היסטוריה עולמית

ביאן קגאן- היה הקגאן (ח'אן, שליט) של האווארים, עם של נוודים ממוצא טורקי, בשנים 562-602 לספירה. בשנת 562 הביס את הסלאבים המזרחיים, ונדד עם אנשיו לאזור שפך הדנובה. בהמשך נדד עם אנשיו שמנו שבטים אוואריים ובולגרים לאזור אוקראינה של ימינו. בשנת 567 חבר ללומברדים והביס יחד אתם את הגפידים. בשנת 568 הלומברדים, בראשות מלכם אלבוין, נדדו לאיטליה, שם כבשו את חלקה הצפוני בשתוף עם האווארים. ביאן נדד עם עמו לאזורים שנטשו הלומברדים בהונגריה של ימינו. הוא כבש גם אדמות מהגפידים והסלאבים, והשתלט על צ'כיה וסלובקיה של ימינו. בנוסף על כך השתלט אותה שנה על דלמטיה, בקרואטיה של ימינו. בשנת 571 הכריח את האימפריה הביזנטית להעלות לו מס, כאשר מדי פעם הוא תקף פרובינציות ביזנטיות בבלקן, כדי להבטיח את התשלום. הוא ניצל את מלחמותיו של הקיסר יוסטינוס השני וממשיכו טיבריוס השני נגד פרס הססאנית. בשנת 582 כבש מהביזנטים את העיר סירימיום (כיום בסרביה), והפך אותה להיות בירתו. אלא שבתקופת הקיסר הביזנטי מאוריקיוס המצב השתנה, מאחר והמלחמה מול פרס הסתיימה, וחיילי האימפריה חזרו לבלקן. הוא חשש מפני הביזנטים והעדיף לא ל...

יוסף בנג'יו (1860-1904) היה עיתונאי יהודי מהעיר טנג'יר שבמרוקו. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 כתב טורים עבור העיתון היהודי הוורשאי הצפירה. בטורים שלו הוא תאר לקוראי הצפירה על החיים והמאורעות של יהודי מרוקו ועירו טנג'יר. על המבנה החברתי שלהם, על הארגון שלהם, על מצבם בתקופת מלחמות אזרחים ומלחמות עם אויבים מבחוץ, מהם סבלה טנג'יר בגלל קרבתה לאירופה. על יחסיהם של היהודים עם שכניהם, וגם על הרדיפות מהם סבלו. בנוסף הוא מדווח על חדשות שונות כמו ביקורו של הסולטן מולאי חסן הראשון בעיר טטואן, ועל מותם של אישים חשובים בקרב יהדות טנג'יר. בנג'יו הוא חלק מאליטה יהודית קטנה שקמה בקרב יהדות מרוקו בעיקר בערי החוף, בהן היה מגע  עם המערב. יחד אתו כתבו עבור הצפירה הרב הטנג'ירי יאודה אזאנקוט, האינטלקטואל המוגדורי יצחק בן יעיש הלוי (https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882.1073741827.477237389097469/801279513359920/?type=3&theater), ואיש האשכולות המוגדורי ר' דוד אלקאים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/872933879527816). אחד המקרים המוזרי...

מצבת סו לאי מן היא מצבה בודהיסטית מתקופת שושלת יואן, שהוצבה בשנת 1348 בידי הנסיך סו לאי מן - דור רביעי לג'נגיס ח'אן שליט מונגוליה. במנזר בודהיסטי במערות מוגאו בדרום מזרח דונהואנג במחוז גואנסו שבסין. המצבה כוללת את המנטרה הבודהיסטית  "אום מני פדמה אום" בשש שפות שונות: לנידזה- שורה ראשונה מלמעלה טיבטית- שניה מלמעלה אויגורית עתיקה: ראשונה משמאל פאנג פה: שניה משמאל טנגוט שניה מימין סינית- ראשונה מימין מסביב להכל יש כתובת בסינית המתארת את מי שתרם לבניית המקדש הנסיך  סו לאי מן, אשתו קוג'ו וילדיהם. בנוסף כתוב שם תאריך בניית המצבה ביום ה-15 של החודש החמישי של השנה השמינית של תקופת ז'יז'נג על ידי הנזיר שולאנג. כיוון שתקופת שמדובר על תקופת שלטונו של הקיסר הויזונג משושלת יואן מדובר בשנת 1348. בנוסף נכתב שהטקסט נחרת בידי אדם בשם שלאן לינגדן. ומצורפים גם שמותיהם של תורמים רבים לבניית המצבה רבים מהם שמות טיבטיים לפוסט בפייסבוק

לא הרבה אנשים יכולים לומר על עצמם שחידשו סוג חדש של אמנות. אחד מאלה שכן הוא האמן פיזנלו ( בשמו המלא אנטוניו פיזאנו 1395-1455) אחד מראשוני האמנים של הרנסנס האיטלקי, שכפי ששמו מעיד מוצ...

אז הגענו ל-11,000 עוקבים תודה לכל מי שנתנו לייק, עקבו שתפו, הגיבו. מקווה שנהניתם. תמשיכו בבקשה לעקוב והכי אשמח אם תשתפו. לכבוד המאורע שיניתי את תמונת הפרופיל לתמונתה של אהובתו של ...

הרב משה בוזגלו היה ראש ישיבה במוגדור שבמרוקו. שלושת בניו בחרו לנסות את מזלם מעבר לים. בן אחד בשם שלום בוזגלו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שני הבנים האחרים בחרו במסלול של רבים מיהודי עיר הנמל, פנו למסחר בין לאומי והתיישבו בלונדון בסביבות שנת 1730. שני האחים עשו חייל במסחרם והתחתנו עם נשים מהקהילה היהודית הספרדית המקומית. יוסף בוזגלו נשא לאישה את אליזבת' שלום מורנו, ואילו אברהם נשא לאישה את אחותה לאה. כאן נפרדו דרכיהם של השנים כאשר יוסף בוזגלו פנה לעשות כסף בצרפת, שם הוא כונה בשם יוסף בוזגלו דה פז. אלא שהחיים לא האירו לו פנים בצרפת והוא הסתבך בפרשייה פלילית לא ברורה בעקבותיה נידון  בסביבות 1737 לעונש הקשה של עבודה כמשוטאי בספינה. כעבור 10 שנים שוחרר בתנאי שיעזוב את צרפת.  אולם הוא ניסה להציל עצמו בזכות הכרותו עם נסיך קונטי. הסיבה לאישור הייתה שלטענתו יש בידו סוג נשק חדש ושובר שוויון שיכריע לטובת צרפת את המלחמות הימיות מול בריטניה. הנסיך קונטי ואצילים אחרים הציגו אותו בפני שר הצי הצרפתי אולם הצעתו לא התקבלה. כך הוא ניסה להתחמק מצו הגרוש כאשר הוא עובר ממקום למקום בצרפת. אלא ש...

אמצע המאה ה-15 באימפריה העוסמאנית שולט הסולטן מהמט השני "הכובש". האימפריה מתקדמת לתוך פנים אירופה, ולא נראה שיש מישהו שיעצור אותה. כמה ממדינות אירופה כמו הונגריה, וונציה מנסות לבלום את העוסמאנים אבל אין שליט שנלם מולם יותר מאשר סטפן השלישי "הגדול" נסיך מולדביה (שלט 1457-1504) נסיכות שמשתרעת על חלק מרומניה ומולדובה של ימינו.  בתאריך 10 לינואר 1475 הגיע צבא עוסמאני גדול שמנה 120,000 חיילים לואסלוי שבמזרח רומניה שלי ימינו. בראש הצבא עמד  הדאן סולימאן פאשה, הביילרביי (מושל) של רומליה (החלק האירופי של טורקיה של ימינו). הסולטן היה עסוק אותו זמן במלחמה מול הוונציאנים באיי יוון. צבא מולדביה בפיקוד הנסיך סטפן, אליו נוספו כוחות עזר הונגריים ופולניים מנה רק 40 אלף חיילים. אבל למרות יחסי הכוחות הבלתי אפשריים לכאורה הנחיל סטפן הגדול לעוסמאנים את אחת התבוסות הגדולות ביותר שנחלו קרב ואסלוי הסתיים ב40 אלף הרוגים עוסמאניים. סטפן הגדול קבל מהאפיפיור את הכינוי אתלטה כריסטי שפרושו בלטינית מגן הנצרות. כאות תודה על נצחונו הוא ניזון במשך 40 יום מלחם ומים בלבד. תמונות: 1. סטפן הגדול בר...