שושלת בגרט
בוודאי שמעתם שבית המלוכה האתיופי יחס עצמו לשלמה המלך. ישנו בית מלוכה נוסף שמייחס עצמו לבית דוד, לכן השמות דוד וסלומון חוזרים אצל בני השושלת מאות שנים. אחד מבתי המלוכה העתיקים ומאריכי השנים ביותר בעולם הכוונה היא לבית בגרט.
הבגרטים היו שושלת אצולה ארמנית, שהפכה בהמשך לשושלת המלוכה של ארמניה. מאוחר יותר הפכה לשושלת המלוכה בגאורגיה. היא העמידה גנרלים בצבא הרוסי הצארי ואף פוליטיקאים בלבנון המודרנית.
העדויות הראשונות לשושלת הן מארמניה של המאה הרביעית לספירה, שם נקראו שושלת בגרטוני, או בדיאלקט ארמני אחר פקרדוני. הם היו אחת משושלות האצילים הפאודליות החשובות בארמניה, לעתים שניה רק לבית המלוכה. בהמשך נשאו בתואר נסיכי ארמניה, או חלקים ממנה. במהלך ההיסטוריה הבגרטים תמרנו בין נאמנותם לכתר הארמני ומאוחר יותר בין הביזנטים לפרסים, ולח'ליפות הערבית בסוף המאה התשיעית לספירה עלה לראשונה בן בגרט לכס המלוכה בארמניה העצמאית. המלך אשוט הראשון עלה לשלטון בשנת 885 ושלט על חלק ניכר מארמניה ומזרח טורקיה של ימינו. בירתם של הבגרטים הארמניים הייתה העיר אני, כיום במזרח טורקיה עליה דברנו בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/676645539156652).
בנו של אשוט הראשון סומבט הראשון נהרג בשנת 914 במלחמה עם הערבים. גגיק השני, מלך ארמניה האחרון מבית בגרט, הופל ונשבה בידי הביזנטים בשנת 1045.
בשנת 1025 הכריז על עצמו רובן הראשון מהשושלת הבגרטית כמלך קיליקיה (כיום במרכז טורקיה), ובכך הקים את ממלכת קיליקיה הארמנית. על שמו נקרא פלג זה של השושלת השושלת הרובנית. האחרון בשושלת זו לאו הראשון הופל בידי הביזנטים ב-1140.
בשנת 772 פרץ בארמניה מרד כושל נגד הערבים. ואסק, בנו של הנסיך הבגרטי אשוט השלישי העיוור, עבר לכרתלי, היא גיאורגיה של ימינו. בנו אדרנסה, יסד את שושלת בגרט הגיאורגית, שמכונה שושלת בגרטיוני בנו אשוט הראשון הפך בשנת 813 למלך גיאורגיה הראשון, מהשושלת, שמלכה בגיאורגיה עד המאה ה-19. מלכים מבית בגרט שלטו על שלוש ממלכות גאורגיות שונות- כארתלי, טוא וקלארג'תי, שתמרנו פוליטית בין הביזנטים לערבים, ולעתים גם התעמתו זה עם זה.
בשנת 888 נצח ענף כרתלי תחת המלך אדראנסה הראשון, ואחד את כל הפלגים בגאורגיה תחת שלטונו. דוד השלישי הרחיב את הממלכה על ידי כיבושים ודיפלומטיה ובנו בגרט השלישי (960-1014) הפך גם למלך אבחזיה ובכך הפך למלך הראשון של גיאורגיה ואבחזיה, ובכך הקים את ממלכת גיאורגיה הגדולה. במאה ה-11 האימפריה הגיאורגית הצליחה לשמור על עצמאות מול האימפריה הסלג'יקית המתעצמת. המלך דוד הבנאי (1089-1125) כבש את טביליסי והרחיב את ממלכתו לכל הקוקז וחלק ניכר ממזרח טורקיה ומאיראן של ימינו, הוא נחשב לאחד מגדולי מלכי גאורגיה בכל הזמנים. בין השאר הוא ובנו דמטרה אחראים לניצחון גדול על הסלג'וקים בקרב דידגורי (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=542838599204014&id=477237389097469).
תקופת הזוהר הגיאורגית נמשכה תחת שלטונם של דמטרה הראשון (1125-1156), גיאורגי השלישי (1184-1156), ובמיוחד בתקופת ביתו תמר המלכה (1184-1213). עם מותם של גיאורגי השלישי הענף הזכרי העיקרי נעלם והשושלת נמשכה על ידי המלכה תמר שנישאה לנסיך האלאני, דוד סוסלן (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=563118400509367&id=477237389097469).
המלכה תמר הייתה מגדולות המלכים של גיאורגיה ובתקופתה זכתה הממלכה לפריחה תרבותית, ונכתב בה האפוס הגיאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר מאת שוטא רוסטווילי (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=504856699668871&id=477237389097469) .
אולם במאה ה-13 הגיע הקץ לתור הזהב הגיאורגי, עם פלישת החוארזמים והמונגולים. הממלכה הגיאורגית התפצלה למספר ממלכות: כרתלי, אימרתי, וקחטי, שנשלטו תחת פלגים שונים של שושלת בגרטיוני, שסבלו באופן קבוע מפלישות של הפרסים והעוסמאנים, ושמשו שליטי בובה בידי הפולשים. בשנת 1762 אחד ארקלה השני מחדש את ממלכות קרתלי ואימרתי והקים מחדש את ממלכת גאורגיה תחת שושלת בגרטיוני, אולם הפרסים המשיכו לאיים על גיאורגיה. בשנת 1795 תקף השאה הפרסי מוחמד ח'אן קג'אר את טביליסי, ארקלה פנה לרוסיה ובקש את עזרתה. אחרי מותו בשנת 1798 פנה בנו גיאורגי ה-12 לצאר הרוסי פאבל הראשון, כדי שיעזור לו ליישב סכסוכים נגד פלגים מורדים של השושלת בגיאורגיה. אלא שפאבל הראשון חתם מניפסט ב-18 בדצמבר 1800המספח את גיאורגיה לאימפריה הרוסית. המסמך נשמר בסוד מהמלך גאורגי עד מותו אותה שנה. ב-12 בספטמבר 1801, הצאר אלכסנדר הראשון הצהיר מחדש באופן רשמי על ההחלטה של פאבל הראשון, ולא הסכים להמלכת דוד בנו של גאורגי למלך גאורגיה, בכך הפך את גאורגי למלך גאורגיה האחרון. פלג אחר של המשפחה המשיך למלוך באימרתי עד, שהמלך האחרון שלו, סלומון השני הודח בידי הרוסים ב1810.
בני השושלת השתלבו עד מהרה באצולה הרוסית, שם נודעו כבני בגרטיון. הגנרל פיוטר בגרטיון, נינו של יאסה מלך כרתלי, הפך לגנרל בצבא הרוסי ולגיבור המלחמה נגד נפוליאון (https://www.facebook.com/477237389097469/photos/a.480156378805570.1073741829.477237389097469/481638475324027/?type=3). אחיו רומן בגרטיוני היה גם הוא גנרל בצבא הרוסי, במלחמת רוסיה-פרס של 1826-1828. הוא אף היה אחראי לכיבושה של ירוון בירת ארץ אבותיו ארמניה. בנו פטרה בגרטיוני היה מושל של מספר פרובינציות. דמטרה פיוטורוביץ' בגרטיוני היה גנרל רוסי אשר נלחם במלחמת העולם הראשונה במתקפת ברוסילוב ומאוחר יותר הצטרף לצבא האדום. כיום חיים צאצאי משפחת בגרטיוני במקומות שונים בגיאורגיה ובאירופה. הנסיך גאורגי בגרטיוני מוחראני, נהג מרוצים לשעבר יליד 1944, המתגורר בספרד, הוא הטוען כיום לכתר גאורגיה.
שנים מבני הפלג הארמני הפכו לפוליטקאים בלבנון קרים פקרדוני (נולד 1944) היה חבר פרלמנט ושר בממשלת לבנון, במלחמת האזרחים היה מפקד בפלנגה הנוצרית "הכוחות הלבנוניים" ואף הואשם בלבנון באחריות לטבח סברה ושתילה. הגופ פקרדוני (נולד 1956) הוא חבר פרלמנט בלבנון. ד"ר קלוסט ורטן פקרדוני (1835 - 1908) נהל את בית החולים הסקוטי בנצרת והיה מדען ורופא
הבגרטים היו שושלת אצולה ארמנית, שהפכה בהמשך לשושלת המלוכה של ארמניה. מאוחר יותר הפכה לשושלת המלוכה בגאורגיה. היא העמידה גנרלים בצבא הרוסי הצארי ואף פוליטיקאים בלבנון המודרנית.
העדויות הראשונות לשושלת הן מארמניה של המאה הרביעית לספירה, שם נקראו שושלת בגרטוני, או בדיאלקט ארמני אחר פקרדוני. הם היו אחת משושלות האצילים הפאודליות החשובות בארמניה, לעתים שניה רק לבית המלוכה. בהמשך נשאו בתואר נסיכי ארמניה, או חלקים ממנה. במהלך ההיסטוריה הבגרטים תמרנו בין נאמנותם לכתר הארמני ומאוחר יותר בין הביזנטים לפרסים, ולח'ליפות הערבית בסוף המאה התשיעית לספירה עלה לראשונה בן בגרט לכס המלוכה בארמניה העצמאית. המלך אשוט הראשון עלה לשלטון בשנת 885 ושלט על חלק ניכר מארמניה ומזרח טורקיה של ימינו. בירתם של הבגרטים הארמניים הייתה העיר אני, כיום במזרח טורקיה עליה דברנו בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/676645539156652).
בנו של אשוט הראשון סומבט הראשון נהרג בשנת 914 במלחמה עם הערבים. גגיק השני, מלך ארמניה האחרון מבית בגרט, הופל ונשבה בידי הביזנטים בשנת 1045.
בשנת 1025 הכריז על עצמו רובן הראשון מהשושלת הבגרטית כמלך קיליקיה (כיום במרכז טורקיה), ובכך הקים את ממלכת קיליקיה הארמנית. על שמו נקרא פלג זה של השושלת השושלת הרובנית. האחרון בשושלת זו לאו הראשון הופל בידי הביזנטים ב-1140.
בשנת 772 פרץ בארמניה מרד כושל נגד הערבים. ואסק, בנו של הנסיך הבגרטי אשוט השלישי העיוור, עבר לכרתלי, היא גיאורגיה של ימינו. בנו אדרנסה, יסד את שושלת בגרט הגיאורגית, שמכונה שושלת בגרטיוני בנו אשוט הראשון הפך בשנת 813 למלך גיאורגיה הראשון, מהשושלת, שמלכה בגיאורגיה עד המאה ה-19. מלכים מבית בגרט שלטו על שלוש ממלכות גאורגיות שונות- כארתלי, טוא וקלארג'תי, שתמרנו פוליטית בין הביזנטים לערבים, ולעתים גם התעמתו זה עם זה.
בשנת 888 נצח ענף כרתלי תחת המלך אדראנסה הראשון, ואחד את כל הפלגים בגאורגיה תחת שלטונו. דוד השלישי הרחיב את הממלכה על ידי כיבושים ודיפלומטיה ובנו בגרט השלישי (960-1014) הפך גם למלך אבחזיה ובכך הפך למלך הראשון של גיאורגיה ואבחזיה, ובכך הקים את ממלכת גיאורגיה הגדולה. במאה ה-11 האימפריה הגיאורגית הצליחה לשמור על עצמאות מול האימפריה הסלג'יקית המתעצמת. המלך דוד הבנאי (1089-1125) כבש את טביליסי והרחיב את ממלכתו לכל הקוקז וחלק ניכר ממזרח טורקיה ומאיראן של ימינו, הוא נחשב לאחד מגדולי מלכי גאורגיה בכל הזמנים. בין השאר הוא ובנו דמטרה אחראים לניצחון גדול על הסלג'וקים בקרב דידגורי (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=542838599204014&id=477237389097469).
תקופת הזוהר הגיאורגית נמשכה תחת שלטונם של דמטרה הראשון (1125-1156), גיאורגי השלישי (1184-1156), ובמיוחד בתקופת ביתו תמר המלכה (1184-1213). עם מותם של גיאורגי השלישי הענף הזכרי העיקרי נעלם והשושלת נמשכה על ידי המלכה תמר שנישאה לנסיך האלאני, דוד סוסלן (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=563118400509367&id=477237389097469).
המלכה תמר הייתה מגדולות המלכים של גיאורגיה ובתקופתה זכתה הממלכה לפריחה תרבותית, ונכתב בה האפוס הגיאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר מאת שוטא רוסטווילי (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=504856699668871&id=477237389097469) .
אולם במאה ה-13 הגיע הקץ לתור הזהב הגיאורגי, עם פלישת החוארזמים והמונגולים. הממלכה הגיאורגית התפצלה למספר ממלכות: כרתלי, אימרתי, וקחטי, שנשלטו תחת פלגים שונים של שושלת בגרטיוני, שסבלו באופן קבוע מפלישות של הפרסים והעוסמאנים, ושמשו שליטי בובה בידי הפולשים. בשנת 1762 אחד ארקלה השני מחדש את ממלכות קרתלי ואימרתי והקים מחדש את ממלכת גאורגיה תחת שושלת בגרטיוני, אולם הפרסים המשיכו לאיים על גיאורגיה. בשנת 1795 תקף השאה הפרסי מוחמד ח'אן קג'אר את טביליסי, ארקלה פנה לרוסיה ובקש את עזרתה. אחרי מותו בשנת 1798 פנה בנו גיאורגי ה-12 לצאר הרוסי פאבל הראשון, כדי שיעזור לו ליישב סכסוכים נגד פלגים מורדים של השושלת בגיאורגיה. אלא שפאבל הראשון חתם מניפסט ב-18 בדצמבר 1800המספח את גיאורגיה לאימפריה הרוסית. המסמך נשמר בסוד מהמלך גאורגי עד מותו אותה שנה. ב-12 בספטמבר 1801, הצאר אלכסנדר הראשון הצהיר מחדש באופן רשמי על ההחלטה של פאבל הראשון, ולא הסכים להמלכת דוד בנו של גאורגי למלך גאורגיה, בכך הפך את גאורגי למלך גאורגיה האחרון. פלג אחר של המשפחה המשיך למלוך באימרתי עד, שהמלך האחרון שלו, סלומון השני הודח בידי הרוסים ב1810.
בני השושלת השתלבו עד מהרה באצולה הרוסית, שם נודעו כבני בגרטיון. הגנרל פיוטר בגרטיון, נינו של יאסה מלך כרתלי, הפך לגנרל בצבא הרוסי ולגיבור המלחמה נגד נפוליאון (https://www.facebook.com/477237389097469/photos/a.480156378805570.1073741829.477237389097469/481638475324027/?type=3). אחיו רומן בגרטיוני היה גם הוא גנרל בצבא הרוסי, במלחמת רוסיה-פרס של 1826-1828. הוא אף היה אחראי לכיבושה של ירוון בירת ארץ אבותיו ארמניה. בנו פטרה בגרטיוני היה מושל של מספר פרובינציות. דמטרה פיוטורוביץ' בגרטיוני היה גנרל רוסי אשר נלחם במלחמת העולם הראשונה במתקפת ברוסילוב ומאוחר יותר הצטרף לצבא האדום. כיום חיים צאצאי משפחת בגרטיוני במקומות שונים בגיאורגיה ובאירופה. הנסיך גאורגי בגרטיוני מוחראני, נהג מרוצים לשעבר יליד 1944, המתגורר בספרד, הוא הטוען כיום לכתר גאורגיה.
שנים מבני הפלג הארמני הפכו לפוליטקאים בלבנון קרים פקרדוני (נולד 1944) היה חבר פרלמנט ושר בממשלת לבנון, במלחמת האזרחים היה מפקד בפלנגה הנוצרית "הכוחות הלבנוניים" ואף הואשם בלבנון באחריות לטבח סברה ושתילה. הגופ פקרדוני (נולד 1956) הוא חבר פרלמנט בלבנון. ד"ר קלוסט ורטן פקרדוני (1835 - 1908) נהל את בית החולים הסקוטי בנצרת והיה מדען ורופא
תמונות:
1. סמל שושלת בגרטוני הארמנית בשער העיר אני המאה העשירית
2. פסלו של גגיק הראשון בגרטוני מלך ארמניה (989-1010), אני
3. גגיק הראשון אחרון שליט בגרטוני הארמנים נכנע לקיסר הביזנטי קונסטנטין התשיעי מונומכוס
4. מדים וכל נשק אופייניים לארמניה הבגרטונית
5. דוד השלישי בגרטיוני נסיך טאו שבגאורגיה (930-1001)
6. דוד הבנאי מחזיק את תוכניות מנזר גלאתי שבנה
7. גיאורגי השלישי ובתו תמר מלכי גאורגיה
8. סמל מוקדם של בית בגרטיוני הגיאורגי. מתוך "האטלס של גאורגיה", הנסיך וחושטי משנת 1740
9. ארקלה השני מלך גאורגיה
1. סמל שושלת בגרטוני הארמנית בשער העיר אני המאה העשירית
2. פסלו של גגיק הראשון בגרטוני מלך ארמניה (989-1010), אני
3. גגיק הראשון אחרון שליט בגרטוני הארמנים נכנע לקיסר הביזנטי קונסטנטין התשיעי מונומכוס
4. מדים וכל נשק אופייניים לארמניה הבגרטונית
5. דוד השלישי בגרטיוני נסיך טאו שבגאורגיה (930-1001)
6. דוד הבנאי מחזיק את תוכניות מנזר גלאתי שבנה
7. גיאורגי השלישי ובתו תמר מלכי גאורגיה
8. סמל מוקדם של בית בגרטיוני הגיאורגי. מתוך "האטלס של גאורגיה", הנסיך וחושטי משנת 1740
9. ארקלה השני מלך גאורגיה
10. גנרל רומן בגרטיון
תגובות
הוסף רשומת תגובה