קרב בוסוורת'
פוסט אורח מאת SIVAN JERET (ולהקשר בין מלחמת השושנים למשחקי הכס מוזמנים לפוסט הזה https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/776011049220100)
היום לפני 532 שנים התרחש קרב בוסוורת', בין המלך ריצ'ארד השלישי ובין הנרי טיודור. ריצ'ארד השלישי נהרג בקרב והכרוניקות מספרות, כי הוא נלחם באומץ עד הסוף המר - למרות, שבני בריתו נסו משדה הקרב. קרב זה יהיה הקרב האחרון שמונרך אנגלי, ייהרג בפעם בשדה קרב באנגליה. הקרב הונצח במשפט "A horse, a horse! My kingdom for a horse!", במחזה ריצ'רד השלישי (מאת ויליאם שייקספיר).
הסיבה לניצחון של הנרי טיודור, נעוצה בבחירתו של לורד סטנלי (שהיה נשוי לאמו של הנרי, הליידי מרגרט בופור), להצטרף לצדו של הנרי - למרות, שבנו לורד סטריינג' היה בן ערובה במחנהו של ריצ'ארד. בית לנקסטר ותומכיו אימצו את הסמל של השושנה הלבנה, מולם בית יורק ותומכיו שלו אימצו את הסמל של השושנה האדומה. סמלים אלו הוענקו כמחווה של נאמנות על ידי סניורים לתומכיהם (במהלך ימי הביניים); אחת הדוגמאות, הינה הענידה של סמל הצבי הלבן (White Hart) על ידי התומכים של המלך ריצ'ארד השני.
הנישואים של המלך הנרי השביעי עם אליזבת' מיורק, איחדו את הצדדים הניצים במלחמת השושנים (בית לנקסטר ויורק); ואלו סיימו תקופה של כשלושים שנה, של חוסר יציבות שלטונית ומלחמת אזרחים. מלחמת השושנים, נבעה מחולשתו של הכתר האנגלי מחד ומאידך, הצורך לעשות את המעשה 'הנכון' על ידי כל אחד מהצדדים. הניצוץ שהתחיל מלחמת השושנים, היתה שרשרת ההפסדים ואיבוד הנחלות של אנגליה בצרפת בתקופתו של המלך הנרי השישי. בנוסף, הנרי השישי סבל ממחלת נפש, שבגינה הוא חווה התקפי התנתקות מהמציאות. מגיל צעיר הנרי השישי שימש ככלי בידיהם של אחרים, אם בידי האצילים ששימשו לו כעוצרים ולאחר מכן על ידי אשתו המלכה מרגרט מאנז'ו - שכונתה " She-wolf of France but worse" במחזה הנרי השישי (מאת שייקספיר).
הכינוי she wolf, מיוחס לנשים ובמיוחד למלכות, שנתפסו כאקטיביות מידי. באותה תקופה מלכות נתפסו, כלא כשירות למלא את תפקיד המונרך; תפקיד שהוגדר בשבועת ההכתרה: להגן על הכנסייה, לשמור על השלום ולשפוט משפט צדק בחסד ורחמים. אבל, הן יכלו למשול בשמו של הכתר, וזאת לאחר שהמונרך העניק להן את הסמכות זאת. סיבה נוספת לעוינות כלפי המלכה מרגרט, בשל היותה בת אצולה ממלכת צרפת, שהיתה במאבק עם אנגליה באותה תקופה (ולימים נודעה כמלחמת מאה השנים), במקביל למאבקה עם ריצ'ארד מיורק, על השלטון.
ההתקפים של הנרי השישי, הביאו את מועצת הברונים, לדון בדילמה: בין הזכות של מלך חולה, שאינו מסוגל למלא את שבועתו אל מול ביצור כוחו של ריצ'ארד מיורק. בעקבות התקף של הנרי השישי ב-1453, ריצ'ארד מיורק מונה כתור עוצר. לכאורה, דרכו אל הכתר נראתה בטוחה. אבל, לאחר מספר ימים המלכה מרגרט ילדה בן זכר למלך בשם אדוארד ובחג המולד של 1454, הנרי השישי חזר לשפיותו ולכן מבחינה חוקית לא היה תוקף לדרישה של ריצ'ארד מיורק לכס השלטון. לכן, השלטון חזר לידי בית לנקסטר ומעשית לידיה של המלכה מרגרט.
עקב קוצר היריעה, לא אתמקד במאבקים של ריצ'ארד מיורק עם המלכה מרגרט; תקופת השלטון של המלך אדוארד הרביעי והייצוב של שלטונו; הסיבות לעלייתו של ריצ'ארד השלישי לשלטון, הסאגה של הנסיכים במגדל ולבסוף קרב בוסוורת'. בשל המציאות של מלחמת השושנים, שעולה על כל תסריט של משחקי הכס, ברצוני להתמקד במשבר הפוליטי ופתרונו.
המשבר של מלחמת השושנים, קשור בעבותות לחולשתו של הכתר האנגלי אל מול הכוח של האצולה. סוגיה זאת אלו נדונה אצל סר ג'ון פורטסקיו, שהיה אחד האינטלקטואלים המשפטיים האנגליים של אותה תקופה. הוא ששימש כנשיא בית המשפט (Chief Justice of the King's Bench) תחת השלטון של הנרי השישי ובזמנו של אדוארד הרביעי. פורטסקיו התייחס לנסיבות לפריצתה של מלחמת השושנים, בספר 'השלטון של אנגליה' (The Governance of England); ספר זה ידוע גם בשם 'הבדל בין מלוכה אבסוטלית ומלוכה מוגבלת' (The Difference between an Absolute and Limited Monarchy). פורטסקיו, סוקר את הייחודיות של הממשל האנגלי וזאת לאחר שהוא ביקר והתרשם מניהול של מספר ממלכות, כמו: סקוטלנד, צרפת ואחרות.
לתפיסתו צרפת הינה הדוגמא הטובה, לממשל אבסולוטי בה הכתר יכול לדרוש מס כרצונו ולכן הוא עשיר והנתינים שלו עניים. בעוד, שבאנגליה הכתר מחויב לקבל את הסכמת הפרלמנט לדרוש עוד מסים (בשל המגנא כרטא) וזה מעניק לממלכה האנגלית את כוחה מחד; מאידך, הכתר האנגלי הינו חלש - היות והוא, לא יכול לגבות מסים כרצונו ולכן הוא נהיה תלוי באצולה. לדעתו של פורטסקיו, הסיבה למשבר הפוליטי נבע מכוח רב שנצבר בידיהם של מספר מצומצם של אצילים מול הכתר ושאר האצולה. הפתרון של פורטסקיו, היה לחזק את הכתר האנגלי על חשבון האצילים וזאת על ידי רכישת כמה שיותר אדמות, שאמור להוביל לחיזוקו מול האצולה.
אדוארד הרביעי, הבין את הפוטנציאל הטמון בפתרון של פורטסקיו, יישם אותו לאחר ניסיון המרידה הכושל של אחיו קלרנס. אדוארד הרביעי הוציא להורג את אחיו והשתלט על אדמותיו. ההשתלטות על אדמותיו של קלרנס, העלו את ההכנסות של אדוארד הרביעי ולכן הוא לא נאלץ לבקש מהפרלמנט העלאת מיסים נוספת. הצלחה זאת הביאה את אדוארד הרביעי, לעצב את מפת המחוזות של אנגליה בצורה, שבכל מחוז עמד אחד מבני משפחתו הקרובה. לימים פעולות, אלו יביאו לחיזוק מעמדו של הכתר והמשטר יהפוך להיות יותר ריכוזי ופחות ביזורי, אבל עוד הרבה מים יעברו בנהר התמזה לפני שזה יקרה הלכה למעשה.
המהפכה של פורטסקיו (בעידודו של אדוארד הרביעי), העניקה לכתר האנגלי את הכוח הפוליטי לעמוד מול הכוח של האצולה. מהפכה זו המשיכה במהלך התקופה של בית טיודור והיא היוותה את הבסיס הרעיוני, לפירוק המנזרים, ברפורמה זו המלך הנרי השמיני. זה האחרון, ישתלט על האדמות של הכנסייה - כמעט ללא התנגדות פוליטית ממשית. מהפכה נוספת, היתה האשרור לנשים לשלוט בזכות ולא בחסד תחת התואר she wolf וזאת כפועל יוצא של ירושת אביהן או החלטת מועצת העוצרים.
תמונות
===========
1.פורטרט של ריצ'ארד השלישי אמן לא ידוע גלריית הדיוקנאות מהגלריה הלאומית הבריטית.
2.הדיוקן של הנרי השביעי, מחזיק את השושנה האדומה סמל בית יורק ואליזבת מיורק מחזיקה את שושנה הלבנה סמל בית לנקסטר האנציקלופדיה בריטניקה.
3.איקונוגרפיה של עץ המשפחה של בית לנקסטר ובית יורק.
4.עיצוב של שושנת טיודור, המכילה את השושנה של בית לנקסטר ובית יורק מקור לא ידוע.
5.פורטרט של סר ג'ון פורטסקיו מאת ויליאם פוטהורן משנת 1663.
הסיבה לניצחון של הנרי טיודור, נעוצה בבחירתו של לורד סטנלי (שהיה נשוי לאמו של הנרי, הליידי מרגרט בופור), להצטרף לצדו של הנרי - למרות, שבנו לורד סטריינג' היה בן ערובה במחנהו של ריצ'ארד. בית לנקסטר ותומכיו אימצו את הסמל של השושנה הלבנה, מולם בית יורק ותומכיו שלו אימצו את הסמל של השושנה האדומה. סמלים אלו הוענקו כמחווה של נאמנות על ידי סניורים לתומכיהם (במהלך ימי הביניים); אחת הדוגמאות, הינה הענידה של סמל הצבי הלבן (White Hart) על ידי התומכים של המלך ריצ'ארד השני.
הנישואים של המלך הנרי השביעי עם אליזבת' מיורק, איחדו את הצדדים הניצים במלחמת השושנים (בית לנקסטר ויורק); ואלו סיימו תקופה של כשלושים שנה, של חוסר יציבות שלטונית ומלחמת אזרחים. מלחמת השושנים, נבעה מחולשתו של הכתר האנגלי מחד ומאידך, הצורך לעשות את המעשה 'הנכון' על ידי כל אחד מהצדדים. הניצוץ שהתחיל מלחמת השושנים, היתה שרשרת ההפסדים ואיבוד הנחלות של אנגליה בצרפת בתקופתו של המלך הנרי השישי. בנוסף, הנרי השישי סבל ממחלת נפש, שבגינה הוא חווה התקפי התנתקות מהמציאות. מגיל צעיר הנרי השישי שימש ככלי בידיהם של אחרים, אם בידי האצילים ששימשו לו כעוצרים ולאחר מכן על ידי אשתו המלכה מרגרט מאנז'ו - שכונתה " She-wolf of France but worse" במחזה הנרי השישי (מאת שייקספיר).
הכינוי she wolf, מיוחס לנשים ובמיוחד למלכות, שנתפסו כאקטיביות מידי. באותה תקופה מלכות נתפסו, כלא כשירות למלא את תפקיד המונרך; תפקיד שהוגדר בשבועת ההכתרה: להגן על הכנסייה, לשמור על השלום ולשפוט משפט צדק בחסד ורחמים. אבל, הן יכלו למשול בשמו של הכתר, וזאת לאחר שהמונרך העניק להן את הסמכות זאת. סיבה נוספת לעוינות כלפי המלכה מרגרט, בשל היותה בת אצולה ממלכת צרפת, שהיתה במאבק עם אנגליה באותה תקופה (ולימים נודעה כמלחמת מאה השנים), במקביל למאבקה עם ריצ'ארד מיורק, על השלטון.
ההתקפים של הנרי השישי, הביאו את מועצת הברונים, לדון בדילמה: בין הזכות של מלך חולה, שאינו מסוגל למלא את שבועתו אל מול ביצור כוחו של ריצ'ארד מיורק. בעקבות התקף של הנרי השישי ב-1453, ריצ'ארד מיורק מונה כתור עוצר. לכאורה, דרכו אל הכתר נראתה בטוחה. אבל, לאחר מספר ימים המלכה מרגרט ילדה בן זכר למלך בשם אדוארד ובחג המולד של 1454, הנרי השישי חזר לשפיותו ולכן מבחינה חוקית לא היה תוקף לדרישה של ריצ'ארד מיורק לכס השלטון. לכן, השלטון חזר לידי בית לנקסטר ומעשית לידיה של המלכה מרגרט.
עקב קוצר היריעה, לא אתמקד במאבקים של ריצ'ארד מיורק עם המלכה מרגרט; תקופת השלטון של המלך אדוארד הרביעי והייצוב של שלטונו; הסיבות לעלייתו של ריצ'ארד השלישי לשלטון, הסאגה של הנסיכים במגדל ולבסוף קרב בוסוורת'. בשל המציאות של מלחמת השושנים, שעולה על כל תסריט של משחקי הכס, ברצוני להתמקד במשבר הפוליטי ופתרונו.
המשבר של מלחמת השושנים, קשור בעבותות לחולשתו של הכתר האנגלי אל מול הכוח של האצולה. סוגיה זאת אלו נדונה אצל סר ג'ון פורטסקיו, שהיה אחד האינטלקטואלים המשפטיים האנגליים של אותה תקופה. הוא ששימש כנשיא בית המשפט (Chief Justice of the King's Bench) תחת השלטון של הנרי השישי ובזמנו של אדוארד הרביעי. פורטסקיו התייחס לנסיבות לפריצתה של מלחמת השושנים, בספר 'השלטון של אנגליה' (The Governance of England); ספר זה ידוע גם בשם 'הבדל בין מלוכה אבסוטלית ומלוכה מוגבלת' (The Difference between an Absolute and Limited Monarchy). פורטסקיו, סוקר את הייחודיות של הממשל האנגלי וזאת לאחר שהוא ביקר והתרשם מניהול של מספר ממלכות, כמו: סקוטלנד, צרפת ואחרות.
לתפיסתו צרפת הינה הדוגמא הטובה, לממשל אבסולוטי בה הכתר יכול לדרוש מס כרצונו ולכן הוא עשיר והנתינים שלו עניים. בעוד, שבאנגליה הכתר מחויב לקבל את הסכמת הפרלמנט לדרוש עוד מסים (בשל המגנא כרטא) וזה מעניק לממלכה האנגלית את כוחה מחד; מאידך, הכתר האנגלי הינו חלש - היות והוא, לא יכול לגבות מסים כרצונו ולכן הוא נהיה תלוי באצולה. לדעתו של פורטסקיו, הסיבה למשבר הפוליטי נבע מכוח רב שנצבר בידיהם של מספר מצומצם של אצילים מול הכתר ושאר האצולה. הפתרון של פורטסקיו, היה לחזק את הכתר האנגלי על חשבון האצילים וזאת על ידי רכישת כמה שיותר אדמות, שאמור להוביל לחיזוקו מול האצולה.
אדוארד הרביעי, הבין את הפוטנציאל הטמון בפתרון של פורטסקיו, יישם אותו לאחר ניסיון המרידה הכושל של אחיו קלרנס. אדוארד הרביעי הוציא להורג את אחיו והשתלט על אדמותיו. ההשתלטות על אדמותיו של קלרנס, העלו את ההכנסות של אדוארד הרביעי ולכן הוא לא נאלץ לבקש מהפרלמנט העלאת מיסים נוספת. הצלחה זאת הביאה את אדוארד הרביעי, לעצב את מפת המחוזות של אנגליה בצורה, שבכל מחוז עמד אחד מבני משפחתו הקרובה. לימים פעולות, אלו יביאו לחיזוק מעמדו של הכתר והמשטר יהפוך להיות יותר ריכוזי ופחות ביזורי, אבל עוד הרבה מים יעברו בנהר התמזה לפני שזה יקרה הלכה למעשה.
המהפכה של פורטסקיו (בעידודו של אדוארד הרביעי), העניקה לכתר האנגלי את הכוח הפוליטי לעמוד מול הכוח של האצולה. מהפכה זו המשיכה במהלך התקופה של בית טיודור והיא היוותה את הבסיס הרעיוני, לפירוק המנזרים, ברפורמה זו המלך הנרי השמיני. זה האחרון, ישתלט על האדמות של הכנסייה - כמעט ללא התנגדות פוליטית ממשית. מהפכה נוספת, היתה האשרור לנשים לשלוט בזכות ולא בחסד תחת התואר she wolf וזאת כפועל יוצא של ירושת אביהן או החלטת מועצת העוצרים.
תמונות
===========
1.פורטרט של ריצ'ארד השלישי אמן לא ידוע גלריית הדיוקנאות מהגלריה הלאומית הבריטית.
2.הדיוקן של הנרי השביעי, מחזיק את השושנה האדומה סמל בית יורק ואליזבת מיורק מחזיקה את שושנה הלבנה סמל בית לנקסטר האנציקלופדיה בריטניקה.
3.איקונוגרפיה של עץ המשפחה של בית לנקסטר ובית יורק.
4.עיצוב של שושנת טיודור, המכילה את השושנה של בית לנקסטר ובית יורק מקור לא ידוע.
5.פורטרט של סר ג'ון פורטסקיו מאת ויליאם פוטהורן משנת 1663.
תגובות
הוסף רשומת תגובה