מאוד לכתב העברי הקדום) סעתמחנת- כלומר אנשי המחנה. המטבעות מעוצבים בסגנון הלניסטי מובהק וסביר להניח שנטבעו בידי צורף יווני-סיציליאני. לפוסט בפייסבוק

שכיר חרב טורקי בשרות הקיסר הביזנטי בשנת 1436 ציור של פיזנלו (1395-1455) אמן רנסאנס רב תחומי בן העיר פיזה , שבזכותו ידועות לנו דמויותיהם של מספר אישים ביזנטיים חשובים. מוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז. לפוסט בפייסבוק

ציור המיוחס לצייר היווני גאורגיוס קלונצס (1540-1608) המראה את ג'ורג' הקדוש הורג את הדרקון. קלונצס היה צייר בן האי כרתים, שהיה אז תחת שלטון ונציאני, והיה חלק מאסכולת אמנים שכונתה אסכולת כרתים, שהושפעה באמנות שלה מצד אחד מהציור האיקונוגרפי השטוח הביזנטי, ומצד שני מציור הרנסנס האיטלקי בעל הפרופורציה והעומק- האמן הבולט ביותר שיצא מהאסכולה הזו הוא הצייר אל גרקו. העיר המוצגת בציור היא ככל הנראה העיר חניה שבכרתים, ואילו החיילים לבושים בלבוש ביזנטי מאוחר. מוצג במוזיאון לאמנות ביזנטית באתונה. לפוסט בפייסבוק

שריון גוף וגרזן מלחמה רוסיים מהמאה ה-16. הפרטים נלקחו שלל בידי השוודים במהלך קרב לודה, קרב שנערך בתאריך 23 בינואר 1573 בו הביסו השוודים את הרוסים, בשטח אסטוניה של ימינו, והיה חלק ממלחמת ליבוניה. בקרב הביס כוח שוודי קטן בפיקודו של קלאס אקסון טוט כוח רוסי גדול בהרבה בפיקודו של סימיון בקבולטוביץ. לפוסט בפייסבוק

מטבע סולידוס זהב של קונסטנטינוס השני קיסר העל ( אוגוסטוס) של האימפריה הרומית בשנים 337-340. המטבע נטבע באנטיוכיה- כיום במזרח טורקיה. לפוסט בפייסבוק

שבועת היפוקרטס כתובה בצורת צלב, מתוך כתב יד יווני- ביזנטי מראשית המאה ה-12. נמצא כיום בספריית הוותיקן ברומא. לפוסט בפייסבוק

פלרה (FALERA) עיטור צבאי רומי מן המאה השלישית לספירה.  העיטור הוענק לקצין אאורליוס קרווניוס בידי הלגיון העשרים המכונה ולריה ויקטריקס (משמאל) והלגיון השני המכונה אאוגוסטה (מימין) שבסיסם אותו זמן היה בצ'סטר וקרלאון (באנגליה של ימינו). מוצג כיום בספריה הלאומית בפריז לפוסט בפייסבוק

עמק בוג'אנג הוא אתר ארכיאולוגי גדול מימדים שמשתרע על שטח של 224 מ"ר בשטח מלזיה של ימינו. באתר ישנים מבנים שמתוארים לסביבות שנת 110 לספירה, שככל הנראה הם המבנים העתיקים ביותר בדרום מזרח אסיה. לא ידוע הרבה על תפקידים של מבנים אלה מחוסר ממצא חשוב, אולם ככל הנראה הם מעידים על פעילות עירונית, מסחרית ודתית  לפוסט בפייסבוק