רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2017

מתקן שתיה מקאיסדיי

תמונה
מתקן מי שתיה משיש משכונת קייסדאי באיסטנבול משנת 1868. על המתקן כתובה הכתובת "מי השתיה הנדיבים של קייסדאי" בשלוש שפות טורקית עוסמאנית, ארמנית ויוונית. לפוסט בפייסבוק

יוזף פון זמלין הנסיך הפרסי שהפך לאציל אוסטרי

תמונה
השאה הפרסי נאדר שאה אפשארי נרצח במהומות נגדו בשנת 1747. אחד מבניו של נאדר שאה, עלי מירזה ח'אן בן העשר הוברח אחרי הרצח לאוסטריה. הוא הובא לחצרה של הקיסרית מריה תרזה. הוא התחנך בגראץ שם למד שפה גרמנית וקבל חינוך אירופי. בשנת 1756 התנצר וקבל מהקיסרית את השם הגרמני יוהאן יוזף פרייהר פון זמלין. הוא התחנך בבית ספר צבאי אוסטרי, וקבל דרגות קצין. כמו רבים בגרמניה ואוסטריה, הצטרף לצבא הרוסי, בדרגת מאיור, נלחם במלחמת שבע השנים (1754-1763). הוא נודע בצבא הרוסי בתור הנסיך מפרס. במהלך ה מלחמה הוא נפל בשבי הפרוסים, הוזמן לארמונו של פרידריך הגדול מלך פרוסיה. אחר כך הוחזר בידי פרידריך לקיסרית מריה תרזה. בשנת 1792 פרש מהצבא, אחרי שתי פציעות וזכה לפנסיה של 810 מטבעות זהב. במהלך כהונתו של נפוליאון בונפרטה, פנה אליו הקיסר הצרפתי, באמצעות שגרירו בווינה, ושאל אותו אם הוא מעוניין בסיוע צבאי צרפתי כדי לקבל את כתר השאה הפרסי. הוא סרב ואמר שלא הוא ולא בניו ראויים לכתר הטווס (של מלכי פרס) גם אם יציעו לי את הכתר אעניק אותו לפרנץ השני קיסר האימפריה הרומית הקדושה לו אני חייב רבות. בשנת 1792 התחתן עם רוזה פו

פגיון טופקאפי

תמונה
פגיון טופקאפי הוא פגיון מהודר שהוזמן בידי הסולטן העוסמאני מהמוט הראשון (1696-1754) כמתנה עבור השאה הפרסי נאדר שאה אפשארי (1698-1747). בקת של הפגיון יש שלוש אבני ברקת ענקיות ויהלומים. בראש הקת ישנה אבן ברקת נוספת. מתחת לה יש שעון מוקף יהלומים. הנדן מצופה בזהב ואמייל, ומשובץ יהלומים. הפגיון הוחזר לסולטן בגלל המהומות שהיו בפרס בתקופת נאדר שאה. כיום הוא נמצא במוזיאון בארמון טופקאפי באיסטנבול. סרט הקולנוע "טופקאפי" משנת 1954 עוסק בשוד של הפגיון מהארמון. תמונות: 1-2 הפגיון 3. מהמוט  הראשון 4. נאדר שאה לפוסט בפייסבוק

מסעות המלחמה של סולימאן המפואר

תמונה
מי שצפה בסדרת הטלויזיה הטורקית "הסולטן" על הסולטן העוסמאני סולימאן המפואר, יכול ודאי לחשוב שהסולטן בילה את כל זמנו עם נשיו ופילגשיו הרבות בהרמון של ארמון טופקאפי באיסטנבול. בפועל במהלך שנות שלטונו הארוכות (1520-66) הוא בילה פרקי זמן ארוכים מאוד במלחמות. ב-18 במאי 1521 יצא למסע מלחמה בבלגראד והונגריה שנמשך 153 ימים.  ב-16 ליוני 1522 לרודוס- 226 ימים 23 באפריל 1526 מוהאץ' שבהונגריה 203 ימים ( https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=552642331556974&id=477237389097469 ) 1 0 במאי 1529 וינה 215 ימים 25 באפריל 1532 קסג וגונש שבהונגריה 210 ימים 10 ביוני 1534 טבריז שבפרס ובגדאד 577 ימים 17 במאי 1537 קורפו 190 ימים 18 ביולי 1538 מולדביה (כיום רומניה ומולדובה) 143 ימים 20 ביוני 1541 בודה -כיום בודפשט 160 יום 23 ביולי 1542 אסטרגום שבהונגריה 207 ימים סוף אפריל 1548 טבריז 605 ימים 25 לאוקטובר 1554 אמסיה שבמזרח אנטוליה (כיום מזרח טורקיה) כדי להיות קרוב לחזית מול פרס הספאוית. סך הכל שהה שם 702 יום במהלכם חתם ב-29 למאי 1555 הסכם שלום עם הפרסים. 1 במאי 1566 סיגטוור שבהונגריה

המצור הבריטי על קרטחנה

תמונה
ב-13 למרץ 1741 הגיע לחופי קרטחנה (כיום בקולומביה) צי בריטי גדול שמנה 186 ספינות, עליהן 27,400 חיילם בריטים וג'מייקנים תחת פיקודו של אדמירל אדוארד ורנון. אליהן הצטרפו עוד 4,000 חיילים ממדינת ורג'יניה בפיקודו של ורנון וושינגטון, אחיו של ג'ורג' וושינגטון. למגיני העיר הספרדים בפיקודו של ליוטננט גנרל בלאס דה לסו היו סך הכל 6 ספינות, 3,000 חיילים ספרדים ועוד 600 חיילים אינדיאנים מקומיים. ורנון הורה להתקיף את מבצרי צ'מבה, סן פליפה וסנטיאגו, אשר הגנו על הכניסה למפרץ. אחר כך הורה לתק וף את מצודת סן לואיס דה בוקצי'קה בפיקוד קרלוס סואירה דה דסאנו ו-500 אנשים, שנסוגו מהמצודה אחרי הפגזה בריטית של 16 יום. לבסוף הבריטים תקפו את מצודת בוקנגרה, ואז הפסיקו את האש. כדי למנוע פלישה בריטית, הורה המשנה למלך סבסטיאן דה אולסבה, להטביע 6 ספינות מול מצודות בוקצי'קה ובוקנגרה, בניגוד לדעתו של בלאס דה לסו. הצעד לא מנע את כניסת הצי הבריטי לתוך המפרץ. הספרדים נטשו את מצודת בוקנגרה והתבצרו במצודת סן פליפה דה בראחס, צעד שהכניס את ורנון לאופוריה ושאננות. הוא הניח שכיבוש קרטחנה הוא רק עניין

מטבע ארטוקי

תמונה
מטבע נחושת של נסרטין מהמוט בין מהמט ביי שליט משושלת הארטוקים. ששלט באזור מרדין שבטורקיה של ימינו לפרק זמן קצר ב1222. הארטוקים היו אחת מהשושלות הבייליקיות של אנטוליה. שושלות טורקיות בראשן עמד ביי ששלטו במרבית אנטוליה אחרי התפרקות האימפריה הסלג'וקית של רום. כפי שניתן לראות הם אמצו את העיט הדו ראשי של הביזנטים. לפוסט בפייסבוק

מקדש האל בכחוס בבעל בק

תמונה
אחד המקדשים הרומיים השמורים בעולם הוא מקדש האל בכחוס בבעל בק שבצפון לבנון. המקדש נבנה בסביבות שנת 150 לספירה בפקודת הקיסר אנטונינוס פיוס, בעיר שכונתה בזמן הקדום בשם היווני הליופוליס. המקדש הוא אחד מהמקדשים הרומיים היפים ביותר הידועים לנו. לפוסט בפייסבוק

כד הברונזה הענק מויקס

תמונה
כד ברונזה ענק שנמצא בקברה של נסיכה גאלית בויקס שבצרפת. הכד מסביבות שנת 500 לפני הספירה הוא ככל הנראה עבודה יוונית או אטרוסקית. גובהו 1.63 מ'. משקלו 208 ק"ג, ויש בו מקום ל1100 ליטר נוזל. הוא כד המתכת הגדול ביותר שנמצא מהעולם העתיק. לפוסט בפייסבוק

כיבוש דמשק בידי הערבים

תמונה
באוגוסט 634 צבא של הח'ליפות הערבית בפיקוד המצבא ח'אלד בן וליד הגיע לעיר דמשק, עיר חשובה ומבוצרת, אז בשליטת האימפריה הביזנטית. ששת שערי העיר היו תחת אבטחה כבדה, ולערבים לא היה ציוד מצור מתאים כדי להבקיע את חומותיה. ח'אלד בן וליד נתן הוראה למנוע כל אספקה לעיר, ולנתק אותה משאר האימפריה הביזנטית. בתחילת ספטמבר, שלח הקיסר הביזנטי הרקליוס כוח צבא להציל את דמשק הנצורה, אולם הערבים ארגנו כוח של 10,000 חיילים והביסו את התגבורת הביזנטית, מה שאפשר להם לחזור למצור על דמשק. כעבור שבוע היה  ניסיון של מגיני העיר דמשק לתקוף את הערבים, ההסתערות, בפיקוד מצביא דמשק תומאס, כשלה כליל. תומאס עצמו נפצע קשה כשחטף חץ בעין. ב18-19 לספטמבר, הייתה בדמשק חגיגה עממית. ח'אלד נצל את ההזדמנות כדי להסתער על העיר. תומאס נכנע בפני ח'אלד ושכנע אותו לחוס על העיר. הערבים פלשו לעיר מבלי לפגוע בתושביה. דמשק נכבשה בידי הערבים. בהמשך שמשה כבירה של האימפריה הערבית למשך כ-90 שנה תחת שלטון הח'ליפים לבית אומאיה. תמונות: 2-1. חיילים ערביים מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ליביקו מראג'ה ומתוך העולם מראשיתו ועד

מוחמד עלים ח'אן, האמיר האחרון של בוכרה

תמונה
תמונתו של מוחמד עלים ח'אן, האמיר האחרון של בוכרה, ששלט בחסות האימפריה הרוסית בשנים 1911-1920. האמיר הודח בידי הבולשביקים וגלה לאפגניסטן שם מת בשנת 1944. התמונה צולמה בידי סרגיי מיכאלוביץ' פרקודין גורסקי (1863-1944) מחלוצי הצילום בצבע, שצלם בצבע תמונות מכל רחבי האימפריה הרוסית בשלהי התקופה הצארית. לפוסט בפייסבוק

קרב בוסוורת'

תמונה
פוסט אורח מאת SIVAN JERET (ולהקשר בין מלחמת השושנים למשחקי הכס מוזמנים לפוסט הזה  https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/776011049220100 ) היום לפני 532 שנים התרחש קרב בוסוורת', בין המלך ריצ'ארד השלישי ובין הנרי טיודור. ריצ'ארד השלישי נהרג בקרב והכרוניקות מספרות, כי הוא נלחם באומץ עד הסוף המר - למרות, שבני בריתו נסו משדה הקרב. קרב זה יהיה הקרב האחרון שמונרך אנגלי, ייהרג בפעם בשדה קרב באנגליה. הקרב הונצח במשפט "A horse, a horse! My kingdom for a horse!", במחזה ריצ'רד השלישי (מאת ויליאם שייקספיר). הסיבה לניצחון של הנרי טיודור, נעוצה בבחירתו של לורד סטנלי (שהיה נשוי לאמו של הנרי, הליידי מרגרט בופור), להצטרף לצדו של הנרי - למרות, שבנו לורד סטריינג' היה בן ערובה במחנהו של ריצ'ארד. בית לנקסטר ותומכיו אימצו את הסמל של השושנה הלבנה, מולם בית יורק ותומכיו שלו אימצו את הסמל של השושנה האדומה. סמלים אלו הוענקו כמחווה של נאמנות על ידי סניורים לתומכיהם (במהלך ימי הביניים); אחת הדוגמאות, הינה הענידה של סמל הצבי הלבן (White Hart) על ידי התומכים של המלך ריצ&

אבן האודם של בלס

תמונה
אבן האודם של בלס, היא אבן אודם (רובי) של 249.3 קראט שהייתה שייכת למספר שליטי מדינות, ששמם חרוט עליה. בנוסף כתובים עליה התאריכים בהם קבלו חלק מהשליטים את האבן לפי הלוח ההג'רי. השליט הקדום ביותר שהחזיק באבן הוא השליט הטימורי (כלומר משושלתו של טימור לנג), אולו בג (מת 1449). השליט השני ששמו חקוק על האבן הוא שאה עבאס הראשון שליט איראן מהשושלת הספאוית (מלך 1588-1629) אותו קבל ב-1617. בשנת 1621 העניק שאה עבאס את האבן לקיסר הודו המוגולי ג'האנגיר (מלך 1605-1627). השם הבא שחרוט על האב ן הוא של יורשו הקיסר שאה ג'האן (מלך 1628-1666), גם שמו של יורשו הקיסר אורנגזב (מלך 1658-1707) שקבל את האבן בשנת 1659-60. האחרון ששמו חקוק על האבן הוא שליט אפגניסטן אחמד שאה דוראני (מלך 1747-1772) תמונות: 1. אבן האודם 2. אולו בג על בול סובייטי 3. שאה עבאס ספאוי וחצרו 4. ג'האנגיר 5. שאה ג'האן 6. אורנגזב 7. אחמד שאה דוראני לפוסט בפייסבוק

ההקסגלוט הראסולי

תמונה
ההקסגלוט הראסולי הוא מילון שש לשוני שנכתב בידי אל אפדאל אל עבאס (שלט 1363-1377) שליט תימן מטעם השושלת הראסולית- שושלת ממוצא טורקי ששלטה בתימן כווסאלית של האיובים- צאצאי סלאח א- דין ששלטו במצרים. השם הקסגלוט שמשמעותו ביוונית שש-לשוני, הודבק לו בעת המודרנית. המילון עצמו כלל שש שפות ערבית, פרסית טורקית (בשלושה דיאלקטים) יוונית, ארמנית ומונגולית השפות עצמן נכתבו כולן באותיות ערביות. כיום הספר שמור באוסף פרטי בתימן תמונות: 1. קטע מתוך הספר 2. מטבע ראסולי לפוסט בפייסבוק