מקארתור הביוגרפיה

קיסר אמריקאי מאת ויליאם מנצ'סטר קיסר אמריקאי היא הביוגרפיה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה של ארצות הברית גנרל דאגלס מקארתור (1880-1964). הספר מתחיל בתאור תולדות משפחתו שמקורה במשפחת אצולה סקוטית עתיקה. ומקדיש פרק ארוך לאביו ארתור מקארתור, שהיה גם הוא גנרל בצבא האמריקאי, שרת במלחמת האזרחים בצבא הצפון, ואחר כך במוצבים בספר המדברי אמריקאי, שהיו למעשה המקום בו דאגלס גדל. בהמשך אביו פקד על כיבוש הפיליפינים בידי ארה"ב במלחמת ארה"ב ספרד (https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=590147027806504&id=477237389097469) והמרידות שאחריה, ושמש מושל האיים, וכך דאגלס הגיע לראשונה לפיליפינים המדינה שהייתה לו בית שני. אביו גם שרת בוושינגטון והיה אחד הגנראלים המוערכים בצבא. אמו מרי מקארתור מתוארת כאישה שלא הססה לנצל את קשריה בוושינגטון כדי לקדם את בנה. דאגלס מקארתור הלך בדרכי אביו וסיים בהצטיינות את בית הספר לקצינים ווסט פוינט. תחילה שרת בחיל ההנדסה, ובתפקידי מטה, בין השאר כשליש של אביו בשנת 1914 הייתה לו טבילת אש קרבית ראשונה כאשר השתתף במבצע צבאי בוורה קרוז שבמקסיקו. במלחמת העולם הראשונה פקד על דיויזיית הקשת וענן האמריקאית, שייתה גורם חשוב בניצחון על הגרמנים באירופה. הוא היה החייל הצעיר ביותר לקבל דרגת בריגדיר גנרל בצבא ארה"ב. הוא זכה במספר עיטורים, וכאן מתחילה למעשה להקשר לו הילת המצביא. בתקופה שבין המלחמות הוא מונה למפקד ווסט פוינט- אקדמיית הקצינים של צבא היבשה, וערך שם רפורמות נרחבות. הוא גם שמש כיו"ר המשלחת האמריקאית לאולימפיאדת אמסטרדם. הוא מונה לרמטכ"ל צבא ארה"ב בשנים 1930-5. ב-1932 התרחש אחד הארועים שמעיבים על הקריירה שלו, פיזור בכוח של הפגנת חיילים משוחררים בוושינגטון, שהפגינו בזמן השפל הגדול. בתקופה זו הוא גם התחתן שלוש פעמים. בשנת 1937 התחתן עם אשתו השלישית ג'יין, שילדה את בנו ארתור, אותו גדל כילד מפונק מאוד. אותה שנה הוא מונה למפקד צבא הפיליפינים, שבאותו שלב הייתה אמנם שייכת לארה"ב אך האמריקאים התכוננו לתת לה עצמאות מלאה. בפיליפינים הוענקה לו דרגת פילד מרשל, שאיננה קיימת בצבא האמריקאי. הוא התיידד עם מנהיגי המדינה שבדרך קזון ואגילנדו. ב-1941 כשהסכנה ההיפנית הלכה והתגברה הוא בקש לאחד את הצבא הפיליפיני עם האמריקאי, וחזר לצבא האמריקאי בדרגת גנרל ארבעה כוכבים. במלחמת העולם השניה נהל מאבק נואש מול הצבא היפני בבטאן וקוריג'דור. ובסופו של דבר נאלץ בהוראת וושינגטון לעזוב לאוסטרליה ולנהל ממנה את המלחמה בחזית דרום האוקיאנוס השקט. הוא עזב את הפיליפינים כשהוא יודע שמצבם נואש וגורלם של החיילים האמריקאים והפיליפינים יהיה רע ומר, והעמיד בראש מעייניו את כיבוש הפיליפינים מחדש. תחילה הוא כובש את פפואה, ומעביר אליה את המטה שלו. כאשר מועמדת הברירה לכבוש את פורמוזה או פיליפינים, הוא מתעקש לכבוש דווקא את הפיליפנים, ולכן מתקדם דווקא לכיוון הפיליפינים, וחוזר אליהם ככובש. בפיליפינים הוא נוקט במדיניות סלחנית כלפי משתפי הפעולה, מתוך הבנה שיש חשיבות בחברה פיליפינית פחות מקוטבת לקראת עצמאות המדינה. במהלך מלחמת העולם השניה נשמעו קולות רבים שדחפו אותו להיכנס לפוליטיקה, ולאט לאט הוא החל לצבור פופולאריות בציבוריות האמריקאית. אחרי המלחמה הוא ממונה למושל יפן. הוא נוקט במדיניות סלחנית כלפי היפנים, משאיר את הקיסר על כסאו, ומונע העמדתו לדין על פשעי מלחמה. הוא כותב ליפן חוקה אנטי מיליטריסטית, ומסייע רבות לשיקומה של המדינה אחרי המלחמה. גם ביפן וגם בפיליפינים הוא זכה להערצה רבה. תוך כדי התפקיד הוא מתמודד על הנשיאות בארה"ב מטעם הרפובליקנים ומפסיד. בשנת 1950 הוא פקד על כוחות האום במלחמת קוראה, אולם הודח בידי השלטונות בארה"ב בשל ביקורת שהעביר עליהם. אחרי שנים רבות מקארתור ומשפחתו חוזרים לארה"ב שם הוא זוכה לפופולאריות רבה, ויוצא למסע הופעות בכל רחביה המדינה, אולם הפעם הוא משתדל להימנע מהתערבות בפוליטיקה הוא מסיים את חייו בעיר ניו יורק. ספר מומלץ ביותר על אחת הדמויות הצבעוניות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית מי שהתגייס לצבא של לוחמת פרשים כידונים וחרבות והשתחרר לצבא של טנקים ופצצות אטום.
לפוסט בפייסבוק