המטבע העתיק והרמב"ן

שימוש בממצאים ארכיאולוגיים כדי לפרש את התנ"ך נשמע בוודאי כאמצעי פרשנות מודרני. למרבה ההפתעה כבר בימי הביניים השתמשו בממצא ארכיאולוגי כדי לפרש סוגיה תנכית.
רבי משה בן נחמן- הרמב"ן (1194-1270) היה רב ופרשן מקרא מגירונה שבספרד. פרושו למקרא נחשב לאחד מהפרושים החשובים ביותר. בסוף ימיו הגשים הרמב"ן את חלומו ועלה לארץ ישראל. ב1267 התיישב בעיר עכו. במהלך שהותו בארץ הקודש שם לב שמספר פרטים בפרושו שנכתב בספרד אינם מתיישבים עם הממצאים בשטח. בעקבות כך שינה את פרושו על המקרא במספר מקומות.
אחת הסוגיות בהן שינה את פירושו היא סוגיית משקלו של מחצית השקל, שהיה נהוג לתרום לבית המקדש. במהלך ביקורו נתקל במטבע כסף עתיק מתקופת מרד בר כוכבא. הוא הסתייע בחכמים שומרוניים כדי לפענח את הכתב, ובעקבות כך שינה את פרושו לגבי משקלה של מחצית השקל. 
ר' עזריה מן האדומים (1513-1578) שמו הספרותי של עזריה די רוסי- היסטוריון יהודי איטלקי מספר שראה מטבע דומה לזה שראה הרמב"ן. הוא טעה בפרוש צמד האותיות ש"ד שעל המטבע אותו פרש כשקל דוד בשעה שלמעשה מדובר בשנה ד' (למרד).
בתמונה המטבע כפי שהועתק בידי עזריה מן האדומים.
לפוסט בפייסבוק

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטולטקים

טבח סנט ברייס

מלטה יוק