מלחמת אמין ומאמון

כבר עסקנו בפוסט קודם בשני האחים החשמונאים יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס, שגרמו להפיכת יהודה לפרובינציה רומית. והפעם נמשיך עם מלחמות אחים. לא במובן המטאפורי, אלא ממש מלחמות בין אחים. הפעם המלחמה בין שני האחים הערבים אמין ומאמון.
עבדאללה אל מאמון היה בנו של הח'ליף העבאסי הארון אל ראשיד ושל שפחה פרסיה. הבכור בין בניו. אחיו הצעיר מוחמד אל אמין נולד לאשתו ואחייניתו של אביו זֻבידה בנת ג'עפר, בתו של הח'ליף אל-מנצור. הארון אל ראשיד קבע בהתחלה שיורשו יהיה בכורו אל מאמון, ומאוחר במהלך עלייה לרגל לעיר מכה ב-802, החליט למנות דווקא את אל אמין לח'ליף, ככל הנראה בגלל מוצאו המיוחס יותר. אל מאמון מונה למושל מחוז ח'ורסאן שבפרס.
בשנת 809 מת הארון אל ראשיד ואמין עלה לשלטון. בניגוד להסכמים קודמים קבע שבניו ירשו אותו ולא אחיו מאמון.
כתוצאה מכך פרצה מלחמה כאשר אמין נתמך בידי אנשי דמשק ובגדד והממסד העבאסי, שחששו שיעביר את בירת הח'ליפות לבירתו מרוו שבפרס (כיום טורקמניסן) . מאמון נתמך בידי אנשי חורסאן (עזר לו כמובן הדם הפרסי שזורם בעורקיו). בראש צבא אל מאמון עמד המצביא הפרסי המנוסה טאהר אבן חוסיין. שני הצבאות נפגשו בריי (אזור טהרן של ימינו) וצבאו של אמין נוצח ונסוג לבגדד. מאמון הכריז על עצמו ח'ליף חורסאן וטבריסטן. אל אמין המפסיד סבל ממרד בצבאו. אמו זבידה סרבה לגשר בין הצדדים. ב813 הובס צבאו של אמין בקרבת בצרה ובגדאד. שוב סבל ממרד בצבאו. ב-1 בספטמבר 813, נכנס צבאו של אל-מאמון לארמונו של אל-אמין בבגדד. אל אמין נכנע והמצביא טהאר אבן חוסיין ערף את ראשו. ראשו של אל אמין וטבעת הח'ליפות נשלחו לאל-מאמון שהפך באופן רשמי לח'ליף.
לפוסט בפייסבטק

תמונות:
1. מאמון בבית המרחץ. מתוך עותק מן המאה ה16 של השאה נאמה, האפוס הלאומי הפרסי
2. משלחת הקיסר הביזנטי יוחנן גרמטיקוס לחצר אל מאמון
3. מטבע דרהם אע'לבי מצפון אפריקה הנושא את שמו של אל-מאמון והשליט המקומי אברהאים אבן אע'לב