היסטוריה עולמית

ולכבוד שבוע הספר- ספר מונומנטלי  כיבושיה העצומים של האימפריה המונגולית במאה ה13 הביאו לכך שלראשונה בהיסטוריה  אימפריה חלשה על שלושת המרחבים התרבותיים העיקריים של אירואסיה, המרחב הסיני, המרחב המוסלמי והמרחב האירופי- נוצרי. אחרי מותו של ג'ינגיס ח'אן התפרקה אמנם האימפריה המונגולית לארבע מדינות, אך ההשפעה בין המרחבים התרבותיים המשיכה. הביטוי התרבותי החשוב ביותר לכך התרחש בממלכה האילח'אנית, הממלכה המונגולית ששלטה במזרח התיכון, ומרכזה בפרס. רשיד א-דין טביב אל חמדאני (1247–1318) , ר ופא יהודי שהמיר דתו לאסלאם כתב את ג'מע א- תואריח' אחד החיבורים ההיסטוריים המקיפים שנכתבו עד המצאת הדפוס. רשיד א' דין, ששמש כואזיר הגדול של השליט גזאן ח'אן, הוזמן על ידיו לכתוב את ההיסטוריה של המונגולים, כדי שלא ישכחו את שורשיהם הנוודיים אחרי שהתרגלו לנוחות החיים בפרס ואמצו את דת האסלאם. ממשיכו אולג'יתו ח'אן בקש ממנו להמשיך את הפרויקט לכתיבת ההיסטוריה של כל העולם הידוע. רשיד א- דין השתמש במקורות אותם מצא באוניברסיטת רב א- רשידי בתבריז, וכתב את הפרויקט המונומנטלי שלו. אחרי שהוצא ...

קצת על קנאת סופרים לכבוד שבוע הספר לעתים גם ויכוחים בנושאים "אקדמיים" מתגלגלים למאבקי אגו וקנאת סופרים מלווה בשנאה. זאת למד על בשרו מנחם בן סרוק (970-920 בערך). בן סרוק היה מלומד יהודי שהקדיש את חייו לחקר השפה העברית. כמקובל בספרד ארצו נתמך בידי פטרון עשיר. תחילה בידי יצחק אבן שפרוט, נגיד היהודים בקורדובה, ואחר כך בידי בנו, חסדאי אבן שפרוט. לפני שנת 959 פרסם את ספרו 'ספר פתרונים' - הידוע כיום כמחברות מנחם. הספר היה לקסיקון של המלים המופיעות במקרא. בן סרוק התנגד לשימוש בערב ית או בשיטות בלשניות ערביות. הוא נתח את המלים רק על פי ההקשר או על ידי השוואה לארמית. שיטות המחקר שלו עוררו את התנגדותו של דונש בן לברט (920-990), מי שמוכר בעיקר כמחבר הפיוט "דרור יקרא". דונש, יליד פאס שבמרוקו, הגיע לספרד אחרי שלמד בבבל אצל ר' סעדיה גאון. דונש הוציא ספר תשובה למחברת מנחם. הוא חלק על טענותיו של בן סרוק, וטען שאין לו את הידע המתאים בארמית וערבית כדי להבין את שורשי השפה העברית לעומקם. בנוסף על אלה האשים דונש את בן סרוק בכפירה בשל מספר פרושים שלו על מלים מקראיות. אבל הוא ...

לכבוד שבוע הספר נדבר על ספר שהוא אולי הרומן ההיסטורי הטוב ביותר שנכתב בעברית. הכוונה היא לספרו של משה שמיר "מלך בשר ודם". הספר מדבר על אלכסנדר ינאי (מלך 103-76 לפנה"ס), מי שהיה מלך וכהן גדול בן לשושלת החשמונאים. משה שמיר כתב את הספר בלשון המשנה, שאין ראויה ממנה לכתיבת רומן שכמה מגיבוריו הם גם גיבורי המשנה, החל מגיסו של ינאי, התנא שמעון בן שטח, דרך חוני המעגל, שמוצג בספר כגיבור עממי אנטי ממסדי. ה ספר עוסק בקונפליקטים הרבים שהעסיקו את ממלכת יהודה בימי ינאי. בין יהודים ליוונים. בין צדוקים לפרושים, בין כהנים לרבנים, בין בית חשמונאי לשרידי בית דוד ובין שתי ערי החוף אשקלון ועזה. ינאי מוצג בספר כדמות מורכבת מאוד הוא צדוקי שנשא לאישה את שלומית (שלומציון), אחותו של שמעון בן שטח מנהיג הפרושים. תחילה ניסה לפייס את הפרושים, אך משהבין שלא יצליח, הפך כמעט לאויב שלהם. הוא לא סומך כלל על חיילים יהודים ומעדיף להרכיב את צבאו משכירי חרב מאסיה הקטנה. הוא מיישב את הויכוח המסחרי בין שתי ערי הנמל היווניות אשקלון ועזה בכך שהוא כובש את עזה וטובח את תושביה. ובכלל ינאי מוצג בספר כאדם ציני וחסר ...

סקירת ספר לכבוד שבוע הספר ציביליזציה- המערב וכל השאר מאת ניל פרגוסון הספר "ציביליזציה" מאת ההיסטוריון הסקוטי ניל פרגוסון עוסק באחת השאלות שמעסיקות אנשים רבים בתחומי מדעי הרוח והחברה. מה הסיבה לכך שהעולם המערבי הפך לתרבות המובילה בעולם בשלוש מאות השנים האחרונות. כיצד עבר מבחינה טכנולוגית ותרבותית תרבויות שהיו מתקדמות ממנו בעבר כמו התרבות הסינית ותרבויות אסלאמיות. ויותר מכך איך השתלט על העולם הלבוש המערבי, שיטות ממשל ממוצא מערבי (דמוקרטיה וקומוניזם), גם במדינות שמוצא אוכלוסיתן איננו אירופי. פרגוסון מביא שש "אפליקציות" מנצחות שגרמו לכך שהמערב "עקף" את העולם: תחרות, מדע, זכויות הקניין, רפואה, חברת הצריכה ומוסר העבודה. פרגוסון מעלה מספר תובנות מעניינות לגבי הסיבות, רובן נראות הגיוניות מאוד. ניכר שהוא בעל גישה אנטי מרקסיסטית, מה שלעצמו מהווה תופעה מרעננת, לאור ריבוי כותבים בעלי גישה מרקסיסטית במדעי החברה. גם גישתו לקולוניאליזם איננה הגישה הרואה בקולוניאליזם תופעה שלילית בלבד, ומבין שמלבד התופעות השליליות הרבות שלו היו מספר תחומים בהם הקולוניאליזם תרם לארצו...

  את שבוע הספר (שנמשך משום מה 10 ימים) נפתח בפוסט על ספריה ספריית קלסוס היא מבנה מפואר ששרידיו עומדים עד היום באתר העיר היוונית העתיקה  אפסוס, כיום במערב טורקיה. האתר נבנה בשנים 114-125 לספירה בידי האציל הרומאי טיבריוס יוליוס אוקואילה פולמאנוס לזכר אביו, טיבריוס יוליוס קלסוס פולמאנוס, שניהם היו סנאטורים וקונסולים של האימפריה הרומית. בשיאה מנתה הספריה 12 אלף ספרים. קלסוס עצמו נקבר במבנה. לפוסט בפייסבוק

חוק הסחר הימי שנחקק בידי הפרלמנט הבריטי קבע שספינות העוברות בתעלת לה מאנש, מחויבות לשלם 10% ממרכולתן מס לאנגלים וכן להצדיע לכל ספינה בריטית העוברת בדרכם. ההולנדים שהיו מעצמה ימית נפגעו מאוד מחוק זה. הם שלחו שגריר מיוחד ללונדון שיבטל את רוע הגזירה ובמקביל החלו בגיוס צי מלחמה. בראש הצי ההולנדי עמד מרטן טרומפ ובראש הצי הבריטי רוברט בלייק. בשנת 1652 נערך הצי ההולנדי לתקוף ספינות בריטיות בים הצפוני ולחבל בהן במטרה לאפשר מעבר הולנדי חופשי בתעלה. הבריטים מאידך קבלו הוראה לתקוף את ס פינות "חברת הודו המזרחית ההולנדית" וספינות דיג ההרינג עליהן התבססה רבות כלכלת הולנד. במאי 1652 היתה התנגשות ראשונה בין שני הציים ליד דובר, 2 ספינות הולנדיות הוטבעו. ניסיון דיפלומטי הולנדי אחרון למנוע מלחמה נכשל, כאשר אדריאן פאו, "ראש הממשלה" ההולנדי כשל בניסיונו לפייס את הבריטים. המלחמה פרצה ב15 ביולי 1552 בקרבת דאונס. האבדות ההולנדיות היו כבדות הרבה בגלל הרוח שפזרה את האוניות ההולנדיות. יחד עם זאת השיירה ההולנדית הצליחה לעבור, ולעקוף את האנגלים. בעקבות הקרב פוטר טרומפ ובמקומו מונה מיקל דה רוי...

מי שהפכו את האינקה לאימפריה היו שני מלכי האינקה, אינקה יופנקי (1438 – 1471), המכונה פַּאצַ'אקוּטִי- כלומר רעידת אדמה בשפת הקצ'ואה ובנו טוֹפָּה אִינְקָה (1471 – 1493) את כל פרו של ימינו וכן חלקים ניכרים של בוליביה, אקואדור וצ'ילה. צבאם היה מאורגן והצטרפו אליו חיילים מכל טריטוריה שנכבשה. והגיע בשיאו ל200 אלף חיילים. לפני מלחמה תמיד היו מציעים לצד השני כניעה בכבוד והצטרפות לממלכת האינקה. רק אם סרב היו מתחילים במלחמה.בקרב אצילי השטחים שנכבשו. מי שהלך עם האינקה המשיך לחיות בשלום ושלווה. האצילים הכבושים הצטרפו להיררכית האינקה. מי שמרד באינקה מאידך נענש בהגליה. כך הצליחו האינקה להפוך ממדינה קטנה המצומצמת לאזור קוזקו לאימפריה בת 6 מיליון נפש. תמונות: 1. אחד ממלכי האינקה מובל על אפיריון, מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו 2. ניקוב אוזן בקרב האינקה, מתוך אנציקלופדיה תרבות לפוסט בפייסבוק