קורות משפחת זוסמן יידיש בגניזת קהיר
אחד הממצאים החשובים ביותר אם לא החשוב מכולם לחקר ההיסטוריה היהודית בימי הביניים הוא הגניזה הקהירית. בגניזה נמצאו כמובן מסמכים בעברית, ארמית וערבית יהודית- למרבה ההפתעה נמצאו בה גם מכתבים ביידיש, שמעידים על התיישבותם של יהודים אשכנזים במצרים ובארץ ישראל. מסדרה של מכתבים מהמאה ה-16 ניתן ללמוד מעט על קורותיה של משפחת זוסמן. אם המשפחה רחל בת ר' אברהם מפראג, אלמנתו של אליעזר זוסמן עלתה לירושלים בשנת 1546. בנה היחיד משה עלה אתה ובהמשך ירד מצרימה, והתחתן עם יהודיה בשם מסעודה. לזוג נולדו ארבעה ילדים בילא, דובלה, צבילה וארילה, ולפי ההתכתבויות היא היייתה בהריון עם ילד חמישי. בילה מתחתנת ויורדת עם בעלה למצרים. הוריה של מסעודה מאידך עולים ירושלימה במטרה לפתוח בעיר הקודש חנות. דובלה וצבילה לומדים במצרים. אחד מהם אצל מורה שנקראת המועלימה מרחבה, ואילו השני אצל מועלם בשם יצחק אשכנזי (אולי מדובר בר' יצחק אשכנזי- הארי הקדוש בצעירותו). בהמשך אחד מהם עבר לצפת והשני לאיסטנבול. הבן ארילה עובד כמשרת אצל משפחת קסטרו בקהיר. המכתבים מירושלים למצרים מספרים את סיפורה של המשפחה ופותחים פתח להבנה על חייהם של היהודים האשכנזים בארץ ישראל ומצרים של המאה ה-16. במה עסקו, עד כמה התערו עם היהודים המקומיים, עד כמה חדרה השפה הערבית ושפת הלדינו לשפתם. וכמובן על היחסים האנושיים הבסיסיים ביניהם
תגובות
הוסף רשומת תגובה