רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2021

מרכבה טקסית מאוסטריה

תמונה
עגלת ברונזה טקסית מסביבות שנת 600 לפני הספירה שנמצאה בשנת 1951 בשטרטווג שבאוסטריה. סגנון העגלה הוא סגנון אמנותי שמכונה סגנון הלשטאט. לפוסט בפייסבוק

חרבו של המלך זוג

תמונה
חרבו של זוג מלך אלבניה (1895-1961) הוענקה לו לכבוד חתונתו עם הרוזנת ההונגריה ג'רלדין בשנת 1938. הזוג המלכותי לא הספיק למלוך זמן רבה, אחרי שהודח מהמלוכה בשנת 1939 בעקבות פלישת איטליה של מוסוליני. החרב מעוטרת בעיטורי זהב בהם קסדתו של סקנדרבג, גיבורה הלאומי של אלבניה לפוסט בפייסבוק

צלב של חיילי נפוליאון במקדש מצרי

תמונה
צלב נוצרי שנחקק ככל הנראה בידי חייליו של נפולאון במקדש איזיס בפילאה. מקדש שנבנה בשנת 280 לפני הספירה בידי המלך תלמי השני לפוסט בפייסבוק

סלאמת גיראי ח'אן מעניק זכויות ליהודים

תמונה
הצהרתו של הח'אן הטטארי של קרים סלאמת גיראי הראשון לגבי היהודים החיים בקירק יר (כיום צ'ופוט קאלה) שבחצי האי קרים, מספטמבר  1608. " אני, אבי הניצחון הלוחם, סלאמת גיראי ח'אן, מהאולוס הגדול אומר: לכל גובי המיסים, החל מאהמט פאשה ביי, גובי המסים במצודה העליונה של קירק יר, סיידים (אנשים המיוחסים לנביא מוחמד), המופתי  ומורי דת, קאדים, שייח'ים, סופים, למזכירים ונושאי המשרות, יסאולים (קצינים) ומושלים, משיטי סירות, עובדי גשרים, בזיארים, נוסעים ומדריכים. בכל  מקרה של עובדי החצר, הכל בהתאם לתקנת  המחוזות. תנו ליהודים,   אבות וסבים, שקבלו לאורך כל הזמנים את הצו הזה,  האנשים היהודיים שגרים וחיים במצודה העליונה של קירק יר- הוג'ה ברכה אוגלו, משה הוג'אקי אוגלו, ישי הוג'אקי אוגלו, רבי יעקב אוגלו, שמריה אוגלו, קורט בבאקי אוגלו, קייקצ'י-רבי-קארט-שמואל-אוגלו ואחרים. ובאופן כללי כל היהודים האחרים בני העם היהודי. אבותינו הגדולים ואחינו הבוגרים מנוחתם עדן- האדג'י גיראי-חאן, נור-דוולט-ח'אן מנגלי-גיראי-ח'אן, מהמט-גיראי-ח'אן, סאדת-גיראי-ח'אן, סאהיב-גריי-ח&#

גלופת מטבע מהודו

תמונה
גלופה ששמשה להטבעת מטבעות של חפיז רחמת ח'אן (1723-1774) מושל רוהילקהאנד (כיום בשטח מדינת אוטאר פראדש בהודו) מטעם קיסר הודו המוגולי שאה עלאם השני (מלך 1760-1806) הגלופה היא משנת 1176 להג'רה כלומר שנת 1763. כמובן שכיוון שמדובר בגלופה הכתב הוא משמאל לימין. לפוסט בפייסבוק

פסלון החייל והנער האטרוסקי

תמונה
פסלון ברונזה אטרוסקי מהמאות 3-4 לפני הספירה. הפסלון מציג חייל חבוש קסדה ועוטה שריון עם חנית בידו, ולצידו נער לבוש טוגה. מוצג במוזיאון האטרוסקי הלאומי במרזבוטו שבאיטליה לפוסט בפייסבוק

נזירים באלקוש

תמונה
נזירים בפתח כנסיית גברתנו של הזרעים באלקוש שבעיראק 1890. הכנסייה שנבנתה בשנת 1858 שייכת לזרם הכשדי, כנסיה אוניאטית המתפללת בארמית של בני המיעוט האשורי באזור עיראק, איראן וחלקים מסוריה וטורקיה של ימינו. כנסיות אוניאטיות הן כנסיות מזרחיות המכירות באפיפיור ברומא, לכן הן חלק מהעולם הקתולי, מאידך אינן מנהלות את הטקסים בשפה הלטינית כמו מרבית הקתולים אלא בשפות אחרות. העיר אלקוש, ידועה כעירו של הנביא נחום האלקושי. לפוסט בפייסבוק

סוחר ועבדו הצ'רקסי במכה

תמונה
סוחר מהעיר הקדושה לאסלאם מכה, לצד עבדו הצ'רקסי,תמונה מסוף המאה ה-19 לפוסט בפייסבוק

מבני בית שאן של ימי הביניים והעת החדשה

תמונה
תמונות שצלמתי בבית שאן, של מבנים שונים מימי הביניים והעת החדשה. מסגד הארבעים (בית הנכות) מסגד ממלוכי מן המאה ה-15 שנבנה על חורבות מסגד קדום יותר מן המאה השמינית וכנסיה יוונית מן המאה ה-12. במאה ה-19 נוספה כתובת של הסולטאן העוסמאני עבדולהאמיט השני, וחדל לשמש כמסגד אחרי עזיבת ערביי בית שאן בשנת 1948. שמש בעבר כמוזיאון ארכיאולוגי (שכונה בית נכות) של בית שאן, כיום עומד נטוש (תמונות 1-2). רחוב החנויות: נבנו בתחילת המאה העשרים והיו בבעלות הכנסיה היוונית אורתודוכסית (תמונות 3-4) המצודה הצלבנית: נבנתה בשנת 1103, על ידי משפחת דה בוטון ששלטה בבית שאן הצלבנית, שמשה במהלך ההיסטוריה למבחר שימושים (תמונות 5-6) בית הדואר הישן: נבנה בידי הבריטים בשנת 1937, כיום משמש כמוזיאון העיר בית שאן (תמונה 7). הסראיה- בית הממשל העוסמאני, המבנה המפואר ביותר של בית שאן העוסמאנית. נבנה בשנת 1889, כדי לשמש כבית המושל העוסמאני, ושמש בתפקיד דומה גם בתקופה הבריטית. בכניסה לעתר ישנם שני עמודים רומיים ששמשו לבניה משנית וכתובת הקדשה עוסמאנית מסולסלת לסולטן עבדולהאמיט השני. כיום משמש לארועים שונים של

נושא העגל

תמונה
נושא העגל הוא פסל יווני מסביבות שנת 560 לפני הספירה. הפסל נמצא באקרופוליס באתונה. כתובת על הפסל אומרת שהוא הוקדש בידי אדם בשם ...ומבוס (תחילת השם חסרה) לאלה אתנה. כיום מוצג במוזיאון האקרופוליס. לפוסט בפייסבוק

מאוזוליאום לוקיוס אמיליוס לופוס

תמונה
מאוזולאום לוקיוס אמיליוס לופוס, בפאברה שבספרד, הוא מבנה קבר רומי מן המאה השניה לספירה. אחד מהמבנים הרומיים השמורים ביותר ששרדו בספרד. לפוסט בפייסבוק

טרצ'אי תמאש

תמונה
דמותו של האציל ההונגרי טרצ'אי תמאש משנת 1493 בטירת טארקו שבסלובקיה לפוסט בפייסבוק

חיות קרקס אצל הביזנטים

תמונה
שימוש בחיות בקרקס הרומי נחשב כמורשת של התקופה העתיקה, אולם כתבים מהמאה ה-12 מראים שמנהגים אלה היו נהוגים גם באימפריה הביזנטית בזמן שלטונו של הקיסר מנואל הראשון קומננוס (שלט 1143-1180).  המלומד הפרסי אל-מרואזי מספר: " הם שיסו כלבים בשועלים, ברדלסים באנטילופות, ואז פילים באריות, כאשר הצופים חוגגים שותים ורוקדים". הנוסע היהודי הספרדי בנימין מטודלה בקר בקרקס במהלך חג המולד והוא מספר:  "ויש שם מקום אחד מקום שחוק המלך סמוך לכותל הארמון הנקרא איפדרומי (=היפודרום) ובכל שנה ושנה עושה המלך שם ביום תולדות הנוצרי (=חג המולד) שחוק גדול. ובאותו מקום מצויירים כל מיני בני אדם שבעולם לפני המלך והמלכה, ומביאין אריות ודובים וחמור הבר ומשלחים אותם להתקוטט זה עם זה והעופות כמו כן, ולא נראה כשחוק ההוא בכל הארצות". לפוסט בפייסבוק

תעלומת המנורה

תמונה
פוסט תשעה באב. אחת התעלומות הנפוצות ביותר היא מה עלה בגורל מנורת בית המקדש.  התבליט בשער טיטוס ומקורות נוספים המנורה הובאה לרומא ואף הוצעדה במצעד הניצחון. אולם מה קרה אחרי. ישנן שמועות שהיא מסתתרת עד היום במרתפי הוותיקן.  לפי ציור זה של הצייר הרוסי ממוצא צרפתי קרל ברואילוב, מנורת הזהב נבזזה במהלך הפשיטה של גייזריך מלך הוונדלים לרומא בשנת 455  (עליו דברנו בפוסט הזה   לפוסט בפייסבוק

כלי נשק מהיראקליאנום

תמונה
פוסט תשעה באב דוגמה טובה לסוג הנשק ששמש את הרומאים במהלך דיכוי המרד הגדול ניתן למצוא בחורבות הירקליאנום. כידוע התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה הביאה לחורבן הערים פומפיי והרקליאנום. אחד הממצאים שנמצאו בהירקליאנום הוא שלד שחגור בשתי חרבות. ככל הנראה מדובר בחייל רומאי, יתכן אף שמדובר בחייל צי שנשלח לשם במטרה לפנות דרך הים את תושבי העיר. לפוסט בפייסבוק

כתרה של ג'רלדין מלכת אלבניה

תמונה
כתרה של ג'רלדין מלכת אלבניה- הוא כתר מסוג טיארה, עשוי פלטינה ויהלומים, שנוצר בידי הצורפת הווינאית הנודעת מריאן אוסטייר  (1902-1976). בראש הכתר ישנו דגם של קסדתו של גיבורה הלאומי של אלבניה גיאורג קסטריוטה סקנדרבג . המלכה ג'רלדין (1915-2002) הייתה בת אצולה הונגרית שהתחתנה בשנת 1938 עם זוג מלך אלבניה (1895-1961), אולם היא לא הספיקה לשמש כמלכה לזמן ארוך, מאחר והמלך זוג הודח מכסאו בשנת 1939. לפוסט בפייסבוק

קבר השחיין

תמונה
קבר השחיין, הוא קבר מעוטר פרסקאות שנמצא בפאסטום- פוסדוניה שבדרום איטליה. הקבר מהשנים 480-470 לפני הספירה מציג ארבעה ציורי קיר, שאחד מהם מציג שחיין הקופץ למים, נתן לאתר את שמו. פאסטום/פוסדוניה הייתה אחת הערים החשובות במגנה גרקיה- אזור המיושב ביוונים בדרום איטליה וסיציליה של ימינו. כיום הפרסקאות מותגים במוזיאון בפאסטום לפוסט בפייסבוק

צמיד רומי

תמונה
צמיד רומי מסוגנן מראשית המאה החמישית לספירה, שנמצא בגבעה הקפיטולינית ברומא. יתכן שהוסתר במהלך הפשיטות הוונדליות של 410 או 455. לפוסט בפייסבוק

מולאי יוסף ובניו

תמונה
תמונה של סולטן מרוקו מולאי יוסף (שלט 1912-27) שיושב בחזית ואחריו עומדים בניו: מולאי אידריס, מולאי חסן, סידי מוחמד- מי שיהפוך בהמשך למלך מוחמד החמישי, ומולאי עבד א-סלאם. בתקופת שלטונו של הסולטן יוסף מרוקו חולקה בין צרפת וספרד. לפוסט בפייסבוק

קסדת האוזניים של מלך שומר

תמונה
קסדת האוזניים של מסקלמדוג מלך שומר, שמלך מהעיר קיש במאה ה-26 לפני הספירה. הוא היה מן השושלת הראשונה של אור. בתמונה הראשונה רואים איור מודרני שלו על גבי מרכבת קרב שומרית אופיינית רתומה לחמורי בר מעשה ידי אנגוס מקברייד. בתמונה השניה שחזור של הקסדה ובשלישית את הקסדה במצבה המקורי לפוסט בפייסבוק

מבע אינגוור לגאורגיה

תמונה
אינגוור המרחיק לנדוד (מת 1042) היה שמו של ויקינג שוודי. אינגוור גייס כוח של ויקינגים שהפליגו מדרום שוודיה בים הבלטי ומשם במספר ראשים דרך נהרות לים הכספי ולים השחור. הכוחות הגיעו למה שמכונה בשפתם הנורדית העתיקה סירקלנד-ארץ הסרצנים. באותה תקופה התנהל בגאורגיה מאבק בין המלך בגרט הרביעי שליט המדינה לבין הדוכס המורד ליפרית בגואשי, שנתמך בידי האימפריה הביזנטית. בשנת 1042 גייס המלך בגרט 700 אנשים מקרב הלוחמים הוויקינגים (או כפי שקראו להם באזור וורנגים) כדי שיעזרו לו נגד הדוכס המורד ליפרית. הכוחות נפגשו בשדה קרב ליד הכפר סיסרטי, במה שהפך לקרב סיסרטי. הסיוע הביזנט לליפרית הוכיח עצמו כאפקטיבי יותר מול חבורת ההרפתקנים הוויקינגים של בגרט שהובסו תבוסה קשה  . רבים מהוויקינגים נפלו בקרב, אחרים נפלו בשבי כולל אינגוור עצמו, שמת בשבי, ככל הנראה השבויים נמכרו לעבדים, לפי האגדה רק ספינה אחת הצליחה לחזור לשוודיה ולספר מה עלה בגורל היתר. סיפורם של אינגוור ולוחמיו, שככל הנראה גויסו בידי המלך בעצמו במטר