אנדריי שפטיצקי
היסטוריה היא דבר מורכב כך למשל מעיד המקרה של אנדריי שפטיצקי (1865-1944) שפטיצקי בן למשפחת אצולה אוקראינית אתנית בעיר לבוב (אז בפולין כיום לביב שבאוקראינה) היה ארכיבישוף מטרופוליטני של הכנסיה היוונית קתולית (שם לכנסיות אורתודוכסיות שקבלו על עצמן את הקתוליות ומרות האפיפיור אך לא קבלו את השפה הלטינית כשפת תפילה). שפטיצקי למד עברית ועלה לרגל לארץ הקודש. הוא היה בקשרים טובים מאוד עם יהודי לבוב. הוא נהג להתכתב בעברית עם ראשי הקהילה. בנוסף הוא תמך בציונות. מאידך הוא היה אוקראיני אתני בעיר בעלת שלטון פולני ורצה הקמת מדינה אוקראינית עצמאית. שפטיצקי נאסר לשנתיים בזמן כיבוש לבוב בידי הרוסים במלחמת העולם הראשונה בשל פעילותו הלאומית. הוא גם התנגד לכיבוש לבוב בידי ברית המועצות בשנת 1939, לפיכך כאשר העיר נכבשה בשנת 1941 בידי גרמניה הוא הביע תמיכה בכיבוש הגרמני. הוא גם תמך בהקמת כוח אוקראיני בשם דיוויזיית הלי'צינה שעסק בהמשך גם בהשמדת יהודים. אולם באותו זמן הוא פרסם אגרת רועים בה קרא לפעול לרווחת כל תושבי אוקראינה בלי הבדלי דת ואמונה, כשהוא מכוון בעיקר ליהודים. בעקבות כך הימלר רצה לעצור אותו. אך המפקד הגרמני בלבוב הניא אותו מכך מחשש שזה יעורר את זעם המאמינים.
בפברואר 1942 שפטיצקי שלח מכתב להימלר בו תבע לו להפסיק את הפעולות הגרמניות נגד האוקראינים והיהודים ולסלק את האוקראינים מפעולות השמדת היהודים, הוא גם התריע שזה שהגרמנים משתמשים באוקראינים כדי להרוג יהודים יופנה בסופו של דבר נגד הגרמנים עצמם. הוא פרסם אגרת רועים תחת הכותרת "לא תרצח". במרס 1942 הא שלח מכתב לאפיפיור פיוס ה-12 בו התריע נגד רצח יהודים בידי הגרמנים ומשתפי פעולה אוקראינים. באוגוסט 1942 בעקבות משלוח 50 אלף יהודי לבוב למחנות הריכוז וההשמדה הוא שלח מכתב נוסף לאפיפיור בו אמר שתלה תקוות בכיבוש הגרמני אך גילה שהוא גרוע יותר מהכיבוש הבולשוויקי. הוא נתן הוראות לאנשי כנסייתו להסתיר יהודים בכנסיות מנזרים ובתי יתומים. במאי 1943 הוא ארח בביתו את הרב דוד כהנא אחרי שסייע להסתיר את בתו בביתו ואת אשתו באחד המנזרים. בהמשך שפטיצקי סייע להסתרת הרב כהנא במנזרים וכנסיות גג שונות, כשהוא דואג להתריע בפניו מפני הגרמנים. אחרי המלחמה עסק הרב כהנא בשיקום הקהילות היהודיות בפולין, שמש כרב חיל האוויר וכרב הראשי של ארגנטינה ונפטר בשנת 1998 בגיל 95. בספטמבר 1943 בקר אצלו הרב יחזקאל לוין שפטיצקי הפציר בו שישאר אולם הוא סרב לעזוב את מאמיניו ונתפס ונרצח בידי משתפי פעולה אוקראיניים. שפטיצקי סייע בהסתרת שני בניו קורט ונתן בכנסיות ומנזרים וחייהם ניצלו. לא ברור כמה יהודים הסתיר שפטיצקי המספרים מוערכים בין כמה עשרות לסביבות 150. אולם יד ושם מסרב להעניק לו תואר חסיד אומות העולם בשל שתוף הפעולה שלו עם הגרמנים בתחילת הכיבוש. אחיו של ארכיבישוף שפטיצקי אב המנזר קלמנטי שפטיצקי נתן באוגוסט 1942 מקלט ליהודי בשם קורט לוין שהוריו נרצחו בידי הגרמנים הוא סדר לו תעודת הטבלה ומסמכים מזויפים וסייע לו וליהודים נוספים להסתתר בכנסיות ומנזרים שונים. קלמנטי שפטיצקי נעצר ונרצח בידי הנ.ק.וו.ד הסובייטי בשנת 1947. בשנת 1995 זכה בתואר חסיד אומות העולם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה