היסטוריה עולמית

אחד הממצאים המעניינים ביותר שנמצאו בארץ הוא מכתב תלונה כתוב בדיו על חרס שנמצא באתר הארכיאולגי מצד חשביה, שבקרבת יבנה ים. מדובר באוסטרקון (מסמך הכתוב על חרס) מהמאה השביעית לפני הספירה תקופת שלטונו של יאשיהו מלך יהודה. זו לשון האוסטרקון: ישמע אדני השר את דבר עבדה. עבדך קצר. היה. עבדך. בח צר אסם. ויקצר עבדך ויכל ואסם כימם. לפני שב ת כאשר כל {ע}בדך את קצר וא סם כימם ויבא הושעיהו בן שב י. ויקח. את בגד עבדך כאשר כלת את קצרי זה ימם לקח את בגד עבדך וכל אחי. יענו. לי. הקצרם אתי בחם. {ה}ש {מש} אחי. יענו. לי אמן נקתי מא {שם}.........בגדי ואמלא. לשר להש {יב} ..........עב{דך}.....אלו. רח {מם. והש}בת את {בגד. ע}בדך ולא תדהם וזו לשון המכתב בכתיב מלא ובשפה מודרנית כדי להקל על הקריאה: ישמע אדוני השר את דבר עבדו. עבדך היה קוצר בחצר אסם (שם המקום) ויקצור עבדך ויסיים (את עבודתו) כימים ימימה לפני שבת. כאשר כילה עבדך את עבודתו בקציר כימים ימימה בא הושעיהו בן שבי ולקח את בגד עבדך כאשר כיליתי את קצירי. זה (כבר) ימים של...

בעבר דיברנו על פירוס, מי שנצח את הרומאים בניצחון שכולו הפסד (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/614819982005875), ושמו מפורסם בעיקר בזכות המונח ניצחון פירוס. אחרי חזרתו ליוון הוא נלחם נגד אנטיגונוס השני גונטאס מלך מקדוניה. בשנת 272 לפני הספירה צבאו עמד בשערי העיר ארגוס והצבא של אנטיגונוס דלק אחרי צבאו. בעקבות כך צבאו של פירוס נכנס לעיר ארגוס. צבאו של פירוס התנהל ברחובות ארגוס הצרים בהם חיה אוכלוסיה עוינת, ונלחם בצבא המקומי בקרבות רחוב. בשלב מסוים לפי האגדה השליכה עליו אישה מחלון אחד הבתים לבנה שפגעה בראשו (סיפור המזכיר את הסיפור מספר שופטים על מותו של אבימלך בן גדעון מפלח רכב שהושלך עליו מחלון בידי אישה), לפי האגדה היה זה האל בדמות אישה. חייל מקדוני בשם זופירוס בצע בו וידוא הריגה כשהרג אותו בחרבו. אנטיגונוס מלך מקדוניה נהג בו כבוד כאשר שרף את גופתו בטקס מלכותי ושלח אותה חזרה לאפירוס. בנו שנכח בשדה הקרב הלנוס הושאר בחיים תמונות: 1. פירוס מקבל לבנה בראש צייר ראדו אולטאן 2. מטבע של אנטיגונוס גונטאס לפוסט בפייסבוק

גם כובש גדול היה פעם ילד. מהמט השני הכובש (1432-1481) מי שכבש את קוסנטנטינופול, טרביזונד וחצי האי קרים, תרגל את חתימת הטוגרה (חתימה שלו) במחברת שלו בהיותו בן 10 שנים.  לצד החתימות הוא שרבט קריקטורות של בני אדם שונים, סביר להניח שמדובר בדמויות שונות שהכיר מהארמון, מסתבר שהיה צייר לא רע בכלל לגילו. תמונות: 1. דף מהמחברת עם קריקטורות 2. מהמט הכובש מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי לפוסט בפייסבוק

פוסט אורח של Ayal Gersh אודות מערכת תוא"ם מערכת שרבים מילידי ישראל (גם אני) גדלו עליה בבתי הספר. במשך הרבה שנים רציתי לכתוב ערך בוויקיפדיה על מערכת מחשב שנקראה מערכת תוא"ם (תרגול ואבחון באמצעות מחשב). זו מערכת שפעלה בבתי ספר שונים בארץ ובאמצעותה תרגלו תלמידים חשבון, הבנת הנקרא ואנגלית בשנות ה-80 וה-90. לפני שכתבתי את הערך בוויקיפדיה, היא לא הוזכרה כלל ולא קיבלה את הכבוד הראוי לה. בחיפוש פשוט באינטרנט היה ניתן למצוא מידע דל אשר לא הסביר כלל את קצה היכולת שלה, תרומתה הרבה והמשמעותית שלה למערכת החינוך ובפרט לתלמידים שהצליחו בזכותה במשך השנים. החלטתי להרים את הכפפה ולפתוח בפרויקט מחקר רחב שיתעד ויתביע חותם עבור מערכת תוא"ם. בשנת 2016 התחלתי את מסע החקירה ההיסטורי על מי שכתב אותה - המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). לא היה לי קצה חוט. הטלפון הראשון היה לארכיון של מט"ח שהיו כה אדיבים אך עם מסר מעציב שהמערכת ישנה מאד ואין עליה תיעוד. במשך שנה, אספתי חומר שהיה כמעט בלתי אפשרי להשגה. אנחנו מדברים על מערכת שהחלה לפעול בישראל בשנות ה-70 המאוחרות והגיעה לשיאה באמצע שנות ...

מאמר שהתפרסם בעיתון היהודי הצפירה היוצא בוורשה בתאריך 19 לאוגוסט 1890. במאמר מספר הרב יאודה אזנקוט- עיתונאי היהודי איש טנג'יר שבמרוקו, שכתב עבור הצפירה בסוף המאה ה-19 הראשית העשרים (בהמשך שמש כדיין בטנג'יר). על מצבם הגרוע של יהודי ששואן (שפשואן) שבמרוקו הצפונית. הוא מספר על התנפלות אלימה על יהודי העיר, חילול בית הכנסת וספרי התורה שלהם. בנוסף הוא מספר על פנייתם לסולטן מולאי חסן הראשון, ולקונסוליה האיטלקית במטרה שיקלו את מצבם. תמונות: 1.המאמר בעיתון הצפירה 4-2. צילומים של שפשואן שצילמתי לפני כמה שנים לפוסט בפייסבוק

ציוד לחימה של לוחם יווני שמוצג במוזיאון לאמנות קלאסית במוז'ין שבדרום צרפת. הציוד הוא ככל הנראה מהמאה השישית או החמישית לפני הספירה לפוסט בפייסבוק

קוראי אסטריקס מכירים בוודאי את כהן העץ הגאלי (דרואיד בלעז) אשפיקס שמבשל את שיקוי הפלא בקלחת מעוגלת (תמונה 1). קלחת זו מבוססת על הקלחת הקלטית האופיינית. בתמונה השני רואים קלחת כזו מהמאה השמינית לפני הספירה הנמצאה בבאטרסי שבאנגליה- כיום מוצגת בבריטיש מיוזאום. הקלחת בתמונה השלישית היא קלחת מהמאה ה-13 לפני הספירה שנמצאה בפקטל שבגרמניה. בתמונה הרביעית רואים קלחת בת כ-3,000 שנמצאה בקברסנו שבספרד. כיום היא נמצאת במוזיאון הארכיאולוגיה בסנטנדר שבספרד לפוסט בפייסבוק

שריונו  של קרל העשירי גוסטב מלך שוודיה בשנים 1654-60  שמש כמובן לשימוש טקסי בלבד. לפוסט בפייסבוק

בעבר פרסמתי פוסט שכתב  הרב והאומן ר' דוד אלקאים ממוגדור שבמרוקו (1851-1941) לעיתון העברי הצפירה שיצא בוורשה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/872933879527816). הפעם אפרסם מאמר שלו שהתפרסם בעיתון בתאריכים 10 ו-15 לנובמבר 1891. במאמר הוא יוצא נגד התופעה של הורים שאינם מלמדים את ילדיהם מלאכה כדי שיעסקו בתורה או במסחר ובכלל נגד התופע של אנשים "שתורתם אומנותם" לפוסט בפייסבוק

תמונות שצילמתי במרכז הנצחת חללי אנזא"ק, בבית הקברות הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה ובתחנת הרכבת העוסמאנית בבאר שבע. האתר שנבנה לאחרונה בקרבת בית הקברות הבריטי המטופח מנציח את חיילי חיל הפרשים של אוסטרליה וניו זילנד (אנזא"ק Australian and New Zealand Army Corps) שכבש את העיר באר שבע במלחמת העולם הראשונה ב-31 לאוקטובר 1917. המוזיאון הקטן אך המושקע מציג סרט בנושא שהופק באוסטרליה. ישנה תערוכה של מוצגי אנזא"ק ונערכת הרצאה על כיבוש באר שבע. משם המרכז מוציא סיור לבית הקברות ולתחנת הרכבת העוסמאנית הקרובה. תמונות: 1-4 ציוד של חיילי אנזא"ק 5-6 בית הקברות לחללי הצבא הבריטי 7. תחנת הרכבת העוסמאנית לפוסט בפייסבוק

חייל בחיל הפרשים הנומידי ציור של הצייר האלג'ירי חוסיין זיאני. הנומידים היו עם ממוצא אמזיגי (ברברי) באזור אלג'יריה וחלקים ממרוקו וטוניסיה של ימינו במאות 3-1 לפני הספירה. הנומידים לפרקים היו אויבים ולפעמים היו בני ברית של רומא ושל קרתגו ומלכם יוגורתה היה אחד מהמלכים שעשו צרות לרומאים ( https://www.facebook.com/ historiaolamit/posts/ 615413371946536 ). חוסיין זיאני יליד 1953 נחשב לצייר האלג'יראי הבולט ביותר בימינו. מרבית יצירותיו עוסקות בהיסטוריה ובתרבות של אלג'יריה והמגרב. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות בעיר אלג'יר. הפרש הנומידי

תמונות שצלמתי במצודת אשדוד ים. מצודה מהתקופה הערבית הקדומה (מאות 7-8 לספירה) והתקופה הצלבנית. שנמצאת על חופה של אשדוד. שמה הערבי של המצודה הוא קלעת אל מינא (מצודת הנמל). לפוסט בפייסבוק

שער של עיתון איטלקי נוצרי משנת 1942, שמציג חייל איטלקי לצד חייל ממושבות איטליה באפריקה על רקע פסל בסגנון רומי. השער הוא חלק מהתעמולה שניהלה איטליה הפשיסטית בזמן מלחמת העולם השניה. לפוסט בפייסבוק

איסבל בראטו דה קסטרו נולדה בשנת 1567 במחוז גליסיה שבספרד, ככל הנראה למשפחת אצולה ממוצא פורטוגזי. בילדותה הוריה עשו צעד שרבים מהספרדים עשו אותה תקופה והגרו לעולם החדש. היא ומשפחתה התיישבו בעיר רייס (כיום לימה) שבממלכת המשנה הספרדית פרו. בשנת 1585 התחתנה עם הספן אלברו דה מנדניה (1541-1595), המבוגר ממנה בשנים רבות. מנדניה התפרסם בכך שגילה בשנת 1568 את האיים הסמוכים לאוסטרליה המכונים איי שלמה. בשנת 1595 יצאה ספינה בשם סנטה איסבל מנמל קיאו שבפרו עליה הוא פקד במטרה להגיע שוב לאיי ש למה ולתפוס עליהם בעלות. אלא שבמהלך הנסיעה מנדניה מת ממחלת המלריה. איסבל בראטו לקחה את הפיקוד על הספינה במקום בעלה המנוח, בכך היא הפכה לאדמירלית הראשונה בתולדות הצי הספרדי. היא הנהיגה את הספינה ביד רמה כשהיא מקפידה על משמעת בקרב המלחים ומדכאת כל ניסיון של מרד בקרב אנשי הצוות. אחרי איי שלמה, היא הגיעה עם הספינה עד הפיליפינים. שם נישאה לגנרל פרננדו דה קסטרו. אחר כך היא חצתה שוב את האוקיאנוס השקט הפעם לכיוון מקסיקו. בהמשך התיישבה בבואנוס איירס למשך כמה שנים ושוב חזרה לפרו. ישנה טענה שחזרה בהמשך לספרד כדי לתבוע מהמלך ...

הצבא האיטלקי במלחמת העולם השניה לא הצטיין בביצועיו, דוגמה יוצאת דופן הייתה הקומנדו הימי האיטלקי המכונה השייטת העשירית, שבדצמבר 1941 הצליח להפתיע את הצי הבריטי בנמל אלכסנדריה שבמצרים. בתשעה בדצמבר 1941 התקרבה הצוללת האיטלקית שירה (באיטלקית: Scirè) לנמל אלכסנדריה. לצוללת היו קשורים שלושה "חזירים"- חזיר הוא הכינוי של רכב הקומנדו הימי המאויש שפותח בידי האיטלקים, הוא  מכונה גם טורפדו איטי או טורפדו מאויש. שלושת החזירים מאוישים כל אחד בשני לוחמי יצאו למשימה לפוצץ כלי שיט בריטיים בנמל אלכסנדריה. כל אחד מהזוגות קבל משימה לפוצץ כלי שיט אחר. וכולם הצליחו לעקוף את ההגנות של הבריטים בדרך לנמל ולחדור לתוכו. אחד החזירים היה מאויש בקפיטן דורנד דה לה פנה ובאמיליו ביאנקי. מטרתם הייתה לפוצץ את המשחתת וליאנט. השנים כמעט טבעו והצליחו בקושי רב להניח מוקש ימי בקרבת הוליאנט. לרוע מזלם ביאנקי התעלף ודורנד נאלץ לעלות לחוף שם השנים נלכדו בידי הבריטים, ונחקרו דווקא על סיפונה של הווליאנט. כשתקרב מועד הפיצוץ של הספינה דורנד הודיע לחוקרו שהיא עומדת להתפוצץ וכך למעשה הציל את אנשי הספינה והשוהים בקרבתה. ד...

דונגולה הייתה עיר הבירה  של ממלכת מקוריה- ממלכה נוצרית קופטית שפעלה בשטח סודן של ימינו במאות 8-13. אחד הממצאים המעניינים בדונגולה היה מערת קבורה מסביבות שנת 1113. המערה מטויחת בלבן ועל קירותיה כתובות שונות שנכתבו בדיו שחורה בשפות היוונית והקופטית הסהידית. ביניהן קטעים מהברית החדשה מספרים כמו: לוקאס, יוחנן מרקוס ומתי. בנוסף על אלה מופיעים במקום שמות מיסטיים שונים ותפילה מיסטית שמיוחסת למריה הבתולה וכתובות נוספות. במקום נמצאו שבע מומיות אחת מהן היא של ארכיבישוף בשם גאורגיוס שנכתב שמת בגיל 82 בשנה מקבילה לשנת 1113. המערה התגלתה בשנת 2013 בידי משלחת פולנית בראשות אדם לייטר. פוסט שפרשמנו בעבר על כנסיה בממלכת מקוריה: https://www.facebook.com/477237389097469/posts/1240309052790295/ לפוסט בפייסבוק

קצין ארמני בדרגת רב סרן בצבא העוסמאני מלווה בשני קצינים זוטרים יותר. התמונה היא משנת 1905. עשר שנים מאוחר יותר תבצע האימפריה בצבאה שרת ג'נוסייד בבני עמו במזרח אנטוליה לפוסט בפייסבוק

שבויים גרמניים במלחמת העולם הראשונה מובלים בידי פרשים אלג'ירים של הצבא הצרפתי לפוסט בפייסבוק

תמונה שצילמתי של חותמים, תכשיטים וממצאים אחרים שנמצאו באתר הארכיאולוגי תל קטרה שבגדרה. הממצאים הם מהתקופה הכנענית ונמצאים כיום במוזיאון מינץ בגדרה. לפוסט בפייסבוק