היסטוריה עולמית

כנסיית מיאגנו שמכונה גם כנסיית סנטו תומאס דה וילנואבה, היא כנסייה קתולית הממוקמת במיאגנו במחוז לוליו בפיליפינים. הכנסיה נבנתה בידי המסדר האגוסטיני בשנת 1797 תחת שלטון הספרדי בסגנון בארוק מסוגנן עם גילופי אבן יחודיים בחזית. קירותיה תוכננו כקירות מבוצרים כדי שתשמש מבנה מקלט בזמן מרידות שהיו מרובות באזור. לפוסט בפייסבוק

קיסר אמריקאי מאת ויליאם מנצ'סטר קיסר אמריקאי היא הביוגרפיה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה של ארצות הברית גנרל דאגלס מקארתור (1880-1964). הספר מתחיל בתאור תולדות משפחתו שמקורה במשפחת אצולה סקוטית עתיקה. ומקדיש פרק ארוך לאביו ארתור מקארתור, שהיה גם הוא גנרל בצבא האמריקאי, שרת במלחמת האזרחים בצבא הצפון, ואחר כך במוצבים בספר המדברי אמריקאי, שהיו למעשה המקום בו דאגלס גדל. בהמשך אביו פקד על כיבוש הפיליפינים בידי ארה"ב במלחמת ארה"ב ספרד ( https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=590147027806504&id=477237389097469 ) והמרידות שאחריה, ושמש מושל האיים, וכך דאגלס הגיע לראשונה לפיליפינים המדינה שהייתה לו בית שני. אביו גם שרת בוושינגטון והיה אחד הגנראלים המוערכים בצבא. אמו מרי מקארתור מתוארת כאישה שלא הססה לנצל את קשריה בוושינגטון כדי לקדם את בנה. דאגלס מקארתור הלך בדרכי אביו וסיים בהצטיינות את בית הספר לקצינים ווסט פוינט. תחילה שרת בחיל ההנדסה, ובתפקידי מטה, בין השאר כשליש של אביו בשנת 1914 הייתה לו טבילת אש קרבית ראשונה כאשר השתתף במבצע צבאי בוורה קרוז שבמקסיקו. במלחמת העול

אחד מהאצילים שהנהיגו את מסע הצלב הרביעי היה בוניפציו רוזן מונפראטו (כיום בצפון איטליה). כידוע מסע הצלב הרביעי לא הגיע ליעדו אלא התמקד באימפריה הביזנטית ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/555770624577478/ ). בשונה מצלבנים אחרים במסעי הצלב שלא הכירו את האצולה היוונית- ביזנטית, הוא הגיע ממשפחה שהיו לה קשרים באזור. אחיו תמך בקיסר הביזנטי מנואל קוממננוס במאבקו מול פרידריך ברברוסה, ואף התקבל בכבוד בארמון בקונסטנטינופול בשנת 1179. אחיו הצעיר רייניירו התחתן עם אחותו של מנואל קומננוס, קבל ממנו את התואר קיסר ולפי מקורות מערביים גם את העיר סלוניקי בתור נדוניה. רייניירו נשאר בקונסטנטינופול שם היה מעורב בפוליטיקה. הוא נהרג במהומות נגד הלטינים (כלומר מערב אירופים שהגיעו במסעי הצלב וצאצאיהם) בשנת 1182. בשנת 1186 הקיסר הביזנטי איסאק אנגלוס רצה לחדש את בריתו עם מונפראטו, והציע את לבוניפציו את אחותו תאודורה לאישה, אך הוא היה נשוי והיא חותנה בסופו של דבר עם מי שעתיד להפוך למלך ירושלים, קונארד ממונפראטו, שהגיע לביזנטיון בשנת 1187, ובזכות נישואיו זכה בתואר הכבוד קיסר (מה שאנחנו מכנים קיסר נקר

היסטוריה עולמית - תבליט שיש רומי מן המאה השלישית לספירה שנמצא בחורבות המושבה הרומית אקואאה לסאה (כיום ורז'דינסקה טופליצה שבקרואטיה). בתבליט מופיע דמותם של שני אלי הרפואה היווניים-רומיים אסקלפיוס (עם המקל בעל הנחש) והיגיאה וביניהם עוטה ברדס האל טלספורוס, אל ממוצא קלטי, שהיה פופולארי בקרב הגלאטים- הקלטים שהתיישבו במרכז אנטוליה ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/601414390013101/ ), ואומץ בהמשך בידי היוונים הסובבים אותם ובידי הרומים. לפוסט בפייסבוק

לוח ברונזה אררטי מהמאות 8-7 לפני הספירה על הלוח מופיעה דמותו של אל הרעם תיישבה וגם ישנה דמות של הגלגל המכונף, שמהווה סמל מלוכה במזרח הקדום (פוסט מהעבר על אררט/אוררטו https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/560887294065811/ ). מוצג בבריטיש מיוזאום בלונדון לפוסט בפייסבוק

אידרימי נולד בסביבות שנת 1460 לפני הספירה בעיר המדינה חלב, שבסוריה של ימינו. אביו הסתכסך עם המלך המקומי ונאלץ לעזוב עם אשתו ושבעת בניו לעיר אמר שעל נהר פרת (גם בסוריה). אידרימי לא היה מרוצה מהיחס לו זכתה משפחתו באמר ועזב לארץ כנען- ככל הנראה הכוונה לאחת בערים הכנעניות (פניקיות) בדרום לבנון של ימינו. הוא שהה בכנען שש שנים והפך של מנהיג של הקהילה החלבית בעיר. בשנתו השביעית הקריב קרבנות לאל הרעם החתי תשופ. אחר כך בנה צי של ספינות הם הפליגו לעיר אללח' (כשמונים ק"מ מחלב כיום בקרבת אנטקיה- אנטיוכיה שבמזרח טורקיה) הוא ואנשיו כבשו את אללח', ואידרימי הפך להיות מלך העיר למשך תקופה של כשלושים שנה, בהן הרבה להלחם בערי מדינה חיתיות בשטח טורקיה של ימינו. הוא גם עזר לששת אחיו שנמלטו לשטח ממלכתו. כל הפרטים הללו ידועים לנו מפסל של אידרימי העשוי מאבן גירו ויושב על כס מלכות מבזלת. על הפסל ישנה כתובת בשפה האכדית המתארת את תולדות חייו של אידרימי. כנהוג בתקופה הכתובת נפתחת ונסגרת בקללה למי שיפגע בפסל ובמקדש. הפסל עצמו נמצא בשנת 1939 הרוס ככל הנראה נהרס בידי פולשים בשנת 1200 לפני הספירה. כיום ה

פסלים ופסלונים שנמצאו במקדש האלה היוונית דמטר באתר יליזבתובסקויה, אתר ארכיאולוגי הנמצא בקרבת רוסטוב על הדון שברוסיה. הפסלים מהמאות 3-4 לפני הספירה הם שרידיה של המושבה היוונית ששכנה במקום, שהייתה שלוחה של ממלכת הבוספורוס- ממלכה יוונית ששכנה באזור צפון טורקיה של ימינו לחופי הים השחור. הממצאים מוצגים במוזיאון העיר אזוב לפוסט בפייסבוק

הגוטים או קורטים היו עם ששכן בהרי הזגרוס באלפים 3-1 לפני הספירה. הם מתועדים במקורות שומריים אכדיים ובבליים, לרוב הם מתוארים כפראים. שפתם לא ידועה מלבד מספר שמות שליטים וככל הנראה הייתה הודו אירופית או קווקזית. לשיאם הגיעו באלף השלישי לפני הספירה כאשר פלשו למסופוטמיה. בסביבות שנת 2200 לפני הספירה מלך גוטי בשם ארידופיזיר הביס בקרב את נרם סין מלך אכד להשתלט על מרבית מסופוטמיה. במשך כשבעים שנה שלטו כשלושים מלכים גוטיים על חלקים משומר ואכד, שמם ידוע לנו כי מופיע ברשימת המלכים השומריים. כפי כתבנו בפוסט בעבר המלך טיריגן הובס בסביבות שנת 2109 לפני הספירה בידי אוטו חג'ל מלך הממלכה השומרית של ארך ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/1479719175515947/ ). בכך גורשו הגוטיים מממסופוטמיה, והמשיכו להתקיים רק באזור הזגרוס. תמונות: 1. לוח לוגלננטום רשימת מלכים שומריים בה מופיעים המלכים הגוטיים, במוזיאון הלובר בפריז 2. איור מהמאה ה-19 של הגוטים נלחמים נגד עיר אכדית מתוך ספר על היסטוריית העולם שצייר ה.ל בייקון 3.תבליט מטרדוני שבהרי הזגרוס שמציג איש משבטי הלולובי, שבטים שנחשבים קרובים ואף ז

בשנת 1803 יצא מקולומבו שבצילון (כיום סרי לנקה) כוח צבאי בריטי בפיקודו של מייג'ור גנרל ביי מקדואל, במטרה לכבוש את העיר קנדי בה שלט המלך סרי ויקראמה רג'הסינגה. כוח נוסף בפיקוד קולונל ברבוט יצא מטרינקומאלי לכיוון קולומבו. כשהגיעו לעיר מצאו אותה נטושה, ללא נפש חיה או שלל או אספקה. גם הגגות הוסרו מהבתים כדי לא לאפשר מחסה לפולשים. הבריטים השתלטו על העיר אולם כוחות המלך לחמו נגדם לוחמת גרילה בלתי פוסקת. אחרי שנה הבריטים, החליטו לסגת.. אחד הכוחות הבריטיים נטבח כמעט כולו בידי כוח צילוני ונותרו ממנו רק ארבעה חיילים, ולפי מקור אחר רק אחד. צייר פראסנה וורקודי לפוסט בפייסבוק

בתמונה הראשונה רואים לוחמים מרפובליקת רגוזה ( שמה האיטלקי של דוברובניק בשטח קרואטיה של ימינו) מן המאה ה14 ( מתוך הספר הקשת האופקית באירופה וסרביה). רגוזה/דוברובניק הייתה רפובליקה במאות 14-19 תחילה תחתצחסות הונגריה ואחר כך תחת האימפריה העוסמאנית. הדמות שמופיעה על מגני הלוחמים היא דמותו של פטרונה של העיר סן בלאכוס. בתמונה השניה רואים את דוברובניק העתיקה כפי שנראית כיום. לפוסט בפייסבוק

בית קברות באיל סן מרי- אי קטן בקרבת מדגסקר, שנקרא כיום נוסי בורהא. האי שמש במאות 17-18 כמושבת פיראטים שבשיאה מנתה אלף בני אדם. בין הפיראטים שפעלו שם היו אדם בלדריג', ויליאם קיד, אוליביה לבאסור, הנרי אייברי (עליו דברנו בפוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/739197902901415 ), רובר קוליפור, אברהם סמואל, תומס תיו ואחרים. יש הקושרים בין המושבה באי, למדינת הפיראטים האגדית ליברטליה, מסיפורו של צ'ארלס ג'ונסון (אולי שם בדוי של דניאל דפו). תמונות: 1-4 מצבות בבית הקברות 5. ויליאם קיד בנמל ניו יורק צייר ז'אן לאון ז'רום 6/. תחריט של הנרי אייברי לפוסט בפייסבוק

שנת 987, הגנרל בארדס פוקאס, הופך לאדם החזק ביותר באימפריה הביזנטית אחרי שהביס את המורד בארדס סכלרוס. אותה תקופה הקיסר הצעיר בסיליוס השני החליט שהוא רוצה לקחת לידיו את כל הסמכויות, מה שהדאיג את העוצר בסיליוס לקפאנוס, ואת בארדס פוקאס. השנים החליטו לעשות יד אחת עם יריבם לשעבר סכלרוס, במטרה לסלק מהשלטון את הקיסר. פוקאס קרא לסכלרוס לחזור מגלותו בבגדד. פוקאס החליט לנצל את מחמותיו של הקיסר מול הבולגרים במטרה, לנסות לתפוס את השלטון. סכלרוס גייס במהירות צבא. פוקאס כבש את מרבית שטח אנטוליה (טורקיה האסיאתית של ימינו). בסיליוס השני בקש את עזרתו של ולדימיר נסיך קייב, שכבש זה מכבר את חרסונסוס, הבסיס הקיסרי העיקרי בחצי האי קרים.ולדימיר הציע לפנות את חרסונסוס, ולהעביר סיוע של 6,000 חיילים, כתגבורת לקיסר בסיליוס. בתמורה הוא דרש להינשא לאנה אחותו הצעירה של הקיסר. תחילה בסיליוס הסס, אבל אחרי שוולדימיר הסכים שהוא ואנשיו יתנצרו, הוא הסכים. אנה ווולדימיר התחתנו בקרים בינתיים פוקאס התקדם עם צבאו לעבר אבידוס (כיום במערב טורקיה האסיאתי בקרבת הדרדנלים) במטרה לחסום את הדרדנלים. הצבא המשותף של שני הגיסים ולדימיר

כתובת רומית משנת 179 לספירה מתקופת המלחמות המרקומניות, שנמצאה בטרנצ'ין שבסלובקיה, הממצא התעודה הכתובה הרומית הצפונית ביותר במרכז אירופה. לשון הכתובת: בלטינית: Victoriae / Augustoru(m) / exercitus qui Lau/garicione sedit mil(ites) / l(egionarii) II(milia) DCCCLV / M(arcus) Val(erius) Maximian(u)s leg(atus) leg(ionis) II Ad(iutricis) cur(avit) בתרגום לעברית: לנצחון הצבא של האוגוסטוסים (מרקוס אורליוס וקומודוס), שהחנו בלאוגוריקיו 2,855 לגיונרים ההכנות נעשו בידי מקסימיאנוס, הלגאט של הליגיון השני אדיוטריקס תמונות: 1. הכתובת 2. מרקוס אורליוס מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

ציור רוסי מימי הביניים המתעדת קרב בין שתי מדינות רוסיות סוזדל ונובגרוד. קרב שנערך בשנת 1170. כוחות סוזדאל בפיקוד הנסיך מסטיסלב אנדרייביץ'. יחד עם כוחות מהמדינות ולדימיר, סמולנסק, מורום, רייזאן ופולוצק, הטילו מצור על חומות נובגרוד. בחלק העליון רואים את תושבי נובגרוד מתפללים לאיקונה של הבתולה. באמצע רואים את ניסיון המשא ומתן לשלום בין נציגי נובגרוד וסוזדאל. בחלק התחתון רואים את ניצחונה של נובגרוד על סוזדאל. לפוסט בפייסבוק

מצבת קבר ארמית מהמאה השביעית לפני הספירה שנמצאה בתל אפיס בקרבת הכפר ניירב, לא רחוק מחלב שבצפון סוריה. בראש המצבה חרוטה כתובת ארוכה בשפה הארמית בכתב פניקי ומתחתיה יש תבליט של כהן דת בשם סי גבור שאוכל ושותה בסעודת לוויה. הכתובת מספרת על הכהן סי גבור ומסתיימת כמובן בקללה למי שיעז לחלל את הקבר. מוצג כיום במוזיאון לובר בפריז לפוסט בפייסבוק

קרב אולאי היה קרב שנערך בשנת 653 לפני הספירה בין האימפריה האשורית תחת המלך אשורבניפל לבין עילם בפיקוד המלך תאומן. הקרב נערך במזרח איראן של ימינו. הקרב היה נסיון משותף של עילם יחד עם בת בריתה בבל לפרוק את עול האימפריה האשורית. הקרב הסתיים בתבוסה עילמית רבתי. ראשו של המלך תאומן נכרת והובל לנינווה. הקרב תועד בתבליט, בו נראה בין השאר המלך אשורבניפל אוחז בידו את ראשו הכרות של המלך תאומן. כיום התבליט מוצג בבריטיש מיוזאום בלונדון. תמונות: התבליט וציורים שנעשו על פיו לפוסט בפייסבוק