רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2021

קמיע אוגוסטוס

תמונה
קמיע רומי מאבן סרדוניקוס מהסביבות 20-14 לפני הספירה. על הקמיע מופיע דמותו של הקיסר אוגוסטוס. הכתר מסוג דיאדמה המעוטר באבני חן הוסף לכתר מאוחר יותר. מוצג בבריטיש מיוזאום בלונדון לפוסט בפייסבוק

פסלון זעיר מדנמרק

תמונה
ממצא מעניין שנמצא לאחרונה בדנמרק. פסלון ראש זעיר של לוחם חובש קסדה, מהתקופה הקדם ויקינגית,שידועה גם כתקופת הנדידות ותקופת ונדל. התקופה שבין 550-800 לספירה בערך לפוסט בפייסבוק

וולשים ואינדיאנים בפטגוניה

תמונה
מתיישבים ולשיים בפטגוניה בחברת אינדיאנים מקומיים משבט טהלוצ'ה, תמונה מסוף המאה ה-19 לפוסט בפייסבוק

גראקו בבילוניקה

תמונה
גראקו בבילוניקה הוא כינוים של עשרים לוחות חרס שנמצאו בבבל (בשטח עירק של ימינו) שכתובים עליהם טקסטים בשפות אכדית ושומרית, לצד תעתיק של אותם טקסטים בשפה היוונית. ככל הנראה מדובר בתלמידים ששפתם הראשונה הייתה יוונית שלמדו לכתוב בכתב היתדות של האכדית והשומרית. הטקסטים הם ככל הנראה מתקופת שלטון הסלווקים או הפרתים (מאות שניה לפני הספירה עד ראשונה לספירה). כיום מוצגים בין השאר בבריטיש מיוזאום בלונדון ובאוניברסיטת הרוורד לפוסט בפייסבוק

מצבת פרוג'יה

תמונה
מצבת פרוג'יה, היא מצבה אטרוסקית מהמאה השניה או השלישית לפני הספירה, עליה חקוק אחד הטקסטים הארוכים והשמורים ביותר בשפה העתיקה והנכחדת. המצבה נמצאה בשנת 1822 בפרוג'ה, שבאומבריה, כיום באיטליה. על אף שהכתב האטרוסקי שהתפתח מהכתב היווני, וממנו התפתח הכתב הלטיני, ניתן לקריאה די בקלות, השפה האטרוסקית פוענחה בצורה חלקית בלבד. ניתן להבין מהטקסט שמדובר בהסכם בין שתי משפחות, משפחת ולתינה ומשפחת אפונה, על הגבולות בין הנחלות, חלוקת מקורות המים, והרכוש ביניהן. כיום הכתובת מוצגת במוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי של אומבריה. לפוסט בפייסבוק

פסל אישה מקירני

תמונה
פסל אישה מהמושבה היוונית קירנה/קירני, קירינאיקה בשטח לוב של ימינו. הפסל מסביבות שנת 350 לפני הספירה נמצא בנקרופוליס של העיר. מוצג במוזיאון הלובר בפריז לפוסט בפייסבוק

פנתלאון מלך בקטריה

תמונה
מטבע שנטבע בידי פנתלאון מלך בקטריה, ממלכה יוונית באזור אפגניסטן, פקיסטן וחלקים מהודו של ימינו, שהוקמה בעקבות התפרקות האימפריה של אלכסנדר הגדול. המטבע נטבע בשנים 190-180 לפני הספירה והוא עשוי מסגסוגת של נחושת וניקל, ככל הנראה ממקור מטאורי. לפוסט בפייסבוק

איבן מרדניש אל ריי לובו

תמונה
אבן מרדניש (1125-72) המכונה אל ריי לובו, נולד בעיר פניסקולה למשפחה ספרדית שהתאסלמה, בתקופת שלטון שושלת המורביטון על אל אנדלוס, היא ספרד המוסלמית. בשנת 1143 מת האמיר עלי בן יוסוף, ושלטון שושלת המוראביטון החל להחלש. מלכים נוצריים כמו אלפונסו השביעי מלך לאון החלו לנגוס בשטח המדינה, וגם שליטים מוסלמיים חדשו את המדינות המוסלמיות העצמאיות שכונו טאיפה, כיוון שהמורביטון אחדו את אל אנדלוס אחרי שכבר הייתה מחולקת לטאיפס כונתה תקופה זו תקופת הטאיפס השניה. אחד משליטים אלה היה אבן הוד אלמוסתנסיר, שכונה בידי הנוצרים בשם זפאדולה. הוא היה צאצא לשליט טאיפת סרגוסה, לפני שנכבשה בידי המוראביטון בשנת 1110. בשנת 1144 הוא השתלט על מורסיה והפך לווסאל של אלפונסו השביעי. שנתיים אחר כך הוא נרצח בידי אבירים נוצרים, ומי שתפס אחרי תקופת אי סדר בה התחלפו מספר שליטים את השלטון במורסיה היה אבן מרדניש. כותבים מהתקופה מספרים שאבן מרדניש לא היה מוסלמי "טוב", הוא התלבש בלבוש נוצרי, צבאו הורכב מחיילים נוצרים מאראגון, נווארה וקטלוניה. האסלאם שלו היה שייך ל

פסל קומארה

תמונה
פסל אל המלחמה ההינדי קומרה, מן המאה השניה לספירה שנמצא בפשאוור שבפקיסטן. הפסל הוא מתקופת שלטון האימפריה הקושאנית על האזור. כיום מוצג במוזיאון לוס אנג'לס קאונטי לאמנות בארה"ב לפוסט בפייסבוק

מצבה אטרוסקית מצ'רווטרי

תמונה
מצבת קבורה אטרוסקית מסביבות 510-490 לפני הספירה שנמצאה בצ'רווטרי, במחוז לציו שבאיטליה. המצבה שעשויה טרה קוטה מעוצבת בדמותו של הנפטר השכוב על מיטתו. כיום מוצגת בבריטיש מיוזאום בלונדון לפוסט בפייסבוק

חרוט אמנתנה

תמונה
חרוט אמנתנה הוא חרוט טרה קוטה מן המאה ה-24 לפני הספירה עליו חקוק מה שמכונה "הסכם מסילים". הסכם בין שתי מדינות שומריות לגש ואומה, שתיהן בשטח עירק של ימינו. החרוט מספר שבערך ב-2600 לפני הספירה כאשר מסילים מלך קיש שלט על כל שומר, אנשי אומה התעלמו מן ההסכם על תעלת המים למשך שלושה דורות. היה זה המלך אמנתנה שישב את הויכוח ובנה מחדש את התעלה. הוא שטח את בקשתו לפני (האל) אנליל, האל הגדול של שומר, לבסס את זכותו (על תעלת המים). הטקסט מסתיים בקללה כלפי איש אומה שיעז לחצות את הגבול.  ככל הנראה הטקסט נכתב בעקבות ניצחון צבאי של לגש על אומה. ישנה טענה שהטקסט הוא ההסדר הראשון בהיסטוריה הקובע גבול בין שתי מדינות. כיום הוא מוצג במוזיאון הלובר בפריז. לפוסט בפייסבוק

ביצת פברז'ה ירוקה

תמונה
ביצת פסחא מעשה ידיו של האמן הרוסי-צרפתי פטר קרל פברז'ה. הביצה נוצרה בשנת 1912 בהזמנתו של הצאר הרוסי ניקולאי השני כמתנת פסחא לרעייתו הקיסרית אלכסנדרה ולאמו הקיסרית האם מריה פיודורובנה. בתוך הביצה היו תמונות המנציחות שישה גדודים רוסיים שהשתתפו בקרב בורודינו בין הצבא הרוסיה לצבאו של נפוליאון שנערך מאה שנה קודם לכן בשנת 1812. מריה פיודורבנה החזיקה בדרגת אלוף משנה של כבוד בגדודים הללו. הביצה עצמה מעשה ידי בית המלאכה המפורסם של פברז'ה בפטרבורג עשויה מזהב, אמאייל אמרלד ירוק ויהלומים. מוצגת כיום במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק. לפוסט בפייסבוק

כרזה סובייטית בטטארית

תמונה
כרזת שרות סובייטית משנת 1927 שהודפסה  בקזאן שבטטרסן הרוסית. בשפה הטטארית. הכרזה מבקשת מיולדות להשאר שבעה ימים במיטה. לפוסט בפייסבוק

קמיעות אפרודיטה מאפגניסטן

תמונה
זוג קמיעות זהב וכסף מהמהאה הראשונה לפני הספירה, עם דמותה של האלה היוונית אתנה, שנמצאו באתר טיליה טפה שבאפגניסטן. הקמיעות הם מממלכת בקטריה, אחת הממלכות היווניות שהתפלגו מהאימפריה של אלכסנדר מוקדון מוצגות כעת במוזיאון הארכיאולוגיה בקבול שבאגפניסטן. לפוסט בפייסבוק

עגילי אפרודיטה

תמונה
זוג עגילי זהב מסביבות 350 לפני הספירה שנמצאו בחצי האי קרים. העגילים בדמות ראש אישה, יתכן שמדובר בראשה של האלה היוונית אפרודיטה (ונוס בשמה הרומי). בתקופה זו חצי האי קרים היה חלק ממלכת בוספורוס היוונית לפוסט בפייסבוק

הכונכיה מקיש

תמונה
כונכיה נמצאה בקיש שבעיראק מסביבות שנת 2270 לפני הספירה. חרוט עליה בכתב יתדות שמו של רימוש מלך אכד. רימוש היה בנו של סרגון הראשון מלך אכד ושלט מעירו קיש. מקורה של הכונכיה ככל  הנראה בים התיכון, והיא מן הסוג ממנו מופק הארגמן לפוסט בפייסבוק

בית הכנסת בנירים

תמונה
בית הכנסת העתיק בנירים-מעון הוא בית כנסת מן המאה ה-5 או ראשית ה-6 לספירה (תקופת שלטון האימפריה הרומית הביזנטית). שנמצא בין מעון לנירים שבנגב המערבי. בבית הכנסת רצפת פסיפס מפוארת הכוללת קישוטים מן הצומח ומן החי לצד סמלים יהודיים כמו מנורה ושופרות. בראש הפסיפס ישנה כתובת ארמית באותיות עבריות שלשונה: ""(ד)כירין לטב כל קהלה / (די) עבדו הדן פספה / וכן דאישין תמה ויהודה /תיהבו תג תרי דינרין""כלומר זכורים לטוב כל אנשי הקהילה שתרמו לפסיפס זה, וכן (זכורים לטוב) תומה ויהודה שתרמו סך שני דינרים. התמונות מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

איגנסיו דה לויולה

תמונה
איגנסיו דה לויולה מגן על טירת פמפלונה מהצרפתים בשנת 1521 ציור של הצייר הספרדי- קטלאני בן זמננו אוגוסטו פרר דלמאו. לויולה, בסקי במוצאו החל כלוחם בצבא נווארה. בהמשך חייו פנה לדת ויסד את המסדר הישועי, אחד מסדרים המרכזיים של הדת הקתולית. הוא נחשב לקדוש עבור הכנסיה הקתולית. לפוסט בפייסבוק

מטבע כסף יווני מפקיסטן של ימינו

תמונה
מטבע דרכמה מכסף שנטבע בשנים 90-70 לפני הספירה בידי המלך הרמאוס והמלכה קליופאה מן השושלת האאוקרטידית ששלטה בממלכת פרפמיסדאה, ממלכה הודית יוונית ששלטה באזור הרי הינדו כוש בפקיסטן של ימינו- אחת הממלכות שהוקמו בידי מלכים יוווניים והלניסטים מקומיים אחרי כיבושי אלכסנדר הגדול באזור. לפוסט  בפייסבוק

חיילים רכובים על אופניים

תמונה
חיילים מבריגדת האופניים הנעים על מסילות של צבא הודו המזרחית ההולנדית. התמונה צולמה בשנת 1903 בפידיה במחוז אצ'ה שבצפון האי סומטרה, כיום באינדונזיה. לפוסט בפייסבוק

חייל יפני עם טנק שלל

תמונה
חייל יפני במלחמת העולם השניה עומד לפני טנק שלל סיני מדגם פנצר1 מתוצרת גרמנית לפוסט בפייסבוק .

פסל אתנה מגנדהרה

תמונה
פסל האלה היוונית אתנה מסביבות שנת 200 לפני הספירה שנמצא בחורבות גנדהרה שבפקיסטן. גנדהרה הייתה מרכז הלניסטי חשוב ומקום מפגש בין תרבות יוונית, הינדית ובודהיסטית. כיום הפסל במוזיאון בלאהור שבפקיסטן. לפוסט בפייסבוק

כתובת קלן

תמונה
הכתובה המכונה "כתובת קלן" היא כתובה שנכתבה על פפירוס, שנמצאה באנטינואופוליס שבמרכז מצרים. הכתובה היא  של החתן שמואל בן סמפטי וכלתו מתרה, והיא מתוארכת, אם נמיר לתאריכי ימינו ל-15 בנובמבר (כסליו לפי הכתוב בטקסט) 417. הכתובה כתובה בארמית ומעט ביוונית, אך הטקסט בשתי השפות כתוב בכתב עברי. מה שמראה שבניגוד לאמונה הרווחת היו יהודים במצרים שלא עברו תהליך של הלניזציה, ושהארמית מלאה מקום חשוב בקרב יהדות מצרים של המאה החמישית, לצד היוונית. הפפירוס נמצא כיום בקלן שבגרמניה ומכאן שמו. לפוסט בפייסבוק

המיצדית באשדוד

תמונה
תמונות שצלמתי של המיצדית באשדוד. מדובר בשרידי מגדל איתות מן המאה ה-11, תקופת שלטון הפאטימים. המגדל שמש במקור להעברת מסרים באמצעות מדורות,  והיה חלק מרשת של מגדלי איתות שהמשיכה עד רמלה. לפוסט בפייסבוק

פטראוס מלך פאוניה

תמונה
לפוסט בפייסבוק מטבעות שנטבעו בידי פטראוס מלך פאוניה (מלך 340-315 לפני הספירה) ממלכה קטנה בשטח בולגריה של ימינו. המטבע הראשון הוא דרכמה מכסף, שבצידה האחד ראש האל אפולו ובשני ראש חזיר בר וכתובת פאוניה. המטבע השני הוא מטבע טטרה דרכמה שצידו האחד (שאינו מופיע בתמונה) גם הוא עם ראש אפולו. ובצידו השני רואים פרש פאוני מפיל הורג חייל פרסי. המטבע השלישי גם כאן רואים רק צד אחד עם דמות עיט והמילה פאוניה לצד המונוגרמה המקומית.

ציורי הקיר מארמון סלוצו

תמונה
לה מנטה בסאלוצו שבמחוז פיימונטה, בצפון מערב איטליה נמצא אחד מציורי הקיר היפים והמעניינים. הציור משנת 1420 הוא מעשה ידיו של צייר אלמוני המכונה "מאסטרו דל  קסטלו דה לה מנטה" מתאר תשעה גיבורים ותשע גיבורות מההיסטוריה והמיתולוגיה. הגיבורים שנחשבים לתשעת מייצגי האבירות מתחלקים לשלושה אליליים: הקטור, אלכסנדר הגדול ויוליוס קיסר. שלושה יהודיים: יהושע בן נון, דוד המלך ויהודה המקבי. שלושה נוצרים: המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרואה דה בויון. תשע הגיבורות מאידך אינן מחולקות בחלוקה כזו והן ברובן מהמיתולוגיה היוונית רומית: דאיפילה נסיכת ארגוס,  סינופה מלכת האמזונות,  היפוליטה מלכת האמזונות, המלכה הבבלית האגדית סמירמיס, אנטיופה מלכת האמזונות,  למפדו מלכת האמזונות , המלכה טומיריס מי שלפי הרודוטוס הרגה את כורש מלך פרס,  טאוטה מלכת האילירים, ופנתסיליאה מלכת האמזונות. כל הדמויות הן למעשה בעלי הטירה המרקיזים של סאלוצו ובנות זוגם. לפוסט בפייסבוק