קרתגו חייבת לההרס,! המלחמה הפונית השלישית
כאשר הסנאטור קאטו הזקן היה מסיים את נאומיו בסנאט הרומי, לא משנה באיזה הקשר, הוא היה מוסיף את המשפט הלטיני Carthago delenda est- קרתגו חייבת לההרס. משפט זה סמן את האווירה הכללית שהייתה ברומא באותה תקופה (סביבות 150 לפני הספירה). הם זכרו את התבוסות שהנחיל להם צבאו של חניבעל, שפלש לאיטליה עם פיליו דרך הרי האלפים והשפיל אותם בקרב קנאי (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/648942735260266) ובקרבות נוספים עד שהוכרע בזכות גאונותו הצבאית של סקיפיו אפריקנוס בקרב זמה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/548499755304565).
אלא שהייתה הפסקת אש בין רומא לקרתגו, וקרתגו לא הראתה שום ניסיון לצאת למלחמה, שממילא נמנעה ממנה, בשל העובדה שהסכמי הכניעה אחרי זמה מנעו ממנה לגייס צבא משמעותי. אז הרומאים חפשו תרוץ לצאת למלחמה.
בשנת 157 נמצא התרוץ. מסיניסה מלך נומידיה (כיום באלג'יריה), ובן ברית של רומא, פלש לטריפוליטניה (כיום בלוב) השייכת לקרתגו קרתגו. הקרתגנים הגיבו צבאית. אולם על אף שהיה מדובר בצעד צבאי הגנתי, הסנאט הרומי ראה בזה הכרזת מלחמה. הקרתגנים נבהלו מהצעד הרומאי ושלחו לרומא 30 שגרירים. הרומאים מצידם אמרו שהם לא יצאו למלחמה מול קרתגו בתנאי שיועברו אליהם 300 בני ערובה ממשפחות האצולה של קרתגו. בנוסף על כך יועברו אליהם כל צי קרתגו וכל הנשק של העיר. כדי למנוע מלחמה, קרתגו קבלה את התנאים הרומיים ללא ויכוח. אלא שסנאט הרומי לא התרשם מהצעדים הקרתגניים והיה נחוש להרוס את העיר.
וככה התחילה המלחמה הפונית השלישית.
כשהקרתגנים שמעו על החלטת הסנאט הרומי הם החליטו לא להכנע, והחלו לייצר נשק בכמויות. אחד ההיסטוריונים מספר שסדנאות קרתגו ייצרו בכל יום 100 מגינים, 500 חניתות, 300 חרבות, 1000 קליעי בליסטראות ומספר רב של מכונות מלחמה. לפי האגדה, כאשר היה מחסור בחבלים לבליסטראות, נשי קרתגו תרמו את שערן הארוך למאמץ המלחמתי. כל הגברים של קרתגו התגיסו לשמירה על חומת העיר, שהייתה מבוצרת בביצורים מצוינים.
באביב 149 לפני הספירה נערכה ההתקפה הרומית הראשונה. הרומאים שהיו בטוחים בניצחון קל הופתעו לגלות שהקרתגנים לא רק הצליחו להדוף אותם, אלא גם השמידו להם כמה מכונות מלחמה. רומא עברה למצור שנמשך שנתיים עד אביב 147 לפני הספירה.
ואז הסנאט הרומי החליט לגמור עם קרתגו אחת ולתמיד, ושלח אליה את פובליוס קורנליוס סקיפיו, נכדו של סקיפיו אפריקנוס, שנצח את חניבעל. סקיפיו הפתיע את הקרתגנים מהיבשה, וגם חסם את נמל קרתגו. הקרתגנים נאלצו לסגת אל מצודת העיר ומשם נהלו מלחמה שערה. הקרתגנים גם הצליחו לבנות נמל מאולתר. המלחמה נמשך כל הקיץ, אך בסופו של דבר נמל קרתגו נכבש כולו בידי הרומאים. אחר כך המצודה נכנעה. מגיני העיר גברים ונשים נכנעו לסקיפיו. זה היה סופה של קרתגו כעיר עצמאית.
תמונות:
1. שחזור של קרתגו והנמל שלה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
2. סצנת קרב מהמלחמה הפונית השלישית מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק
אלא שהייתה הפסקת אש בין רומא לקרתגו, וקרתגו לא הראתה שום ניסיון לצאת למלחמה, שממילא נמנעה ממנה, בשל העובדה שהסכמי הכניעה אחרי זמה מנעו ממנה לגייס צבא משמעותי. אז הרומאים חפשו תרוץ לצאת למלחמה.
בשנת 157 נמצא התרוץ. מסיניסה מלך נומידיה (כיום באלג'יריה), ובן ברית של רומא, פלש לטריפוליטניה (כיום בלוב) השייכת לקרתגו קרתגו. הקרתגנים הגיבו צבאית. אולם על אף שהיה מדובר בצעד צבאי הגנתי, הסנאט הרומי ראה בזה הכרזת מלחמה. הקרתגנים נבהלו מהצעד הרומאי ושלחו לרומא 30 שגרירים. הרומאים מצידם אמרו שהם לא יצאו למלחמה מול קרתגו בתנאי שיועברו אליהם 300 בני ערובה ממשפחות האצולה של קרתגו. בנוסף על כך יועברו אליהם כל צי קרתגו וכל הנשק של העיר. כדי למנוע מלחמה, קרתגו קבלה את התנאים הרומיים ללא ויכוח. אלא שסנאט הרומי לא התרשם מהצעדים הקרתגניים והיה נחוש להרוס את העיר.
וככה התחילה המלחמה הפונית השלישית.
כשהקרתגנים שמעו על החלטת הסנאט הרומי הם החליטו לא להכנע, והחלו לייצר נשק בכמויות. אחד ההיסטוריונים מספר שסדנאות קרתגו ייצרו בכל יום 100 מגינים, 500 חניתות, 300 חרבות, 1000 קליעי בליסטראות ומספר רב של מכונות מלחמה. לפי האגדה, כאשר היה מחסור בחבלים לבליסטראות, נשי קרתגו תרמו את שערן הארוך למאמץ המלחמתי. כל הגברים של קרתגו התגיסו לשמירה על חומת העיר, שהייתה מבוצרת בביצורים מצוינים.
באביב 149 לפני הספירה נערכה ההתקפה הרומית הראשונה. הרומאים שהיו בטוחים בניצחון קל הופתעו לגלות שהקרתגנים לא רק הצליחו להדוף אותם, אלא גם השמידו להם כמה מכונות מלחמה. רומא עברה למצור שנמשך שנתיים עד אביב 147 לפני הספירה.
ואז הסנאט הרומי החליט לגמור עם קרתגו אחת ולתמיד, ושלח אליה את פובליוס קורנליוס סקיפיו, נכדו של סקיפיו אפריקנוס, שנצח את חניבעל. סקיפיו הפתיע את הקרתגנים מהיבשה, וגם חסם את נמל קרתגו. הקרתגנים נאלצו לסגת אל מצודת העיר ומשם נהלו מלחמה שערה. הקרתגנים גם הצליחו לבנות נמל מאולתר. המלחמה נמשך כל הקיץ, אך בסופו של דבר נמל קרתגו נכבש כולו בידי הרומאים. אחר כך המצודה נכנעה. מגיני העיר גברים ונשים נכנעו לסקיפיו. זה היה סופה של קרתגו כעיר עצמאית.
תמונות:
1. שחזור של קרתגו והנמל שלה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
2. סצנת קרב מהמלחמה הפונית השלישית מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה