בית שהאב

בעבר דברנו על שושלת מעאן, שושלת האמירים הדרוזית ששלטה בהר הלבנון (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/508415259313015). הפעם נדבר על שושלת האמירים השניה ששלטה שם שושלת שהאב. השהאבים היו שושלת ערבית שמוצאה בחוראן שהתיישבה בהר הלבנון. במקורם הם היו מוסלמים סונים, אולם בהמשך הם קבלו על עצמם את דת הרוב בהר הלבנון הנצרות המרונית.
בשנת 1697 מת אחמד, האמיר האחרון מבית מעאן ללא יורשים. במקומו מונה בידי השלטונות העוסמאניים באשיר שהאב הראשון, שהיה בן לנסיכה משבט מעאן. הוא הורעל בשנת 1707. בהמשך האמירים לבית שהאב שלטו ונאבקו ביניהם כאשר הם מנסים לאזן בין כוחות כמו המרונים והדרוזים של הר הלבנון, כוחות ערביים שונים והשלטון העוסמאני. בשנת 1788 עלה לשלטון מי שנחשב לגדול האמירים של השושלת בשיר שהאב השני המכונה 
הגדול. בתקופת שלטונו הארוכה שנמשכה עד שנת 1840. הוא התגורר במתחם ארמונות מפואר בבית א- דין שבהרי השוף. בתקופת המצור של נפוליאון על עכו בשנת 1799, סרב לסייע למושל העיר ג'זאר פאשה (אל ג'זאר), ששמר לו על כך טינה. בשנים 1832-40 הוא סייע לצבא שנשלח ממצרים בידי מוחמד עלי בפיקוד בנו אבראהים פאשה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/739388382882367). אולם כאשר השלטון העוסמאני הישיר הושב בסיוע מעצמות המערב הוא נאלץ לצאת לגלות. בשיר שהאב השלישי החליף אותו כאמיר האחרון לבית שהאב עד שבשנת 1842 שהשלטונות העוסמאניים בטלו את האוטונומיה של אמירות הר הלבנון, והעמידו מושל מטעם השלטון באיסטנבול.
תמונות:
1. באשיר שהאב השני צייר דאוד קורם
2. סמל שושלת שהאב
3-5 ארמון אמירי שהאב בבית א-דין
לפוסט בפייסבוק