ויקטור דרמון

ויקטור דרמון היה יהודי יליד טוניסיה שהגר למרוקו. כמו יהודים רבים במרוקו שמש ויקטור דרמון כדיפלומט מצד מדינה אירופית.  במקרה שלו לא של מדינה אחת אלא של כמה מדינות. הוא שמש כסוכן קונסולרי של בריטניה בקזבלנקה, בנוסף יצג בעיר גם את האינטרסים של ספרד, הולנד וסרדיניה. בנוסף על אלה שמש כסגן הקונסול של צרפת וסוכן הקונסול הספרדי בעיר מזאגן (כיום אלג'דידה).
בינואר 1844 רכב על סוסו כשהוא בדרכו לעיר אזמור כאשר הוא חמוש ברובה. שני פרשים מוסלמים התקדמו לעברו וניסו להפילו מסוסו, ולקחת ממנו את הרובה. במהלך נסיונו להתגונן נפלט כדור מרובהו והרג את אחד התוקפים. בעקבות כך נעצר ויקטור דרמון ונכלא במזגאן. במהלך תקופת מעצרו ניסה להפעיל את קשריו הדיפלומטיים ולפנות למדינות אירופה אליהן היה קשור, במטרה להציל עצמו מגזר הדין היחיד של יהודי שהרג מוסלמי- מוות. הקונסולים של מדינות אירופה בטנג'יר, שלחו מכתב מחאה לסולטן מוחמד הרביעי על מעצרו של דרמון. מכתב זה נענה בתשובה שלילית בידי הואזיר הגדול של הסולטן אבן אידריס, בטענה שדרמון חלל את האסלאם. המעצר כמעט הביא למלחמה בין מרוקו לספרד, כאשר ספינות ספרדיות נשלחו לסאוטה, מול  חופי טנג'יר, המלחמה נמנעה רק בשל הסכם בין שתי המדינות. ב-25 בינואר 1844 נכרת ראשו של ויקטור דרמון במזאגן וראשו נשלח לקזבלנקה ב-2 לפברואר 1844. אין ספק שצעד זה נעשה כהתרסה מול מדינות אירופה כדי לומר להן שהדיפלומטים שלהן אינם חסינים מהחוק המרוקאי והאסלאמי, ובנוסף שיהודים לא יכולים להשתמש בנתינות זרה כדי להתחמק מהאפליה הקבועה בחוק נגדם.
אחרי מותו פנו בני משפחתו לגורמים שונים בבריטניה וספרד בבקשה לפיצויים, בגלל היותו המפרנס היחיד שלהם. בין השאר פנו לשר משה מונטפיורי, בעקבות כך בקר מונטפיורי במרוקו במטרה להטיב את היחס ליהודים שהיה גרוע מאוד באותה תקופה, ואף יהודים בעלי נתינות זרה לא הניו חסינים ממנו.
תמונות:
1. חומת העיר מזגאן מכיוון הים
2. מטבע של מוחמד הרביעי סולטן מרוקו
3. משה מונטפיורי, מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק