היסטוריה עולמית

קמיע סקנדינבי/ויקינגי נוצרי הכתוב בכתב רוני המכיל שמות שונים של אלוהים לפי התפיסה הנוצרית בלטינית יוונית ואף בעברית. מסיאס, סוטר, עמנואל, צבאות (נכתב סבאות), אדוני, אוסיאן, אגיוס, אתנטוס, אלאיסון. הקמיע נוצר בגלל האמונה ששמות האל מגינים על המחזיק בהם. הוא עשוי מעץ אורן, לא ידוע מאיזו תקופה הוא. הוא נמצא תחת רצפתה של כנסיית העץ מהמאה ה-12 בורגונד בלארדל שבנורווגיה. לפוסט בפייסבוק

קרב אנרקאי היה קרב שנערך באנרקאי שבערבות בקזחסטן בשנת 1729 או 1730, בין המדינה הקזחית לאימפריה הדזונגורית. האימפריה הדזונגורית הייתה מדינה  של שבטי האוירטים, שנודעו גם בשם קלמיקים, שבטים דוברי שפה מונגולית בודהיסטים לפי דתם, שהקימו אימפריה שנשקה לגבולות סין. הקזחים היו שבטים מוסלמים ממוצא טורקי. הקזחים והדזונגורים התנגשו פעמים רבות במהלך המאות 17 ו-18. בראש הקזחים עמד מנהיגם אבולח'יר ח'אן. מולו עמד צבא דזונגורי בפיקוד לצסזאן סרן חתנו של שליט האימפריה קלדן סרן ח'אן. הקזחים הפתיעו את הדזונגורים מכיוון דרום מערב, והרסו את המצודה החשובה שלהם מצודת קלמיקטובה. באפריל 1730 נחתם הסכם שלום בין הדזונגורים לקזחים, בעקבותיו הדזונגורים ובני בריתם הבשטורקים נסוגו משטחיהם. ככל הנראה הקזחים שנחשבו נחותים צבאית ניצלו את העובדה שהדזונגורים היו עסוקים במלחמה מול סין. קרב זה נחשב כקרב מרכזי בהיסטוריה של קזחסטן. תמונות של הקרב של ציירים שונים בהם ד. י סטמירוב לפוסט בפייסבוק

בתמונה הראשונה רואים פריטים שנתגלו בקבר של ראש שבט קלטי בהוכדורף שבגרמניה הפריטים מסביבות שנת 530 לפני הספירה נמצאים כיום במוזיאון הלאומי של וירטמברג בשטוטגרט שבגרמניה. התמונה השניה מתוך הספר לוחמים ונשק של סטיג ברמסן מראה לוחם קלטי שחוגר חרב דומה לזו שבתמונה הראשונה לפוסט בפייסבוק

המלחמה הביזנטית ונדלית, הייתה מלחמה שנערכה בשנת 533, בין האימפריה הביזנטית תחת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, לבין המדינה הונדלית, מדינה שהוקמה בידי שבטים גרמאניים שהתיישבו באפריקה הצפונית. בראש הוונדלים עמדם מלכם גלימר. הרקע למבצע היה שהמלך גלימר, שהיה נוצרי מהזרם האריאני, רדף נוצרים בני זרמים אחרים, שהחלו לזרום בעקבות כך כפליטים לאימפריה הביזנטית.  מפקד הצבא הביזנטי היה המצביא הנודע בליסריוס, מי שנחשב לאחד מהמצביאים הגדולים בכל הזמנים. הוא עמד בראש צבא של כ-5,000 פרשים וכ-10,000 רגלים, שנחת בטוניסיה של ימינו באמצע קיץ 533.  ב-13 לספטמבר 533 נערך הקרב הראשון בין שני הצבאות- קרב אד דקימום, ששמו הלטיני מגיע מכך שנערך 10 מיל (16 ק"מ בערך) מהעיר קרתגו. הצבא הוונדלי מנה כ-11,000 חיילים בפיקודם של המלך גלימר, אחיו אמנטס והמצביא גיבמונד. הוונדלים התפצלו לשלושה כוחות במטרה להביא את הביזנטים לשטח בו הם יהיו בנחיתות, אולם הם כשלו במשימתם, גיבמונד ואמנטס נהרגו והצבא הוונדלי הובס. הביזנטים כבשו את קרתגו, וגלימר נסוג מערבה. גלימר ניסה לארגן צבא מחדש, הוא החזיר את אחיו צזון מגלות בסרדיניה, וגי...

צילום של מור סטתווס עבד נוהרו, מהעיר אורחוי, המוכרת בשמה האירופה אדסה, כיום העיר אורפה שבטורקיה. שמש כמטרופוליט הכנסיה הנסטוריאנית (אשורית) בירושלים הצילום הוא משנת 1847. הכנסיה הנסטוריאנית היא כנסיה נוצרית מזרחית שיש לה מאמינים בעירק, אירן, טורקיה סוריה ומעט בארץ ישראל. שפת התפילה שלה היא ארמית. כיום מרבית המאמינים הנסטוריאנים חיים במערב במיוחד בשוודיה ואוסטרליה. לפוסט בפייסבוק

מטבעות ברונזה שנטבעו בידי דיוטרוס מלך גלטיה (63-40 לפני הספירה). גלטיה הייתה מדינה קלטית ששכנה במרכז אנטוליה (טורקיה האסיאתית של ימינו- להרחבה הפוסטים:  https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/601414390013101 ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/491546300999911 בצידו האחד של המטבע ישנה דמותו של האל הקלטי טרניס שמוזגה עם דמותו של האל היווני זאוס. בצידו השני בחלק מהמטבעות ישנו העיט שמסמל את זאוס או מגן אובאלי/מתומן האופייני ללוחמים קלטיים- כדוגמת המגן של הלוחם הקלטי מהתמונה השלישית מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי. המלך דיוטרוס היה בן בריתה של הרפובליקה הרומית, הוא סייע רבות לרומאים במלחמתם מול ממלכת פונטוס. בעקבות כך העניקו לו הרומאים את תואר מלך הגלטים והוא נודע בתואר היווני פילורומאוס כלומר אוהב הרומאים. לפוסט בפייסבוק

רובה ציד שנוצר בזלצבורג שבאוסטריה במאה ה-16. הרובה עשוי מעץ מעוטר בעיטורי צדף המתארים סצנות ציד. נמצא כיום במוזיאון הלאומי להיסטוריה במוסקווה. לפוסט בפייסבוק

עמוד הליודורוס הוא מונומנט הנמצא בווידישה- כיום במדינה מדהאיה פראדש שבצפון הודו. העמוד הוצב בשנת 113 לפני הספירה בידי הליודורוס, שגרירו של אנטיאלקידס- מלך המדינה היוונית הודית, שהייתה שריד לאימפריה של אלכסנדר מוקדון. הליודורוס נשלח בידי אנטיאלקידס לחצרו של שונגה מלך בהגבהדרה. על העמוד יש כתובות בכתב ברהמי המקדישות אותו למלך שונגה ולאלים. תמונות: 1-2 העמוד וראש העמוד 3-5 הכתובות 6-7 ממצאים נוספים בסביבות העמוד 8. מטבע של המלך אנטיאלקידס לפוסט בפייסבוק

אריות באירופה? עד כמה שישמע הדבר מוזר ב חצי האי הבלקני ואולי במקומות נוספים בחלקה הדרומי של אירופה בהחלט הסתובבו אריות עד לפני כמה אלפי שנים. לפי כתבי הרודוטוס בזמנו- המאה החמישית לפני הספירה- עוד הסתובבו אריות ביוון. נדן של חרב שנמצא במיקנה שביוון, מן המאה ה-16 לפני הספירה (התרבות המיקנית) מראה סצנה של ציד אריות בידי קבוצה של ציידים חמושים בחניתות ומגינים. תמונות (מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו). 1. הנדן עם סצנת ציד האריות 2. יוונים מיקנים צדים אריות, שחזור בהתסמך על הציור בנדן. לפוסט בפייסבוק

ב-23 באוגוסט 1278 נערך קרב המכונה "קרב השדה המוראבי" בין צבא בוהמיה בפיקודו של אוטוקר פשימישל השני מלך בוהמיה נגד צבא האימפריה הרומית הקדושה בפיקודו רודולף הראשון מהבסבורג קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לשני הצבאות נספחו כוחות נאמנים להם מקרב עמים גרמניים הונגריים קומנים וסלאביים  מרחבי מרכז ומזרח אירופה. הקרב נערך בקרבת העיר ברנו בצ'כיה של ימינו, והסיבה לו היה רצונה של האימפריה הרומית הקדושה למנוע את התפשטותה של המדינה הבוהמית החזקה, שהתעצמה במרכז אירופה. הקרב היה קרב קשה ומאוזן שנמשך לפי המקורות כשלוש שעות, כאשר היתרון עובר בין שני הצדדים הלוחמים. בשלב מסוים בקרב נראה היה שידם של הבוהמים על העליונה, אולם בסופו של דבר הכוחות הבוהמיים ובני בריתם נוצחו והמלך אוטקר פשימישל נפל בקרב. אולם הניצחון לא היה מכריע ונסיונו של רודולף לפלוש לבוהמיה נכשל, פרט לכיבושן של כמה טירות. בסופו של דבר הסכסוך נפתר בדרך הדיפלומטית המקובלת באותה תקופה, נישואין דיפלומטיים בין בנו של פשימשל וצלב הראשון לבתו של רודוף יודית מהבסבורג, שלמעשה הכניס את בוהמיה (בשטח צ'כיה של ימינו) לתחומי האימפריה ה...

יהודיה שהתחתנה עם מלך פרס והפכה למלכה, המחשבה הראשונה שעולה היא אסתר המלכה. כאן נדבר על מקרה נוסף ופחות ידוע. במאה הרביעית לספירה הייתה יהודיה שהתחתנה עם מלך פרס הפכה למלכת פרס, ואף הייתה אמם של שני מלכים. שושנדוחט (או שושנדוכט) הייתה בתו של ראש הגולה יתכן שמדובר בכהנא בר אבא (345-415 לספירה) או באביו אבא בר עוקבא (בערך 300-370). ראש הגולה היה המנהיג החילוני של יהודי בבל. התפקיד עבר מאב לבן. לפי המסורת ראשי הגולה מתייחסים ליהויכין מלך יהודה שהוגלה בידי נבוכדנצר מלך בבל לירו שלים ולפיכך שייכים לבית דוד. תפקיד ראש הגולה זכה ליוקרה רבה באימפריה הפרסית. שושנדוחט התחתנה עם יזדגרד הראשון מלך פרס מהשושלת הססאנית (מלך 399-420), בתקופתה נוסדו קהילות היהודיות באיספהן שושן ושושטר. וראשי הגולה היהודיים היו בני בית בביתו של המלך יזדגרד, שהחשוב שבהם היה האמורא רב הונא בר נתן. בנה של שושנדוחט הוא המלך בהרם החמישי (420-438). ישנה השערה לפיה הקבר המיוחס למרדכי ואסתר בהמדאן שבאיראן הוא למעשה קברה של שושנדוחט. בפוסט בעבר דנו במקרה הפוך של ראש הגולה בוסתנאי שנשא לאישה נסיכה ססאנית ( https://www.facebook...

פסל גאלו-רומי של האלה הגאלית טוסלה- אלת המזל במיתולוגיה הקלטית. על כנפיה היא נושאת את ראשיהם של האלים הרומיים קסטור ופולוקס. מעל ראשה ראשיהם של שבעת האלים הרומיים שמסמלים את שבעת כוכבי הלכת ושבעת ימי השבוע. בידה קרני שפע עם דמויותיהם של דיאנה ואפולו. הפסל הוא חלק ממטמון שנתגלה ברומא בשנת 1764 לפוסט בפייסבוק

שער של עיתון אוסטרי המתעד את מעמד ההכרזה על עצמאותה של אלבניה מהאימפריה העוסמאנית שנערך בעיר ולורה ב-28 לנובמבר 1912, בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/550467445107796 ). במרכז התמונה רואים את איסמעיל קמאל ביי (1844-1919), מייסד המדינה האלבנית ונשיאה הראשון, מי ששמש קודם לכן כפקיד בכיר באימפריה העוסמאנית ואף שמש כמושל ביירות וטריפולי, וקדם תוך כדי כך את העניין האלבני. בתמונה השניה נמצאת הכרזת העצמאות עצמה. לפוסט בפייסבוק

קמיע עם פניהם של שני קיסרים רומאיים, ככל הנראה טטררכים (תקופה בה ברומא שלטו ארבעה קיסרים שניים ראשיים שכונו אוגוסטוס ושניים משניים שכונו קיסר   https://www.facebook.com/ historiaolamit/posts/ 869186649902539 ) יתכן שמדובר בדיוקלטיאנוס וגלריוס או מקסימיאנוס ומקסנטיוס, מאות 3 או 4 לספירה כיום מוצג במוזיאון דמברטון אוקס בוושינגטון די סי לפוסט בפייסבוק

מטבעות מטאיפת לורקה, אחת האמירויות המוסלמיות בספרד של ימי הביניים המטבע הוא מהשנים 1240-45, תקופת שלטונו האמיר אל אסלי לפוסט בפ ייסבוק

במאות ה-17 וה-18 הקים המסדר הישועי- מסדר נזירים קתולי, מספר גדול של ישובים באזור דרום מזרח ברזיל, צפון מזרח ארגנטינה ומזרח פרגואי שבימינו, בקרב הילידים המקומיים, שרובם היו אינדיאנים בני גוארני. אמנם מטרתם של הישובים הללו הייתה להכניס את בני גוארני תחת כנפי הנצרות הקתולית, ולכן האזור מכונה מיסיונס בספרדית או מיסואס בפורטוגזית, אולם הישועים הנהיגו במקום חברה שיתופית, מעין סוציאליסטית, דאגו לחינוך, מנעו מסוחרי עבדים לגעת לרעה במקומיים. בין הישובים החשובים היו סאו מיגל דאס מיסואס בברזיל של ימינו, נואסטרה סניורה דה לורטו , נואסטרה סניורה דה סנטה אנה סן איגנסיו מיני, סנטה מריה לה מז'ור כיום בארגנטינה. חסוס וטרינידד שבפרגואי ומקומות נוספים. התפתחויות פוליטיות בפורטוגל וגרוש הישועים ממנה גרם לכך שבשנת 1759 גורשו הישועים מהמסיונים בברזיל, ב-1767 הם גורשו מהשטחים שבשליטת ספרד בארגנטינה ופרגואי שבימינו, וגם שם בני גוארני שועבדו. המבנים אותם בנו הישועים עומדים כיום כעיי חורבות ומשמשים כאטרקציה תיירותית פופולארית. תמונות: 1. שחזור של מוסד חינוכי במסיון ישועי בדרום אמריקה מתוך הגרסה הספרדית של ...