שושלת טארטר

שושלת הצארים השניה ששלטה בבולגריה היא בית טארטר. בית טארטר שלט בשנים 1280-1323 עם הפסקה קצרה באמצע. מקורה של השליט הראשון בשושלת היה הצאר גיורגי,  בן לשבט טרטרובה הקומאני, שברח עם משפחתו לבולגריה מפני הכיבוש המונגולי. לא ידוע הרבה על שנותיו של גיורגי בבולגריה (1240-1280 בערך), אבל ידוע שהיה קרוב ליקוב סווטוסלאב, אציל בולגרי שהגר מנסיכות רוס, והיה שליט פאודלי של מחוז וידין, שהיה בתקופת שלטונו נסיכות עצמאית למעשה, גם אם לא באופן רשמי, אזור שלטונו כלל את העיר וידין,  השניה בגודלה בבולגריה. הוא סרב לקבל הוראות מבירת בולגריה דאז טרנובו, בה שלטו הצאר קונסטנטין טיך משושלת אסן ורעייתו הצאריצה מריה פליאולוגינה קנטקוזנה, בת למשפחת המלוכה הביזנטית. סווטוסלאב הכריז על עצמו כקיסר הבולגרים, ואף זכה לתמיכה בכך מצד ממלכת הונגריה השכנה, שהייתה מסוכסכת עם המדינה הבולגרית. במקביל גיורגי התקרב מאוד לסווטוסלב, ואף נשא את ביתו מריה סווטוסלאבה לאישה. מריה סווטוסלאבה הייתה בת לאם שהייתה בת למשפחת לסקריס המשפחת השולטת בנסיכות היוונית בניקיאה וגם למשפחת אסן ששלטה בבולגריה אותה תקופה. לפי ההיסטוריון היווני ביזנטי בן המאה ה-13 גיורגי פכימריס, גיורגי טרטר נשא אותה לאישה, כדי לקבל לגיטימציה בין משפחות האצולה בולגריות.

הצעדים שנקט סווטוסלב, גרמו לסכסוך בינו לבין הצאריצה מריה, שבסביבות השנים 1275-7 ארגנה התנקשות בחייו של סווטוסלאב. אולם גיורגי טרטר, לא ניסה לנקום את דמו של חמיו, והפך עד מהרה לאחד האצילים במעגל הקרוב של הצאריצה. ישנה השערה הגיונית, שהוא עצמו היה חלק מהקשר, כדי לקבל הכרה רכוש וקרקעות מהשלטון. בנוסף היותו בעלה של מריה סווטוסלאבה, הפך אותו למושל הלגיטימי של מחוז וידין. כל אלה הפכו את האציל הקומאני, לאחד מהפוליטיקאים המשפעים ביותר בבולגריה.

בשנת 1279 צבא ביזנטי הגיע לצארווץ והפיל את הצארית העוצרת מריה פליאולוגינה קנטקוזנה. במקומה הומלך הצאר איוון אסן, בעלה של בתו של הקיסר הביזנטי הומלך על בולגריה. הצאר החדש העניק לגיורגי טרטר תואר דספוט, וחתן אותו בסביבות 1279-89 עם אחותו קירה מריה אסנינה. לגיורגי היו שאיפות שלטוניות, לכן לא היתה לו בעיה לעזוב את אשתו למטרה זו. מריה סבטוסלאבה, נשלחה עם שני ילדיה לארץ אבותיה ניקיאה (כיום איזניק שבטורקיה). אבל גיורגי טרטר לא הסתפק בך ופחות משנה מהכתרתו, ביצע עם הבויארים הבולגריים הפיכה מול גיסו איוון אסן שנאלץ לברוח עם מריה פליאולוגינה. בעקבות כך הבויארים בפלובדיב הכריזו עליו כצאר. כעת היו שלושה טוענים לכתר בולגריה. איוון אסן ואיוואילו, שני הטוענים לכתר האחרים פנו לנוגאי ח'אן, שליט הורדת הזהב, המדינה המונגולית ששלטה ברוסיה, ובקשו את עזרתו. אך נוגאי ח'אן בעל הנטיה לאלכוהוליזם, התיז את ראשו של איוואילו, וכמעט עשה זאת לאיוון אסן שברח בעור שיניו. בהמשך איוון ינסה להשתלט בדרכים שונות על כס בולגריה, ממקום גלותו באסיה הקטנה (טורקיה האסיאתית של ימינו) ללא הצלחה. בתקופת שלטונו של גיורגי טרטר הוא היה עסוק בעיקר בהתמודדות מול המונגולים של הורדת הזהב. הקיסר הביזנטי אנדרוניקוס השני פליאולוגוס היה גיסו של נואגי ח'אן, שנשא לאישה את אחותו אפרוסינה, הוא נצל את זה כדי להוריד מעצמו את האיום המונגולי ולהפנות אותו לאויביו הבולגרים. המונגולים בזזו פעם אחרי פעם את בולגריה, וגיורגי טרטר התקשה לנהל התנגדות. הלחץ מצד המונגולים והביזנטים אלצה את גיורגי לפנות לעזרת שארל מאנז'ו מלך נאפולי ויואנס דוקאס השליט דה פקטו של תסליה שביוון, אך שני אלה היו שותפים חלשים שלא ניתן לסמוך עליהם. גם הכנסיה הבולגרית הוותה בעיה, מאחר וטענו שנישואיו החדשים אינם חוקיים. בלית ברירה הוא נאלץ לפנות לקיסר הביזנטי אנדרוניקוס, ולבקש להחזיר את אשתו הקודמת. אנדרוניקוס הסכים להחזיר את מריה סווטוסלבה, בתנאי שגיורגי טרטר יכיר בהפסדים של קודמיו לביזנטים, ויוותר על השטחים שהם הפסידו. הקיסר העניק לו את התואר דספוט, ובשנת 1283 הוא התחתן מחדש עם מריה, אולם בנם המשותף תאודור נותר בן ערובה בקונסטנטינופול. בשנת 1285 הוא שוחרר בתנאי שישא לאישה את בתו של יואנס סינדנוס, מצביא שהיה חברו הטוב של אנדרוניקוס. אולם נישואין אלה לא יצאו לפועל.

תמונות:

1. מגן שושלת טרטר

2. מטבע של גיורגי טרטר

לפוסט בפייסבוק