יום שני, 24 ביולי 2017

ספר רוני מהמאה ה-15


ספר שנכתב בנורווגיה במאה ה-15 בכתב הרוני. הכתב הרוני הוא כתב ששמש את הויקינגים, המרקומנים, האנגלו סקסים ועמים גרמאניים נוספים. עם קבלת הנצרות הוא נדחק לטובת הכתב הלטיני. יחד עם זאת ישנן עדויות לשימוש בכתב רוני בסקנדינביה עד ראשית המאה ה-19

יום ראשון, 23 ביולי 2017

אולוג' עלי


אולוג' עלי פאשה (1519-1587) שנודע גם בשם קיליץ' עלי (עלי החרב) היה פיראט וחובל עוסמאני.הוא נולד בקלבריה שבדרום איטליה (אז ממלכת סיציליה) בשם ג'ובאני דיונגי גאלני. בילדותו נחטף בידי ח'ירדין ברברוסה, פיראט עוסמאני מפורסם שפעל מחופי צפון אפריקה. כנהוג הוא צורף לצוות הספינה והתאסלם. עד מהרה הוא הוכיח את עצמו כפיראט מצטיין כאשר נלחם לצד כמה מטובי הפיראטים בצפון אפריקה- שמכונים הקורסארים הברבריים. אחרי מותו של ברברוסה הוא הצטרף לצוותו של טורגוד ראיס, הביי של טריפולי שבלוב. הוא לחם בעיקר בעיקר נגד הנוצרים בדרום אירופה ובצפון אפריקה.בין השאר היה שותף בניצחון הגדול על צי נוצרי בקרב פרבזה ב-1538. בסיסו העיקרי היה בעיר אלג'יר ובזכות כשרונו הפך עד מהרה למפקד ספינה בעצמו. בשנת 1550 העניקה לו האימפריה את תואר המושל באי היווני סמוס. בשנת 1560 היה שותף יחד עם טורגוט ראיס ופיאלה פאשה לניצחון עוסמאני גדול על צי נוצרי בקרבת האי ג'רבה (כיום בטוניסיה). ב1565 הוענק לו תואר הביילרביי-מושל כללי של אלכסנדריה שבמצרים. אותה שנה היה שותף למצור העוסמאני הכושל על האי מלטה.
בעקבות מות טורגוד ראיס, מונה בידי הסולטן סולימאן המפואר לביי של טריפולי שבלוב. בתקופת שלטונו בטריפולי ערך בעיקר פשיטות בדרום איטליה על יעדים כמו סיציליה נפולי ואף על מכורתו קלבריה.
בשנת 1568 מת מושל אלג'יר, והסולטן סלים השני מינה את אולג' עלי לביילרביי ולפאשה של אלג'יר, בהמלצת ידידו של עלי פיאלה פאשה. בשנת 1569 נודע לו שהספרדים חדשו את שלטונה של השושלת החפצית בטוניס ומינו את חמיד חפצי לשליט בובה מטעמם. הפעם הוא כבש את טוניס דרך היבשה עם צבא של 5000 חיילים. חמיד נאלץ לברוח למושבה הספרדית לה גולט, שבקרבת טוניס.
בשנת 1570 הפליג לקונסטנטינופול, כדי לבקש מהסולטן תגבורת, במטרה לגרש את הנוצרים מצפון אפריקה. בדרכו נתקל בקרבת כף פסארו שבסיציליה, בחמש ספינות מלטזיות, בפיקוד פרנסיסקו דה סנט קלמנט, מפקד הצי של מסדר אבירי מלטה, הוא הצליח לשבות ארבע מחמש הספינות. ספינתו של קלמנט עצמו הצליחה להמלטה, אך בחזרתו למלטה הוצא להורג בגלל ההשפלה שספג. בעקבות נצחונו החליט אולוג' עלי לחזור לאלג'יר ולחגוג את נצחונו. בשנת 1571 פרץ באלג'יר מרד יניצ'רים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/590883334399540), שטענו שלא קבלו את משכורתם. עלי החליט לעזוב את המורדים באלג'יר והפליג עם ספינתו, כשהוא משאיר את אלג'יר לחסדיהם של היניצ'רים המורדים. הוא הצטרף עם ספינתו לצי העוסמאני שהתכנס לפני קרב לפנטו (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/545080698979804) בקרב לפנטו, על אף התבוסה העוסמאנית, רשם אולוג' עלי כמה הצלחות. הוא לכד את ספינת הדגל של אבירי מלטה, והצליח להוביל את ספינתו למקום מבטחים, מבלי שנפגעה. אחרי הקרב העניק לסולטן סלים השני את דגלם של אבירי מלטה. הסולטן העניק לו את תואר הכבוד קיליץ' (חרב בטורקית). הסולטן העניק לו את תואר הקפודן פאשה- כלומר האדמירל של צי האימפריה, ואת תואר הביילרביי של האיים- מחוז גדול באימפריה שכלל חלקים גדולים מדרום יוון ומערב טורקיה של ימינו.
בתקופת היותו קפודן פאשה, ערך רפורמות בצי, והחל לבנות ספינות על פי המודל הוונציאני. הוא חמש את הספינות בתותחים כבדים יותר. בשנת 1572 כנס צי של 250 ספינות במוראה, שמול חופי יווןן, במטרה לנקום את תבוסת לפנטו. אולם הצי הנוצרי נזהר ולא התנגש עם הצי העוסמאני.
ב1573 יצא למסע פשיטות בחופי איטליה. באותה שנה קבל את השלטון על על אלג'יר, אחמד הערבי. מנצח לפנטו, דון חואן מאוסטריה, כבש את אלג'יר.
ביולי 1574 הפליג עם צי של 250 ספינות בפיקוד ג'יגלזאדה סינאן פאשה. ב-25 לאוגוסט 1574 לכדו את המצודה הספרדית לה גולט שבקרבת טוניס,
ב1576 הקימו מצודה עוסמאנית על חופי מרוקו, מול חופי אנדלוסיה, שיא התפשטות של האימפריה מערבה.
ב1576 שוב פשט על קלבריה. אחר כך דכא באלג'יר מרד יניצ'רים נוסף בו נרצח אחמד הערבי. ב1585 דכא מרד בסוריה ולבנון יחד עם הצי המצרי של האימפריה שבסיסו באלכסנדריה.
הוא מת ב-21 ביוני 1586 ונקבר במסגד הקרוי על שמו באיסטנבול, שתוכנן בידי האדריכל הגדול מימאר סינאן (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/618512364969970).
תמונות:
1. אולוג' עלי מתוך הגרסה הטורקית של אנציקלופדיה תרבות Resimli bilgi ansiklopedisi
2. כיבוש טוניס בידי אולוג' עלי
3. מסגד קיליץ' עלי באיסטנבול


יום שבת, 22 ביולי 2017

כיבוש טימבוקטו בידי מרוקו


גילוי אמריקה וכמויות אוצרות הטבע שנתגלו שם, ערערו את הכלכלה של ארצות שנהנו עד אז מיתרונות מסחריים. אחת הארצות הללו הייתה מרוקו, שנהנתה עד אז מהיותה צומת סחר בין אפריקה לאירופה. בעקבות כך, החליט הסולטן המרוקאי אחמד אלמנצור (1549-1603) לכבוש את מכרות המלח והזהב של טימבוקטו, וגם לשבות עבדים אפריקנים, כדי להעשיר את קופת ממלכתו ולשפר את המאזן המסחרי מול מדינות אירופה.
אלמנצור הבין שמדובר במבצע לא קל - מסע בן אלפי קילומטרים, שמחייב חצייה של מדבר הסהרה. לכן הקדיש למטרה זו צבא קטן בן אלפים בודדים של חיילים על בהמות משא, כשהוא סומך על כך שהנשק החם בו הם חמושים ייתן להם יתרון על צבאה של ממלכת סונגהאי, שהיה חמוש בחניתות וקשתות. על הצבא פקד ג'אדר באשה, שבוי אירופי שהתאסלם. במרץ 1591 התנגשו הצבא המרוקאי וצבא סונגהיי בקרב טונדיבי. המרוקאים ניצחו בלי הרבה בעיות.
למרבה אכזבתם, המרוקאים גילו שטימבוקטו העשירה היא עיר פשוטה של בתי חרס, ושמכרות הזהב המדוברים נמצאים הרחק משם בעומק אפריקה. עוד גילו שבעיר נמצא תותח פורטוגזי, שתושבי העיר לא ידעו להשתמש בו. מלך סונגהאי ניסה לשכנע את המרוקאים שיעזבו את המקום תמורת זהב, אך הם סרבו. שהותם של המרוקאים התארכה מעבר לצפוי, ורבים מחייליהם מתו ממחלות. שכירי החרב החלו במעשי ביזה ואונס בקרב המקומיים, ותגבורות שנשלחו ממרוקו נרצחו בסהרה בידי נוודים בני טוארג.
בינתיים מונה ג'אדר פאשה למשרה פחותה, מושל העיר גאו, מה שגרם לו לדכדוך גדול. למושל טימבוקטו מטעם המרוקאים מונה מחמוד אבן זרקון סריס, בן לנוצרים. אבן זרקון השתמש בדלתות העץ של טימבוקטו כדי לבנות ספינות נהר, איתן שט לאורך הנהרות כדי להביס את שרידי צבא סונגהאי. למזלם של המרוקאים, פרצה באותו זמן מלחמת אזרחים בקרב אנשי סונגהאי. אבן זרקון הזמין את מלך סונגהאי אליו וחיסל אותו.
המלך החדש, אסקיה נוה, נסוג ליערות וניסה לארגן מלחמת גרילה נגד המרוקאים. המלך ניצל אזורים בלתי עבירים לסוסים ונגועים במלריה, ורשם כמה הצלחות מול המרוקאים. בינתיים, נפסק כל סחר השיירות בסהרה המערבית, לאור אי הסדר ששרר בממלכת סונגהאי. נוסף על כך, העיסוק המתמיד במלחמת גרילה מנע מהמרוקאים לממש את רצונם להגיע למכרות הזהב והמלח.
בשנת 1593 הגיעה לטימבוקטו תגבורת ממרוקו, בדמות צבא שמנה 3000 מוסקטרים. אבן זרקון הבטיח לתושבי העיר שישמור על ביטחונם האישי. הוא שלח צבא למדבר שהביס את השודדים שמררו את חיי העיר ופגעו במסחר, והחיים בטימבוקטו חזרו למסלולם. בדרום ממלכת סונגהאי, מאידך, הוא רשם כשלונות, ונהרג ב1595 בקרב מול אנשי אסקיה נוה (ממש לפני שניתן צו להחליפו בידי הסולטן). המרוקאים מצידם מינו את אחיו של אסקיה נוה, סולימאן, למלך בובה על טימבוקטו, והקימו מדינת בובה בשם ארמה שתושביה היו אפריקנים, ערבים ברברים וצאצאי אירופים שהתאסלמו. על הפיקוד המרוקאי מונה שוב ג'אדר פאשה, שחזר ב-1599 למרוקו כשהוא עשיר בזהב ובעבדים. בסופו של דבר מדינת הארמה נפלה ב-1660 בידי אפריקנים פגאנים. ניתן לומר שמסע הכיבוש המרוקאי ללב אפריקה הסתיים בכישלון בטווח הארוך. בטווח הקצר, מילא כיבוש סונגהאי את מרוקו בזהב ובעבדים, ואל מנצור זכה לכינוי א-ד'הבי - המוזהב. אנשי הדת במרוקו לא אהבו את זה שנלחם במוסלמים, והאשימו אותו בבצורת שהייתה במרוקו אותן שנים. הוא הואשם נוסף על כך גם במגפת דבר שפרצה במרוקו, בה בסופו של דבר מצא הוא עצמו את מותו.
תמונות:
1. הסולטן אלמנצור
2. מסגד ג'ינג'רייבר בטימבוקטו
3. סוחרי עבדים מוסלמים מובילים עבדים אפריקנים, מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו


יום חמישי, 20 ביולי 2017

חרב השוטל

לוחמים בני טיגריניה, בשטח אריתראה בתמונה שצולמה בשנת 1935. החרב המעוקלת נקראת שוטל והיא אחד מכלי הנשק המסורתיים באזור אתיופיה ואריתראה.


קרב אנזן או קרב דזימון

קרב אנזן או קרב דזימון נערך ב22 ליולי 838 בין האימפריה הביזנטית בפיקוד הקיסר תאופילוס ועוזרו מנואל הארמני, לבין הח'ליפות הערבית העבאסית בפיקודם של אפשין חידר בן קאוס ועומר אל אקטע.
הקרב נערך בדזימון שלמרגלות הרי האנטי טאורוס, בשטח טורקיה של ימינו.
תחילה נראה היה שהצבא הביזנטי נוחל ניצחון בקרב, כאשר גרם לצבא הערבי 3,000 אבדות. אלא שהקיסר תאופילוס חבר לכוח של 2,000 חיילים שעברו לתגבר אגף אחר, מתוך מחשבה שהקרב בכיסו. פעולה זו השאירה לערבים זמן להתארגנות. באגף אותו נטש הקיסר, מאידך נוצרה אי הבנה, חיילים חשבו שהקיסר הנעדר נהרג בקרב, והחלו להכנס להיסטריה. אחדים מהם אף ברחו לקונסטנטינופול, והפיצו שם את השמועה הלא נכונה על מות הקיסר.
אפשין נצל את המצב ועבר ממגננה להתקפה. הקיסר תאופילוס עצמו יחד עם יחידת הטגמטה המובחרת ויחידה של חיילים כורדים נוצרים, כותר מכל עבר בידי הערבים. הם סבלו מאבני בליסטרות ומחצים שירה עליהם חיל הפרשים הטורקי שחבר לעבאסים. הגנרלים של תאופילוס חששו מפני עריקה של הכורדים לצד הערבי ויעצו לתאופילוס לסגת. מה שהציל את הקיסר היה גשם פתאומי שהחל לרדת והפסיק את הירי מהצד הערבי, ואפשר להם נסיגה בטוחה, אל מעבר לקוים הערביים כמעט בלי אבדות וכמובן בלי פגיעה בקיסר.
הערבים ניצלו את נצחונם (הזמני יש לציין) כדי לפשוט ולבזוז ערים יווניות באנטוליה. והשמועות על מות הקיסר גרמו לאי סדר באימפריה.
תמונות:
1. הקיסר תאופילוס נסוג משדה הקרב מתוך כרוניקת סקילצס
2. הקיסר תאופילוס ופמלייתו

לפוסט בפייסבוק

יום רביעי, 19 ביולי 2017

טומיסלב הראשון מלך קרואטיה

טומיסלב הראשון מלך קרואטיה מלך ככל הנראה בעשור השני והשלישי של המאה העשירית לספירה. בתקופתו התפשטו גבולות קרואטיה לים האדריאטי. וכללה את דראווה, איסטריה ובוסניה. הוא נצח את ההונגרים והבולגרים. וזכה להכרה בידי הכנסייה הקתולית.
טומיסלב היה ככל הנראה מצאצאי הנסיך טרפימיר הראשון (שלט 845-864) ועלה לשלטון ככל הנראה בסביבות 910, אם כי העדויות הראשונות עליו הן מ914. הוא הצליח לכבוש מנסיכי בלגרד שטחים על הים האדריאטי, לכבוש לממלכתו את סלבוניה מידי ההונגרים. אמץ את הדת הקתולית כדת המדינה, ככל הנראה בגלל סכסוכו עם הצר הבולגרי שימון. מה שחדד את ההבדל בין הסרבים והקרואטים שדוברים למעשה אותה שפה.
עניין היותו מלך לא ברור כי שום מקור לפני המאה ה-12 לא מציין את היותו מלך. יחד עם זאת נמצאו מטבעות שטבע.
תמונות
1. טומיסלב ציור של יוסיפ הורבט
2. המלכתו של טומיסלב מאת אוטון איבקוביץ
3. מכתב שקבל טומיסלב מהאפיפיור יוהאנס העשירי

לפוסט בפייסבוק


יום שלישי, 18 ביולי 2017

קיסריה

קיסריה אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים והמעניינים ביותר בישראל. העיר נבנתה בידי המלך הורדוס, וקרויה על שם הקיסר הרומי דאז אוגוסטוס קיסר (ועל כך היה לנו פוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/517919038362637). קיסריה הייתה מרכז שלטון רומאי ומרכז תרבותי הלניסטי שהיהודים תמיד היו בו מעוט. ושמש כמקום ישוב עד התקופה הצלבנית.
תמונות:
1-2 פסלי שיש שנמצאו באתר
3. התאטרון בקיסריה
4. כותרת העמוד הקורינתית הקדומה ביותר שנמצאה באתר
5. שרידי ארמון הורדוס בקיסריה
6. כתובת שנמצאה באתר עם שמו של הנציב הרומי שצלב את ישו פונטיוס פילטוס
7-8 ההיפודרום- מסלול מרוצי הסוסים
9. סרקופג עם תבליט פני מדוזה
10 הנימפאון- מקום אספקת מים רומי
11. כתובת רומית בשער בניין
12. סרקופג עם כתובת ביוונית
13אולם צלבני
לפוסט בפייסבוק