היסטוריה עולמית

אריק ה14 (1533-1577) היה מלך שוודיה. עוד לפני שהיה מלך נקט במדיניות עצמאית. בניגוד לרצון אביו המלך גוסטב ואזה, הוא הציע נישואין לאליזבת הראשונה מלכת, אנגליה, למרי מלכת סקוטלנד, ולנסיכות אחרות.  אחרי שהוכתר למלך נקט במדיניות של התפשטות טריטוריאלת, אחיו למחצה יוהאן דוכס פינלנד, שהיה נשוי לנסיכה פולניה, התנגד למדיניות ההתפשטות הטריטוריאלית של המלך אריק, כי ידע שתגרום למלחמה מול פולין. ב1563 נכלא יוהאן בפקודת אריק באשמת בגידה חמורה.  מן הבחינה הצבאית, שאיפות ההתפשטות שלו זכו להצלחה חלקית, במלחמת ליבוניה הצליח לגבור על רוסיה וכבש ממנה את ליבוניה- שטח הכולל את לטביה ואסטוניה של היום בערך. מאידך במלחמת שבע השנים הצפונית, נגד בן דודו פרדריק השני מלך דנמרק, הייתה שוודיה בעמדת מגננה, ובקושי הדפה את הפלישות הדניות. החל משנת 1563 התחיל להראות סימנים של אי שפיות. בשנת 15677 בצע טבח בבני משפחת סטורה, אחת ממשפחות האצולה החשובות בשוודיה. בעקבות כך פרץ בשנת 1568 מרד אצילים נגדו. אחיו יוהאן תפס את השלטון והפך למלך יוהאן השלישי. אריק נכלא בהוראת יוהאן. יועצו של אריק, וראן פרסון, לקח את האחריות ...

ב1793 נערכה הצבעה בעניין הוצאתו להורג של לואי ה16 מלך צרפת. במצב של 360 קולות בעד הוצאה להורג ו360 נגד, ניתנה הצבעה אחרונה ללא אחר מבן דודו של לואי ה-16, פיליפ מאורליאן. הבן דוד הצביע בעד ובכך גזר את גורל בן דוד לגיליוטינה. תמונות: 1. הצבעה מתןך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי 2. לואי ה166 מובל לגליוטינה מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו לפוסט בפייסבוק

במאה העשירית כוח חדש מאיים על אירופה- המדיארים, נוודים קשתים רכובים ממוצא אסיאתי, אבותיהם של ההונגרים. המדיארים מגיעים פושטים על שטחים של האימפריה הקרולינגית ומגיעים עד איטליה, כשהם זורעים הרס בוזזים ולוקחים שבויים. אוטו הראשון "הגדול" קיסר האימפריה הרומית הקדושה החליט לשים לדבר סוף. הוא הקים קואליציה יחד עם קונרד דוכס לורין והרמן משווביה, הקואליציה כללה חיילים פרנקים מזרחיים ובוהמים. מולם עמדו המדיארים בראשם עמדו שלושה ראשי שבטים: בולצ'ו להל וסור. הקרב שנקרא קרב לכפלד נערך ב10 לאוגוסט 955 בקרבת אוגסבורג שבגרמניה המודרנית אוטו הצליח להביס את המדיארים. בעקבות התבוסה הפסיקו המדיארים את מסעות הפשיטה שלהם. הם נטשו לאט לאט את חיי הנוודות והתישבו בהונגריה. בהמשך המדיארים קבלו עליהם את הדת הנוצרית, וזה הגרעין למדינה ההונגרית המודרנית. תמונות: 1. קרב לכפלד מתוך ספר משנת 1457 22. לוחמים מדיאריים ציור של אזט קוז'ין לפוסט בפייסבוק

בשעה טובה הגענו ללייק מספר 6000. התחלתי את העמוד באפריל 2015 ולא האמנתי שאגיע לכמות הזו של עוקבים. אז תודה לכל הקוראים, לכל מי שעשה לייק ושייר. מקווה שתמשיכו להנות מהעמוד ולחשוף אותו לקהלים נוספים.  כיוון שהאתר הוא עבודה של בן אדם אחד, יש לעתים בעיות עריכה, עמכם הסליחה. אז לכבוד המאורע נחזור להתחלה, עשרת הפוסטים שהתפרסמו בהיסטוריה עולמית עוד בזמן שמספר הלייקים שלו היה זעום... הפוסט הראשון שהתפרסם עסק בדמיטריה קנטמיר- אחת הדמויות המסקרנות והלא מוכרות לשמן נפתח העמוד  https://ww w.facebook.com/permalink.php?story_fbid=477656589055549&id=477237389097469 השני עסק בפיוטר בגרטיון גנרל גאורגי בצבא הרוסי שנלחם נגד נפוליאון https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.480156378805570.1073741829.477237389097469/481638475324027/?type=3&theater  השלישי בסדרה המצוינת "צפון דרום" על מלחמת האזרחים בארה"ב  https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882.1073741827.477237389097469/481984155289459/?type=3&theater  הרביעי על קונסטנטין פולקון יו...

אין ספק שבתקופת שלטונו של נפוליאון בונפרטה היה כדאי להיות בן משפחה של הקיסר. אחיו ז'וזף מונה למלך ספרד אחיו לואי למלך הולנד. אבל גם הגיסים לא קופחו. ז'ואקים מירה בעלה של קרולין בונפרטה היה כזה. ז'ואקים מירה, בן של בעל פונדק, התגייס בגיל 200 לחיל הפרשים, בניגוד לנפולאיון שהיה בן אצולה מירה היה מפשוטי העם, שהתקדמו בזכות המהפכה. בזכות המהפכה הגיע לדרגה המקבילה לאלוף משנה, מה שאדם ממוצא לא אצילי לא היה  יכול לחלום עלו קודם. מירה השתתף במסעות המלחמה של נפוליאון באיטליה ובמצרים. בשנת 1799 כשנפולאיון הכריז על עצמו כקיסר בשנת 1799, היה זה מירה שפזר את מועצת הדירקטוריון, שניסתה למנוע את המהלך. ב-20 בינואר 1800 נישא  בטקס אזרחי לקרולין בונפרטה, ובכך הצטרף למשפחה הקיסרית. עם הנישואין באו התארים והכיבודים. ב-18 במאי 1804 קבל את תואר המרשל של צרפת, ואת הכינוי "הפרש הראשון במעלה באירופה". ב1805 הוענק לו תואר נסיך. ב1806, אחרי כיבושים צרפתיים בגרמניה הוענק לו תואר הדוכס הגדול מברג וקלווה- שתי מדינות גרמניות שנפוליאון כבש. מירה הצטיין בנצחונות של נפוליאון באולם ואוסטרליץ, וב...

שריון של חייל צרפתי עם פגיעת תותח מקרב ווטרלו בשנת 1815. לפי הרישומים הצרפתיים הוא היה שייך לחייל בן 23 בשם פרנסואה אנטואן פובו. אולם מסורת משפחתית טוענת שאחיו של פרנסואה אנטואן שהתחלף איתו כיוון שעמד להתחתן, נהרג במקומו. תמונות: 1. השריון 2. קרב ווטרלו מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

שער הניצחון של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס (121-180) בטריפולי שבלוב. השער נבנה בידי אחד ממנהיגי העיר גאיוס קלפורניוס קלסוס, לכבוד נצחונו של לוקיוס ורוס בנו המאומץ של הקיסר מרקוס אורליוס על הפרתים במלחמה בשנים 161-6. הציור הוא של לואיג'י מאיר משנת 1803. לפוסט בפייסבוק

הנרי אייברי (נולד 1659) היה פיראט אנגלי, שפעל במאה ה17 באוקיאנוסים האטלנטי וההודי. באותם ימים שלטה בהודו שושלת המוגולים, שהייתה שולחת כל שנה משלחת דרך הים לקיים את מצוות החאג' למכה. באוגוסט 1699 הגיעו 6 ספינות פיראטים, עליהן כ4000 פיראטים, בפיקודו של אייברי למצרי באב אל מנדב, במטרה לארוב לספינות המוגוליות שהפליגו בדרכן חזרה מהחאג'. שיירת הספינות המוגולית כללה 25 ספינות בראשן ספינת הדגל גאנג' אי סוואי, שהייתה ספינת ענק עמוסה באוצרות. ספינה נוספת הייתה ספינת הליווי פאתח מוחמד.  הפיראטים נהלו במשך חמישה ימים מרדף אחרי השיירה המוגולית. תחילה הם לכדו את ספינת הליווי פאתח מוחמד, שנלכדה ללא התנגדות. הספינה הייתה שייכת לעבדול גאפר, סוחר עשיר מסוראט. על הספינה נמצא סכום שהוערך ב 50-60 אלף פאונד. כעבור כמה ימים נלכדה הספינה גנג' אי סוואי, ספינת ענק עליה היו 600 נוסעים ו400 אנשי צוות, בפיקוד מוחמד איבראהים. הספינה הייתה חמושה בתותחים, ובניגוד לפאתח מוחמד השיבה לפיראטים מלחמה, אולם ירי של הפיראטים הפיל את התורן שלה. הפיראטים ניצלו זאת כדי לעלות על סיפונה. תותח שהתפוצץ, הרג כמה מל...

תל רחוב הוא אתר ארכיאולוגי שנמצא כ5 ק"מ דרומית לתל בית שאן, ליד קיבוץ עין הנצי"ב. בשנת 1973 נתגלה בתל רחוב בית כנסת מהתקופה הביזנטית (מאות 5-7 לספירה) בו נמצא כתובת פסיפס, הגדולה מסוגה שנתגלתה בארץ ישראל. הכוללת 365 מילים 1,800 אותיות, ללא סימני פיסוק. הכתובת מחולקת לשמונה סעיפים, ערוכים ב-29 שורות. הכתובת עוסקת בפירות ובירקות האסורים באזור בית שאן בשנת שמיטה. וזה לשונה: 1 )שלום הפרות הללו אסורין בבית שאן בשביעית ובשאר שבוע מתאסרין דמי הקישואין 2 )והאבטיחים והממלפפונות והאסטפליני והמינתה הנאגדת בפני עצמה ופול המצרי הנאגד 33 )בשיפה והקפלוטות מן העצרת עד חנוכה והזירעונין והקצע והשמשמין והחרדל והאורז והכמן והתורמסין 44 )היבישין והאפונין והגמלונין הנימכרין במידה והשום ובצלין בני מדינה הנימכרין במידה והבולבוסין 55 )והתמרין אפסיות והיין והשמן בשביעית שביעית שני שבוע דמי והפת חלה לעולם | אילו המקומות 8 )המותרין סביבות בית שאן מן הדרום שהיא פילי דקמפון עד חקלה חיורתה מן המערב 22 )שהיא פילי דזיירה עד סוף הרצפה מן הצפון שהיא פילי דסכותה עד כפר קרנוס וכפר קרנוס 88 )כבית שאן ומן המיזרח...

פרנצ'סקו הראשון לבית ספורצה, היה בנו של מוציו ספורצה, שכיר חרב איטלקי, שהשכיר עצמו לכל המרבה בתשלום. בצעירותו, החל מ1419 נלחם בצבא שכירי החרב בפיקוד אביו, הוא נלחם למען צבא מילאנו, למען צבא האפיפיור מרטין החמישי ובסופו של דבר למען דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי. ב14233 אביו נהרג במלחמת ל'אקוילה בין מילאנו לפירנצה, פרנצ'סקו המשיך להלחם כמפקד ונודע כקצין וטקטיקן מעולה. לאחר כמה הצלחות צבאיות כמצביא מילאנו הוא כשל בקרב, בעקבות כך נכלא בבושת פנים במצודת מורטרה. אולם בהמשך שוחרר מכלאו ויצא להלחם בראש צבא מילאנו נגד לוקה. בהמשך שוב נלחם למען מדינת הכנסייה. ב1431 חזר להלחם למען מילאנו, הפעם נגד צבא ונציה. באותה תקופה התארס עם  ביאנקה מריה, בתו של דוכס מילאנו. אך דוכס מילאנו המשיך להיות חשדן לגבי שאיפותיו, לאור היותו חייל מקצועי שמחליף נאמנויות בהתאם למי שמשלם לו. בשנים 1433-5 ספורצה הוביל את מלחמתה של מילאנו מול מדינת הכנסייה. אך אחר כיבוש אנקונה, שוב שינה צדדים וקבל מהאפיפיור אאוגניוס הרביעי את תואר שליט העיר. בשנים 1436-39 שרת לסרוגין את פירנצה וונציה. בשנת 14400, נכבשו נח...

אחד מהמבנים העומדים העתיקים בסקנדינביה הוא כנסיית העץ בגול שבנורווגיה, שנבנתה בשנים 1157–1216. בשנת 1880 נבנתה בגול כנסייה חדשה, וכנסיית העץ כמעט נהרסה. למרבה המזל, החברה לשימור מבנים מונומנטליים בנורווגיה, התערבה ברגע האחרון, ובמימון אוסקר השני מלך שוודיה ונורווגיה, המבנה הועבר למוזיאון פתוח בקרבת אוסלו, שם היא עומדת עד היום.  מבנה זה נחשב כמייצג השלם ביותר של האדריכלות הויקינגית, לא בכדי עוצב המקדש בסדרה ויקנגים בדיוק באותה צורה. בסרטון הזה מהסדרה ויקינגים רואים את מקדש האלים הויקינגי שמעוצב בדיוק כמו הכנסיה בגול  https://www.youtube.com/watch?v=r5NrOxBQYNo תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

קנדידו דה פונסקה גלבאו (1845-1890), שנודע גם בשם דום אובה מאפריקה, היה אציל ואיש צבא ברזילאי. הוא היה בנו של עבד משוחרר ונכדו של אובה, אבידון (מלך) אימפריית אויו- כיום בניגריה. בשנת 1865 התגייס לצבא הברזילאי ונלחם במלחמת פרגואי, הוא נפצע בקרב  בשנת 1866. שרותו במלחמה חזק בו את רצונו לבטל את העבדות והגדיל בו את גאוותו כאדם שחור. אחרי המלחמה חזר למחוז הולדתו באהיה, הוא שלח מכתב בו דרש הכרה בשרותו הצבאי ותגמול כספי על הלחימה. בעקבות השגיו במלחמה הוענק לו תואר קצין של כבוד. בשנת 1880 עבר לריו דה ז'נירו, והפך לאחד הלוחמים הבולטים לזכויות השחורים בברזיל. הוא זכה לפופלאריות רבה מאוד בקרב החברה הגבוהה והיה לחברו הטוב של הקיסר דום פדרו השני. בתקופה זו דן עם הקיסר 125 פעמים בסוגיות כמו ביטול העבדות ומלחמה בגזענות בברזיל. הקיסר הכיר בו כנסיך, בשל מוצאו המלכותי, מה שבלי ספק סייע לו. בנוסף הוא פרסם מאמרים רבים בעיתונות הברזילאית בסוגיות הנוגעות למצב החברתי של האפרו ברזילאים. בנוסף הוא היה ממגיניה הקנאים של המונרכיה בברזיל. בשנת 18899 נפלה הקיסרות בברזיל והוקמה רפובליקה, שמהרה לשלול ממנו את ד...

ויליאם האריה הוא כינויו של ויליאם הראשון מקאנריק מלך סקוטלנד בשנים 1165-1214. בעל הכהונה הארוכה ביותר עד האיחוד עם אנגליה. בשנת 1174 פלש לאנגליה, במטרה להחזיר לסקוטלנד את אדמות נורת'ומבריה. אך הוא הובס ונפל בשבי באולנוויק. הוא הובל לנורת'המפטון קשור לבטן של סוסו, ונכלא בפלז שבנורמנדי. ב1775 שוחרר תחת חוזה יורק שחייב אותו במרותו של הנרי השני מלך אנגליה. חילות מצב אנגליים הוצבו בטירות הסקוטיות של רוקסבורו, ברוויק ואדינבורו, והכנסייה הסקוטית הוכפפה לאנגלית. בשנת 1189, אחרי מותו של הנרי השני. ויליאם קנה את עצמאות סקוטלנד מאנגליה תמורת 10,000 מרק מהמלך ריצ'ארד הראשון שהיה צריך לממן את מסעי הצלב. הוא גם ניסה לחתן את בנותיו עם בניו של ג'ון מלך אנגליה, אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל לפוסט בפייסבוק

בשנת 222 לפני הספירה תקפו הגאלים משבט הגאסטאים את הכפר הרומאי קלסטידיום, בקרב שהיה חלק מהמלחמה הפונית השניה. בראש הגאלים עמד המלך ורידומרוס ובראש הרומאים עמד הקונסול מרקוס קלאודיוס מרקלוס. הצבא הגאלי הוכה בידי הרומאים. ורידומרוס הציע למרקלוס להכריע את הקרב בדו קרב בין השנים. מרקוס קלאודיוס מרקלוס נצח בדו קרב את ורידומרוס הגאלי ובכך זכה לכבוד מיוחד SPOILA OPIMA לקחת שלל את הציוד של מצביא היריב. מה שנחשב להישג הנעלה ביותר למצביא רומי . מה שעל פי המסורת עשו רק שני מצביאים רומים נוספים- מייסד רומא רומולוס נגד אקרו מלך קנינה (שנת 725 לפה"ס לפי המסורת). ואאולוס קורנליוס קוסוס בניצחונו על לרס טולומניוס מלך העיר האטרוסקית ויי (מאה חמישית לפה"ס). תמונות: 1. פסלו של מרקוס קלאודיוס מרקלוס, המוזיאון הקפיטוליני, רומא 2. לוחם גאלי מתוך אנציקלופדיה תרבות 33. רומולוס עם ציודו של אקרוס מלך קנינה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי לפוסט בפייסבוק

מצבה ארבע לשונית בכנסיית סן מיקלה בפלרמו שבסיציליה. המצבה הוצבה בידי גריזנטוס, כומר החצר של רוג'ר השני מלך סיציליה לזכר אמו שמתה בשנת 1148. על המצבה מופיעה כתובת לזכרה בארבע שפות: לטינית עבור הקתולים, יוונית עבור היוונים אורתודוכסים, ערבית באותיות ערביות עבור המוסלמים וערבית יהודית (כלומר באותיות עבריות) עבור היהודים. כאשר התאריך בכל שפה תואם את התאריך המקובל על אותה דת:  לקריאה נוספת בעמוד המצוין "גניזת קהיר היסטוריה של היום יום:  https://www.facebook.com/ cairogenizamicrohistory/ posts/907469456021745 לפוסט בפייסבוק

קרב ללקון נערך ב3 בספטמבר 863 בפפלגוניה (כיום בצפון טורקיה, בקרבת הים השחור) בין צבא ביזנטי בפיקודו של פטרונס, דודו של הקיסר המכהן מיכאל השלישי, לבין צבא ערבי בפיקודו של עומאר אל אקטע אמיר מליטנה (כיום מלטיה שבמזרח טורקיה). הפלישה הערבית החלה כפשיטת גבול רגילה והפכה למלחמה של ממש. הצבא הביזנטי התחלק לשלוש. כאשר הערבים התקיפו את האמצע הם הותקפו משני האגפים. עומר אל אקטע נהרג בקרב, והכוח הערבי הושמד. ניצחון זה פתח את דרכם של הביזנטים לכבוש מהערבים מחדש את ארמניה, ושינה את המאזן האסטרטגי בין הביזנטים לערבים.  בעקבות הניצחון פטרונס קבל את תואר המגיסטר- המקביל לראש ממשלה, ונערך מצעד ניצחון מרשים בקונסטנטינופול. לפוסט בפייסבוק

בניגוד לדעה הרווחת, הספר המודפס הראשון לא היה התנ"ך של גוטנברג. מדובר במגילה המספרת על חיי בודהה שהודפסה בסין במאה התשיעית. המגילה הודפסה באמצעות לוחות עץ עליהם נחרט הטקסט. המגיחות המודפסות חולקו חינם לחסרי אמצעים. תמונה מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו לפוסט בפייסבוק

ב10 ביולי 645 נערך ביפן טקס רשמי בו התארחו נציגי שלוש ממלכות קוריאה וקיסרית יפן קוגיוקו. במהלך הטקס התנפלו ארבעה אצילים מבית נקטומי על אחד האורחים בשם אירוקה ודקרו אותו. אירוקה הפצוע אנושות גרר את עצמו לכס הקיסרית ובקש ממנה מחילה. האצילים בראשות הנסיך נקה נו אואה פעלו נגד אירוקה שקשר קשר לרצוח את הקיסרית ולתפוס את השלטון. כאשר הבינו שהקיסרית אינה מוחלת לו השלימו את מלאכתם והרגו אותו.  תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

מינאס הקדוש (285-309) מביס את הורמאכט הנאצי בקרב אל עלמין (1942). פרסקו ממנזר בהר אתוס  לפוסט בפייסבוק

כולנו שמענו על דרך המשי מהמזרח הרחוק לאירופה. דרך פחות מפורסמת אבל גם כן חשובה היא דרך הענבר- אותה אבן חן שמקורה בשרף עצים שהתאבן. החל מהמאה ה16  לפני הספירה החל מסחר בענבר שהגיע מארצות הים הבלטי והים הצפוני שבצפון אירופה עד ארצות הים התיכון. כך למשל תכשיטיו של פרעה תות ענח אמון (סביבות 1333-1324 לפנה"ס) מכילים עיטורים מאבני ענבר שמקורן בחופי הים הבלטי. הינריך שלימן מצא ענבר מהים הבלטי בחורבות מיקנה שביוון. בחורבות העיר האמורית קטנה שבסוריה נמצאו אבני ענבר מהמאלף שני לפני הספירה. גם במקדש אפולו בדלפי נמצא ענבר. מרכזים ידועים ליצור ענבר היו הערים הפרוסיות העתיקות קאופ וטרוסו. אזור קלינינגרד אובלסט שברוסיה מכונה לעתים אזור הענבר. תמונות: 1. תכשיטי ענבר גרמאניים 2. תכשיט חזה של תות ענח אמון מקושט בין השאר בענבר בלטי לפוסט בפייסבוק

כידוע המהפכה הצרפתית לא הביאה לביסוס הרפבליקה בצרפת ובמהלך המאה ה-19 רפובליקה ומלוכה התחלפו לסרוגין. השליט המלוכני האחרון של צרפת היה נפוליאון השלישי, שהודח ב1871 אחרי התבוסה לגרמניה של ביסמרק. אחריו הוקמה "הרפובליקה הצרפתית השלישית". אלא שהשאיפות המלוכניות בצרפת לא פסקו. היו בצרפת תומכים לבית המלוכה הישן בית בורבון- המלוכנים. והיו תומכים של משפחת בונפרטה- הבונפרטיסטים. בשנת 1886 מונה לשר מלחמה של צרפת הגנרל ז'ורז' בולנז'ה שצבר פופולאריות רבה מצד העם הצרפתי, שדרש ממנו שיתמודד  על תפקיד הנשיאות. בולנז'ה היה מסתובב ברחובות פריז רכוב על סוסו השחור ונהנה מתרועות ההמון. ב18877 פוטר מתפקידו ונשלח בידי ראש הממשלה מוריס רוביה,שהרגיש מאוים מהפופולריות שלו, לפקד על גיס בעיר השדה קלרמון פראן, מה שהווה בהחלט ירידה בדרגה.  באותה תקופה קמה התנועה הבולנז'יסטית- שתמכה בהכתרתו של בולנז'ה למלך צרפת. הוא זכה לתמיכה מפתיעה גם מצד הבונפרטיסטים וגם מצד הרוזן של פריז, שהיה לכאורה יורש העצר של צרפת, למקרה שתוחזר המלוכה, לכן גם זכה לתמיכת המלוכנים. ב1888 חזר לפריז, למרות שהיה...

סוף המאה ה-15 היתה תקופה מעניינת בהיסטוריה של איטליה. מצד אחד פריחת הרנסנס. מצד שני משפחות אצולה מסוכסכות שלטו על ממלכות קטנות, שהיו באיום מתמיד מצד הצרפתים והספרדים. שתים מהמשפחות הללו היו משפחת מדיצ'י ששלטה בפירנצה ומשפחת בורג'ה מרומא, שבנה רודריגו בורג'ה הפך לאפיפיור אלכסנדר השישי.  אלכסנדר השישי נחשב כאפיפיור מושחת, שזכה בכס בזכות שוחד, שלא התבייש להחזיק מאהבת ולהוליד ילדים, לחיות חיי תענוגות ולעתים קרובות לחסל את מתנגדיו. מובן מאליו שאורח החיים שלו גרם לו לצבור מתנגדים ר בים. המתנגד החריף ביותר שלו היה כומר דומיניקני מהעיר פרארה בשם ג'ירולמו סבונרולה (21 בספטמבר 1452 – 23 במאי 1498). סבונרולה דבר נגד תרבות הרנסנס, נגד האומנות והספרות החילוניים שנחשבו בעיניו כפירה. אבל יותר מכל הוא דבר נגד האפיפיור אלכסנדר השישי, עליו טען שאיננו אפיפיור והוא לא מכיר בסמכותו. דברים אלה של סבונרולה, בצרוף הכריזמה ויכולת הנאום שלו, עזרו לו לצבור פופולאריות רבה.  שליטה של פירנצה לורנצו "המפואר" דה מדיצ'י, שהיה מסוכסך עם בני משפחת בורג'ה, ותחת חרם אפיפיורי, הזמין את ס...

אחד מהמקורות המעניינים להיסטוריה היא השירה העלילתית. כך למשל לצרפתים שירת רולאן, לסרבים שירת קוסובו ולספרדים שירת אל סיד. אצל הרוסים שירת הנסיך איגור בה נדון בפוסט זה. שירת איגור מספרת על מקרה היסטורי מהמאה ה-122. מסע המלחמה של הנסיך איגור סבייטוסלביץ' מנובגורוד־סברסקי נגד הפולובצים משנת 1185. ביום שלישי 23 באפריל 11855 יצאו הנסיך איגור, אחיינו סבייטוסלב אולגוביץ' רילסקי, אתם יצאו הדרוז'ינה- פמליית אצילים בראשות אולסטין אולקסיץ'. המשלחת יצאה בשליחות ירוסלב וסבולודוביץ' מצ'רניגוב, בלי אישור של הנסיך הגדול סבייטוסלב מקייב. מטרתם הייתה להלחם נגד הפולובצים, נוודים לוחמים ממוצא טורקי קיפצ'קי, שידועים גם בשם קומאנים. בהתקלות הראשונה עם הפולובצים, הרוסים רשמו הצלחה ואף לקחו שבויים. אולם בהמשך חל מפנה בקרב, והכוח הרוסי הובס קשות. לפי השירה רק 155 לוחמים שרדו. הנסיך איגור עצמו נפל בשבי המנהיג הפולובצי קונצ'אק ח'אן, שלקח אותו תחת חסותו. הניצחון גרם לשאיפות הפולובצים לגדול.  הם נלחמו נגד העיר פרסלבל, בראשה עמד הנסיך ולדימיר גלבוביץ, שנלחם בגבורה ונפצע. הוא של...

בשנת 1937 רכש הבריטיש מיוזאום מטבע כסף עתיק מסוחר שויצרי. על המטבע הייתה כתובת לטינית מקוצרת כמקובל במטבעות רומיים IMP MAR SILBANNACVS AVG- אימפ(רטור) מר([ק]יוס?) סילבניקוס אוג(סטוס). לטענת הסוחר מקורו של המטבע היה בלורין שבצפון מזרח צרפת. אנשי המוזיאון לא ראו סיבה לפקפק באותנטיות של המטבע, שבהחלט דמה למטבעות רומיים אחרים, אבל לא מוכר משום מקור אחר קיסר רומי בשם סילבניקוס! גם השם סילבניקוס הוא שם לא מוכר, אולי וריאציה צפון איטלקית של השם סילווניקוס. גם ראשי התיבות "מר" לא בר ור אם מתיחסים למשפחת מריוס או מרקיוס או אולי למשפחה אחרת. גם צידו השני של המטבע עליו טבועה תמונת האל מרקורי, לא נותנת פיתרון.  ההנחה המקובלת היא שמדובר במטבע מהמאה השלישית לספירה, תקופה בה היה תוהו ובוהו פוליטי באימפריה הרומית. יתכן שאותו סילבנוס היה אדם שהכריז על עצמו קיסר אי שם באזור נהר ריין, ואף הספיק לטבוע מטבעות. אולם תקופת שלטונו הייתה קצרה וחסרת השפעה כל כך שלא תועדה בידי היסטוריונים וכרוניקאים מהתקופה. לפוסט בפייסבוק

מרדכי אפנדי. חייל יהודי בצבא העוסמאני ממתין עם חיילים אחרים בתחנת הרכבת סירקג'י באיסטנבול. שנת 1911. לפוסט בפייסבוק

טיפו סולטן (מלך 1782-1799) היה שליטה של סולטנות מייסור שבדרום הודו. אביו, הסולטן חיידר עלי שהיה אנאלפבת הקפיד שבנו יקבל את החינוך הטוב ביותר. הוא למד שפתו כמו הינדוסטנית (כיום הינדי ואורדו), פרסית, ערבית וקנדה. בנוסף על כך למד קוראן, משפט אסלאמי, רכיבה על סוסים ואימון צבאי. בנעוריו קבל אימון צבאי מקציני צבא צרפתיים, כדי שילחם נגד הבריטים. בשנת 1766 כשהיה בן 15 התלווה אל אביו למלחמה נגד הבריטים בסיוע הצרפתים. בשנת 1779 הבריטים כבשו את עיר הנמל מאהה, שהייתה תחת שלטון צרפתי חיי דר עלי החל בפעולות צבאיות נגד הבריטים- מלחמת בריטניה- מייסור. אולם חיידר עלי מת מסרטן בשנת 1782. ב -22 בדצמבר 1782. הוכתר טיפו סולטן לשליט מייסור, ומייד החל לכרות בריתות עם מדינות הודיות כמו מרתה והאימפריה המוגולית, במטרה לעצרו את הבריטים. בשנת 1784 חתם את אמנת מנגלור עם הבריטים ומלחמת בריטניה מייסור הסתימה.  בינתיים טיפו סולטן עסק בפרויקטים של בנייה, וחזק את צבאו, כולל התחמשות ברקטות. בדצמבר 1789 תקף את המהארג'ה של טרוונקור, שבדרום מערב הודו. טרוונקור הייתה בברית עם חברת הודו המזרחית הבריטית, לכן החלה שוב ...