רצח המ"מ במוצב לילך 1978
אחד המקרים המזעזעים בתולדות צה"ל קרה בלילה שבין 4-5 לספטמבר 1978. פיצוץ עז הרעיד את מוצב לילך שבקרבת הגבול עם לבנון. אותה תקופה הוצבו במקום חיילי חי"ר מגדוד 13 של חטיבת גולני. חיילי המוצב הבחינו שהפיצוץ הגיע מכיוון צריף המ"מ. החיילים מהרו להיכנס פנימה, ומצאו שם את מפקד המחלקה, סגן יגאל ברוך כשהוא פצוע אנושות. למזלם של החיילים המפנים הם הספיקו להעביר אותו לטיפול במקום בטוח לפני שהצריף נהרס כליל בסדרה של פיצוצים שנגרמו כתוצאה מהתחמושת הרבה שהייתה בו.
לחובש המחלקה ולרופא הגדודי לא נותר אלא לקבוע את מותו של סגן ברוך ז"ל. הממצאים הפתולוגיים קבעו שסגן ברוך ז"ל נהרג כתוצאה מפיצוץ רימון מטווח קטן ביותר
כמו בכל מקרה מוות בצבא, ובמיוחד במקרים לא פתורים, הוזמן למקום צוות של משטרה צבאית חוקרת בפיקודו של קצין מצ"ח רב סרן צביקה קרוכמל (לימים סא"ל). למרבה ההפתעה, קרוכמל קבע על סמך החקירה באופן נחרץ שמדובר במקרה רצח.
כל החיילים ששהו במוצב אות הלילה הוזמנו לחקירה ולאט לאט עלה החשד שהרוצח הוא חייל בשם רב"ט עמית כהן. כהן הכחיש בהתחלה אולם בהמשך הודה ברצח מפקדו, ואף התגאה למעשיו. בהודאתו הוא ספר שמלכד את הרימונים באפוד של סגן ברוך ז"ל. עמית כהן שהיה בן של קצין קבע בחיל הנדסה נודע ככזה שאהב להשתעשע במשחק בחומרי נפץ. הוא נצל את הידע שלו כדי לגרום לכך שהזזה קלה של הרימון תגרום לפיצוץ מבלי טווח השהיה של ארבע וחצי שניות שיש כדי להתחמק מפיצוץ רימון באופן רגיל. בכך למעשה ניסה למנוע ממפקדו לברוח או לתפוס מחסה. אחר כך שינה את גרסתו בעצת עורכי דינו וטען שהחוקרים הכניסו לפיו את ההודאה. אולם בית המשפט הצבאי מצא אותו אשם וגזר עליו במאי 1979 מאסר עולם. הוא הועבר מכלא צבאי לכלא אזרחי, ועונשו נקצב ל-21 שנות מאסר שהפכו אחרי ניכוי שליש ל-12 שנה בלבד בסיומן השתחרר בשנת 1990.
פרטי המקרה מתוארים בהרחבה בספרו של סא"ל קרוכמל במצ"ח נחושה בו דנתי בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/477237389097469/posts/1157760341045167/)
התמונות הן ידיעות וכתבות שהתפרסמו במעריב בשנת 1978-9
תגובות
הוסף רשומת תגובה