אוולד מיקסון, כדורגלן ופושע מלחמה

אוולד מיקסון (1911-93) היה שוער נבחרת הכדורגל של אסטוניה. במקביל הוא התגייס למשטרה של  המדינה הצעירה, שקבלה את עצמאותה מרוסיה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושרת במשטרה של עירו טרטו. ביוני 1940 אסטוניה נכבשה בידי ברית המועצות, ומיקסון כחלק מהמנגנון השלטוני האסטוני ירד למחתרת, והצטרף למחתרת שנלחמה נגד הסובייטים, שנתפשו כהמשך של הכיבוש הרוסי. בשנת 1941 גרמניה הנאצית כבשה את אסטוניה, שמה שונה לשם הגרמני שלה אסטלנד. רבים מהאסטונים, שחלק ניכר מהם היו ממוצא גרמני או סקנדינבי אתני החלו לשתף פעולה עם הגרמנים. אוולד מיקסון התגייס למשטרה האסטונית החדשה שהוקמה בידי הגרמנים, ובעקבות נסיונו המשטרתי קודם לתפקיד הבכיר של מפקד משטרת מחוז וונו. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על רדיפת יהודים ומתנגדי משטר קומוניסטיים ואחרים. בתקופה זו חיו באסטוניה כאלף יהודים בלבד, אחרי שמרבית היהודים הספיקו לברוח לברית המועצות. מי שהופקד על השמדת היהודים באסטוניה היה קצין הSS דוקטור מרטין זנדברגר. תחת פיקודו של זנדברגר, מיקסון היה אחראי באופן אישי לרצח של 30 יהודים, בחלק מהמקרים הוא גם אנס נשים לפני שרצח אותן.  בנוסף הוא אחראי לשילוח עוד 150 יהודים למחנות הריכוז וההשמדה. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי גם על איסוף השלל של הקרבנות. בשנת 1942 למרבה האבסורד הוא נאסר ל22 חודשים בידי הגרמנים אחרי שהתגלה שלקח חלק מהשלל לעצמו, אולם אחרי שחרורו חזר לשרת במשטרה האסטונית תחת פיקוד גרמני. בשנת 1944 אסטוניה נכבשה בידי הסובייטים ומיקסון ברח לשוודיה כדי להתחמק מגזר דין מוות. אולם השוודים, שידעו על עברו לא הסכימו לקבל אותו, לכן הוא עשה מה שרבים מבין פושעי מלחמת העולם השניה עשו ועלה על ספינה לכיוון דרום אמריקה. הוא עלה על ספינה לוונצואלה, אולם הספינה עצרה באיסלנד בדרכה לוונצואלה. מיקסון החליט להשאר באי הצפוני. לאיש באיסלנד לא היה אכפת מעברו של מיקסון, והוא התאזרח באי. כדרכם של האיסלנדים שלא משתמשים בשמות משפחה הוא החל לכנות עצמו בשם אביו והפך להיות אוולד הנריקסון. באיסלנד הוא  התחתן עם אישה מקומית ונולדו לו שלושה ילדים. הוא חזר לעיסוקו הקודם, הכדורגל, ולמעשה הוא נחשב לאבי הכדורגל האיסלנדי. שנים מבניו הפכו לשחקני נבחרת איסלנד בנו הבכור יוהאנס אדוולדסון לבש את מדי סלטיק הסקוטית, ואילו בנו השני אטלי שחק בקבוצות הגרמניות בורוסיה דורטמונד, פורטונה דיסלדורף ובאייר ארדינגן, ואף היה סגן מלך שערי הליגה הגרמנית בעונת 1982-3. מיקסון/אריקסון ספר לכולם שהוא ברח כי הוא נרדף בידי המשטר הסובייטי, בגלל היותו לוחם למען עצמאות אסטוניה אולם הסתיר את עברו הנאצי. בשנת 1992, כשברית המועצות כבר התפרקה, ואסטוניה קבלה עצמאות, הוא התראיין לעיתון אסטוני, ויהודי שעלה ארצה זיהה אותו. הוא יצר קשר עם מכון ויזנטל, ומסר פרטים אודותיו. בעקבות כך נגבו בידי המכון עדויות נוספות אודות פשעים שבוצעו בידי מיקסון. בדצמבר 1992 הגיע דויד אודסון ראש ממשלת איסלנד לישראל ופגש את ד"ר אפרים זורוף ממכון ויזנטל, שדבר אתו אודות המקרה של מיקסון. בעקבות כך החליטה ממשלת איסלנד לפתוח בחקירה. ממשלת אסטוניה מצידה הצהירה שבעקבות חקירה של מיקסון לא אשם במעשים המיוחסים לו. מיקסון/הנריקסון מת בדצמבר 1993 שלושה שבועות לפני ההחלטה אם להעמיד אותו למשפט באיסלנד. בניו, שאחד מהם מונה בהמשך למאמן נבחרת איסלנד המשיכו להגן בתוקף על אביהם ולטעון שהיה "סך הכל פטריוט אסטוני שנלחם נגד הסובייטים". בשנת 2001 החליטה "הוועדה האסטונית לחקר פשעים נגד האנושות" שמיקסון אשם ישירות במותם של עשרות בני אדם, כולל יהודים רבים בעקבות מחקר עצמאי שלה.

תמונות:

1. אוולד מיקסון

2. מרטין זנדברגר

3.אטלי אדוולדסון

לפוסט בפייסבוק