פרנסיסקו מורסאן וארצות הברית של מרכז אמריקה

ממלכת גואטמלה הייתה היחידה המדינית שכללה את המדינות ניקרגואה, קוסטה ריקה, הונדורס, אל סלבדור וגואטמלה. ב -15 בספטמבר 1821 במחוז הכריז על עצמאותו מספרד, תחילה היה תחת שלטונו של אגוסטין איטורבידה, קיסר מכסיקו. עם נפילתו של איטורבידה והקיסרות המכסיקנית קצרת הימים, הוכרזה בשנת 1823 הקמתה של רפובליקת מרכז אמריקה, על בסיס דומה לפדרציה של ארצות הברית. תחילה הכל התנהל על מי מנוחות והייתה תקופה של שגשוג כלכלי יחסי. אולם בשנים 1826-29 התחוללה במדינה מלחמת אזרחים, בין הכוחות השמרניים לכוחות הליברליים. ב17 לינואר 1827 פלשו להונדורס וגואטמלה הכוחות השמרניים. בראש הגנתה של טגוסיגלפה בירת הונדורס עמד יליד העיר הגנרל פרנסיסקו מורסאן, מי שהיה נשיא בית הנבחרים של הונדורס. מורסאן נסע לניקרגואה במטרה לגייס צבא שילחם בשמרנים. הצבא הקטן פלש לניקרגואה. ב11 לנובמבר 1827 הם הביסו בקרב טרינידד את כוחותיו של הקולונל חוסטו מיה. הוא כבש את טגוסיגלפה וקבל פניה מהונדורס ואל סלבדור להגן על הפדרציה מפני המנהיגים הבדלנים. בשנים 1829 ו1830 הצליחו כוחותיו של מורסאן להשתלט על כל שטחי מרכז אמריקה מחדש. ביוני 1830 מורסאן נבחר לנשיא הפדרציה המרכז אמריקנית. בתקופת שלטונו הוא עסק בעיקר במאבק בכוחות הבדלניים. בתחילת 1832 גבר מורסאן על הכוחות הבדלניים בחוקורו. הוא הכריז על סן סלבדור כבירתו. ב14 לפברואר 1835 נבחר שוב לנשיא הפדרציה. בשנים 1835-8 ניסה לייצב את מצב הפדרציה. באותו זמן ניסה מושל גואטמלה מריאנו גלבס לחולל רפורמות ליברליות. בעקבות כך פרץ מרד נגדו ברשות הגנרל השמרן רפאל קררה. בנוסף על כך הונדורס וניקרגואה תקפו את אל סלבדור שקראה למורסאן שיעמוד בראש צבאה ויגן עליה. מורסאן עמד במשימה והביס את המורדים בקרבות חיבואה ואספיריטו סנטו. אל סלבדור הכריזה על מורסאן כנשיאה. ב25 לספטמבר 1839 נערך קרב בין כוחות גנרל מורסאן לכוחות הגנרל המורד קררה, בסן פדרו דה פרולפאן. מורסאן הצליח לנצח את קררה. ב18 למרס 1840 נכנס מורסאן בראש צבא של 1500 חיילים סלבדורים לבירת גואטמלה, והניפו בראש מגדל הממשלה את דגל הפדרציה. אולם אז הופיע הגנרל קררה עם 5000 חיילים. בתום קרב של 23 שעות הובסו כוחותיו של מורסאן, במה שסמן את סופה של הפדרציה המרכז אמריקנית. מורסאן ברח לדרום אמריקה עם 35 מאנשיו והתיישב בפרו, כשהוא לא נוטש את חלומו לחדש את הפדרציה. 
ב7 לאפריל 1842 נחתו מורסאן ואנשיו בקוסטה ריקה. ב15 ביולי הוכרז בסן חוסה הבירה כמשחרר קוסטה ריקה ונשיאה. הוא הכריז על רצונו לחדש את הפדרציה. ב11 לספטמבר ב1842 הקיפו כוחות מורדים את ארמונו של מורסאן בסן חוסה, 40 השומרים הסלבדורים ועוד מאות נאמנים קוסטריקנים שהגנו עליו התקשו לבלום את המורדים שמספרם הלך וגדל. בשלושה ימים הגיע מספר המורדים שהקיפו את הארמון ל5000. מורסאן הצליח לברוח עם שנים מחבריו ולבקש מקלט אצל ידידו הטוב פרנסיסקו מיורגה, שבגד בו וסרב. באותו לילה נעצרו מורסאן וכמה מאנשיו בידי הקפיטן אורוסקו. אנשי אורוסקו עינו את מורסאן בעינויים קשים. חברתו הטובה סרוואיה העדיפה להתאבד בבליעת רעל.
ב15 לספטמבר 1842 הובא מורסאן כאסיר לסן חוסה. נגזר עליו עונש מוות בידי כיתת יורים. דון דייגו קרנסה אחד מיריביו המרים הציע לסייע לו לברוח אך הוא סרב וקבל את הדין. כאשר עמד בפני כיתת היורים הצביע להם על מקום הלב שלו וצעק "אש". כך נסתם הגולל סופית על חלום הקמת "ארצות הברית של מרכז אמריקה".
תמונות:
1. גנרל פרנסיסקו מורסאן
2. ההוצאה להורג (מתוך ENCICLOPEDIA ESTUDIANTIL הגרסה הספרדית של אנציקלופדיה תרבות) צייר אתנסיו קוצי
לפוסט בפייסבוק