קערות השבעה שנוצרו בידי נשים

תראו מה שיתפתי: פוסט אורח מאת Dorit Kedar בעיר ניפור השוכנת על גדת נהר הפרת, (עירק של היום) נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שפע של קערות השבעה כשהן קבורות מתחת לסף הבתים. על קצה המזלג ניתן לומר שקערת ההשבעה היא קמיע חמר שמטרתו להרחיק שדים ורוחות על ידי הזעקת כוחות שמימיים. הטקסט של קערת ההשבעה הוא קורפוס מאגי בעל מוטיבים יהודיים הכתוב בארמית. הנוסחה המאגית של הקערה מתעגלת כספירלה על הדופן הפנימית של הקערה ולעיתים היא מקיפה איורים של שדים אזוקים. לאחר הכתיבה, נקברה הקערה מתחת לסף ביתו של רוכש הקערה, בדרך כלל כשהיא הפוכה ופניה מטה. תופעה ייחודית זו של קערות ההשבעה הופיעה לפתע, בממלכה הסאסאנית, במאה השלישית לספירה ונעלמה בחטף במאה השביעית לספירה. ביהדות קיימת מסורת ענפה של כתיבת קמיעות על ידי יודעי ח"ן שהם בדרך כלל גברים. והנה, חלק מקערות ההשבעה נכתבו על ידי סופרות דווקא. לנשים במסופוטמיה יש היסטוריה של אוריינות ובד בבד היסטוריה של עשיית מעשי כשפים. אין להתפלא אם כן, שנשים יהודיות לקחו גם הן חלק בתחום של כתיבה מאגית. הסופרות של קערות ההשבעה שוזרות את שמן בכתיבת הקמיע והן מצהירות בגוף ראשון שהן עצמן כתבו את הנוסחה המאגית. קערות ההשבעה של הסופרות מצטיינת בייחודיותן. הן נאמנות לטקסט היהודי מחד, ואורגות לתוכו טקסט מקומי מאידך. כומיש בת מחלפתא למשל, כותבת קערה ובה היא מגרשת את השדה המייסרת לילית על ידי כתב גט מאגי. לעומת זאת, גושנזדוכת בת אחת, יושבת בשערה של העיר בבל ומתנצחת עם 3 רוחות מסופוטמיות רעות שהגיעו מן השאול ולבסוף יוצאת כשידה על העליונה. נשים סופרות, כתבו את הנוסחאות המאגיות שלהן בסגנון החורג מנוסחאות ההשבעה המקובלות, שיש בו לא מעט גוונים של חתרנות. הנה גושנזדוך בת מושכוי, מצהירה בגוף ראשון ששמהּ הוא שווה ערך בעוצמתו המאגית לשם האלוהים... האין זו אפיקורסיות חגיגית? על הסופרות של קערות ההשבעה ועל נשים רבות אחרות ששלחו ידן בכתיבה כמקצוע, באזור של המזרח הקרוב הקדום, ניתן למצוא בספר "מי כתבה קערת השבעה" שיצא זה עתה לאור על ידי הוצאת אדרא. תמונות: 1. קערות ההשבעה כפי שהן נמצאו באתר בניפור 2. קערת השבעה שנמצאה בניפור @לפוסט בפייסבוק