ולנשטיין
כשמדברים על האכזריות של מלחמת שלושים השנה השם הראשון שעולה הוא שמו של אלברכט וונצל יוסביוס פון ולנשטיין (1583-1634) אותו אציל בוהמי (צ'כי) מגורמן, שנולד כפרוטסטנטי, ושרת בעיקר את הקתולים, ולמעשה בעיקר את עצמו, ואחד הגורמים העיקריים לכך שמלחמת שלושים השנה הפכה ממלחמת דת קתולית פרוטסטנטית למלחמה צינית בה צבאות שכירי חרב החריבו את אירופה, פעם למען שליט זה ופעם למען שליט אחר.
ולנשטיין הקים את הכוח הצבאי שלו על רקע המלחמות נגד האימפריה העוסמאנית במרכז אירופה. במלחמת שלושים השנה שפרצה בשנת 1618, כבר היה לו כוח צבאי מאומן. תחילה הוא שרת את בית הבסבורג ונלחם למען הארכידוכס מתיאס (לימים קיסר) ולמען בנו פרדיננד השני שנעשה גם הוא לקיסר. תחילה היה שותף בדיכוי המרד הפרוטסטנטי בבוהמיה, שפתח את מלחמת שלושים השנה. דיכוי המרד סייע לו להגדיל את נחלותיו לרייכנברג ופרידלנד, ולהפוך לאחד מבעלי האדמות הגדולים באימפריה, בעקבות כך העניק לו פרדיננד השני בשנת 1624 את תואר דוכס פרידלנד. בשנת 1625 מונה למפקד הצבא האימפריאלי, בתקופה זו הוכיח את עצמו כמפקד מעולה, הוא הביס את הגרמנים הפרוטסטנטים והדנים, ובשנת 1627 דחק את הדנים משלזיה (כיום בפולין) וצפון גרמניה, בעקבות כך יכול היה הקיסר להכריז על שלום בגרמניה בשנת 1629. כל אלה גרמו להגדלת כוחו של ולנשטיין, הקיסר העניק לו את דוכסות מקלנבורג, בנוסף על כסף רב ותשלום כל חובותיו. למעשה ולנשטיין הועלה למעמד של נסיך. אלא שפרדיננד השני חשש מפני כוחו של ולנשטיין והוציא אותו משורות הצבא. אלא שאז קם איום פרוטסטנטי חדש- השוודים בראשות המלך גוסטב אדולף, שהורידו לטמיון את כל השגיה הצבאיים של האימפריה. ולנשטיין שוב הוזעק "להציל את המולדת". הפעם ולנשטיין לא הסכים להלחם ללא תמורה ובקש סכום גבוה מאוד, בנוסף על עוד שטחים, יותר עצמאות ועל חופש לנהל את ענייני הדת בשטחיו כרצונו. עד 1632 הצליח לגרש את הסקסונים מבוהמיה וגרם לגוסטב אדולף לסגת מבווריה. בשנת 1632 הובס מול השוודים בקרב ליצן, אבל באותו קרב נהרג המלך גוסטב אדולף (https://www.facebook.com/permalink.php…), כך שהצבא השוודי נאלץ לסגת מחוסר מנהיג. באותה תקופה כבר לא היה לאימפריה כסף לשלם לו עבור צבא שכירי החרב שלו, ולנשטיין החל במדיניות חדשה חייליו לא יקבלו שכר אך הם זכאים להנות משלל הביזה שלהם. דבר זה גרם לכך שישובים רבים במרכז אירופה סבלו מאונס הרג וביזה, שגררו עוני רעב ומחלות והוביל לדלדולו של מרכז אירופה. ולנשטיין גם הוכיח את הציניות שלו בכך שהחל בשנת 1633 לנהל משא ומתן עם הקתולים והפרוטסטנטים במקביל כדי להלחם למען מי מהם. בנוסף הוא החל במאמצים לכפות על גרמניה שלום בתנאים שלו, וככל הנראה התכוון להכתיר עצמו למלך בוהמיה. פרדיננד השני החל לראות בו איום ממשי והוציא נגדו פקודת מעצר, הוא נעצר ונשבה במצודת אגר שבבוהמיה שם חוסל בליל 25 לפברואר 1634 בידי חבורת קצינים שכירי חרב מסקוטלנד ואירלנד (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/985646801589856).
קליפ של להקת המטאל השוודית סבתון על על רקע מלחמת שלושים השנה: https://youtu.be/5REyULsLXVQ
תמונות:
1. אברכט פון ולנשטיין מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
2. ולנשטיין על סוסו כדוכס פרידלנד צייר הנס כריסטיאן הוף
3. חיילים אופייניים למלחמת שלושים השנה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
4. השוד והביזה שאפיינו את מלחמת שלושים השנה ודלדלו את אירופה שנבעו הרבה ממדיניותו של ולנשטיין מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
5. גוסטב אדולף מלך שוודיה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
6. ולנשטיין בציור של אנתוני ון דייק 1629 כיום בגלריה הלאומית של בווריה במינכן
7. חיסולו של ולנשטיין מתוך ספר היסטוריה גרמני משנת 1858 מאת פרנ. לובויצקי
לפוסט בפייסבוק
ולנשטיין הקים את הכוח הצבאי שלו על רקע המלחמות נגד האימפריה העוסמאנית במרכז אירופה. במלחמת שלושים השנה שפרצה בשנת 1618, כבר היה לו כוח צבאי מאומן. תחילה הוא שרת את בית הבסבורג ונלחם למען הארכידוכס מתיאס (לימים קיסר) ולמען בנו פרדיננד השני שנעשה גם הוא לקיסר. תחילה היה שותף בדיכוי המרד הפרוטסטנטי בבוהמיה, שפתח את מלחמת שלושים השנה. דיכוי המרד סייע לו להגדיל את נחלותיו לרייכנברג ופרידלנד, ולהפוך לאחד מבעלי האדמות הגדולים באימפריה, בעקבות כך העניק לו פרדיננד השני בשנת 1624 את תואר דוכס פרידלנד. בשנת 1625 מונה למפקד הצבא האימפריאלי, בתקופה זו הוכיח את עצמו כמפקד מעולה, הוא הביס את הגרמנים הפרוטסטנטים והדנים, ובשנת 1627 דחק את הדנים משלזיה (כיום בפולין) וצפון גרמניה, בעקבות כך יכול היה הקיסר להכריז על שלום בגרמניה בשנת 1629. כל אלה גרמו להגדלת כוחו של ולנשטיין, הקיסר העניק לו את דוכסות מקלנבורג, בנוסף על כסף רב ותשלום כל חובותיו. למעשה ולנשטיין הועלה למעמד של נסיך. אלא שפרדיננד השני חשש מפני כוחו של ולנשטיין והוציא אותו משורות הצבא. אלא שאז קם איום פרוטסטנטי חדש- השוודים בראשות המלך גוסטב אדולף, שהורידו לטמיון את כל השגיה הצבאיים של האימפריה. ולנשטיין שוב הוזעק "להציל את המולדת". הפעם ולנשטיין לא הסכים להלחם ללא תמורה ובקש סכום גבוה מאוד, בנוסף על עוד שטחים, יותר עצמאות ועל חופש לנהל את ענייני הדת בשטחיו כרצונו. עד 1632 הצליח לגרש את הסקסונים מבוהמיה וגרם לגוסטב אדולף לסגת מבווריה. בשנת 1632 הובס מול השוודים בקרב ליצן, אבל באותו קרב נהרג המלך גוסטב אדולף (https://www.facebook.com/permalink.php…), כך שהצבא השוודי נאלץ לסגת מחוסר מנהיג. באותה תקופה כבר לא היה לאימפריה כסף לשלם לו עבור צבא שכירי החרב שלו, ולנשטיין החל במדיניות חדשה חייליו לא יקבלו שכר אך הם זכאים להנות משלל הביזה שלהם. דבר זה גרם לכך שישובים רבים במרכז אירופה סבלו מאונס הרג וביזה, שגררו עוני רעב ומחלות והוביל לדלדולו של מרכז אירופה. ולנשטיין גם הוכיח את הציניות שלו בכך שהחל בשנת 1633 לנהל משא ומתן עם הקתולים והפרוטסטנטים במקביל כדי להלחם למען מי מהם. בנוסף הוא החל במאמצים לכפות על גרמניה שלום בתנאים שלו, וככל הנראה התכוון להכתיר עצמו למלך בוהמיה. פרדיננד השני החל לראות בו איום ממשי והוציא נגדו פקודת מעצר, הוא נעצר ונשבה במצודת אגר שבבוהמיה שם חוסל בליל 25 לפברואר 1634 בידי חבורת קצינים שכירי חרב מסקוטלנד ואירלנד (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/985646801589856).
קליפ של להקת המטאל השוודית סבתון על על רקע מלחמת שלושים השנה: https://youtu.be/5REyULsLXVQ
תמונות:
1. אברכט פון ולנשטיין מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
2. ולנשטיין על סוסו כדוכס פרידלנד צייר הנס כריסטיאן הוף
3. חיילים אופייניים למלחמת שלושים השנה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
4. השוד והביזה שאפיינו את מלחמת שלושים השנה ודלדלו את אירופה שנבעו הרבה ממדיניותו של ולנשטיין מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
5. גוסטב אדולף מלך שוודיה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
6. ולנשטיין בציור של אנתוני ון דייק 1629 כיום בגלריה הלאומית של בווריה במינכן
7. חיסולו של ולנשטיין מתוך ספר היסטוריה גרמני משנת 1858 מאת פרנ. לובויצקי
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה