ז'וזה אבולקר והמחתרת היהודית באלג'יר
בשנת 1830 כבשה צרפת את אלג'יריה. בשנת 1870 נחתם צו כרמיה, שקבע שיהודי אלג'יריה זכאים לאזרחות צרפתית. ביוני 1940 נכבשה צרפת בידי גרמניה הנאצית, החלק שלא היה בשליטה נאצית ישירה, היה למעשה מדינת בובות נאצית בהנהגת המרשל פטאן, שבירתה בעיר וישי, מה שמכונה משטר וישי. אלג'יריה הצרפתית הייתה בין הקולוניות שהלכו אחרי משטר וישי.
באוקטובר 1940 הכריז מושל אלג'יריה על ביטול צו כרמיה ועל החלת חוקי משטר וישי המפלים נגד היהודים. בתקופה זו, בנוסף על האפליה, סבלו היהודים מהתנכלויות אנטישמיות גם מצד הצרפתים וגם מצד המוסלמים המקומיים. בעוד הצרפתים המקומיים, שהיו ברובם בעלי נטיות ימניות, תמכו במשטר וישי לרוב בלי לשאול שאלות, יהודי אלג'יריה שחרותם נשללה מהם החלו להתארגן נגד משטר וישי. ההתארגנות החלה בידי שלושה סוחרים יהודיים אנדרה תמים, אמיל אטלן ושארל בושרה. עיקר ההתארגנות היה מקרב הסטודנטים היהודיים, שסולקו מהמוסדות האקדמיים בשל יהדותם. בראש המחתרת עמד סטודנט יהודי לרפואה ושמו ז'וזה אבולקר (1920-2009). אבולקר סולק מלימודי הרפואה בשל היותו יהודי, אביו ד"ר אנרי אבולקר, שאבד את רגלו במלחמת העולם הראשונה, סולק בשל יהדותו מעבודתו כרופא. לז'וזה אבולקר, חברו אחותו קולט אבולקר אליו בני דודיו רפאל וסטפן אבולקר, ושני קצינים יהודיים שסולקו מהצבא הצרפתי ז'אן דרייפוס ורוז'ה ז'איס המחתרת אספה נשק, אמנה צעירים בהגנה עצמית ובאימונים צבאיים, הפיצה כרוזים ורססה גרפיטי נגד משטר וישי והגרמנים, בצעה פעילויות חבלה נגד אנשי המשטר. כל זה היה במסווה של קבוצת ספורט, שנקראה על שם מאמנה בכינוי ג'יו גרא- אותו ג'יו גרא לא ידע כלל על הפעילות שמתנהלת בשמו. המחתרת היהודית הייתה בקשר עם קצינים צרפתיים בראשות קולונל ז'רמן ז'וס, שחששו מפני פלישה גרמנית, על אף שחלקם היו נאמנים למשטר וישי הכוח יצר קשר עם בנות הברית, באמצעות הדיפלומט האמריקאי רוברט מרפי.
ב-23 לאוקטובר 1942 נמסר לאנשי המחתרת שכוחות הברית מתכננים לפלוש לאלג'יריה בעוד שבועיים. ב-8 לנובמבר 1942, התאריך עליו דובר כתאריך פלישת בעלות הברית המחתרת, שמנתה כ-400 איש בפיקודו של אבולקר וסגנו ברנאר קרסנטי החלה להשתלט על העיר אלג'יר. תוך רבע שעה בלבד, השתלטה המחתרת על בסיסי הצבא, המשטרה, מרכזיית הטלפון ותחנת הרדיו בעיר אלג'יר. באמצעותו של הקצין קולונל ז'וס, שהוציא פקודה לפיה כוחות הצבא והמשטרה צריכים להתחלף במיליציה אזרחית, כדי לצאת למשימה סודית כביכול. רפאל אבולקר החל לשדר באלחוט כדי לבלבל את כוחות וישי, ולהראות שהכל כרגיל, ולא לעורר את תשומת לב הצבא. במהלך השתלטות על סניף דואר נהרג סגן ז'אן דרייפוס, שהיה ההרוג היחידי בקרב אנשי המחתרת.
אולם הפלישה של בעלות הברית באה 12 שעות אחרי המועד המתוכנן, במהלכן השלטון באלג'יר היה בידי המחתרת. תודות להשתלטות הצליחה פלישת בעלות הברית לאלג'יר, שהייתה חלק מהפלישה לצפון אפריקה שכונתה מבצע לפיד. הפלישה שמנתה כ-2,300 חיילים כמעט וכשלה בגלל תנאי מזג אוויר קשים, שגרמו להתהפכות נחתות. אולם השתלטות המחתרת היהודית צרפתית על העיר אלג'יר סייעה לכך שהכוחות האמריקאיים לא נתקלו בהתנגדות חמושה והשתלטו בלי נפגעים על העיר אלג'יר.
למרבה אכזבתם של יהודי אלג'יריה, האמריקאים, כדי לשמור על שקט תעשייתי לא החליפו את המנגנון של משטר וישי באלג'יריה,ומינו לשלטון את האדמירל תומך וישי והאנטישמי דרלן, גם אחרי רצח דרלן בידי צרפתים מלוכנים בשתוף המחתרת היהודית, והחלפתו בגנרל אנרי ז'ירו והאפליה נגד היהודים נמשכה. המשטר למעשה נקם ביהודים על פעילותם המחתרתית רבים מאנשי המחתרת היהודית, בהם ד"ר אנרי אבולקר, נאסרו על פעילותם. רק באוקטובר 1943 הוחזרה ליהודי אלג'יריה אזרחותם הצרפתית בלחץ יהדות ארה"ב.
בשנת 1947 חולק לאנשי המחתרת צלב חרות אלג'יריה. כולם נאלצו אחרי עצמאות אלג'יריה בשנת 1962 לעזוב את אלג'יריה, רובם לצרפת מיעוטם לישראל ומקומות אחרים.
אחרי המלחמה ז'וזה אבולקר סיים את לימודי הרפואה שלו, הוא התיישב בעיר מנוסק שבאלפים הצרפתיים שם שמש כדוקטור לנוירולוגיה.
תמונות:
1. ז'וזה אבולקר
2. אנשי המחתרת בטקס קבלת אות שחרור אלג'יריה בשנת 1947
3. לוחם המחתרת רוז'ה קרקסון מקבל את אות שחרור אלג'יר 1947
לפוסט בפייסבוק
באוקטובר 1940 הכריז מושל אלג'יריה על ביטול צו כרמיה ועל החלת חוקי משטר וישי המפלים נגד היהודים. בתקופה זו, בנוסף על האפליה, סבלו היהודים מהתנכלויות אנטישמיות גם מצד הצרפתים וגם מצד המוסלמים המקומיים. בעוד הצרפתים המקומיים, שהיו ברובם בעלי נטיות ימניות, תמכו במשטר וישי לרוב בלי לשאול שאלות, יהודי אלג'יריה שחרותם נשללה מהם החלו להתארגן נגד משטר וישי. ההתארגנות החלה בידי שלושה סוחרים יהודיים אנדרה תמים, אמיל אטלן ושארל בושרה. עיקר ההתארגנות היה מקרב הסטודנטים היהודיים, שסולקו מהמוסדות האקדמיים בשל יהדותם. בראש המחתרת עמד סטודנט יהודי לרפואה ושמו ז'וזה אבולקר (1920-2009). אבולקר סולק מלימודי הרפואה בשל היותו יהודי, אביו ד"ר אנרי אבולקר, שאבד את רגלו במלחמת העולם הראשונה, סולק בשל יהדותו מעבודתו כרופא. לז'וזה אבולקר, חברו אחותו קולט אבולקר אליו בני דודיו רפאל וסטפן אבולקר, ושני קצינים יהודיים שסולקו מהצבא הצרפתי ז'אן דרייפוס ורוז'ה ז'איס המחתרת אספה נשק, אמנה צעירים בהגנה עצמית ובאימונים צבאיים, הפיצה כרוזים ורססה גרפיטי נגד משטר וישי והגרמנים, בצעה פעילויות חבלה נגד אנשי המשטר. כל זה היה במסווה של קבוצת ספורט, שנקראה על שם מאמנה בכינוי ג'יו גרא- אותו ג'יו גרא לא ידע כלל על הפעילות שמתנהלת בשמו. המחתרת היהודית הייתה בקשר עם קצינים צרפתיים בראשות קולונל ז'רמן ז'וס, שחששו מפני פלישה גרמנית, על אף שחלקם היו נאמנים למשטר וישי הכוח יצר קשר עם בנות הברית, באמצעות הדיפלומט האמריקאי רוברט מרפי.
ב-23 לאוקטובר 1942 נמסר לאנשי המחתרת שכוחות הברית מתכננים לפלוש לאלג'יריה בעוד שבועיים. ב-8 לנובמבר 1942, התאריך עליו דובר כתאריך פלישת בעלות הברית המחתרת, שמנתה כ-400 איש בפיקודו של אבולקר וסגנו ברנאר קרסנטי החלה להשתלט על העיר אלג'יר. תוך רבע שעה בלבד, השתלטה המחתרת על בסיסי הצבא, המשטרה, מרכזיית הטלפון ותחנת הרדיו בעיר אלג'יר. באמצעותו של הקצין קולונל ז'וס, שהוציא פקודה לפיה כוחות הצבא והמשטרה צריכים להתחלף במיליציה אזרחית, כדי לצאת למשימה סודית כביכול. רפאל אבולקר החל לשדר באלחוט כדי לבלבל את כוחות וישי, ולהראות שהכל כרגיל, ולא לעורר את תשומת לב הצבא. במהלך השתלטות על סניף דואר נהרג סגן ז'אן דרייפוס, שהיה ההרוג היחידי בקרב אנשי המחתרת.
אולם הפלישה של בעלות הברית באה 12 שעות אחרי המועד המתוכנן, במהלכן השלטון באלג'יר היה בידי המחתרת. תודות להשתלטות הצליחה פלישת בעלות הברית לאלג'יר, שהייתה חלק מהפלישה לצפון אפריקה שכונתה מבצע לפיד. הפלישה שמנתה כ-2,300 חיילים כמעט וכשלה בגלל תנאי מזג אוויר קשים, שגרמו להתהפכות נחתות. אולם השתלטות המחתרת היהודית צרפתית על העיר אלג'יר סייעה לכך שהכוחות האמריקאיים לא נתקלו בהתנגדות חמושה והשתלטו בלי נפגעים על העיר אלג'יר.
למרבה אכזבתם של יהודי אלג'יריה, האמריקאים, כדי לשמור על שקט תעשייתי לא החליפו את המנגנון של משטר וישי באלג'יריה,ומינו לשלטון את האדמירל תומך וישי והאנטישמי דרלן, גם אחרי רצח דרלן בידי צרפתים מלוכנים בשתוף המחתרת היהודית, והחלפתו בגנרל אנרי ז'ירו והאפליה נגד היהודים נמשכה. המשטר למעשה נקם ביהודים על פעילותם המחתרתית רבים מאנשי המחתרת היהודית, בהם ד"ר אנרי אבולקר, נאסרו על פעילותם. רק באוקטובר 1943 הוחזרה ליהודי אלג'יריה אזרחותם הצרפתית בלחץ יהדות ארה"ב.
בשנת 1947 חולק לאנשי המחתרת צלב חרות אלג'יריה. כולם נאלצו אחרי עצמאות אלג'יריה בשנת 1962 לעזוב את אלג'יריה, רובם לצרפת מיעוטם לישראל ומקומות אחרים.
אחרי המלחמה ז'וזה אבולקר סיים את לימודי הרפואה שלו, הוא התיישב בעיר מנוסק שבאלפים הצרפתיים שם שמש כדוקטור לנוירולוגיה.
תמונות:
1. ז'וזה אבולקר
2. אנשי המחתרת בטקס קבלת אות שחרור אלג'יריה בשנת 1947
3. לוחם המחתרת רוז'ה קרקסון מקבל את אות שחרור אלג'יר 1947
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה