היסטוריה עולמית

בית כנסת מן המאה השביעית לספירה התגלה בשרידי העיר היוונית סידה בדרום טורקיה של ימינו. על רצפת בית הכנסת נתגלתה כתובת בשפה היוונית בה נכתב "יוסף מקורקסיון (כיום אלניה שבטורקיה) תורם מכספו לבית הכנסת לזכר בנו דניאל שנפטר בגיל שנתיים וחצי". ליד הכתובת מופיעה בעברית המילה "שלום" ובנוסף חרוטה מנורת בית המקדש ושני שופרות. לפוסט בפייסבוק  

מטבע  נחושת או סגסוגת נחושת שנטבע ככל הנראה במאות 10 או 11 באזור הבלקן. על המטבע טבועה דמות של שליט אוחז בצלב ובשרביט- קרוב לודאי מלך. מן הצד השני כתוב באותיות לטיניות השם BLADIMIRUS- צורה לטינית של השם הסלאבי ולדימיר. לא ברור לאיזה ולדימיר זה מתייחס ישן מספר השערות. השערה אחת אומרת שמדובר בשליט הבולגרי ולדימיר רסאטה (שלט בשנים 889-893), אולם על המטבע מופיעים שני שלבים והוא היה ידוע כשליט פגאני, בנוסף לא ידוע על שימוש רב בכתב לטיני כי האימפריה הבולגרית הייתה בעלת אוריינטציה יוונית סלאבית. אפשרות שני טוענת שמדובר בנסיך הרוסי ולדימיר (שלט בשנים 980-1015) אולם לא ידוע כלל על שימוש בכתב לטיני בנסיכויות הרוסיות. ככל הנראה מדובר במטבע של יובאן ולדימיר (שלט 1000-1016) שליט דוקליה- נסיכות סרבית ששכנה במערב הבלקן על החוף האדריאטי- כיוון שהנסיכות הזו גבלה בשטחים בהם השתמשו בכתב לטיני, זו קרוב לוודאי התשובה הנכונה- אם זה אכן נכון מדובר במטבע הסרבי הקדום ביותר הידוע לנו קדומים בכמאתיים שנה מהמטבעות הסרביים הקדומים ביותר שזיהוים ודאי מטבעותיו של רדוסלב מלך סרביה (שלט בשנ...

קופסה עשויה מפליז נחושת וכסף בעלת מנגנוני נעילה מקודדים מאיראן הסלג'וקית. סביבות שנת 1200 לפוסט בפייסבוק

קבר ווירקק הוא קבר מונומנטלי שנמצא שנמצא בג'ינגשנג באזור שיאן שבסין. הקבר המתוארך לשנת 580 לספירה, הוא קברו של ווירקק (שמכונה בסינית בשם שי ג'ון) ושל אשתו ויושי. הקבר הוא מתקופת שלטון שושלת ז'ו הצפונית.  על הקבר יש כתובת דו לשונית בשפות סינית וסוגדית המתארת את ווירקק כמנהיג שיירה. הסוגדים הם עם ממוצא איראני שחי באזור אסיה המרכזית, ששלט אותה תקופה במסחר בדרך המשי. הקבר בנוי בסגנון סיני מובהק ומעוטר בתבליטים בסגנון סיני. לפוסט בפייסבוק  

ציור קיר שנמצא בשרידי העיר הרומית פומפיי שבדרום איטליה שמתאר מריבה של מהמרים על קוביות בטברנה מקומית. מעל התמונות כתוב מה כל אחד אמר (אם תרצו מעין קומיקס קדום). אחד אומר: ניצחתי. השני משיב" זה שתים לא שלוש, השני עונה לו: קבלתי שלוש נצחתי!.. בשלב זה נמאס לבעל הטברנה והוא מסלק אותם. לפוסט בפייסבוק  

גביע שעשוי מזהב ואבני איזמרגד מהודו של השושלת המוגולית, המאה ה-18 כיום באוסף פרטי לפוסט בפייסבוק  

פסיפס רומי מן המאה הרביעית לספירה שמציג מבוך. הפסיפס נמצא באתר האריאולוגי הרומי פליקס רומוליאנה, כיום זייצ' שבמזרח סרביה. פליקס רומוליאנה הייתה מתחם רומי מבוצר שפותח בעיקר בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי גלריוס. לפוסט בפייסבוק 

פורטה פרטוריה הוא שמו של שער רומי משנת 179 לספירה שנמצא ברגנסבורג שבגרמניה. שרידי השער משולבים כיום בארמון הבישוף של רגנסבורג, מבנה משנת 1665. במקור היה חלק ממערת הביצורים הצפונית של האימפריה הרומית, והוא אחד משלושת השערים הרומיים היחידים ששרדו בגרמניה המודרנית. על השלט ישנה כתובת המשייכת אותו ללגיון הרומי השלישי המכונה איטליקה. לפוסט בפייסבוק 

פרסומת של חברת הרכב הצ'כוסלובקית טטרה משנת 1930. הפרסומת ממחישה בצורה ציורית מהי אירודינאמיות. לפוסט בפייסבוק  

בפוסט בעבר דברנו על שכירי חרב סקוטיים ששרתו צבאות של מדינות שונות באירופה  . בין השמות הנזכרים היה שמו של פילד מרשל רוברט דאגלס הרוזן מסקנינגה (1611-62). דאגלס נולד בלות'יאן שבסקוטלנד, וכמו סקוטים רבים התנדב לשרת בצבא זר פרוטסטנטי במלחמת שלושים השנה. השנת 1627 הוא הוצב ביחידה של הצבא השוודי תחת פיקוד של יאן קזימיר הרוזן של ארמון קלייבורג ומפקד טירת סטגבורג. גיסו של המלך גוסטב השני אדולף. בשנת 1635 כשהיה בדרגת ליוטננט קולונל הוא היה אחראי על הגנתה של העיר אגלן שבסקסוניה, מכותר בידי בכוחותיו של הנסיך הבוחר יוהאן גאורג, ששינה צד במלחמה והפך מבן ברית לאויב של השוודים. דאגלס הצליח לשבור את הכיתור ולהעביר את כוחותיו דרך שטח עוין לשטח בשליטת הצבא השוודי. בשנת 1646 הוא נשא לאישה את הדוויג מורנר, בעקבות כך החליט להשאר בשוודיה, ונלחם עם צבא שוודיה בקרבות רבים. לזוג נולדו שישה ילדים ובת. ארבעה מהם הגיעו לבגרות. שלושה מילדיו הפכו לקצינים בצבא השוודי אך מתו ללא צאצאים. בתם התחתנה עם אציל שוודי, ובנם גוסטב התחתן עם בת אצולה שוודית, והיה למעשה אביה של משפחת האצולה השוודית דאגלס. בשנת ...

תמונה שצולמה במלחמת העולם השניה בתאריך 22 בספטמבר 1943. בתמונה רואים מפקדה של צבא ארצות הברית שיושבת בתוך מקדש הרה בעיר פאסטום שבדרום איטליה. מקדש יווני מן המאה החמישית לפני הספירה. פאסטום שנודעה בשמה היווני פוסדוניה, הייתה אחת הערים החשובות במגנה גרקיה- יוון הגדולה, המושבות היווניות של דרום איטליה. לפוסט בפייסבוק  

לוח חימר שנמצא בתל דיר עלא שבירדן, שמתוארך לפני המאה ה-12 לפני הספירה. על הלוח ישנה דוגמה לכתובת בכתב בלתי ידוע שאין לו דוגמה נוספת ולכן לא פוענח לעולם. מוצג במוזיאון הירדני הלאומי בעמאן. לפוסט בפייסבוק  

לפוסט בפייסבוק פסל ראש של האלה הלטינית יונו סופיסטה מהעיר הלטינית לנוביום שבחבל לטיום- כיום לנוביו בחבל לציו שבמרכז איטליה. הפסל הוא מסביבות שנת 500 לפני הספירה.

תחריטים שמראים את איסטנבול בשנת 1822 מעשה ידי הצרפתים שואסה וגופייה בתמונה הראשונה רואים את ההיפודרום. בתמונה השניה את שער אדירנה (אדריאנופול). בתמונה השלישית רואים את ארמון טופקאפי משכונת קראקוי. בתמונה הרביעית רואים את שכונת קורוצ'שמה. לפוסט בפייסבוק 

אישה פותחת תיבת בגדים. תבליט יווני מהמושבה היוונית קלבריה- שהייתה חלק ממגנה גרקיה, האזור בדרום איטליה בו התישבו יוונים. סביבות שנת 490 לפני הספירה. לפוסט בפייסבוק  

חצי האל היווני הראקלס (שמוכר יותר בשמו הרומי הרקולס) חצוב בסלע מן המאה השלישית לספירה שנמצא בקרבת חורבות העיר היוונית הקדומה ניקיאה, כיום איזניק שבטורקיה, אז חלק מן האימפריה הרומית. לפוסט בפייסבוק  

לוחמי גרילה אפגנים במוזיאון הארכיקולוגיה בקבול. תמונה משנת 1995. הפסלים בתמונה הם פסלי בודהה ששייכים לתרבות גנדהרה.   לפוסט בפייסבוק 

כידוע מגילת אסתר מתחילה במשתה אותו ארגן המלך אחשוורש בשושן הבירה. כאן יש לנו דוגמה להזמנה למשתה דומה. המזמין הוא סטפן בוגרודי (1775-1859) בולגרי נוצרי ששמש באופן רשמי כמושל האי סאמוס מטעם הסולטן העוסמאני, אך בפועל התגורר בבירה איסטנבול ובקר בסאמוס פעם אחת בלבד. ההזמנה היא לתאריך 8 לחודש רביע אלאוואל 1263 כלומר 24 לפברואר 1847. כל המדינאים של האימפריה ואנשי הצבא הבכירים הוזמנו לארוע. ואלו המוזמנים לארוע בתרגום מטורקית: הוד מעלתו  סרעסכר פאשה (כלומר מפקד עליון של הצבא) הוד מעלתו טופהאנה אי אמירה מושירי פאשה (מפקד חיל התותחנים) הוד מעלתו קפודאן פאשה (הקפטין של הצי) הוד מעלתו ראיס פאשה (מפקד ספינת הדגל של הצי) הוד מעלתו סארם פאשה הוד מעלתו ריזא פאשה הוד מעלתו עריף פאשה הוד מעלתו סלים פאשה הוד מעלתו אסמאעיל פאשה הוד מעלתו עלי אפנדי הוד מעלתו מוסתשר (תת מזכיר) ביי אפנדי הוד מעלתו זהדי ביי הוד מעלתו תהיר אפנדי הוד מעלתו מוהתז אפנדי הוד מעלתו מוהתר ביי אפנדי הוד מעלתו  שר האוצר ביי אפנדי הוד מעלתו הממונה על הפרוטוקולים ביי אפנדי הוד מעלתו אמדי נזירי סאדתלי פאשה שר הבריאות ...

הלוחם מלנוביום הוא כינויו של אדם ששרידי הקסדה, השריון ושאר ציוד הלחימה שלו נמצאו באחוזת קבר בלנוביו, היא לנוביום הקדומה בחבל לאציו שבמרכז איטליה.  השרידים שמתוארכים למאה החמישית לפני הספירה, נמצאו בשנת 1934, ומוצגים כיום במוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה ברומא. לנוביום הייתה אחת הערים שהרכיבו את הליגה הלטינית- ברית של ערי מדינה לטיניות בחבל לאטיום (כיום לאציו) שקמו כמשקל נגד להתעצמותה של רומא. בהמשך הייתה ביחסי שלום ומלחמה עם הרומאים עד שבסופו של דבר הפכה לחלק מן המדינה הרומית במאה הרביעית ותושביה הפכו לאזרחים רומיים. לפוסט בפייסבוק  

 קילוור היא אבן עליה חקוקה כתובת נורדית עתיקה בכתב רוני שמתוארכת לסביבות שנת 400 לספירה. הכתובת נמצאה באי גותלנד בשוודיה של ימינו. זו נחשבת לאחת מהכתובות הקדומות ביותר בכתב רוני גרמאני. תעתוק הכתובת הוא" fu þ arkgwhnijpe / ï" ומשמעותו לא ברורה, יתכן שמדובר בטקסט מאגי. מוצגת כיום במוזיאון הארכיאולוגיה בשטוקהולם שבשוודיה. לפוסט בפייסבוק  

בשנת 1566 כבשו העוסמאנית את המבצר נאג'קניז'ה שבהונגריה (מקווה שכתבתי את השם נכון Naģykanizsa במקור) ב-9 בספטמבר הגיע כוח נוצרי, בפיקודו של פרדיננד השני מהבסבורג במטרה לכבוש את המבצר שהיה באותה עת מובלעת עוסמאנית בלב אזור שנכבש בידי ההבסבורגים. פרדיננד היה משוכנע שעם הכוח שלו שמנה כ-35,000 חיילים הוא יצליח לכבוש את המצודה עליה הגנו 6,000-7000 יניצ'רים. בראש המצודה עמד טוראקי חסן פאשה, קצין יניצ'רים בן 70, ממוצא סלאבי או יווני. טוראקי שהיה מפקד מנוסה ידע שיש לו כ-100 קני תותחים בקליבר קטן, אך הוא רצה ליצור רושם כאילו שלמצודה יש כוח אש מוגבל של מספר קטן של רובי מוסקט. לפיכך הוא הורה לא להגיב להרעשות הארטילריות של הכוח הנוצרי. הכוח הנוצרי היה משוכנע ביתרונו והחל להתקרב יותר ויותר למבצר, רק אז טוראקי הורה לירות סימולטנית בכל מאת התותחים, מה שהפך למרחץ דמים של הכוח הנוצרי. הכוח הנוצרי נסוג מלקק את פצעיו, והחל מצור של 73 ימים על המצודה, כאשר הנוצרים יורים מדי פעם אש ארטילרית. טוראקי הורה להמשיך את החיים כרגיל, ואף הורה לתזמורת לנגן בצורה הפגנתית כדי להראות שהמורל...

בסיליקת אקוילייה שבצפון איטליה היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר באירופה. היא הוקמה בגלגולה הראשון עוד בשנת 313 סמוך להכרזת הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית בידי הקיסר קונסטנטינוס הראשון, וככל הנראה נבנתה על בסיס של מבנים רומיים קדומים יותר. היא ננטשה במאה השישית עם כיבוש האזור בידי הלומברדים ונבנתה מחדש במאה התשיעית בידי הארכיבישוף מקסנטיוס בהוראת הקיסר קרל הגדול. הגלגול הנוכחי שלה נבנה בידי הארכיבישוף פופונה בשנת 1013. מגלגולה הראשון של הכנסיה שרד אחד הפסיפסים הגדולים באירופה 760 מ"ר, שנחשב גם לפסיפס הרומי-הנוצרי המרשים ביותר. בין השאר מוצגים בפסיפס קישוטים גאומטריים, סמלים נוצריים כמו צלבים ודגים ודמויות קדושים שונים. בנוסף ישנו חלק בפסיפס המראה את סיפורו של יונה הנביא שנחשב בידי הנוצרים כסיפור מקדים לסיפורו של ישו. תמונות: 1. סיפור יונה הנביא בפסיספס 2. חלק נוסף בפסיפס 3. מראה הכנסיה מבחוץ לפוסט בפייסבוק  

פגיון רומי מסביבות שנת 15 לפני הספירה. הפגיון נמצא בידי ארכיאולוג חובב עם מגלה מתכות. בשטח שוויץ של ימינו, ככל הנראה הפגיון שמש חייל רומאי שהשתתף בדיכוי מרד שבטי הראת'ים שמרדו אותה תקופה ברומאים. לפוסט בפייסבוק  

כוסות התה המרוקאיות המסורתיות- כסאן אל-בלאר בערבית עשויות בזכוכית צבעונית ומעוטרות בעיטורי זהב. באופן מפתיע מקורן של הכוסות איננו ממרוקו כלל. במקור הן יוצרו  החל מהמאה ה-19 לדרישת בית המלוכה המרוקאי בידי מפעל הזכוכית סן לואי שבמזרח צרפת. עם הזמן הן נעשו מצרך מבוקש בידי כל האוכלוסייה המרוקאית הבורגנית עד שנעשו לאחד מהמאפיינים הדקורטיביים הנפוצים של הבית המרוקאי- כיום ניתן למצוא כוסות כאלה שמיוצרות במזרח הרחוק. לפוסט בפייסבוק  

קסדה של לוחם אטרוסקי מן המאה הרביעית לפני הספירה, שנמצאה בשנת 1896 בנקרופוליס של פרונטונה בקרבת פרוג'יה שבאיטליה. הקסדה בסגנון קלקידי מעוטרת בדמויות של פרשים וסוסים מכונפים, יתכן שבעבר הייתה מעוטרת בנוצות או בזנב סוס. לפוסט בפייסבוק  

מטבע של 100 דוקאטים מזהב עם דמותו של מיכאל אפאפי שהיה נסיך טרנסילבניה (כיום ברומניה) בשנים 1661-90. המטבע משנת 1677 מוצג במוזיאון ההיסטורי בווינה שבאוסטריה. לפוסט בפייסבוק