הפיכת פוקאס

פלביוס מאוריקיוס טיבריוס אוגוסטוס, היה קיסר ביזנטי בראשית המאה השביעית לספירה. מקוצר היריעה נכנה אותו רק בשמו מאוריקיוס. מאוריקיוס היה במתיחות מתמדת עם הצבא שלו, בעיקר בשל העובדה שלא היה נדיב אתם מבחינה כספית. הכלכלה הביזנטית הייתה במצב גרוע בגלל מדיניות בזבזנית של קודמיו, והייתה חובה לחסוך. בעקבות מדיניותו הלא נדיבה פרץ בשנת 602 מרד בקרב הצבא הביזנטי שהוצב בבלקן. אחר כך החלה מרידה גם בקרב הצבא הביזנטי המזרחי. הפופולאריות שלו ירדה עוד יותר, כאשר סרב לשלם כופר עבור 12 אלף חיילים ביזנטיים שנפלו בשבי האווארים. כל השבויים הללו נהרגו בידי האווארים בעקבות כך נשלחה לקונסטנטינופול משלחת מחאה.
 הצבא המורד בבלקן החליט לבחור לעצמו מנהיג, קצין בדרגה הנמוכה של קנטוריון, פוקאס שמו. מי שעמד בראש המשלחת שנהלה את המשא ומתן על שחרור השבויים מהאווארים. פוקאס צבר תומכים רבים. במקביל הפופולאריות של מאוריקיוס החלה לרדת גם בקונסטנטינופול, בגלל רעב שנבע מבצורת ויבול נמוך.
 המורדים בראשות פוקאס הגיעו לקונסטנטינופול, שם נהנו מתמיכתם של אוהדי נבחרת רוכבי מרכבות הירוקה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/577036405784233). המרד הפך לאחת המרידות העקובת מדם בהיסטוריה הביזנטית. הקיסר מאוריקיוס ניסה לברוח לחצר המלך הפרסי, אך נכשל במשימתו. מאוריקיוס הוצא להורג בכריתת ראש, סופר שנאלץ לצפות בהוצאתם להורג של 5 מששת בניו. ראשיהם הכרותים שופדו על מקלות והוצבו במחנה המורדים. גם אשת הקיסר ובנותיו נהרגו בידי המורדים. בנוסף נהרגו גם מרבית בכירי המדינה ועוזריו של מאוריקיוס.
פוקאס הוכתר לקיסר. מלך פרס ,חוסרו השני,  נצל את ההזדמנות כדי להתחיל מלחמה נגד האימפריה הביזנטית. במטרה להמליך את מי שנטען שהיה בנו השישי של מאוריקיוס. בפועל הוא כשל במשימתו להחליף את פוקאס, אך כבש מהביזנטים את כל שטחיהם באזור הסהר הפורה.
לפוסט בפייסבוק