רשומות

גבורת לוחם נ"מ במלחמת יום כיפור

תמונה
ביומה התשיעי של מלחמת יום הכיפורים, 15 לאוקטובר 1973, חצה צה"ל את תעלת סואץ ומקם כוחות בגדתה המערבית בשטח יבשת אפריקה. בין הכוחות החוצים היו גם כוחות של תותחים מתניעים נגד מטוסים, שמטרתם הייתה לסייע לכוחות היבשה נגד איום המטוסים והמסוקים של המצרים.
אחת מסוללות הנ"מ, המצוידות בזחלמי"ם עליהם תותחי 20 מ"מ נגד מטוסים, התמקמה במתחם המכונה "החצר הקטנה". במתחם היו גם כוחות מיחידות נוספות כולל תחנת איסוף גדודית שטפלה בפצועים. בבוקרו של ה-17 באוקטובר הצליחה הסוללה להפיל שני מסוקים מצריים. במקביל המצרים ירו על המתחם באופן קבוע, נשק קל, ארטילריה וטילי קטיושה. אחד מטילי הקטיושה פגע בקומנדקר שהיה במתחם וגרם לנפגעים.
בבוקרו של ה-18 או ה-19 באוקטובר, הייתה הפגזת קטיושות כבדה על המתחם. במהלך הפוגה בהפצצה יצאו חיילי סוללת הנ"מ כדי לשפר את עמדות הכלים אולם, המצרים החלו בהתקפה נוספת, מרבית החיילים חזרו למחסותיהם. סמל ראשון דוד ברירו, שהיה מש"ק פלגה בסוללת הנ"מ, חשש שמיקומו של התותח שלו עלול לגרום לכך שיפגע בדומה לקומנדקר, לכןהחליט על אף מתקפת הקטיושות להזיז א…

קרב לטקיה

תמונה
קרב ספינות הטילים הראשון בהיסטוריה נערך ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, למעשה בלילה של 6-7 באוקטובר 1973, מול חופי לטקיה שבסוריה, במה שנודע בהיסטוריה כקרב לטקיה.  חיל הים הישראלי החליט להקדים תרופה למכה ולהלחם מול חיל הים הסורי במגרשו הביתי. 
חמש ספינות טילים   יצאו לכיוון סוריה. על המבצע פקד אל"מ מיכאל ברקאי, מפקד שייטת ספינות הטילים (לימים מפקד חיל הים). הספינות היו 3 ספינות מסוג סער- סער, חנית ומזנק (עליה אל"מ ברקאי), ו-2 ספינות מסוג רשף- מבטח ורשף.
הספינות הפליגו לכיוון קפריסין, כדי לה להיות בטווח המכ"ם הסורי, והתכנון היה לתקוף מצפון. הכוח הישראלי ידע שהסורים מצוידים בטילים סובייטיים מדגם סטיקס, שטווח הפגיעה שלהם הוא 27 ק"מ, בשעה שטווח הפגיעה של טיל הגבריאל הישראלי היה 12 ק"מ בלבד. אולם הספינות הישראליות היו מצוידות בציוד לוחמה אלקטרונית ובמוץ , שנועדו "לבלבל" את הטילים מונחי החום של האויב.
כ-35 ק"מ דרום מערבית ללטקיה הבחינה הספינה המובילה מזנק בספינה סורית השטה ללא אורות. ברקאי הורה לירות יריות אזהרה מחשש שמדובר בספינה אזרחית. הספינה ה…

מסגד מג'ידיה באורטה קוי שבאיסטנבול

תמונה
אחד מהמסגדים היפים והייחודיים בטורקיה הוא המסגד הגדול בשכונת אורטה קוי באזור בשיקטש באיסטנבול. המסגד נבנה בשנת 1853 בהוראת הסולטן העוסמאני עבדולמג'יט הראשון, ונקרא על שמו מסגד מג'ידיה.     הוא נבנה בידי שני אדריכלים ארמניים אב ובן גרבט וניגואוס בליאן בסגנון ברוק, שהעיד על ההשפעה האירופית שהסולטן הכניס לאימפריה, שהתבטאה בין השאר במעבר מארמון טופקאפי ששמש את הסולטנים מאות שנים ומעבר לארמון דולמהצ'ה המערבי בסגנונו שנבנה גם בהו בידי בני משפחת בליאן. המסגד סמוך לבית הכנסת של אורטה קוי.
תמונות:
1. המסגד מתוך אנציקלופדיה תרבות
2. מבט נוסף על המסגד
3-4 המסגד מבפנים
5. ניגואיוס בליאן
לפוסט בפייסבוק

דיוניסיו אינקה יופנקי

תמונה
דיוניסיו אינקה יופנקי (נולד 1760 מת אחרי 1812) נולד בלימה שבפרו (אז ממלכת משנה תחת הכתר הספרדי). הוא היה נצר לבית המלוכה של האינקה, ולכן נשא את השם אינקה יופנקי. בשנת 1769 אביו הגר אתו ועם משפחתו לספרד במטרה שיכירו בתואר האצולה המגיע לו מתוקף היותו בעל דם מלכותי. בספרד הוא התגייס לצבא ורשם קריירה צבאית מרשימה, הוא קבל הכרה בתואר אצולה שמקנה לו זכות לקצבה מלכותית, אולם לא קבל זכות להעביר את הפריבילגיה לצאצאיו. דיוניסיו עצמו התחנך בסמינר לאצילים במדריד, ורשם קריירה צבאית במסגרת הצי הספרדי, בין השאר השתתף במלחמות בצפון אפריקה, נגד הבריטים בגיברלטר, ובקובה.
בשנת 1786 דרש גם הוא קצבה ממשלתית בשל מוצאו המלכותי אולם בקשתו נדחתה. אולם הוא קבל מהכתר דרגת טניינטה קולונל (סא"ל) בגדוד פרשים. במסגרת הגדוד הוא נלחם נגד צרפת של נפוליאון.
בשנת 1810 נבחר כציר בקורטס (פרלמנט) הספרדי, שישב בעיר קדיס, שלא הייתה תחת שלטון משפחת נפוליאון.
ב-7 דצמבר 1810 נשא בקורטס נאום מפורסם בו קרא כצאצא לבני אינקה לשים סוף לדיכוי והאפליה של האינדיאנים בידי הספרדים. להפסקת היחס לאינדיאנים בתור רכוש. הוא טען שכיבוש ספרד ב…

מטבע ניצחון של יוליוס קיסר

תמונה
בתמונה הראשונה ניתן לראות מטבע רומי שנטבע בידי יוליוס קיסר בסביבות שנת 50 לפני הספירה כדי לציין את נצחונו על הגאלים.
בצידו השמאלי של המטבע רואים את המגן הקלטי האופייני שצורתו בין אליפטית למתומנת, בדומה למגן המתומן  של הלוחם הגאלי בתמונה 2 (מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו), ולמגן שתלוי על העמוד בבית המלאכה בתמונה 3 (מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי) וכדוגמת המגינים בתמונה 4  (מתוך הספר לוחמים ונשק בהיסטוריה צייר סטיג ברמסן). בנוסף נתן לראות את הקסדה המקורננת המזכירה את קסדתו של הלוחם בתמונה 2 (שמבוססת על קסדה שנמצאה באנגליה) וגם לחלק מקסדות הלוחמים בתמונה 4.
ביד הימנית ניתן לראות קרניקס הוא כלי נשיפה בצורת דרקון שהיה אופייני לקלטים וניתן לראות גם בקרב הלוחם הימני בתמונה 4.
בצד הימני ניתן לראות גרזן מלחמה כדוגמת זה שמחזיק הלוחם הימני בתמונה 4
לפוסט בפייסבוק

מפת טריפולי ודגלי הקונסוליות הזרות

תמונה
מפה אמריקנית משנת 1804 של חוף העיר טריפולי שבלוב. וציור של נמל העיר טריפולי עם סימון בדגלים של הקונסוליות הזרות (הדגלן נשמח להסבר). ככל הנראה המפה נעשתה לצרכי מלחמה (עליה דברנו בפוסט בעבר https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=917288545092349&id=477237389097469) יתכן שסימון הקונסוליות הזרות נעשה במטרה שתותחני הספינות לא יירו בהן.
לפוסט בפייסבוק

פסיפס הרצפה הבלתי מטוטאת

תמונה
אחד הפסיפסים המשעשעים ביותר שהשאירו הרומאים הוא פסיפס המכונה בשם היווני אסרוטוס אויקוס- ומכונה פסיפס הרצפה הבלתי מטוטאת או פסיספס שאריות המשתה. מדובר בפסיפס שנמצא בחורבות וילה רומית בגבעת אוונטין שברומא, ומתוארך לתקופתו של הקיסר הרומי אדריאנוס (76-138 לספירה).
בפסיפס ניתן לראות כביכול את השאריות שהשאירו הסועדים על הרצפה אחרי משתה- עצמות קליפות, כונכיות, חלקי סרטנים וביניהם ניתן לראות גם עכבר קטן.
הפסיפס הוא מעשה ידיו של אמן יווני בשם הרקליטוס ומבוסס על פסיפס של אמן יווני אחר בשם סוסוס מפרגמון (עיר במערב טורקיה של ימינו). אין ספק שמדובר במעין קריקטורה של השאריות אותן היו משאירים הסועדים באמת אחרי סעודות השחיתות שאפיינו את עשירי רומא (https://www.facebook.com/…/a.477656592388…/542845032536704/…)
תמונות:
1. הפסיפס
2. תמונה של הפסיפס בזמנו מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק