היסטוריה עולמית

תמונה מאנציקלופדיה לרוס הצרפתית המציגה את הצבאות שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה- או המלחמה הגדולה כפי שקראו לה בעת הוצאת האנציקלופדיה. הצבאות משמאל לימין: שורה ראשונה- צרפת.  שורה שניה- בריטניה, ארצות הברית, איטליה, בלגיה, סרביה ומונטנגרו. שורה שלישית- פולין, רומניה, יוון, יפן, פורטוגל ורוסיה  שורה רביעית- גרמניה, אוסטריה-הונגריה, בולגריה והאימפריה העוסמאנית לפוסט בפייסבוק

אחת הרציחות הפוליטיות הנשכחות בישראל היא רצח חבר הכנסת חמאד אבו רביע.  אבו רביע, היה פוליטיקאי ואיש ציבור בדואי. בנוסף היה שיח' שבט אבו רביע. כהן כחבר כנסת מטעם הרשימה הערבית המאוחדת- רשימת בני מיעוטים שהייתה מפלגת לווין של המערך.  במפלגה היה הסכם רוטציה, לפיו חברי הכנסת יכהנו לפרק זמן של שנה, ויתפטרו למען הבא אחריהם ברשימה. חמאד אבו רביע החליף ברוטציה את חבר הכנסת סיף א- דין זועבי. הבא אחרי ברשימה היה השיח' הדרוזי ג'אבר מועדי מכפר ירכא. כשהסתימה שנה למועד כהונתו סרב אבו רביע  להתפטר. מועדי פנה לבית המשפט העליון, אך בית המשפט סרב לכפות את פיטוריו של אבו רביע. ב12 בינואר 19811, סיים אבו רביע יום עבודה בכנסת, בו נפגש בין השאר עם שמעון פרס. הוא נסע עם מכוניתו למלון הולילנד בשכונת בית וגן, בו נהגו להתאכסן חברי הכנסת באותה תקופה. בשעה 20:30 שמע שומר המלון יריות. הוא הבחין בג'יפ צבאי מתחמק מהמקום, נגד כיוון הנסיעה. אבו רביע נמצא במכוניתו ללא רוח חיים.  חמישה כדורים פגעו בגופו, ומכוניתו רוססה בכדורים. שנים מבניו של מועדי סייף והאיל נמצאו אשמים ברצח. הבן שלישי דהאש  שכהן באות

עמוד ראשון של ספרו של הרמב"ם "משנה תורה". הספר הועתק ועוטר בצפון מערב צרפת בשנת 1296. כיום נמצא באקדמיה ההונגרית למדעים לפוסט בפייסבוק

בנובמבר 1592 שלח ננדה ביין מלך בגו היא בורמה של ימינו, את בנו נסיך הכתר מינגיי סווה לתקוף את ממלכת איותאיה- ששלטה אותו זמן על סיאם היא תאילנד של ימינו, והייתה זמן לא רב לפני כן וסאלית של הבורמזים. בינואר 1593 הצבאות הסיאמי והבורמזי נפגשו בשדה הקרב בנונג סראי. בראש הצבא הסיאמי עמד המלך נרסואן, שלשמע האיום הבורמזי, עצר את תוכניותיו לתקוף את הקמרים (קמבודיה של ימינו) ופנה לחזית מול הבורמזים.  תוכנית הקרב של נרסואן הייתה לסגת, לתת לבורמזים לרדוף ואז להתקיף את שורותיהם הבלתי מסודר ות.  במהלך הקרב פילו של נרסואן שנקרא צ'אפראיה צ'אינופהאפ, יחד עם פילו של הנסיך אקתוטסארוט, שנקרא צ'אופראיה פראפ טראיצ'אק, נקלעו ללב הצבא הבורמזי.  המלך הסיאמי הבחין בנסיך הכתר הבורמזי רכוב על פילו והזמין אותו לדו קרב פילים. לפי האגדה הוא ראה את הנסיך הבורמזי עם פילו מתחת לעץ ואמר לו: "אחי בוא נערוך דו קרב כמוהו לא עשה ולא יעשה אף בן מלוכה לפנינו או אחרינו".  במהלך הקרב, שנודע בהיסטוריה התאילנדית כקרב הפילים. נרסואן כמעט אבד את ראשו ואבד את קסדתו. נרסואן כמעט שסף את מינגיי סווה בנגאו (מי

בעבר הקדשנו פוסט לשערי אריות ( https://www.facebook.com/ historiaolamit/posts/ 648984645256075 ) הנה עוד שער כזה, חצוב בסלע, נמצא בקומבט שבמחוז אסקישהיר שבטורקיה. השער שייך לתרבות הפריגית ככל הנראה מהמאות 8-7 לפני הספירה. לפוסט בפייסבוק

בשנים האחרונות רבים מאיתנו צופים בסדרה משחקי הכס. הסדרה שמבוססת על סדרת ספרים מאת ג'ורג' ר.ר מרטין, מתרחשת בעולם דמיוני שנראה כמו העולם בימי הביניים- מלכים, טירות אבירים ערים חופשיות וכו'. חובבי ההיסטוריה יכולים להבחין בקווי דמיון בין העלילה, המנהגים בסדרה למקרים שקרו בהיסטוריה, אבל עיקר העלילה מבוסס על פרשיה מההיסטוריה של אנגליה "מלחמת השושנים".  למה מלחמת השושנים? במלחמה נלחמו שתי משפחות, שהן פלג של משפחה אחת על כס המלוכה האנגלי- בית לנקסטר שסמלו ורד אדום ובית יורק שסמלו ורד לבן. בטעות ורד מכונה בעברית שושנה, לכן השם הידוע. הכל התחיל ב13999. ריצ'רד השני מלך אנגליה הודח מכס המלוכה. במקומו עלה לשלטון בן דודו הנרי הרביעי מבית לנקסטר. על שלטון בנו הנרי החמישי ונכדו הנרי השישי, העיבה תמיד העובדה שהדיחו מלך חוקי בכוח הזרוע. בתקופת שלטונם אנגליה נלחמה במלחמת מאה השנים מול צרפת, ובהתחלה רשמה נצחונות מרשימים. הנרי השישי עלה לשלטון כתינוק, ומי ששלט בזמנו באנגליה הייתה מועצת עוצרים. משפחת המלוכה והעוצרים היו עסוקים במאבקים. מה שהחזיק את שלטונו היה בעיקר מלחמתה של אנגל

הסולטן העוסמאני מוראט הרביעי עלה לשלטון בשנת 1623 כשהוא בן 11 בלבד. נסיבות עלייתו לשלטון היו מיוחדות. הנוהג בקרב סולטנים חדשים היה שסולטן העולה לשלטון, מוציא להורג את כל אחיו, כדי למנוע מאבקי ירושה (נוהל שישתנה בהמשך בלחץ אנשי הדת).  אביו של מוראט הסולטן אהמט הראשון, שעלה לשלטון בגיל 13 חס על חייו של אחיו בן ה12 מוסטפה, לימים הסולטן מוסטפה הראשון, כיוון שמטבע הדברים לא היו לו ילדים באותה תקופה. בהמשך נולדו לו מספר ילדים, אך הוא חס על חייו של אחיו, שככל הנראה סבל ממחלת נפש, שהתגברה בשל העובדה שנותר כלוא בארמון. מוסטפה הומלך פעמיים,  ביניהם מלך אחיו של מוראט עוסמן השני שהוצא להורג בידי היניצ'רים. בסופו של דבר מוסטפה סולק מהשלטון  פעם שניה בשל מחלת הנפש ממנה סבל. בראשית ימי שלטונו, מי ששלטה בפועל באימפריה הייתה אימו "הוולידה סולטן" היווניה במוצאה קסם סולטן.  תקופה זו התאפיינה באי סדר ונוצלה בידי האימפריה הפרסית הספאוית כדי לנגוס בשטחיה של האימפריה העוסמאנית. גם מבחינה פנימית היו בלגנים, כאשר ב1631 היניצ'רים הוציאו להורג את הווזיר הגדול. מוראט הרביעי שהתבגר בינתיים, ה

פינלנד הכריזה עצמאות מהאימפריה הרוסית ב1917. תחילה הייתה רפובליקה, אולם ב9 לאוקטובר 1918, אחרי מלחמת אזרחים בחר הפרלמנט בפינלנד במלך. כנהוג באותם ימים נבחר נסיך גרמני פרידריך קרל נסיך הסה. הוא היה אמור לשאת בתואר קרל הראשון מלך פינלנד וקרליה, דוכס אולנד, הדוכס הגדול של לפלנד אדון קלבה והצפון. לכאורה הוא היה אמור להיות כפוף לקיסר הגרמני. אלא שגרמניה נכנעה במלחמת העולם הראשונה והקיסרות בגרמניה. בוטלה. בעקבות כך הפינים לא ראו טעם להמשיך במשטר מלוכני והפכו לרפובליקה, מבלי שמלך אפילו יום אחד. תמונות: 1. המלך המיועד 2. רפליקה של הכתר המיועד של פינלנד לפוסט בפייסבוק

איחוד קלמר (1397-1523) היה איחודן של נורווגיה (כולל איסלנד, גרינלנד, איי פארו ואיי אורקני שטלנד ואיים אחרים), שוודיה (כולל פינלנד) ודנמרק (כולל שלזוויג והולשטיין שבגרמניה המודרנית ופומרניה שבפולין המודרנית) תחת כתר אחד. הממלכות התנהלו כל אחת לפי חוקיה אך חלקו מלך אחד. הסיבה לאיחוד הייתה להוות משקל נגד לברית האנזה, ברית מסחרית של ערים גרמניות מסביב לים הבלטי. הסכם האיחוד נחתם בתאריך 17 ביוני 13977 בטירת קלמר שבשוודיה. מי שנבחרה למלכה הראשונה של איחוד קלמר הייתה מלכת דנמרק, מ רגרט הראשונה. אחריה מלך אריק השמיני מפומרניה. הסדקים הראשונים באיחוד התגלו כבר עם מותה של מרגרט הראשונה בשנית 1412, כאשר פרץ מרד שוודי נגד אריק השמיני. בסופו של דבר האיחוד חזר. בשנת 1520 כבש מלך דנמרק כריסטיאן השני את שוודיה, ובצע בשטוקהולם את מה שנודע בהיסטוריה כטבח שטוקהולם. בעקבות כך האיחוד התפרק לשתי ממלכות שוודיה ודנמרק שספחה אליה את נורווגיה ואת כל הנחלות הנורוגיות מעבר לים כמו איסלנד גרינלנד איי פארו וכו'. על כס השלטון בשוודיה עלה לשלטון המלך גוסטב ואזה. תמונות: 1. הסכם הברית 2. דגל ימי מימי ברית קלמר ש

מלטה יוק- בטורקית אין מלטה. לפי השמועה הלא נכונה, מקור ההכרזה היא בקפטין העוסמאני שנשלח לכבוש את האי ולא מצא אותו. כמובן שזה לא נכון. בשנת 15300 הוענק האי מלטה בידי קיסר גרמניה ומלך ספרד קרל החמישי למסדר האבירים ההוספיטלרים על שם יוחנן הקדוש. בעקבות כך קבל המסדר את התואר "אבירי מלטה". אותו מסדר שלט קודם על האי רודוס, אך הוא נכבש בשנת 1522 בידי הסולטן סולימאן המפואר. במאי 1565 הגיע למלטה צי עוסמאני אדיר בן 180 ספינות ו388 אלף חיילים, שנשלחו בידי סולימאן המפואר. רק 9000 אבירים וח יילים מלטזים הגנו על האי. אך הם התכוננו היטב למצור, שידעו שיגיע בכך שחזקו את מצודת סנט אנג'לו.  המתקפה הראשונה של העוסמאנים הייתה על מצודת סנט אלמו, שנכבשה אחרי שכל 1500 מגניה נהרגו. גם העוסמאנים סבלו אבדות כבדות 8000 הרוגים, בהם הפיראט המפורסם טורגוט ראיס, יווני שהתאסלם ועסק בפיראטיות בצפון אפריקה, כמקובל אותם ימים, לצי העוסמאני.  אחר כך ניסו העוסמאנים לכבוש את .מצודת סן מיקלה, אך נהדפו בידי המלטזים, אחרי שסבלו אבדות כבדות.  לבסוף כשלו העוסמאנים במשימתם לכבוש את מצודת סנט אנג'לו. בעקבות כך נט

כאשר חושבים על מלחמה בין בריטניה לארגנטינה, המחשבה הראשונה שעולה היא מלחמת פוקלנד. אולם בשנת 1806 הייתה פלישה בריטית לארגנטינה גופא. בשנת 1806 נשלח צבא בריטי בן 1500 חיילים בפיקוד ויליאם קר ברספורד. לכבוש את אזור נהר פלאטה, אז מושבה ספרדית, לימים מדינת ארגנטינה. מטרתם הייתה להפוך את אזור הפלאטה למושבה תחת הכתר הבריטי. הצבא נחת בארגנטינה של ימינו ב6 ליוני 1806. המושל הספרדי רפאל דה סוברמונטה בקש מספרד שתשלח לו סיוע, בנשק ובחיילים, אבל זה בושש לבוא. הקראולים- כלומר ילידי המקום ממוצא אירופי, הציעו להקים מיליציה חמושה שתלחם בבריטים. סוברמונטה פחד מההשלכות של העניין ודחה את הבקשה. ב25 ביוני הצבא הבריטי כבש את העיר קילמס כעבור יומיים את בואנוס איירס. בעקבות כך המושל הספרדי נאלץ לסגת לפנים הארץ וקבע את מושבו במחוז קורדובה. יחסו של סוברמונטה, הפך אותו לשנוא בקרב הקראולים. והצבא הבריטי התקבל תחילה בברכה. אולם בשלב מסוים החלה תסיסה נגד הבריטים. הקצין הצרפתי סנטיאגו דה לינייה אי ברמון, ששרת באותה תקופה בשרות ספרד, ארגן באורוגואי פלישה מחודשת לבואנוס איירס, בשתוף המושל המקומי

סוון סומה היה קצין על ספינת דיג נורווגית. במלחמת העולם השניה, כאשר נורווגיה הייתה תחת כיבוש גרמני. סוון ואחיו יקוב התגייסו למחתרת הנורווגית האנטי נאצית ועסקו בריגול.  יקוב נתפס והוצא להורג בידי הגסטאפו ב19433 כאשר נתפס מצלם מפעל הידרו אלקטרי בטלמרק, בו הגרמנים עשו נסיונות לייצר מים כבדים. הנאצים ידעו גם על סוון, והיה להם צו מעצר נגדו. סוון המשיך בעבודתו כמרגל. ב19444 צלם בסיס צוללות גרמני באי אוטרוי . לרוע מזלו השמש שהשתקפה בעדשת המצלמה שלו חשפה את מיקומו.  סוון נעצר ונאזק, הוא הועלה על סירה. היה ברור שכמי שנתפס כמרגל, גורלו יכול להיות רק גזר דין מוות. למרבה המזל השומרים על הסירה נרדמו כאשר חנתה בנמל. סוון השתחרר מהאזיקים וברח. 5 שומרים גרמניים לא הבחינו בהתחמקותו, כי לבש בגדים אזרחיים.  רק אחרי שנעלם, הבחינו הגרמנים, שהמרגל הנורווגי התחמק להם. הגרמנים החלו במצוד אחריו. 900 חיילים מלווים בכלבי גישוש חפשו אחרי סוון. סוון הצליח לגמוא מרחק של מעל 3000 קילומטרים, בבריחה מפני הנאצים. חלק מהזמן הוא קפץ מעץ לעץ ביערות נורווגיה, כדי לא להשאיר עקבות. במקרים מסוימים קבל עזרה ממשפחות ידידותיות.

אוטו פון ביסמרק, הקנצלר הפרוסי חשב (בצדק בדיעבד) שאיחודה של גרמניה יבוא באמצעות מלחמות נגד אויבים חיצוניים. ידוע שהאיחוד התממש בזכות הניצחון על צרפת בשנת 1871. אבל ההתחלה הייתה בזכות ניצחון בשנת 1864 על השכנה מצפון דנמרק. בשנת 1864 תקפו פרוסיה ואוסטריה במשותף את דנמרק. לטענתן דנמרק הפרה את הסטטוס קוו בכך שניסתה לספח לשטחה את חבל שלזוויג בעל המעמד הפוליטי העמום. הטענה שדנמרק הפרה את הסטטוס קוו בשלזוויג הביאה את מדינות אירופה לקבל את המתקפה הפרוסית בהבנה. הכוח הפרוסי אוסטרי בפיקוד הנסיך קרל פרידריך. הצבא מנה 64 אלף חיילים פרוסים ו20 אלף אוסטרים. מצבם של הדנים לא היה טוב בלשון המעטה. הם הצליחו לגייס אמנם 70 אלף חיילים, אך רק 48 אלף היו בפועל בשדה הקרב. בעקבות כך דנמרק נכנעה ב1 באוגוסט 1864 ושלזויג והולשטיין עברו לשלטון אוסטרי ופרוסי משותף. בהמשך ביסמרק יכוון את כוחו נגד אוסטריה, מה שירחיב את ההתפשטות הפרוסית. על המלחמה הופקה סדרת טלויזיה דנית מושקעת  בשם דנמרק 1864 הנה קישור לפרק שעוסק בקרב דיבול ( עם כתוביות לאנגלית):   https://youtu.be/EUud0nylj7Y ,תמונות: 1. אוטו פון בי

ב5 לפברואר, 1597 נצלבו בנגסקי שביפן הכומר הישועי פבלו מיקי, סן פדרו בטיסטה ועוד 24 נזירים קתוליים. הקבוצה כללה 5 אירופים, מכסיקני אחד והיתר היו יפנים שהתנצרו. מי שנודעו בהיסטוריה הקתולית כ26 קדושי יפן. הצליבה נעשתה בהוראת האיש החזק ביפן אותם ימים טוטויומי הידיושי. ה26 נצלבו בגלל שעסקו במסיונריות נוצרית שנאסרה כליל באותה תקופה ביפן. יש לציין שעונש הצליבה לא היה מקובל ביפן ונבחר בכוונה כאקט סמלי. כל 26 אנשי הכנסיה הוכרזו ב1627 כקדושים של הכנסיה הקתולית לפוסט בפייסבוק

בעיצומה של מלחמת העולם השניה המשיכו סכסוכים בין מדינות שלא היו לכאורה חלק מהמלחמה. אחד מהם היה מלחמת פרו- אקואדור בשנים 1941-2. החיילים הפרואנים לבשו מדים זהים לאלו של הצבא היפני, בשלב מסוים במלחמה הצבא האקואדורי חשב שהיפנים באו לעזור לפרואנים. התמונה מתאריך 21 ליולי 1941. רואים בתמונה חיילים מהלגיון הפרואני הראשון שלכדו את דגל גדוד 12 האקואדורי מונטכריסטי. בפועל אף אחד מהצדדים במלחמה שהסתימה בניצחון פרואני ברור לא היה קשור למי מהצדדים במלחמת העולם השנייה לפוסט בפייסבוק

מקובל שהאדם האירופי שגילה את אוסטרליה הוא האנגלי ג'ימס קוק שנחת במפרץ בוטני ב29 לאפריל 1770. בפועל היו מספר אירופים שהגיעו ליבשת החמישית לפניו. יורד ים הולנדי בשם וילם ינסזון שט לאורך חופי אוסטרליה מערב בשנים 1605-66. הוא אף נחת מספר פעמים. הוא מתאר את האזור כאזור ביצות ואת האוכלוסיה כאוכלוסיה עוינת. הוא אבד עשרה מלחים בהתקלויות עם המקומיים. ב1618 בקר שוב באוסטרליה. ב16066 נחת ככל הנראה יורד הים הספרדי לואיס דה טורס בקוינסלנד, אך הוא לא היה מודע לגודל התגלית. הולנדי אחר בשם ד ירק הרטוג נחת באי שנקרא כיום על שמו, שנמצא ממש בסמוך לחופי מערב אוסטרליה. הוא השאיר באי לוח אבץ בה מתועדת נחיתתו במקום בתאריך 26 באוקטובר 1616. עוד הולנדי בשם וילם פלמינג נחת באותו אי ומצא את הלוח בשנת 16700. הלוח שמור כיום ברייקסמוזאום באמסטרדם. תמונות: 1. ג'ימס קוק מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר גו'זפה ברטולי 2. וילם ינסזון 3. לוח האבץ של הרטוג 4. אבל טסמן מגלה טסמניה וניו זילנד מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר גו'זפה ברטולי לפוסט בפייסבוק

ב18 בינואר 1788 הגיעו שלוש אוניות בריטיות למפרץ, שנודע כיום כמפרץ סידני שבאוסטרליה. עליהן היו 750 אסירים. זרעים, בהמות וכלי עבודה חקלאיים. בשנת 1790 הגיעה לאוסטרליה משלחת נוספת של אסירים . עם מזון ציוד חקלאי וכלי עבודה. בהמשך הגיעו עוד אוניות של אסירים למושבת המגורשים באוסטרליה. רק בשנת 17933 הגיעו לאוסטרליה לראשונה מהגרים בריטיים שהגיעו לאוסטרליה מרצונם. תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי. לפוסט בפייסבוק

קתדרלת ונק היא כנסיה הנמצא בג'ולפה החדשה, הרובע הארמני של איספהאן שבאיראן. הכנסיה נבנתה בשנת 1655 על מבנה קודם מ1605 בידי המהגרים הארמנים שהגיעו בהמוניהם, אחרי שהוזמנו לעיר בהזמנת השאה הספאוי של פרס עבאס הראשון, במהלך המלחמה העוסמאנית ספאוית של השנים 1603-18. הכנסיה מעוטרת בציורי קיר ומבחינה חיצונית מזכירה מסגד פרסי. לפוסט בפייסבוק

הדוכסות הגדולה של ליטא הייתה בין המדינות האחרונות באירופה לקבל עליהן את הנצרות. בשכנות לה בשטחי לטביה ואסטוניה של ימינו בערך ישבו שני מסדרי אבירים גרמניים, מהסדר הטווטוני והמסדר הליבוני שיושבו באזור בידי האפיפיור כשחזרו ממסעי הצלב במטרה להכניס את העמים הבלטיים תחת כנפי הנצרות. ההצלחה אותה רשמו הייתה חלקית בלבד. למשל ב1329 הצליח כוח של מסדר האבירים הטווטוני, בפיקוד המלך יוהאן מבוהמיה, לכבוש את המצודה הליטאית במדווגליס, ולטבול את 6000 יושביה לנצרות. אך מרבית הליטאים נשארו פגאני ם. מה שבסופו של דבר הביא להתנצרות הדוכסות היה נישואים פוליטיים. בשנת 1386 יוגאילה הדוכס הגדול של ליטא קבל על עצמו את הנצרות, כדי להתחתן עם מלכת פולין ידוויגה. יוגאילה הפך למלך פולין ולדיסלב השני יגלו ויסד את השושלת היגלונית ששלטה מאות שנים בפולין וליטא.  באופן סמלי כאשר הפולנים והליטאים הביסו את המסדר הטווטוני בקרב גרונוולד, הליטאים כבר היו קתולים ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/529193673901840 ). 1. יוהאן מבוהמיה 2. קרב בין ליטאים לטווטונים 3. ולדיסלב השני יגלו מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא 4. ח