ההליכה לקנוסה
לכבוד יום הכיפורים, עוד מלך שהיה צריך להתנצל מסיבות פוליטיות:
בשנת 1073 מונה איש כנסייה טוסקני בשם הילדברנד לכס האפיפיור. לפי המסורת קבל שם חדש: גרגוריוס השביעי. אותו גרגוריוס, הקדיש את הקריירה הכנסייתית שלו להפקעת זכותם של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה למנות אנשי כנסיה. מיד עם מינוי החל רפורמה בכנסיה שקובעת שהסמכות למינוי אנשי כנסייה נתונה בידי האפיפיור.
הינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לא ראה את העניין בעין יפה, שכן אנשי כנסייה הכפופים לאפיפיור, מעבירים מסים לאפיפיור ולא לאימפריה. מה שהגדיש את הסאה הייתה הכרזה אפיפיורית לפיה לאפיפיור יש זכות להדיח קיסרים.
בעקבות כך, הינריך כינס ועידה של בישופים גרמנים ואיטלקים, שהחליטה על הדחת האפיפיור ושני בישופים איטלקים. ב־22 בפברואר 1076 הכריז האפיפיור על נידויו של הקיסר הינריך, ושחרור הוסאלים שלו מהחובות כלפיו. הוסאלים הכריזו שאם לא יהיה פתרון לעניין יאלצו לבחור קיסר אחר. גם אנשי הכנסייה שתמכו בו החלו להסס, זה לא עניין של מה בכך להסתבך עם האפיפיור.
הינריך הבין שהוא הסתבך והחליט למחול על כבודו וללכת לבקש מחילה מהאפיפיור. אותו זמן האפיפיור, שחשש לחייו, מצא מקלט בטירת קנוסה, מקום מושבה של מתילדה רוזנת טוסקנה. הקיסר שלח מספר שליחים לאפיפיור, כדי להביע התנצלות, אך האפיפיור סרב לקבל אותם. בסופו של דבר הקיסר הינריך נאלץ להשפיל את עצמו וללכת בכוחות עצמו בליווי משלחת קטנה לבוש בבגדי צמר פשוטים של איכר- מה שידוע בשם ההליכה לקנוסה. שלושה ימים המתין הקיסר בכניסה לטירה, במזג אויר מושלג, כרע ברך ובקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בלחץ אנשיו האפיפיור סלח לקיסר בסופו של דבר אבל שלל ממנו את הזכות למנות אנשי כנסייה בכלל.
אבל כעבור זמן מה שוב כנס האפיפיור ועידה שהכריזה חרם על הקיסר. הפעם הרגישו רבים שהאפיפיור הלא החלטי הגדיש את הסאה, והעבירו את תמיכתם לקיסר הינריך. בתגובה הינריך ארגן מבצע צבאי וכבש את מדינת האפיפיור. במרץ 1084, אחרי מצור של 7 חודשים כבש את רומא. הוא הכריז על הדחת גרגוריוס השביעי. גרגוריוס השביעי קרא לעזרתו את הנורמנים. בסופו של הינריך עזב את רומא מבלי להחליף אפיפיור, מאחר וראה בכיבוש העיר את השלמת מטרתו. הנורמנים מצידם זרעו בעיר הרס. השורה התחתונה היא שסמכות מינוי אנשי כנסייה נשארה בידי האפיפיור בלבד.
בשנת 1073 מונה איש כנסייה טוסקני בשם הילדברנד לכס האפיפיור. לפי המסורת קבל שם חדש: גרגוריוס השביעי. אותו גרגוריוס, הקדיש את הקריירה הכנסייתית שלו להפקעת זכותם של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה למנות אנשי כנסיה. מיד עם מינוי החל רפורמה בכנסיה שקובעת שהסמכות למינוי אנשי כנסייה נתונה בידי האפיפיור.
הינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לא ראה את העניין בעין יפה, שכן אנשי כנסייה הכפופים לאפיפיור, מעבירים מסים לאפיפיור ולא לאימפריה. מה שהגדיש את הסאה הייתה הכרזה אפיפיורית לפיה לאפיפיור יש זכות להדיח קיסרים.
בעקבות כך, הינריך כינס ועידה של בישופים גרמנים ואיטלקים, שהחליטה על הדחת האפיפיור ושני בישופים איטלקים. ב־22 בפברואר 1076 הכריז האפיפיור על נידויו של הקיסר הינריך, ושחרור הוסאלים שלו מהחובות כלפיו. הוסאלים הכריזו שאם לא יהיה פתרון לעניין יאלצו לבחור קיסר אחר. גם אנשי הכנסייה שתמכו בו החלו להסס, זה לא עניין של מה בכך להסתבך עם האפיפיור.
הינריך הבין שהוא הסתבך והחליט למחול על כבודו וללכת לבקש מחילה מהאפיפיור. אותו זמן האפיפיור, שחשש לחייו, מצא מקלט בטירת קנוסה, מקום מושבה של מתילדה רוזנת טוסקנה. הקיסר שלח מספר שליחים לאפיפיור, כדי להביע התנצלות, אך האפיפיור סרב לקבל אותם. בסופו של דבר הקיסר הינריך נאלץ להשפיל את עצמו וללכת בכוחות עצמו בליווי משלחת קטנה לבוש בבגדי צמר פשוטים של איכר- מה שידוע בשם ההליכה לקנוסה. שלושה ימים המתין הקיסר בכניסה לטירה, במזג אויר מושלג, כרע ברך ובקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בלחץ אנשיו האפיפיור סלח לקיסר בסופו של דבר אבל שלל ממנו את הזכות למנות אנשי כנסייה בכלל.
אבל כעבור זמן מה שוב כנס האפיפיור ועידה שהכריזה חרם על הקיסר. הפעם הרגישו רבים שהאפיפיור הלא החלטי הגדיש את הסאה, והעבירו את תמיכתם לקיסר הינריך. בתגובה הינריך ארגן מבצע צבאי וכבש את מדינת האפיפיור. במרץ 1084, אחרי מצור של 7 חודשים כבש את רומא. הוא הכריז על הדחת גרגוריוס השביעי. גרגוריוס השביעי קרא לעזרתו את הנורמנים. בסופו של הינריך עזב את רומא מבלי להחליף אפיפיור, מאחר וראה בכיבוש העיר את השלמת מטרתו. הנורמנים מצידם זרעו בעיר הרס. השורה התחתונה היא שסמכות מינוי אנשי כנסייה נשארה בידי האפיפיור בלבד.
תמונות:
1. ההליכה לקנוסה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ליביקו מרג'ה
2. ההליכה לקנוסה מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו
3. שרידי טירת קנוסה בימינו
1. ההליכה לקנוסה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ליביקו מרג'ה
2. ההליכה לקנוסה מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו
3. שרידי טירת קנוסה בימינו
תגובות
הוסף רשומת תגובה