עומאן- מעצמה קולוניאלית ערבית
סולטנות עומאן שוכנת בדרום מזרח חצי האי ערב. מרבית תושביה שייכים לכת האיבאדיה, שהוא זרם של החוארג'- כת מוסלמית שאינה שיעית ואינה סונית. כמו מרבית שכנותיה היא עשירה מאוד בנפט. מבחינה היסטורית האזור התחלק בעבר לשתי סולטנויות- עומאן, בפנים הארץ, עם אוכלוסייה בעלת אורח חיים בדואי. ומוסקט, באזור החוף, מדינה של ספנים.
בהמשך התאחדו שתי הסולטנויות לסולטנות אחת.
יש הסבורים שסיפורי סינבד המלח מקורם במלחים המוסקטים ששטו באוקיאנוס ההודי. גם השם אגוז מוסקט מראה שמוסקט הייתה מרכז לסחר בתבלינים.
בשנת 1507 נכבש החוף העומאני בידי הפורטוגזים. בשנת 1650 הצליח האימאם סולטן בן סייף לשחרר את מוסקט מידי הפורטוגזים.
אבל העומאנים לא אמרו די.
האימאם סולטן בן סייף תקף את הפורטוגזים במושבותיהם באפריקה. בשנת 1690 המוסקטים תקפו את המושבה הפורטוגזית במומבסה (כיום בקניה), ואחרי מצור ממושך הם הצליחו לכבוש אותה בשנת 1698.
אחר כך הם גרשו את הפורטוגזים מהאי זנזיבר (כיום בטנזניה) בהמשך הם כבשו מהם את מה שהיום הוא צפון מוזמביק.
המוסקטים הפכו את זנזיבר למרכז מסחרי חשוב, בעיקר לסחר בשנהב וכמרכז החשוב באפריקה לסחר עבדים. הם בנו שם מבנים רבים, שעד היום הופכים את האי ליעד תיירות מבוקש. בשנת 1783 טיימור סולטן הודח מהשלטון במוסקט. הוא קבל את השלטון בגוואדר שבבלוצי'סטן (כיום מחוז של פקיסטן). בהמשך הוא תפס שוב את השלטון במוסקט ובכך צרף למושבותיה גם את גוואדר.
בשנת 1820 התאחדו הסולטנויות של מוסקט ועומאן, ובכך נוסדה פחות או יותר עומאן בשטחה של היום. בשנת 1837 העביר הסולטן סעיד אבן סולטן לזנזיבר את בירתו. הוא מלא אותה בבנייה מונומנטלית.
אחרי מותו בשנת 1856 התפלגה הסולטנות בין בניו. בנו ת'אויני בן סעיד מונה לסולטן מוסקט ועומאן. בן אחר מאג'ד בן סעיד מונה לסולטן זנזיבר העצמאית- כולל המושבות העומאניות במזרח אפריקה.
יחד עם זאת סולטנות זנזיבר העלתה מסים לסולטנות עומאן. אלא שבדיוק באותה תקופה סחר בעבדים הפך לדבר מאוד לא אופנתי. כוחה הכלכלי של זנזיבר ירד מאוד ובסופו של דבר היא ומושבותיה נפלו בידי הבריטים בשנת 1870, וכך הקיץ הקץ על סולטנות זנזיבר. לעומאנים נותרה מושבה בודדת מעבר לים, גוואדר, רק בשנת 1958, העבירו העומאנים את השלטון בגוואדר לפקיסטן העצמאית.
בהמשך התאחדו שתי הסולטנויות לסולטנות אחת.
יש הסבורים שסיפורי סינבד המלח מקורם במלחים המוסקטים ששטו באוקיאנוס ההודי. גם השם אגוז מוסקט מראה שמוסקט הייתה מרכז לסחר בתבלינים.
בשנת 1507 נכבש החוף העומאני בידי הפורטוגזים. בשנת 1650 הצליח האימאם סולטן בן סייף לשחרר את מוסקט מידי הפורטוגזים.
אבל העומאנים לא אמרו די.
האימאם סולטן בן סייף תקף את הפורטוגזים במושבותיהם באפריקה. בשנת 1690 המוסקטים תקפו את המושבה הפורטוגזית במומבסה (כיום בקניה), ואחרי מצור ממושך הם הצליחו לכבוש אותה בשנת 1698.
אחר כך הם גרשו את הפורטוגזים מהאי זנזיבר (כיום בטנזניה) בהמשך הם כבשו מהם את מה שהיום הוא צפון מוזמביק.
המוסקטים הפכו את זנזיבר למרכז מסחרי חשוב, בעיקר לסחר בשנהב וכמרכז החשוב באפריקה לסחר עבדים. הם בנו שם מבנים רבים, שעד היום הופכים את האי ליעד תיירות מבוקש. בשנת 1783 טיימור סולטן הודח מהשלטון במוסקט. הוא קבל את השלטון בגוואדר שבבלוצי'סטן (כיום מחוז של פקיסטן). בהמשך הוא תפס שוב את השלטון במוסקט ובכך צרף למושבותיה גם את גוואדר.
בשנת 1820 התאחדו הסולטנויות של מוסקט ועומאן, ובכך נוסדה פחות או יותר עומאן בשטחה של היום. בשנת 1837 העביר הסולטן סעיד אבן סולטן לזנזיבר את בירתו. הוא מלא אותה בבנייה מונומנטלית.
אחרי מותו בשנת 1856 התפלגה הסולטנות בין בניו. בנו ת'אויני בן סעיד מונה לסולטן מוסקט ועומאן. בן אחר מאג'ד בן סעיד מונה לסולטן זנזיבר העצמאית- כולל המושבות העומאניות במזרח אפריקה.
יחד עם זאת סולטנות זנזיבר העלתה מסים לסולטנות עומאן. אלא שבדיוק באותה תקופה סחר בעבדים הפך לדבר מאוד לא אופנתי. כוחה הכלכלי של זנזיבר ירד מאוד ובסופו של דבר היא ומושבותיה נפלו בידי הבריטים בשנת 1870, וכך הקיץ הקץ על סולטנות זנזיבר. לעומאנים נותרה מושבה בודדת מעבר לים, גוואדר, רק בשנת 1958, העבירו העומאנים את השלטון בגוואדר לפקיסטן העצמאית.
תמונות:
1. סעיד בן סולטן
2. מאג'ד בן סעיד סולטן זנזיבר
3. נמל מוסקט 1903
4. ארמון הסולטן בזנזיבר
5. מראה המצודה העומאנית בגוואדר כיום
1. סעיד בן סולטן
2. מאג'ד בן סעיד סולטן זנזיבר
3. נמל מוסקט 1903
4. ארמון הסולטן בזנזיבר
5. מראה המצודה העומאנית בגוואדר כיום
תגובות
הוסף רשומת תגובה