תאיתה הראשון והשני

תאיתה היה שמם של מספר מלכים שמלכו על ממלכה שנקראה פלשתין או ולשתין שהתקיימה במאות 11-9 לפני הספירה, ושכנה באזור דרום מזרח טורקיה וצפון מערב טורקיה של ימינו. השם הוא במקורו חורי והממלכה כפי שמעיד שמה הייתה ככל הנראה פלישתית- כלומר חלק מ"גויי הים" הפלישתים שהגיעו מאזור הים האגאי התיישבו בארץ ישראל והם הפלישתים המוכרים לנו וחלק אחר התיישב באזור עליו אנחנו מדברים והם היסוד לממלכת פלשתין/ולשתין. במקדש מהמאה ה-11 לפני הספירה של הדד אל הסערה הממוקם בחלב שבסוריה מופיע תבליט של תאיתה הראשון עומד מול האל הדד ומופיע שמו תאיתה בכתב לווי- כתב הרוגליפי שמקורו באנטוליה (תמונות 1-3). באתר הארכיאולוגי מהארדה שנמצא כ-20 ק"מ מהעיר הסורית חמה- היא חמת המקראית. בכתובת ממהארדה, ישנו תבליט של אישה העומדת על גבו של אריה ונכתב שם בכתב לווי: "תאיתה מלך ולסטין הקדיש לאלה המכונה מלכת הארץ" (תמונות 4-5 כיום במוזיאון הארכיאולוגיה בחלב שבסוריה). באתר שייזר הסמוך ישנה כתובת לווית שנכתב בה "קופפיה אשת תאיתה גיבור המדינה וולסטין" (תמונות 6-7) בכתובות האלה מדובר ככל הנראה על המלך טאיטו השני- מספר חוקרים מזהים את תאיתה השני עם תועי מלך חמת שנזכר בספר שמואל ב' כבן בריתו של דוד המלך.
לפוסט בפייסבוק