רוברט דה ברוס ממשתף פעולה עם האנגלים למלך סקוטלנד

רוברט דה ברוס (1274-1329) היה נכדו של הטוען האחרון לכתר סקוטלנד. הוא לחם בהתחלה לצידו של המורד הסקוטי ויליאם ולאס (1272?-1305), אבל בשנת 1302 עבר להילחם לצידו של אדוארד הראשון מלך אנגליה (1239-1307) נגד המורדים הסקוטים. בשנת 1305 ויליאם ולאס הוצא להורג בידי האנגלים, וברוס, שעדיין היה לכאורה בן ברית של האנגלים הכריז על עצמו כמלך סקוטלנד. בעקבות כך אדוארד הראשון פלש לסקוטלנד וכוחותיו התנגשו מול כוחותיו של ברוס בקרב מת'וון ב-18 ליוני 1306. כוחותיו העדיפים מספרית של אדוארדף הביסו בקלות את צבאו הסקוטי של ברוס. ב-11 באוגוסט אותה שנה שוב הובסו הסקוטים בקרב דלרי. ברוס נאלץ לברוח לאי המרוחק רת'לי, הקרוב לחופי אירלנד. בשנת 1307 הוא חזר לסקוטלנד, ושוב לארגן צבא. במאי 1307 הוביל צבא של כידונאים סקוטים לניצחון על הפרשים האנגלים בקרב לודון היל באייר שבדרום מערב סקוטלנד. בינתיים אדוארד הראשון מת ובנו אדוארד השני עלה לשלטון. בשנת 1310, שוב פלש צבא אנגלי לסקוטלנד, אבל נסוג אחרי זמן קצר. בתקופה זו ברוס החל במדיניות חדשה גרוש שרידי האנגלים מסקוטלנד, כולל פשיטות על צפון אנגליה. בשנת 1311 הוא גרש את האנגלים מדורהם והרטפול. עד שנת 1314 נותרו רק שלושה מאחזים אנגליים בסקוטלנד, סטירלינג, דאנבר וברוויק. בתקופה זו ברוס הוכר בידי הצרפתים כמלך סקוטלנד, וזכה להכרה ממרבית הכמורה בסקוטלנד. בשלב זה המלחמה הפכה מלחמת עצמאות של סקוטלנד מול אנגליה למלחמה בין שתי מדינות ריבוניות אנגליה וסקוטלנד שנמשכה עד שנת 1328, ומכונה בהיסטוריה הבריטית המלחמה הסקוטית.
תמונות:
1. קרב לודון היל
2. הכתרתו של רוברט ברוס למלך סקוטלנד, פסל מודרני במוצג בטירת אדינבורו
3. רוברט דה ברוס ויליאם ולאס וגיבורים אחרים של עצמאות סקוטלנד בציור של ויליאם הול מקתדרלת אדינבורו (1898)
4. רוברט דה ברוס עם אשתו הראשונה איזבל ממאר איור מספר משנת 1562 הספריה הלאומית של סקוטלנד
5. ברוס מכוין את חייליו מתוך ספר היסטוריה אנגלי משנת 1909
לפוסט בפייסבוק