לבון השישי מלך קיליקיה האחרון
לבון השישי ( או לאו השישי 1342 - 29 בנובמבר 1393) היה מלכה האחרון של ממלכת קיליקיה הארמנית. ממלכה ששכנה במחוז קיליקיה שבדרום אנטוליה- היא טורקיה האסיאתית של ימינו. הוא היה שייך לענף הארמני של שושלת ליזניאן- שושלת צרפתית במוצאה שהגיעה לאזור במסעי הצלב והתחתנה עם בית המלוכה הארמני המקומי. סבו מצד אמו היה מלך גאורגיה גיאורגי החמישי, והיה חבר במסדר אבירי החרב. בספטמבר 1344 הוא ואשתו מרגריט דה סואסון (שכונתה בארמנית מריון) הוכתרו בקתדרלת סופיה הקדושה בעיר סיס למלך ומלכת קיליקיה וארמניה. הוא קבל את ממלכתו במצב גרוע ביותר. הממלוכים ממצרים פלשו אליה ואיימו לבלוע אותה. הוא התחנן לסיוע צבאי ופנה לשם כך לאפיפיור גרגוריוס ה-11 אך הסיוע הצבאי בושש לבוא. הכוחות הממלוכיים צרו על סיס והכוחות התבצרו במצודת סיס. תחילה הכוחות הקיליקיים הצליחו להדוף את הממלוכים. אולם לבון נפצע בקרב ושכירי החרב מקפריסין נסוגו. לבון דה ליזניאן נאלץ להכנע והובל כשבוי למצרים, לצד הנסיכים המקומיים וראש הכנסיה הקתוליקוס פוגוס הראשון. כעבור שנה המלכה מריון והקתוליקוס פוגוס שוחררו משביים. והמלכה העבירה את שארית חייה במנזר ארמני בירושלים.
המלך לשעבר לבון שוחרר משביו בשנת 1377 בעקבות כופר ששלם עליו חואן הראשון מלך קסטיליה. והסתובב ברחבי אירופה במטרה לנסות לשכנע את האפיפיור ומלכים מקומיים להשיב לו את ממלכתו.
הוא קבל מהאפיפיור כתף קרה. בביקורו באנגליה הפקיד בה למשמרת את האוצר המלכותי של קיליקיה, וחתם הסכם עם המלך אדוארד השלישי פלנטג'נט, לפיו הוא יוחזר לו אם ממלכת קיליקיה תקום מחדש. משם נסע לקסטיליה שם העניק לו המלך חואן השלישי שלוש ערים- אנדוחר, וילה ראל (כיום סיודד ראל) ומדריד ומענק שנתי של 150 אלף מרבדי, אולם הערים הוחזרו אחרי מותו לכתר הקסטיליאני. האצילים הספרדיים באזורים שתחת שליטתו הגיבו בעוינות על כך שנאלצו להפוך לווסאלים שלו. אחרי מותו של חואן הראשון עלה בנו אנריקה השלישי, והפריבילגיות של לבון בוטלו והוא נאלץ בשנת 1389 לעזוב לצרפת. הוא נפגש עם המלך שרל השישי, ואף ניסה להשכין שלום בין צרפת ואנגליה שהיו בעיצומה של מלחמת מאת השנים. הוא מת בפריז בשנת 1389 ונקבר במנזר סלסטין בפריז. במהפכה הצרפתית הועברה מצבתו שלבסיליקת סן דני אולם גופתו כמו גופותיהם של מלכים רבים נשרפה בידי המהפכנים ואפרו פוזר.
תמונות:
1. חרבו של לבון החמישי נמצאת כיום במנזר סן לזארו הארמני בוונציה
2. איור של קברו של לבון החמישי במנזר סלסטין
3. מצבת קברו בבסיליקת סן דני
לפוסט בפייסבוק
המלך לשעבר לבון שוחרר משביו בשנת 1377 בעקבות כופר ששלם עליו חואן הראשון מלך קסטיליה. והסתובב ברחבי אירופה במטרה לנסות לשכנע את האפיפיור ומלכים מקומיים להשיב לו את ממלכתו.
הוא קבל מהאפיפיור כתף קרה. בביקורו באנגליה הפקיד בה למשמרת את האוצר המלכותי של קיליקיה, וחתם הסכם עם המלך אדוארד השלישי פלנטג'נט, לפיו הוא יוחזר לו אם ממלכת קיליקיה תקום מחדש. משם נסע לקסטיליה שם העניק לו המלך חואן השלישי שלוש ערים- אנדוחר, וילה ראל (כיום סיודד ראל) ומדריד ומענק שנתי של 150 אלף מרבדי, אולם הערים הוחזרו אחרי מותו לכתר הקסטיליאני. האצילים הספרדיים באזורים שתחת שליטתו הגיבו בעוינות על כך שנאלצו להפוך לווסאלים שלו. אחרי מותו של חואן הראשון עלה בנו אנריקה השלישי, והפריבילגיות של לבון בוטלו והוא נאלץ בשנת 1389 לעזוב לצרפת. הוא נפגש עם המלך שרל השישי, ואף ניסה להשכין שלום בין צרפת ואנגליה שהיו בעיצומה של מלחמת מאת השנים. הוא מת בפריז בשנת 1389 ונקבר במנזר סלסטין בפריז. במהפכה הצרפתית הועברה מצבתו שלבסיליקת סן דני אולם גופתו כמו גופותיהם של מלכים רבים נשרפה בידי המהפכנים ואפרו פוזר.
תמונות:
1. חרבו של לבון החמישי נמצאת כיום במנזר סן לזארו הארמני בוונציה
2. איור של קברו של לבון החמישי במנזר סלסטין
3. מצבת קברו בבסיליקת סן דני
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה