שמסיגול סיפורה של שפחה
שמסיגול נולדה בשנות ה-30 או ה-40 של המאה ה-19 למשפחה צ'רקסית בקווקז. כמו. רבים מילדי הצ'רקסים חיכה לה גורל מר והיא נמכרה לשפחה בידי סוחר עבדים מקומי, או אולי בידי אחד מקרוביה, לסוחר העבדים הקהירי דלי מהמט.
דלי מהמט רצה למכור אותה לאחד מהרמונות האימפריה כדי שתשמש כפילגש של אחד העשירים. אולם הייתה לו בעיה קטנה, הוא הכניס את שמסיגול, שהייתה בת 15 בערך להריון. לפי החוק העוסמאני, שפחה שהרתה לאדונה, משתחררת לחופשי אחרי מותו, ואסור לו למכור אותה. בנוסף על כך הילד הנולד לה נולד כאדם חופשי. כשספרה לו שהיא בהריון, הכריח אותה דלי מהמט לשתות נוזלים גורמי הפלה בתקווה שיעזרו, אבל הם לא עזרו.
היא נמכרה להרמונו של מהמט עלי פאשה (בנו של מוחמד עלי עליו דברנו בפוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/739388382882367), מבלי שדלי מהמט ספר להם שהיא הרה. היא שהתה שם 5 חודשים. בתקופה זו עלה החשד שהיא בהריון. מיילדת בדקה אותה ואשרה את העניין. בעקבות כך היא הוחזרה לדלי מהמט. שמסיגול הלכה לביתו של אדם בשם מוסטפה ונשארה שם 10 ימים. אשתו של מוסטפה דאגה לה וטפלה בה. אשתו של דלי מהמט, שלא אהבה את העובדה, שהיא נושאת את בנו ברחמה, ניסתה להכות את שמסיגול אך אשתו של מוסטפה מנעה זאת ממנה. בסופו של דבר מוסטפה החזיר אותה לביתו של דלי מהמט. אשתו של דלי מהמט הביאה מיילדת, כדי שתגרום לשמסיגול לעבור הפלה, אולם המיילדת סרבה, מאחר ושמסיגול הייתה כבר בשלב מתקדם של ההריון. לפי עדותה של שמסיגול במשטרה היא הוכתה בבטנה במגהץ ובמכתש, בידי אשתו של דלי מהמט, כדי שתפיל את העובר. בשלב זה הגיעה למקום אשה כפרית שרחמה על שמסיגול. היא הלכה לביתו של סלים ביי וספרה לו על מה שראתה. אשתו של סלים ביי הגיעה למקום, ואמרה לאשתו של דלי מהמט שהיא תקח את שמסיגול ותדאג לה להפלה. בפועל היא לא עשתה שום דבר בנדון, וכל פעם שאשת דלי מהמט שאלה בעניין, היו עונים לה שהם נותנים לה נוזלים גורמי הפלה. כשנולד התינוק וכבר אי אפשר היה להסתיר אותו, באה אשתו של דלי מהמט, והעבירה אותו דרך חולצתה, סימן המראה שהיא מאמצת אותו, והעבירה אותו למינקת, וספרה לשמסיגול שמת. אולם אשתו של סלים ביי הביאה את התינוק לשמסיגול בחשאי שתראה אותו.
בהמשך העביר דלי מהמט את שמסיגול לסוחר עבדים בשם טימור, כדי שימכור אותה בשוק העבדים בטנטא, מבלי לספר לו שהרתה וילדה. אולם איש לא קנה אותה. בהמשך הועברה לסוחר עבדים אחר והשהתה שם שלושה חודשים, והוחזרה לביתו של דלי מהמט. דלי מהמט ניסה למכור אותה להודי עשיר, באמצעותו של סוכן בשם יגן אבראהים פאשה, אולם המכירה נכשלה. בשלב זה היא הועברה שוב לידי מוסטפה, אולם הלה שידע שמכירה שלה בלתי חוקית, לא עשה דבר בנידון. דלי מהמט, שחזר ממסע בחג'אז לקח שוב את שמסיגול, ומכר אותה לאדם בשם טימור, בלי לספר לו שהרתה וילדה. כאשר נודע לטימור שמכירתה של שמסיגול הייתה לא חוקית פנה בתלונה לגילדת סוחרי העבדים. והם פנו בעניין למשטרה. לא ידוע מה היה פסק הדין אולם סביר להניח ששמסיגול שוחררה מעבדותה ודלי מהמט נענש.
חקירת המשטרה פותחת לנו פתח נדיר לחייה של שפחה במצרים, שכן היסטוריה שנכתבה מנקודת מבטם של האנשים הפשוטים והעבדים היא דבר נדיר ביותר.
דלי מהמט רצה למכור אותה לאחד מהרמונות האימפריה כדי שתשמש כפילגש של אחד העשירים. אולם הייתה לו בעיה קטנה, הוא הכניס את שמסיגול, שהייתה בת 15 בערך להריון. לפי החוק העוסמאני, שפחה שהרתה לאדונה, משתחררת לחופשי אחרי מותו, ואסור לו למכור אותה. בנוסף על כך הילד הנולד לה נולד כאדם חופשי. כשספרה לו שהיא בהריון, הכריח אותה דלי מהמט לשתות נוזלים גורמי הפלה בתקווה שיעזרו, אבל הם לא עזרו.
היא נמכרה להרמונו של מהמט עלי פאשה (בנו של מוחמד עלי עליו דברנו בפוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/739388382882367), מבלי שדלי מהמט ספר להם שהיא הרה. היא שהתה שם 5 חודשים. בתקופה זו עלה החשד שהיא בהריון. מיילדת בדקה אותה ואשרה את העניין. בעקבות כך היא הוחזרה לדלי מהמט. שמסיגול הלכה לביתו של אדם בשם מוסטפה ונשארה שם 10 ימים. אשתו של מוסטפה דאגה לה וטפלה בה. אשתו של דלי מהמט, שלא אהבה את העובדה, שהיא נושאת את בנו ברחמה, ניסתה להכות את שמסיגול אך אשתו של מוסטפה מנעה זאת ממנה. בסופו של דבר מוסטפה החזיר אותה לביתו של דלי מהמט. אשתו של דלי מהמט הביאה מיילדת, כדי שתגרום לשמסיגול לעבור הפלה, אולם המיילדת סרבה, מאחר ושמסיגול הייתה כבר בשלב מתקדם של ההריון. לפי עדותה של שמסיגול במשטרה היא הוכתה בבטנה במגהץ ובמכתש, בידי אשתו של דלי מהמט, כדי שתפיל את העובר. בשלב זה הגיעה למקום אשה כפרית שרחמה על שמסיגול. היא הלכה לביתו של סלים ביי וספרה לו על מה שראתה. אשתו של סלים ביי הגיעה למקום, ואמרה לאשתו של דלי מהמט שהיא תקח את שמסיגול ותדאג לה להפלה. בפועל היא לא עשתה שום דבר בנדון, וכל פעם שאשת דלי מהמט שאלה בעניין, היו עונים לה שהם נותנים לה נוזלים גורמי הפלה. כשנולד התינוק וכבר אי אפשר היה להסתיר אותו, באה אשתו של דלי מהמט, והעבירה אותו דרך חולצתה, סימן המראה שהיא מאמצת אותו, והעבירה אותו למינקת, וספרה לשמסיגול שמת. אולם אשתו של סלים ביי הביאה את התינוק לשמסיגול בחשאי שתראה אותו.
בהמשך העביר דלי מהמט את שמסיגול לסוחר עבדים בשם טימור, כדי שימכור אותה בשוק העבדים בטנטא, מבלי לספר לו שהרתה וילדה. אולם איש לא קנה אותה. בהמשך הועברה לסוחר עבדים אחר והשהתה שם שלושה חודשים, והוחזרה לביתו של דלי מהמט. דלי מהמט ניסה למכור אותה להודי עשיר, באמצעותו של סוכן בשם יגן אבראהים פאשה, אולם המכירה נכשלה. בשלב זה היא הועברה שוב לידי מוסטפה, אולם הלה שידע שמכירה שלה בלתי חוקית, לא עשה דבר בנידון. דלי מהמט, שחזר ממסע בחג'אז לקח שוב את שמסיגול, ומכר אותה לאדם בשם טימור, בלי לספר לו שהרתה וילדה. כאשר נודע לטימור שמכירתה של שמסיגול הייתה לא חוקית פנה בתלונה לגילדת סוחרי העבדים. והם פנו בעניין למשטרה. לא ידוע מה היה פסק הדין אולם סביר להניח ששמסיגול שוחררה מעבדותה ודלי מהמט נענש.
חקירת המשטרה פותחת לנו פתח נדיר לחייה של שפחה במצרים, שכן היסטוריה שנכתבה מנקודת מבטם של האנשים הפשוטים והעבדים היא דבר נדיר ביותר.
להרחבה בנושא ניתן לקרוא את מאמרו המצוין של פרופסור אהוד טולדנו "סיפורה של שמסיגול: שפחה צ'רקסית בקאהיר של אמצע המאה ה-19" שהופיע בחוברת זמנים מספר 88
תמונות:
1. הרמון במצרים ציור של דומיניק ויוון בארון (1747-1825)
2. הרמון בקהיר במאה ה-19 מאת מרגרט בור
1. הרמון במצרים ציור של דומיניק ויוון בארון (1747-1825)
2. הרמון בקהיר במאה ה-19 מאת מרגרט בור
תגובות
הוסף רשומת תגובה