רבן בר צומא (1220-94) היה נזיר נסטוריאני ממוצא אויגורי (טורקים אתניים החיים בעיקר בסין) שנולד באזור בייג'ינג שבסין, אז תחת שלטון שושלת יואן המונגולית במוצאה. הנסטוריאנים הם כנסיה שמרכזה במזרח התיכון (כיום בעיקר בעיראק ואיראן), ששפת התפילה שלה היא ארמית, כפי שמעיד שמו הארמי של רבן בר צומא. בימי הביניים הגיע האמונה הנסטוריאנית עד סין והודו הרחוקות (כיום נותרו מעוזים של הכנסייה בהודו הדרומית). רבן בר צומא החליט להגשים חלום ולעלות לעיר הקודש ירושלים. הוא לקח אתו את תלמידו רבן מרקוס. בדרכו עבר דרך מדינת טנגוט, חותן, וקשגר (שלושתם בסין של ימינו), תרז (כיום בקזחסטן). חצה את נהר סיר דריה שבמרכז אסיה, הגיע לחורסאן (כיום באפגניסטן), מרגה (כיום באפגנסיטן) ומוסול. הוא הגיע לעיר אני ( כיום בטורקיה https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/676645539156652), שהייתה אז תחת שלטון ממלכת גאורגיה. הם הוזהרו מפני המצב בסוריה, ושינו את מסלולם המתוכנן. הם המשיך לפרס, שבאותה תקופה שלטה בה שושלת האילחאנים המונגולים, שם התקבלו בברכה בידי הפטריאך מר דנהא הראשון, שהזמין את את בר צומא ומרקוס לחצרו של ...