השושלת הארתוקית

ארתוק ביי היה קצין צבא טורקי ששרת בצבאו של הסולטן הסלג'וקי, מאליכ שאה הראשון (מלך 1072-92). מאוחר יותר עבר לשרת בצבאו של האמיר הסלג'וקי של דמשק, טוטוש הראשון. בשנת 1086 טוטוש מינה אותו למושל העיר ירושלים בה מת בשנת 1091. 
שני בניו סוקמן ואילגאזי גורשו מירושלים בשנת 1098 אחרי ששושלת הפאטימים השיעית כבשה אותה. שני האחים הגיעו לאזור דרום מזרח טורקיה של ימינו הם השתלטו על הערים דיארבקר, מרדין והסנכייף (כולן בטורקיה המודרנית). בתקופה זו התבססו באזור מספר מדינות צלבניות, ושני האחים היו שותפים למלחמות נגדן. סוקמן שהפך להיות הביי של מרדין - ולמעשה הקים את השושלת שנקראה על שם אביו השושלת הארתוקית- ולמעשה יסד את הבייליק (מדינה בשלטון ביי) של מרדין אחד מהבייליקים הטורקיים הקטנים הרבים שהיו בשטח אנטוליה על בסיס המדינה הסלג'וקית המתפרקת. סוקמן ביי היה שותף לניצחון הגדול על הצלבנים בקרב חרן (במזרח טורקיה אותה עיר מפורסמת מספר בראשית) בשנת 1104. אותה שנה הוא מת מהרעלת דם בדרכו לסייע במלחמה נגד הצלבנים באזור דמשק.
מי שירש את מקומו היה אחיו אילגאזי, שבתקופת שלטונו הצליח להשתלט גם על העיר חלב בסוריה של ימינו, שהפכה למרכז השלטון של השושלת הארתוקית.
ביוני 1119 אילגאזי הוביל את צבאו לניצחון מרשים על נסיכות אנטיוכיה הצלבנית. בהמשך ערך פשיטה על מדינה צלבנית אחרת- דוכסות אדסה (כיום אורפה שבטורקיה), ואז כרת ברית שלום עם הצלבנים ופנה למלחמות אחרות.
בשנת 1121 אילגאזי אסף צבא עצום של למעלה מ-200 אלף חיילים ופלש לארמניה ומאוחר יותר לגאורגיה שם הובס בידי דוד הרביעי מלך גאורגיה בקרב דידגורי (https://www.facebook.com/historiaola…/posts//542838599204014).
בשנת 1122 אילגאזי מת, ואחיינו בלק מונה ליורשו, אולם הוא היה שליט פורמלי בלבד, ומי ששלט בפועל היה הקאדי המקומי, אבן אל חשב, שנרצח בשנת 1125.
אותה שנה חלב נכבשה בידי הזנגים, שושלת ממוצא טורקי, שמרכזה היה בעיר מוסול (כיום בעירק).
בלק עצמו נהרג במהלך מסע מלחמה לצור (כיום בלבנון) בשנת 1124. אחרי מותו המדינה הארתוקית התחלקה לשלושה בייליקים- הרפוט (כיום אלזיע' שבמזרח טורקיה), הסנכייף ומרדין. 
בנו של סוקמן, דווד ביי, שליט הסנכייף, מת בשנת 1144, ובנו קארה אסלן חבר לזו'סלין השני, דוכס אדסה הצלבני, למלחמה נגד הזנגים. אלא ששתוף הפעולה לא הצליח, והם הובסו בידי הזנגים, התבוסה הביאה לסופה של דוכסות אדסה, שהייתה למדינה הצלבנית הראשונה שנפלה בידי מדינה מוסלמית.
קארה אסלן נאלץ להפוך לוסאל זנגי. בנו של קארה אסלן, נור א-דין מוחמד, חבר לצבאו של סלאח א-דין ולסולטן הסלג'וקי של רום, קיליץ' ארסלן השני, שאת ביתו נשא לאישה. הדומיננטיות של סלאח א- דין הביאה את אזור השליטה הארתוקי להיות באזור ההשפעה האיובי (של סלאח א- דין), על אף שפורמלית הם היו עדיין וסאלים של הזנגים.
בשנת 1180, עם השתלטות סלאח א- דין גם על אזור מוסול, הם הפכו לוסאלים של האיובים .
תחת שלטון האיובים, כוחם של הארתוקים הלך והצטמצם. ב-1198 האגף של הסנכייף כבש את דיארבקר, ושם קבע את מרכזו, אולם האיובים השתלטו על האזור ב-1231.
הבייליק הארתוקי במרדין היה וסאל של מספר כובשים עד שנעלם מהמפה בראשית המאה ה-14.
בתקופת שלטונם של הארתוקים נבנו מספר מבנים חשובים, כמו חומת העיר דיארבקר, וארמון ארתוקלו (בטורקית ארתוקי) באותה עיר. כמו כן נבנה בתקופתם המבנה המרשים של קרוונסראי ארתוקלו בעיר מרדין. על אף היותם מוסלמים סונים, האמנות הארתוקית השתמשה פעמים רבות בדמויות של בני אדם ובעלי חיים לקישוט מבנים ועל גבי מטבעות וחפצי נוי. כמה מהדוגמאות היפות ביותר של אמנות אסלאמית מגיעות מהארתוקים. 
מעניין לציין שאמנם הם לא היחידים בעולם האסלאמי שציירו ופסלו, אבל שהם השתמשו בתבליטים של בעלי חיים אפילו על מבני מסגדים. יתכן שהושפעו מהאוכלוסיה היוונית הנוצרית הסובבת אותם, כמו למשל המטבע עם העיט הדו ראשי שהראיתי בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/…/a.477656592388882/807029249451613), ומטבעות עם דמויות השליטים, דבר נדיר ביותר בעולם האסלאמי של ימי הביניים, כמו בתמונה הראשונה, שמראה על השפעה ביזנטית ברורה .
תמונות:
1. דירהם של נאסר א-דין ארטוק ארסלן משנת 1223/3 שימו לב להשפעה הביזנטית הברורה
2. דירהם של קארה ארסלן משנת1163-4
3. קרב אגר סנגויניס במיניאטורה מהמאה ה-14
4. ארמון ארתוקלו בדיארבקר
5. פרט מחומת דיארבקר שימו לב לאריות המפוסלים
6. מטבעות ארתוקיים שונים
7. מראתו של ארתוק שאה מתחילת המאה ה-13 שימו לב לסימני המזלות כיום באוסף דיויד בקופנהאגן
8. עיטור מבנה ארתוקי מהמהאה ה-13 ככל הנראה מדיארבקר כיום במוזיאון לאמנות אנטולית ואסלאמית בסולטנאהמט שבאיסטנבול
9-11 עיטורים של המסגד הגדול בדיארבקר
12 קרוונסראי ארתוקלו במרדין
לפוסט בפייסבוק