מלחמת הצ'אקו

הצ'אקו הוא אזור פראי מיושב בדלילות בדרום אמריקה. בשנים 1932 ל1935 היה האזור מוקד למלחמה בין בוליביה לפרגואי. באותה תקופה טענה בוליביה לבעלות על אזור הצ'אקו, בטענה שהיה שייך למחוז הספרדי ממנו הוקמה בוליביה. בנוסף רצתה להעזר בנהרות הצ'אקו שאפשרו לה הובלת סחורות לים, וחמדה את אוצרות הטבע בצ'אקו. הפרגוואים מצידם רצו להמשיך להחזיק באזור שמרבית תושביו היו אינדיאנים בני גוארני, הקבוצה האתנית הגדולה בפרגואי.
אחרי כישלון נסיונות בוררות הורה נשיא בוליביה, דניאל סלמנקה, על פלישה בוליביאנית. הצבא הבוליביאני תקף את הצבא הפרגוואי בוונגרדיה.
שני הצבאות סבלו במהלך המלחמה מבעיות קשות. הצבא הבוליביאני סבל מחוסר מוטיבציה, שנבעה מפיקוד של מפקדים ממוצא אירופי על חיילים אינדיאנים. הצבא הפרגוואי היה דוקא בעל מוטיבציה אך נפגע קשות ממחלות. בראש הצבא הבוליביאני עמד קצין גרמני בוגר מלחמת העולם הראשונה, לוטננט גנרל הנס קונדט, שהפך במהלך המלחמה לשליט המדינה בפועל. הפרגוואים מצידם נעזרו בסיוע של איטליה בנשק וציוד. למרות נחיתות בציוד נצחו הפרגוואים במרבית הקרבות. בתחילת המלחמה אף הסתמכו רבות על נשק שלל בוליביאני, שכיסה על המחסור שלהם בנשק.
בעקבות הכישלונות במלחמה הודח נשיא בוליביה סלמנקה בידי הצבא ב-27 בנובמבר 1934 והוחלף בסגנו חוסה לואיס טחאדה סורזנו. ב1935 כבשה פרגואי את כל שטח המריבה, ועמדה לפלוש לבוליביה עצמה. אך פרגואי הענייה התקשתה לכלכל את 300 אלף השבויים הבוליביאנים, וסבלה מבעיית כוח אדם. בסופו של דבר ניסו המדינות ליישב את הסכסוך. ב-12 ביוני 1935, נחתם הסכם הפסקת אש. בשנת 1938 הוחלט בארגנטינה על חלוקת הצ'אקו כאשר שני שליש יעברו לפרגואי ושליש לבוליביה.

תמונות:
1-2 חיילים פרגואיים
3.הנס קונדט

לפוסט בפייסבוק