היסטוריה עולמית

אוירטים הוא שמם של קבוצה אתנית ממוצא מונגולי ששוכנת בשטחי מונגוליה, רוסיה וסין של ימינו. במאות 17-18 קמה מקרב האוירטים אימפריה שנקראה הח'אנות הדזונגורית ששלטה בשיאה מחומת סין ועד קזחסטן. ברוסיה נודעים האוירטים בשם קלמיקים. על דגל המלחמה של האוירטים מופיעה דמותו של דייצ'ין טנגרי אל המלחמה האוירטי- שהפך עם אמוץ הדת הבודהיסטית לחלק מהפנתאון הבודהיסטי האוירטי. בתמונה הראשונה רואים חייל דזונגורי מניף את הדגל ואילו בתמונה השניה רואים חייל קלמיקי בצבא האימפריה הרוסית מניף גם הוא את הדגל. בתמונה השלישית רואים דגל של גדוד הפרשים הקלמיקי השלישי בצבא הרוסי מתחילת המאה ה-20. בציור הרביעי רואים יחידת פרשים קלמיקית של הצבא הרוסי מסתערת עם דגל דייצ'ין טנגרי בקרב לייפציג נגד צרפת של נפוליאון בשנת 1813. השם טנגרי הוא השם הכללי לאל בקרב הטורקים והמונגולים וגם בשפה הטורקית המודרנית שמו של האלוהים מלבד אללה הוא Tenri. לפוסט בפייסבוק

אוזון חסן- בטורקית חסן הגבוה (1423-78) היה ח'אן שאה וסולטן של פדרציית שבטים טורקיים שכונתה אק קויונלו (אנשי הכבש הלבן). בשיאה הגיעה ממלכתו לאזור שכלל את מזרח טורקיה וחלקים מאזרביג'ן איראן, ארמניה, גאורגיה ועירק של ימינו. תחילה בירתו הייתה בעירק אמידה (דיארבקר שבמזרח טורקיה). שני איומים מרכזיים איימו על ממלכתו, ממזרח פדרציית שבטים טורקיים בשם קרה קוינולו (אנשי הכבש השחור). וממערב כוח טורקי חדש, שבעתיד יהפוך לאימפריה אדירה העוסמאנים. הוא נשא לאישה את תאודורה מגאלי בתו של קאלו יואניס קיסר המדינה היוונית טרביזונד ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/534156740072200 ), כדי לחזק את מעמדו באזור. בשמה הטורקי היא כונתה דספינה חת'ון. ונחתמה ברית הגנה בין שתי המדינות נגד העוסמאנים. יריבו ממזרח היה סולטן הקרה קויונלו ג'האן שאה שנלחם בו במספר הזדמנויות. הקרבות היו קשים וגרמו אבדות לכל הצדדים, אך הסתיימו ללא הכרעה משמעותית. ב16 במאי 1466 ג'האן שאה התקדם עם צבאו לכיוון ימת ואן. במקביל אוזון חסן פלש לממלכתו עם צבא של 12 אלף חיילים. שני השליטים החליפו ביניהם איגרות ע

מי מאיתנו לא שמע על המונח חוק דרקוני, שמתייחס לחוק אכזרי במיוחד. משמעות הביטוי מגיעה משמו של דרקון.  עד המאה השביעית לפני הספירה, לא הייתה לאתונה מערכת כתובה ומסודרת של חוקים. עשירים, בעלי כוח ונושאי משרות ציבוריות שפטו את העם כראות עיניהם, מה שפעמים רבות לא היה לטובה. בשנת 621 לפני הספירה, הטילה ממשלת אתונה על אזרח בשם דרקון לכתוב לאתונה מערכת חוקים. דרקון קבע בספר החוקים שלו שרק למדינה זכות לשפוט ולהעניש את האזרחים. העונשים אותם קבע, היו קשים מאוד, וכללו עונשים גופניים על עברות קלות, יחד עם זאת, צריך לזכור שמערכת חוקים זו באה במקום אנרכיה בה לכל בעל כוח הייתה סמכות לשפוט ולהעניש לעתים אף בעונש מוות. בתמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות רואים אנשים התולים על קיר את חוקי דרקון, צייר ג'וזפה ברטולי. לפוסט בפייסבוק

כתובת מממלכת שבא שבדרום חצי האי ערב- כיום בתימן. הכתובת מוקדשת לשבאהומו בן עמשפאק מ(שבט) רשואן (המתגורר) בנאשק (כיום אלביידא שבתימן). אותו אדם מתואר כשליחו של ידעיל באיין בנו של ייתאעמר מלך שבא. הוא נלחם עם צבא שבא, נגד צבא מעין בקרבת חצרמוות. אבל הקטע המעניין ביותר מתייחס למשלחת המסחר שהנהיג:  " הוא הנהיג משלחת מסחר בין ארצית לדדן (עז)ה ולערי יהודה... ושלח מעזה לכיתיון (קפריסין)... במהלך המלחמת כ שדים- יוניה (המושבות היווניות באנטוליה טורקיה של ימינו). זמנה של הכתובת לא ברור, כי ישנה בעיה של תארוך בתעודות דרום ערביות קדומות. יש המאחרים אותה למאה הרביעית לפני הספירה. יחד עם זאת ההתייחסות למלחמה כשדים יוניה, מיוחס בידי חלק מהחוקרים לאחד ממסעות המלחמה של הממלכה הנאו בבלית לאנטוליה, לכן יש המקדימים את הכתובת למאה השביעית לפני הספירה. מן הכתובת ניתן ללמוד שהיו יחסי מסחר בין שבא לממלכת יהודה. המילה יהודה מסומנת בצהוב. הכתובת כתובה בכתב הדרום ערבי הקדום, ממנו התפתח הכתב האתיופי המשמש כיום. לפוסט בפייסבוק

כל מי שקרא אסטריקס יודע על אהבתם של הגאלים לציד חזירי בר. כאן מדובר בקרוביהם הקלטים של הגאלים מספרד. פסל קלטיברי על גלגלים מן המאה הראשונה לפני הספירה שנמצא בספרד, שמתעד צייד חזירי בר רכוב על סוס ומלוווה בכלב ציד. לפוסט בפייסבוק

מכתב ששלח הסולטן העוסמאני סולימן המפואר לבן בריתו: מלך צרפת פרנסואה הראשון בשנת 1526 ( https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/p.779913898829815/779913898829815/?type=3 ).  בעזרת אללה הכל יכול, שיש לו כוח מזהיר. ובעזרת הנסים המופלאים של מוחמד מוסטפה (שאללה יתן לו שלום ויעניק לו שלווה!) השמש של השמיים הנבואיים, הכוכב של הנדיבות, חלוץ הצדק. יחד עם נשמות ארבעת חבריו- אבו בכר עומר עות'מאן ועלי. סולימן בן סלים המנצח לעולם  אני סולטן הסולטנים, בסיס וראיה למלכים, יוצר כתרי המלכים, צילו של אללה עלי אדמות, סולטן ושליט של הים התיכון והים השחור. של רומליה ואנטוליה, קרמן וארץ רום, דולקדיר ודיארבקר. כורדיסטן, אזרביג'ן ופרס. דמשק, חלב, מצרים, מכה ומדינה. ירושלים וכל ערב ותימן ועוד הרבה ארצות שאבותי המהוללים ואני כבשנו. אני, סולטן סולימן ח'אן  בנו של סולטן סלים ח'אן ונכדו של הסולטן ביאזיט ח'אן. אתה פרנסואה מלך ארץ צרפת.  אתה שלחת לשער שלי, מחסה המלכים, מכתב על ידי משרתך פרנקיאן, ובקשת ממנו להביע מספר עניינים פרטיים (בשיחה) פנים אל פנים. האויב כבש את ארצך. ואתה הפכת לשבוי (

חיילים רוסיים בשנת 1700- ימי שלטונו של הצאר פיוטר הגדול. ניתן לראות שחלק מהחיילים לבושים במדים המקובלים לפני הרפורמות המערביות של פיוטר הגדול (שני השמאליים והשני מימין) ואילו חלק מהחיילים לבושים במדים במתכונת המקובלת במערב אירופה באותה תקופה. לפוסט בפייסבוק

הגותים היו קבוצה אתנית ממוצא גרמאני, שמוצאה באי גותלנד שבשוודיה שכבשה חלקים רבים באירופה במאות הראשונות לספירה, כולל הפלתה של האימפריה הרומית המערבית. המקום האחרון בו דברו בשפה הגותית היה חצי האי קרים, בו ישנן עדויות לדוברי השפה עד מחצית המאה ה18. בנוסף על כך ישנן עדויות למדינה גותית ששכנה במקום, ולמדינה יוונית קטנה, שכונתה ממלכת תאודורו, אבל נודעה גם בשם גותיה. אולם הגותים של קרים לא העלו את שפתם על הכתב. העדות העיקרית ללשונם היא מכתביו של איגייר גיסלין דה בובסק השגריר הפלמי של אוסטריה לאימפריה העוסמאנית, שבקר בחצי האי קרים, ושם לב לאוכלוסיה דוברת הגרמנית, ורשם כמה מילים בשפתה.  אולם העדות הקדומה ביותר להמצאותם של גותים בחצי האי קרים מגיעה ממקור יהודי. מצבה מהמאה החמישית שנמצאה בבית קברות יהודי בו נמצאה כתובת  "הרפידיל הכהן תנוח נפשו" הרפידיל הוא שם גותי מובהק, שמראה שבחצי האי קרים חיה קהילה יהודית שחלקה היה דובר גותית, ואכן בקרים חיו שתי קהילות יהודיות רבנית וקראית עד המאה העשרים. לפוסט בפייסבוק

פרסקו מהר אתוס ביוון. הפרסקו משנת1568 מתעד ארבעה מלכים היסטוריים: אלכסנדר הגדול אוגוסטוס, נבוכדנצר וכורש. כשהם לבושים בבגדים שמתאימים הרבה יותר לתקופה בה צויר הפרסקו מאשר לתקופה בה חיו. לפוסט בפייסבוק

אחד האירועים אשר הציתו את מלחמת העצמאות של ארצות הברית מבריטניה התרחש בבוסטון, ביום שני ה-5 במרץ 1770. שוליה בשם אדוארד גריש ניגש לדרוש תשלום עבור מעבידו מקצין בריטי. טוראי וויט, חייל בריטי ששמר בבית המכס, עזב את משמרתו כדי להכות את הנער. כעבור זמן מה גריש חזר עם חבורת נערים, שהשליכו על החיילים הבריטיים כדורי שלג וזבל.  למקום הוזעק הקצין התורן קפטן תומס פרסטון, אליו חבר רב טוראי. בסך הכל מנה הכוח שמונה חיילים בריטיים. ההמון המשיך להשליך על החיילים חפצים ושלג. בתגובה הם פתחו ב אש וירו במפגינים. ההרוג הראשון היה קריספוס אטוקס, שנחשב להרוג הראשון של המהפכה האמריקאית, ובאופן סמלי היה אפרו אמריקאי ואינדיאני במוצאו. בנוסף לו נהרגו עוד ארבעה מפגינים. אירוע זה מוכר בהיסטוריה האמריקנית כטבח בוסטון. תמונות: 1. טבח בוסטון בציור של דון טרויאני, המבנה מאחור הוא בית המכס 2. קריספוס אטוקס לפוסט בפייסבוק

בשנת 1380 החלה תסיסה בהורדת הזהב, מדינה טורקו- טטארית ששלטה בחלקים נרחבים מרוסיה ומזרח אירופה. הייתה מתיחות גדולה בין השליט המכהן טוחטמיש ח'אן, לבין השליט לשעבר טימור קוטלו ח'אן. בשנת 1395 נערכה מלחמה בין השנים. טוחטמיש הובס בידי טימור, שחבר אליו האמיר אדיגו.  טוחטמיש נמלט לדוכסות הגדולה של ליטא, ובקש את עזרתו של הדוכס הגדול ויטאוטס. בקשה זו בהחלט התיישבה עם רצונו של ויטאוטס להשתלט על שטחים בבלרוס ואוקראינה של ימינו. ויטאוטס אסף צבא גדול שכלל ליטאים, רות'נים (רוסים מערביים, א בותיהם של הבלרוסים והאוקראינים), פולנים, מולדבים וולאכים. כדי לקבל את תמיכתו של מסדר האבירים הטווטוני, הוא חתם אתם את הסכם סלינס, בו נתן לטווטונים את סמוגיטיה. וסילי הראשון נסיך מוסקווה, שהיה חתנו של ויטאוטס, אך גם וסאל של הורדת הזהב, העדיף לא להצטרף לקואליציה. ב13977 הכוח פלש לשטחים טטאריים באזור הים השחור וחצי האי קרים ולקח אתו מספר שבויים טטארים ללא התנגדות, חלקם יושבו בטרקאי שבליטא, ביניהם היו טטארים מוסלמים ויהודים קראים, שהתאפשר להם לחיות לפי מנהגי דתם באין מפריע, וצאצאיהם חיים בליטא עד היום.

מלחמת קרים החלה בגלל מאבק מגוחך על איזו כנסייה תשלוט במקומות הקדושים בארץ הקודש. הרוסים תמכו באורתודוכסית והצרפתים בקתולית. האימפריה העוסמאנית מצידה התנגדה לדרישה הרוסית. הרוסים נצלו את הסכם קוצ'וק קאינרג'ה משנת 1774, שאפשר להם להגן על הנתינים הנוצרים באימפריה כדי להתחיל במלחמה נגד האימפריה. ביולי 1853 השתלטה רוסיה על שתי פרובינציות נוצריות של האימפריה מולדביה וולאכיה- רומניה של היום, ואימו שלא יסוגו אלא אם דרישותיהם יתקבלו. בריטניה חששה גם היא מהתחזקות הרוסים ומהפרת שיווי המשקל באירופה, וגם מהשתלטות רוסית על הדרך להודו. אוסטריה הניטראלית, ניסתה לשוא ליישב את הסכסוך. ב23 לאוקטובר 1853 הכריזה האימפריה העוסמאנית מלחמה על רוסיה. ב300 באוקטובר השמידו הרוסים את הצי העוסמאני במפרץ סינופה. בבריטניה החל לחץ להיכנס למלחמה. ב4 בינואר 1854 נכנסו הציים של אנגליה וצרפת לים השחור בתקווה לאיים על הרוסים. ראש הממשלה הבריטי עוד ניסה לפתור את העניין בצורה דיפלומטית בעוד  קיסר צרפת,  נפוליאון השלישי,  רצה מלחמה. בסופו של דבר הרוסים דחו את דרישות אנגליה וצרפת והמלחמה החלה ב28 במרץ 1854.  צבא

בעבר דברנו על רבי אליהו דלמדיגו ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/749441021877103 ).   הפעם נדבר על מלומד יהודי נוסף בן אותה משפחה, גם הוא מהאי כרתים. רבי שלמה יוסף דלמדיגו. דלמדיגו נולד בקנדיאה שבאי כרתים בשנת 15911. האי היה אותם ימים תחת שלטון ונציה. דלמדיגו למד בנעוריו כמו הרבה מהיהודים תורה. בנוסף למד יוונית, איטלקית, ספרדית ולטינית. בשנת 1604 נסע לפדובה, המרכז האוניברסיטאי של איטליה, שם למד אצל לא אחר מאשר גליליאו גלילי, אותו כינה כל חייו מורי ורבי. הוא בקר גם  בוונציה שם נפגש עם הרב אריה ממודנה ועם הרב שמחה לוצאטו. ב1613 סיים את לימודיו בפדובה, וחזר לכרתים, אך הצמא שלו לדעת לא פסק והוא הקים ספריה עצומה של 7,000 ספרים. בגלל רצונו להשכיל הוא החל במסע נדודים במרכזי דעת בעולם שנמשך 27 שנים. ראשית נסע ב-1616 לקהיר שבמצרים, שם התווכח עם מרצה במוסד האקדמי האסלאמי אל-אזהאר ועם יעקב האלכסנדרוני- מראשי הקראים, יהודים שאינם מאמינים בתורה שבעל פה, שרבים מהם חיו במצרים. במהלך כל חייו נמשך מאוד לקראים, ועסק בדיונים רבים אתם, לא רק בענייני דת אלא בענייני מדע. בנוסף על לימודי אסטר

בול של ממלכת יוגוסלביה, עליו הודפס סמל קרואטי בידי מדינת הבובות שהקימו האיטלקים בקרואטיה בשנת 1941. בראש המדינה עמד לכאורה המלך טומיסלב השלישי, שמונה בידי מלך איטליה ויטוריו עמנואלה. למעשה המלך נשאר באיטליה ולא שהה בקרואטיה כלל. מי ששלט בקרואטיה בפועל הייתה מפלגת האוסטאשה- בראשות אנטה פאבליץ. הממשלה הייתה מפלגה פאשיסטית גזענית, שפעלה כמדינת חסות של איטליה הפאשיסטית ואחר כך של גרמניה הנאצית. בתקופה זו נרצחו מרבית יהודי קרואטיה, ובוצע טהור אתני נגד הסרבים והצוענים. בסופו של דבר השטח נכבש בידי צבא השחרור היוגוסלבי של טיטו. כמו רבים מהפושעים הנאצים אנטה פבליץ התחמק מעונש וברח לארגנטינה בסיוע הוותיקן. שם ניצל מנסיון התנקשות, ועבר לספרד של פרנקו. שם מת מפצעיו. התמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק

בשנת 1573 פרץ מרד האיכרים הקרואטי-סלובני נגד הברון ההונגרי פרנץ טאהי, שהקשיח את היחס כלפי האיכרים הצמיתים. המרד פרץ באזורים נרחבים של קרואטיה וסלובניה. מטרת המורדים הייתה להחליף את הפאודלים והכנסיה ששלטו בהם באנשים מטעמם שיהיו כפופים ישירות לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. מנהיגי המרד היו מתיה גובץ, איוון פסנץ ואיוון מוגאיץ. המפקד הצבאי של המרד היה איליה גרגוריץ. ההתגיסות למרד הייתה מרשימה וכל בית אב של איכרים ספק לפחות לוחם אחד.  ב5 בפברואר 1573 הובס כוח של 2000 איש בפיקוד אילי ה גרגוריץ בידי הצבא האימפריאלי בברזיצ'ה. למחרת הובס כוח מורדים נוסף ליד סמובור. ב9 לפברואר נערך קרב סטוביצ'קו פוליה בו הובס כוח של 10,000 מורדים בפיקוד מתיה גובץ. האיכרים נהלו קרב הרואי, אך אחרי ארבע שעות הובסו בידי כוחות הברון. המרד נכשל. 3000 איכרים נהרגו בקרב. רבים נפלו בשבי והוצאו להורג. בתיה גובץ עצמו עונה והוצא להורג ב15 לפברואר. תמונות: 1. מרד האיכרים על בול יוגוסלבי 2. הוצאתו להורג של מתיה גובץ מאת אוטון איבקוביץ 3. פרוטמה של מתיה גובץ בזגרב לפוסט בפייסבוק

הקרואטים התיישבו באזור הבלקן ככל הנראה בסביבות המאה השביעית. מקורם ככל הנראה באזור פולין של ימינו. בתמונה רואים ציור דמיוני של הגעת הקרואטים לים האדריאטי מאת הצייר הקרואטי אוטון איבקוביץ' משנת 1905. לפוסט בפייסבוק

אחד הסגנונות מלאי ההוד של האדריכלות הוא הסגנון הגותי. סגנון המאופיין בקשתות וצריחים מחודדים, רוזטות (עיטורים בצורת פרחים), ויטרז'ים צבעוניים, עיטורים דקורטיביים ומבנה פנימי מלא הוד והדר. הסגנון זכה לפריחה במאות 12-16 בעיקר בכנסיות ובמאה ה-199 זכה לפריחה מחודשת כסגנון נאו גותי גם במבני ציבור. הסגנון הגותי נפוץ בכל רחבי אירופה ובהמשך נדד לאמריקות לאוסטרליה ולקולוניות אחרות.  אז הנה מבנים שונים בסגנון גותי שממוקמים ברחבי העולם ובעיקר ברחבי אירופה התמונות לקוחות מהאנציקלופדיות של פ אברי "תרבות" עולם התרבות" ו"העולם מראשיתו ועד ימינו". המבנה הגותי המפורסם בעולם הוא כנסיית נוטר דם בפריז (תמונה מספר 11), נוטר דם חשוב אחר נמצא ברימס שבמחוז שמפין, שם הוכתרו כל מלכי צרפת מלבד שנים (2). בפירנצה נמצא מגדל פעמונים גותי יפהפה שעוצב בידי האמן הגדול ג'וטו (33) אחת האטרקציות המרכזיות במילאנו היא קתדרלת דואומו (4). בקלן שבגרמניה נמצאת קתרדלה גותית, שנחשבת לאחת מהיפות בעולם (5). קתדרלות גותיות נוספות הן כנסיית סן שטפן בווינה (6). הקתדרלה בשרטר שבצרפת (7). קתדרלת ליזיה בנ