אפריקאנס באותיות ערביות
בתמונה הראשונה רואים כרזת בחירות שהתפרסמה בשנות ה-60 המאה ה-19 בקיפטאון שבדרום אפריקה. הכרזה היא בשתי שפות, למטה השפה היא ערבית, ואילו למעלה מדובר בלא פחות מאשר אפריקאנס באותיות ערביות. אפריקאנס, היא שפה שהתפתחה מהולנדית ומדוברת בקרב הבורים, צאצאי ההולנדים שחיים בדרום אפריקה ובמספר מדינות שכנות, וגם בקרב חלק מאוכלוסיית הילידים ואוכלוסיות מהגרות אחרות. הכרזה קוראת להצביע בבחירות עבור אדם בשם אולסן. הכרזה באפריקנס באותיות ערביות מכוונת למוסלמים דוברי אפריקאנס, רובם צאצאי מלאים שהובאו מאינדונזיה ומלזיה של ימינו בידי ההולנדים כדי לעבוד בדרום אפריקה, ואמצו את שפת האפריקאנס כשפתם.
מי שעומד מאחרי הכרזה הוא אבו באכר אפנדי (1823-80), מלומד עוסמאני ממוצא כורדי, יליד שאהריזור שבמחוז סולימאניה (כיום כורדיסטן העיראקית), שלמד באיסטנבול ופעל בבגדד ובארזורום (כיום במזרח טורקיה). בשנת 1862 פנו המוסלמים במחוז הקייפ בדרום אפריקה למושל הבריטי כדי שיישב את הסכסוכים הדתיים ביניהם, כיוון שהם הגיעו בארצות שונות (הודו, אינדונזיה מלאיה וכו') עם דוקטרינות אסלאמיות שונות. הממשל הקולוניאלי הודיע לשלטונות בלונדון, והמלכה ויקטוריה פנתה בעניין לסולטן העוסמאני עבדולמג'יט הראשון. הוחלט לשלוח לדרום אפריקה את אבו בכיר אפנדי, שהגיע לקיפטאון בספטמבר 1862 יחד עם עוזרו עומאר לופי אפנדי, הסולטן העניק להם סכום כסף גדול כדי שיפיצו את "האסלאם הנכון" בקרב המוסלמים בדרום אפריקה. בשהותו בקיפטאון, הוא הוציא ספרים ללימוד אסלאם באפריקאנס בכתב ערבי- שהוא עצמו המציא, פתח בית ספר ללימודי דת האסלאם ובית ספר אסלאמי לנשים, נלחם במנהגים שראה בהם אמונות תפלות- ולמעשה היו מסורות מלאיות, מה שגרם להתנגדות בקרב חלק מהאוכלוסיה המוסלמית. עוד דבר שגרם התנגדות היה שהוא קבע שמספר מאכלים המקובלים על האוכלוסיה המוסלמית המקומית אינם חלאל. הוא קבע הירארכיה דתית בקרב אנשי הדת והמסגדים המוסלמיים, דבר שעורר מורת רוח בקרב קאדים ואימאמים שראו עצמם מקופחים בסדר החדש. בנוסף הוא הנהיג את לבישת התרבוש העוסמאני ואת כיסוי הראש לנשים. הוא גם נסע פעמיים למוזמביק השכנה, אז תחת שלטון פורטוגזי כדי להפיץ שם את דת האסלאם. במהלך שהותו בדרום אפריקה הוא התחתן פעמיים תחילה לאישה הולנדית, ממנה לא נולדו לו ילדים ואחר כך לבתו של ג'רמיה קוק ממשפחתו של מגלה הארצות האנגלי ג'ימס קוק. כמה מבניו וצאצאיו היו מהמנהיגים החשובים של הקהילה המוסלמית בדרום אפריקה, אחרים הגרו לאוסטרליה. אחד מבניו כהן בתור השגריר העוסמאני בסינגפור. אבו באכר אפנדי חזר ב-1877 לאיסטנבול כדי לפרסם את אחד מספריו, וגם קבל שם מהסולטן את עיטור המג'ידיה. הוא חזר אחר כך לקיפטאון, שם מת ממלריה בשנת 1880.
תגובות
הוסף רשומת תגובה